קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #7593
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי י''ח באב תשס''ז
18:07 02.08.07 |
|
''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל''
|
אשכול עוגן מתאריך 27.07.14 בשעה 08:01 על-ידי פילוביץ שחף, (מפקח) תרגום: אהרון עמיר, הוצאת הקיבוץ המאוחד. נסדר ונדפס בדפוס "חדקל" בע"מ, תל-אביב תשמ"ה 1988, הדפסה/מהדורה חמישית יצאה בשנת 2002 http://www.lho.co.il/books/1773_%D7%9E%D7%90%D7%96_%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D.htmlמאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל מאת: ג'ואן פיטרס https://docs.google.com/file/d/0By0o_cnI8Zu5T21Ob1Y0cnM2UzA/edit וכאן: https://docs.google.com/open?id=0By0o_cnI8Zu5T21Ob1Y0cnM2UzA
ראשית הספר במעורבות בהגנה על זכויות האזרח. תוך חיפוש נתונים ותעודות מתגלה עובדה מתמיהה: בארגון האומות המאוחדות שונתה הגדרת הפליט משדובר בפליטים ערביים בעקבות מלחמת השחרור. לא עוד בני אדם שנאלצו לעזוב את ביתם הקבוע או הטבעי אלא כל מי שהתגורר במשך שנתיים בשטחה של ישראל לפני קום המדינה, הוא בחזקת פליט. שינוי ההגדרה עורר את סקרנות המחברת ובבקשה תשובה לחידה זו הגיעה ג'ואן פיטרס למחקר מקיף בהרבה מהשאלה הראשונית שנשאלה. בספר שלפנינו מגוללת המחברת מערכות יחסים סבוכות ורבות עניין בין קהילות יהודיות ובין עמי העולם המוסלמי אשר ישבו בקרבם במשך מאות שנים ועד לימינו אלה. "הספר הוא מאורע היסטורי בפני עצמו, בחשפו עובדות שעד כה נדחקו לאפלה, עד אשר ג'ואן פיטרס גילתה אותן" - כדברי ברברה טוכמן. הספר מבקש להביא עובדות ונתונים. אשר למסקנות, עניינן במישור הערכי-רעיוני ומעשי-מדיני. http://www.mcc.co.il/ProdDesc35342.html המחברת של הספר ג'ואן פיטרס, השתתפה במאבק לזכויות האזרח באמריקה ונחשבת כפעילה א-פוליטית ובעלת יושרה מיקצועית נדירה, ערכית ואמיצה. השקר העולמי לגבי ה''פלסטינים'' - עובדות
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
=== מצ"ב לינק לחומר נוסף בנושא: פלסטין אמת או שקר https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&omm=0 _ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
''מוצאם של ערביי ישראל'' |
פילוביץ שחף |
02.08.07 18:23 |
1 |
''היה נסיון פתטי לנפץ מיתוסים'' |
פילוביץ שחף |
03.09.07 05:11 |
9 |
''סיור בפלסטינה, שנת 1695'' |
פילוביץ שחף |
04.09.07 06:37 |
10 |
מצגת בתמונות: ''סיור בפלסטינה, שנת 1695'' (רילאנדי) |
פילוביץ שחף |
27.03.09 03:36 |
91 |
''הבלוף הפלסטיני'' |
פילוביץ שחף |
06.09.07 10:19 |
12 |
חוקי הד'ימה - זיקת האיסלאם לנאציזם |
פילוביץ שחף |
06.11.07 00:13 |
28 |
הפזורה הבדוואית ורשות השידור |
פילוביץ שחף |
12.11.07 01:47 |
34 |
דנמרק: מהגר פלשתיני יקבע מי יהיה ראש הממשלה?! |
פילוביץ שחף |
12.11.07 10:15 |
37 |
סופה של התנועה הלאומית הפלשתינית |
פילוביץ שחף |
23.11.07 03:49 |
51 |
פלסטינים ''שוכני-המערות'' בדרום הר-חברון (תמונות מהשטח) |
פילוביץ שחף |
14.12.07 03:27 |
59 |
הסטוריון טוען: ''הפלשתינאים הם היהודים המקוריים'' |
פילוביץ שחף |
19.03.08 18:24 |
63 |
כשהערבים רוצים גם ההיסטוריה מתעוותת |
פילוביץ שחף |
02.06.08 23:28 |
75 |
ראיון מדהים בערבית באל גזירה עם מוטי קדר... |
פילוביץ שחף |
05.06.08 22:33 |
78 |
''קווי היסוד של ממשלת סלאם פיאצ‘, שהוקמה ע''י....'' |
פילוביץ שחף |
05.08.07 18:24 |
2 |
''חברון עפ''י ברל כצנלסון'' |
פילוביץ שחף |
07.08.07 21:11 |
3 |
''כך הוחלפו מודעות שמאל בירושלים'' (לגבי העיר חברון) |
פילוביץ שחף |
20.08.07 19:29 |
4 |
דו''ח מקיף - הרכוש היהודי השדוד בחברון ע''י מ. ישראל |
פילוביץ שחף |
02.09.07 06:54 |
8 |
פרס וביילין הבטיחו...וקיימו: עראפת הרוצח יקבר בהר הבית |
פילוביץ שחף |
11.11.07 19:50 |
33 |
ח''כ אלדד מגיש שוב את הצעת החוק נ' קבירת עראפת בה''ה |
פילוביץ שחף |
13.11.07 07:24 |
38 |
אלדד נגד קבורת ערפאת בהר הבית |
פילוביץ שחף |
13.11.07 10:16 |
39 |
''חפן עפר'' - הסיכוי לקירוב לבבות בין פלשתינים וישראלים |
פילוביץ שחף |
13.11.07 14:48 |
42 |
קבלו עוד דוגמית, שמה שהסמאל רוצה ומתכנן זה מה שיהיה - תזכורת מתאריך 06.11.04: |
פילוביץ שחף |
10.11.14 09:44 |
103 |
כנס תל-חי - 90 שנה למלחמת העולם הראשונה: |
פילוביץ שחף |
23.08.07 09:46 |
5 |
האו''ם שירטט מפות לפיהן חוות שבעא יועברו ללבנון ולסוריה |
פילוביץ שחף |
29.08.07 11:01 |
6 |
המסתערבים נגד ה'מוסתערבים' |
פילוביץ שחף |
30.08.07 08:28 |
7 |
'אתוס המאבק' הפלסטיני מול 'הפשרה ההסטורית' |
פילוביץ שחף |
04.09.07 08:41 |
11 |
קנדה נחשפת לשקר הערבי |
פילוביץ שחף |
09.12.07 05:11 |
58 |
אני משהדי |
פילוביץ שחף |
05.06.08 09:29 |
76 |
תחרות בניית ארמונות-חול באיראן. כל מילה נוספת מיותרת |
פילוביץ שחף |
10.09.07 18:22 |
13 |
תודה פילו ,אתה נכס לפורום הזה :-]] |
madboy |
30.10.07 16:06 |
14 |
שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח) |
פילוביץ שחף |
30.10.07 16:07 |
15 |
שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח) |
פילוביץ שחף |
31.10.07 11:22 |
16 |
דני גילרמן: ''האיסלאם - המקור למרבית הטרור העולמי |
פילוביץ שחף |
14.05.08 20:43 |
69 |
הסרט הכי מדובר באירופה - ''Fitna the Movie'' |
פילוביץ שחף |
24.11.08 11:02 |
83 |
האם הח''כים הערבים יצפו בסרט פיטנה? |
פילוביץ שחף |
12.12.08 04:47 |
85 |
הזמנה אישית מיועדת לכולם, לצפות בסרט ''פיטנה'' |
פילוביץ שחף |
14.12.08 14:41 |
86 |
''זהו צעד ראשון למאבק בג'יאהד'' |
פילוביץ שחף |
14.12.08 15:42 |
87 |
''של מי המדינה הזו?'' |
פילוביץ שחף |
01.11.07 16:38 |
17 |
סיפרו של רינלדי: ארץ ישראל משנת 1695 |
פילוביץ שחף |
01.11.07 16:59 |
18 |
מכתב גלוי ופומבי לקיבוצים עוטפי עזה: ספרו של רילאנדי.. |
פילוביץ שחף |
25.05.08 21:21 |
72 |
Relentless: The Struggle for Peace in Israel |
פילוביץ שחף |
01.11.07 20:09 |
19 |
לכל החולמים, לעולם לא יהיה שלום עם הפלסטינים, סרט מצורף |
פילוביץ שחף |
01.11.07 23:02 |
20 |
תכנית השלבים על פי ד''ר ביילין: |
פילוביץ שחף |
02.11.07 01:21 |
21 |
צלאח: ''עלינו לגרש את כל הישראלים מפלשתין, כי מדינת... |
פילוביץ שחף |
02.11.07 02:40 |
22 |
''הרצח ביער כרמיזן (מנזר).'' |
פילוביץ שחף |
02.11.07 05:35 |
25 |
הראיון המלא: ''דרישה מישראל לוותר על דגל ישראל'' |
פילוביץ שחף |
02.11.07 20:40 |
26 |
מתינות בחמאס – מקסם שווא ו''מלכודת דבש'' |
פילוביץ שחף |
13.11.07 12:52 |
41 |
''בשם ה' בוקר טוב קהל דביל..בקרוב נאכל סלט...בירושלים'' |
פילוביץ שחף |
26.11.08 11:50 |
84 |
חמאס: פלשתין לא ניתנת לחלוקה |
פילוביץ שחף |
04.11.07 05:44 |
27 |
שערוריה:חולדאי הורה להרוס בית כנסת ולהקים במקומו מתנ''ס |
פילוביץ שחף |
09.11.07 02:58 |
32 |
''מבחן התוצאה: ''בית הכנסת לא יהפוך למתנ''ס ערבי'' |
פילוביץ שחף |
13.11.07 15:06 |
43 |
בסאם אל-סאלחי: ''לא להכיר בישראל כ'מדינה יהודית''' |
פילוביץ שחף |
12.11.07 07:42 |
35 |
ערביי ישראל נגד ''מדינה יהודית'' |
פילוביץ שחף |
14.11.07 21:54 |
44 |
היום בבג''ץ: פליט חברון ידרוש זכויות |
פילוביץ שחף |
12.11.07 09:52 |
36 |
כתובת נקבת השילוח - לישראל (מחווה טורקית) |
פילוביץ שחף |
13.11.07 11:25 |
40 |
ח''כ אריה אלדד: ''הנשיא (פרס) הפוסט ציוני הראשון'' |
פילוביץ שחף |
17.11.07 20:20 |
45 |
ועדת המעקב: לא להכיר בישראל כ''מדינה יהודית'' |
פילוביץ שחף |
17.11.07 21:27 |
46 |
יחס הרש''פ והפלסטינים למקומות קדושים ליהודים ביו''ש: |
פילוביץ שחף |
18.11.07 02:40 |
47 |
''המכיר בישראל כופר ובוגד'' |
פילוביץ שחף |
22.11.07 23:48 |
50 |
פרופ' רובינשטיין: ''אם ישראל אינה יהודית'' |
פילוביץ שחף |
25.11.07 00:03 |
52 |
'ישראל טרם הגדירה עצמה מיהו יהודי' |
פילוביץ שחף |
02.12.07 17:55 |
53 |
'יהודי יכול לרכוש אדמה בפלשתין' |
פילוביץ שחף |
04.12.07 17:13 |
54 |
''הקמת מדינה פלשתינית לא תיתן מענה לערביי ישראל'' |
פילוביץ שחף |
04.12.07 19:18 |
56 |
אוסלו - הרהורים על סכסוך ישראל- ערב |
פילוביץ שחף |
06.12.07 02:41 |
57 |
הפלסטינים מפברקים את עברם וגונבים את הזהות היהודית |
פילוביץ שחף |
16.12.07 10:20 |
60 |
פער הלידות בין יהודים לערבים מצטמק. 'השד הדמוגרפי נעלם' |
פילוביץ שחף |
16.12.07 10:38 |
61 |
חמאס זועם על ''האמת על מוחמד'' |
פילוביץ שחף |
19.03.08 18:19 |
62 |
מאז ומקדם:תוכן הענינים, הקדמה, שלמי תודה, סירוס וניטשה |
פילוביץ שחף |
02.11.07 03:38 |
23 |
שער ראשון: פליטי המזרח התיכון - מוכרים ובלתי מוכרים |
פילוביץ שחף |
02.11.07 04:53 |
24 |
מאז ומקדם/ג'ואן פיטרס: ''היהודי הערבי'' |
פילוביץ שחף |
06.11.07 01:25 |
29 |
מאז ומקדם: ''אידיאולוגיה של המזרח, ריטוריקה של המערב'' |
פילוביץ שחף |
06.11.07 02:41 |
30 |
מאז ומקדם: אשתקד ולשנה הבאה בירושלים: הציונות בעולם... |
פילוביץ שחף |
08.11.07 03:41 |
31 |
מעריב: ''התכנית לרדיפת יהודי מדינות ערב'' |
פילוביץ שחף |
21.11.07 22:50 |
48 |
יעקב אחימאיר: ''בזכות ההכרה בפליטים'' |
פילוביץ שחף |
22.11.07 01:35 |
49 |
יעקב אחימאיר: מנהיגי ישראל הם שמשכיחים את בעיית הפליטים |
פילוביץ שחף |
04.12.07 18:27 |
55 |
תקדים: החלטת הקונגרס להכיר בפליטים יהודים מארצות ערב |
פילוביץ שחף |
03.04.08 19:26 |
64 |
בן דרור ימיני: מכה לתעמולת השקר |
פילוביץ שחף |
04.04.08 17:29 |
65 |
הכנסת פליטים פלסטינים לישראל – סכנה ברורה ומיידית |
פילוביץ שחף |
06.04.08 17:21 |
66 |
עמוס עוז (פרס/ביילין) : ''יש לפתור את בעיית הפליטים'' |
פילוביץ שחף |
27.05.08 23:00 |
73 |
סעודיה הזמינה רבנים מישראל לכנס בין-דתי |
פילוביץ שחף |
08.04.08 11:08 |
67 |
מיליארדרים סעודים קונים בתים ביפו |
פילוביץ שחף |
12.04.08 19:45 |
68 |
עוד התנכלויות למוסדות נוצריים ברצועה |
פילוביץ שחף |
21.05.08 19:03 |
70 |
עזה: עוד התקפה נגד נוצרים |
פילוביץ שחף |
02.06.08 20:53 |
74 |
עזה: ריבוי תקיפות נגד נוצרים |
פילוביץ שחף |
05.06.08 21:38 |
77 |
שר לשעבר בירדן מבכה את הגירת הנוצרים מהמזה''ת |
פילוביץ שחף |
27.06.08 12:27 |
80 |
הרוג, ועוצר על עיר במצרים, בהתנגשות בין נוצרים למוסלמי |
פילוביץ שחף |
08.03.09 23:04 |
89 |
6 בני אדם נפצעו בקטטה בין דרוזים לנוצרים בשפרעם |
פילוביץ שחף |
15.06.09 01:05 |
92 |
נוצרי נרצח משום ששתה תה מספל מוסלמי - חוסיין לידיעתך |
פילוביץ שחף |
15.06.09 01:13 |
93 |
דו''ח קשה : כך חיים הנוצרים במצרים (תמונות) |
פילוביץ שחף |
09.07.09 22:24 |
95 |
סערה בעזה בעקבות נוצרי שהתאסלם. |
פילוביץ שחף |
17.07.12 15:39 |
100 |
על שארית היישוב היהודי בפקיעין בכלל ועל המהומות בפרט |
פילוביץ שחף |
25.05.08 00:01 |
71 |
חשיפה: קק''ל מציבה שלטי זיכרון לכפרים הערביים מ-48 |
פילוביץ שחף |
23.06.08 13:58 |
79 |
כנס בביירות: ההיסטוריה של היהודים בלבנון |
פילוביץ שחף |
03.08.08 15:36 |
81 |
אנגליה: 33% מהסטודנטים המוסלמים: מותר לרצוח בשם האסלאם |
פילוביץ שחף |
07.08.08 13:42 |
82 |
עו''ד אלייקים העצני: ''קללת אדריאנוס'' (חלק א' ו-ב') |
פילוביץ שחף |
22.02.09 12:38 |
88 |
''ד''ר מרדכי קידר: ''רוצחים את צפריר רונן אחרי מותו'' (*)'' |
פילוביץ שחף |
26.11.14 09:01 |
104 |
ח''כ זועבי בנאום הבכורה: כל מה שיש לערבי - זה בזכותו |
פילוביץ שחף |
18.03.09 20:46 |
90 |
אבו מאזן מודה: לא גורשתי מצפת |
פילוביץ שחף |
08.07.09 02:57 |
94 |
עדויות חדשות: 'פלסטינים' עזבו ב-48 מרצונם החופשי את ישראל ולא גורשו בידי צה''ל |
פילוביץ שחף |
30.10.13 08:07 |
101 |
בנו (יאסר) של אבו מאזן: ''נחזור לצפת'' |
פילוביץ שחף |
27.07.14 08:00 |
102 |
ג'ואן פיטרס – החוקרת שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטיני |
פילוביץ שחף |
08.10.09 22:42 |
96 |
חנות - מאז ומקדם: דמי משלוח: 15 ש''ח מחיר: 55 ש''ח (*) |
פילוביץ שחף |
02.06.10 08:22 |
97 |
ד''ר גיא בכור על ספרה של ג'ואן פיטרס ''מאז ומקדם'' (*) |
פילוביץ שחף |
12.09.10 09:59 |
98 |
מבחן התוצאה !! ''הפליטים הפלסטינים לא גורשו'' (*) |
פילוביץ שחף |
18.08.11 22:56 |
99 |
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי י''ח באב תשס''ז
18:23 02.08.07 |
|
1. ''מוצאם של ערביי ישראל''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.08.07 בשעה 18:28 בברכה, פילוביץ שחף מוצאם של ערביי ארץ-ישראל אומרים לנו שה"עם הפלשתינאי" "חי על אדמתו" מזה "אלף ושלוש מאות שנה" - ועוד "ברציפות"... אכן - "רציפות" של שקרים. לא יזיק לקרוא קצת אמת. 17/10/2004 | מאת: אריה פרלמןהמיתוס שאותו מטפחת התעמולה הערבית, הוא רציפות הנוכחות הערבית בארץ-ישראל, מזה 1,300 שנה, לעומת חבורת קולוניאליסטים מהתנועה הציונית – שנחתו עליהם משום מקום – על-מנת לגזול את אדמתם, שעליה ישבו הערבים בשלווה ובנחת. האמת היא הפוכה לחלוטין. מאז כיבוש הארץ על-ידי הערבים המוסלמים, בשנת 636 לספירה, התחלפו שליטי הארץ ללא הרף: בשנת 750 השתלטו על הארץ אנשי שושלת בית עבאס; בשנת 969 עברה הארץ לשושלת הפאטימית ממצרים; במאה ה-11 עברה הארץ אל הטורקים הסלג'וקים, שוב אל הפאטימים, ואז אל הצלבנים (1,099); בין השנים 1,100 ל-1,517 – עברה הארץ לסירוגין מהצלבנים למוסלמים בראשות צלאח-א-דין; שוב אל הצלבנים, ואז אל הטורקים החריזמים (1,244); הטטארים שהחריבו את הארץ (1,260); הממלוכים המצריים, ששלטו בארץ עד לפלישת המונגולים בראשות ג'ינג'יס ח'אן, שהחריבו גם הם את הארץ. רק בשנת 1,517, עם הכיבוש העותומאני, הושבה היציבות לארץ, אך גם זאת לא לזמן רב: במיוחד ראוי לציין את ההשתלטות הזמנית של השייח' דאהר אל-עומר על הגליל באמצע המאה ה-18, ואת כיבושה הזמני של הארץ בידי איבראהים פחה המצרי באמצע המאה ה-19. גלי הכיבושים והמלחמות שעברו על ארץ-ישראל, אסונות הטבע ותנאי-המחיה הקשים, וכמו-כן גם פשיטות הביזה של שבטי הבדואים מן המדבר – אינם משאירים שום מקום לטענה בדבר רציפות של יישוב ערבי או אחר בארץ-ישראל: השתנות התנאים הביאה עמה גלי הגירה פנימה והחוצה, והתבוללות והתערבות של יסודות אתניים שונים. ישנם יסודות מעטים יחסית, שיש באפשרותם להוכיח רציפות יישובית בארץ-ישראל, אך כאן מדובר לא רק בערבים – אלא גם ביהודים. ערב ההתיישבות הציונית, שנפתחה עם ייסוד פתח-תקווה ב-1878 – היתה הארץ נטושה, חרבה ועזובה כמעט כליל. אוכלוסייתה היתה דלילה – בחלקה אוכלוסיית נוודים. תיירים מפורסמים שביקרו באותה העת בארץ – העידו, כל אחד בנפרד, על מצב זה:
ב-1867 סייר הסופר האמריקני מרק טוויין בארץ-ישראל, וכך הוא מסכם את מצבה: ארץ-ישראל עטויה שק ואפר. רובצת עליה קללה שהובישה את שדותיה והצמיתה את הונה{.. }ארץ-ישראל שוממה ומכוערת{...} זוהי ארץ שיממון, חוסר תוחלת ושברון לב{1} ערב הופעת הציונות המודרנית, כתב הקרטוגרף האנגלי ארתור פנרין סטנלי: לא תהיה זו הפרזה לומר שבמרחק של מילין על גבי מילין לא רואים ביהודה אות חיים{...}{2} ברבע הראשון של המאה ה-19, היו בארץ-ישראל המערבית 250,000 תושבים, מהם כרבע יהודים ונוצרים[{}. הגידול באוכלוסיה הערבית מאז - ועד ערב הופעת הציונות, היה כ-30%. לעומת זאת, בשנים 1947-1870 – גדלה אוכלוסיית הארץ הערבית בכ-270%! (לעומת גידול מקביל של כ-105% במדינה שכנה כמצרים).{4} כיצד ניתן להסביר גידול עצום שכזה? ובכן, ישנם הטוענים כי מקור הגידול הוא בריבוי הטבעי, שכן המודרניזציה בסוף ימי התורכים, וכמובן השלטון הבריטי – הביאו לשיפור הרפואה, וכך להפחתת התמותה והארכת תוחלת החיים. עם זאת, אין זה טיעון סביר, בהתחשב בכך שבמצרים השכנה, בה שלטו הבריטים כבר מסוף המאה ה-19 – חל גידול איטי באופן בולט – לעומת הגידול בארץ-ישראל (המערבית!). הסיבה האמיתית היא גלי הגירה ערבית אל תוך הארץ, שהתעצמו ככל שהתפתחו אפשרויות הפרנסה והמחיה בארץ. תושבים ערבים מכל רחבי המזרח התיכון זרמו ארצה, הן מקרוב, כגון סוריה, לבנון ועבר-הירדן, ועד לסודאן, מרוקו ואף רחוק יותר. עד היום ניתן למצוא חמולות רבות שמוצאן מחוץ-לארץ, כגון מוגרבי=מגרב=צפון-אפריקה; שאמי=שאם(=סוריה); מצרי=מצרים וכו'.
את תופעת ההגירה הערבית לארץ-ישראל בדורות האחרונים, מסכם המזרחן ד"ר יובל ארנון-אוחנה: הגירתם של שבטים בדווים לארץ-ישראל היתה תופעה קדומה וקבועה, אולם נערכה באינטנסיביות רבה במיוחד במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. וכן רוב שבטי הבדווים חדרו לארץ במאות אלה. רובם הגדול הגיעו מהמזרח ומהדרום. בין אלה הראשונים היו למשל שבטי מטה הענזה (ביניהם אל-ג'דעאן, דהאם ובני צקר), שנאחזו בעבר-הירדן ובבקעת הירדן (הע'ור), או בני זיידאן שנאחזו בגליל. אלה גם אלה הגיעו לארץ-ישראל דרך עבר-הירדן מחצי האי ערב. גל גדול של שבטים הגיע ממצרים, במיוחד בתקופת מוחמד עלי {אמצע המאה ה-19}. ביניהם היו ערב אל-סעאידה – באזור חיפה. בין תושבי בקעת הירדן היו שבטים נגרואידיים, שהגיעו גם הם, ככל הנראה, מהדרום. לעומתם היו שבטים וקבוצות אוכלוסין שהגיעו מהצפון, כגון תורכמנים, חוראנים, בושנאקים (בני בוסניה), וכן שבטים בדווים כגון ערב אל-שקיראת שנאחזו בסביבות חיפה, ערב אל-זביידאת – באזור שפרעם, וכן ערב אל-עראמשה, ערב אל-שמאליה וערב אל-הייב, שחדרו לגליל העליון דרך הואדיות החוצים אותו, ונאחזו בו. שבטים בדווים כגון התעאמרה, נאחזו גם בשיפולי הרי יהודה, באזור בית לחם וכן באזור חברון. עם זאת{...} רוב אוכלוסיית השבטים הבדווים העדיפה את המישורים הפתוחים של החוף, יזרעאל, חרוד, בית-שאן והירדן.{5} במהלך סוף התקופה העותומאנית ולכל אורך תקופת המנדט, נמשכה ההגירה ביתר שאת, בעיקר עקב הפיתוח והמודרניזציה של השלטון הבריטי וההתיישבות היהודית החדשה. לשם המחשה, ניתן להביא שתי דוגמאות. האחת היא המושבה ראשון-לציון, שהוקמה ב-1882: תוך 7 שנים בלבד, הסתופפו סביב 40 המשפחות היהודיות במושבה – כ-400(!) משפחות ערביות, שהן כ-2,000 תושבים.{6} דוגמא שניה היא הגידול העצום שחל בעיר חיפה, שגדלה ב-80% בתקופה קצרה מאוד: 1944-1931. 75% מהערבים שהיגרו לחיפה, הגיעו מ-300 כפרים שונים ברחבי ארץ-ישראל המערבית בלבד,{7} וזאת בטרם הובאו החשבון המהגרים מן הצפון, בעיקר מלבנון. הבריטים, שנהגו קמצנות מפליגה בכל הנוגע לעליה יהודית לארץ-ישראל; הקפידו על קוצו של יוד, שמא חלילה "ייפגע כושר הקליטה הכלכלי של הארץ" – והגיעו לשפל עמוק עד כדי מלחמת-חורמה בספינות מלאות פליטים מאירופה – שנשלחו היישר אל התופת הנאצית. לעומת זאת, נהגו אותם הבריטים להביא עמם פועלים ערבים לשם בניית תשתיות, ומעולם לא הקפידו על רישום ו"סרטיפיקאטים" לערבים הזורמים ארצה, וכמובן שלא העלו על דעתם שמא הגידול העצום באוכלוסיה הערבית, יפגע חלילה ב"כושר הקליטה הכלכלי של הארץ". מסמכים שנחשפו לאחר 40 ו-50 שנה – מגלים כי הפקידות הבריטית היתה מודעת בהחלט לתופעה – ולא מנעה אותה. הזרימה היתה כה בולטת, עד כי וינסטון צ'רצ'יל, מי שהיה שר בכיר וראש הממשלה במשך שנים רבות בבריטניה, ציין בתדהמת-מה: {...}הערבים לא די שאינם נרדפים אלא שהצטופפו בארץ והתרבו בה עד שגדל מניינם למעלה מכל שיעור שבו יכלה אפילו יהדות העולם כולו להגדיל בה את מנין היהודים.{8}
או כפי שהצהיר נשיא ארצות-הברית דאז, פרנקלין רוזוולט:
הגירת הערבים לפלשתינה מאז 1921 עלתה במידה רבה על הגירת היהודים בכל התקופה האחרונה{9} ואכן, על-פי מפקד האוכלוסין שנערך על-ידי הבריטים ב-1931, התברר שבמחוז ירושלים בלבד, מקומות הולדתם של התושבים המוסלמים הוא מעשרות ארצות ברחבי תבל, נוסף על ארץ-ישראל (על שתי גדות הירדן): הם נולדו במקומות כגון סוריה, קפריסין ותימן, ועד לספרד, אלבניה ואוסטרליה, ועוד. בליל מגוון זה של מהגרים, יש לזכור – מורכב מבני הדור הראשון במחוז ירושלים בלבד, וזאת מבלי לקחת בחשבון מחוזות אחרים, או את ילידי הארץ שהוריהם או הורי-הוריהם היגרו בעצמם מן החורן, ממצרים, או מכל מקום אחר. מצב דומה מתגלה בבדיקת הלשונות בשימוש רגיל - אלו מגיעות ללמעלה מעשרים: הסתבר שמוסלמים בארץ-ישראל של שנת 1931, היו דוברים ביום-יום מלבד ערבית - גם אלבנית, אפגאנית, צ'רקסית, פרסית, ואף פורטוגזית, תורכית ועוד.{10} מצב עניינים זה, מוצא אישור מדעי על-ידי חקירתו של המזרחן ד"ר שלמה אריה בן-אלקנה (ז"ל), שסקר למעלה מ-800 כפרים ערביים ברחבי ארץ-ישראל המערבית, בין השנים 1943-1947 וכן 1949-1963, והעלה בממצאיו שרובם המכריע של התושבים הם ממוצא זר. כדוגמא הביא בן-אלקנה את הכפר הגדול (היום עיר) אום אל-פאחם, שאותו חקר בשנת 1943: מתוך 2,800 התושבים, היו 1,400 ממוצא מצרי; כ-900 מחצי האי ערב, ו-500 מעבר-הירדן המזרחי.{11}
לפיכך, יהיה זה בלתי-הגיוני ובלתי סביר בעליל, להמשיך ולטעון לקיומו של "עם ערבי היושב על אדמתו" מזה "אלפי שנים". ----
1. מובא אצל ב. נתניהו, "מקום תחת השמש", עמ' 55.2. שם, עמ' 55. 3. "תולדות היישוב הערבי בארץ-ישראל", שיחה עם ד"ר מרדכי אביר "סקירה חודשית" – גיליון 1975/1 עמ' 29. 4. מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של ערביי ארץ-ישראל, 1870-1948, גד גילבר, קתדרה, תשרי תשמ"ח, מס' 45, עמ' 43. 4. יובל ארנון-אוחנה, "חרב מבית", עמ' 15. 5. ג'ואן פיטרס, "מאז ומקדם", עמ' 246. 6. מחמוד יזבק, ההגירה הערבית לחיפה, 1933-1948: ניתוח כמותי על-פי מקורות ערביים. (קתדרה, תשרי תשמ"ח, מס' 45). 7. נאמר ב-22/05/1939, מתוך ג'ואן פיטרס, "מאז ומקדם", עמ' 227. 9. נאמר ב-17/05/1939, מתוך: בנימין נתניהו, "מקום תחת השמש", עמ' 51. 10. ג'ואן פיטרס, "מאז ומקדם", עמ' 224-226. 11. פיטרס, שם, עמ' 477, הערה מס' 102.
פורסם באתר "פורום ארץ הצבי" http://www.faz.co.il/story?id=2469&NewOnly=1&LastView=2004-10-17 19:54:20
___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שני כ' באלול תשס''ז
05:11 03.09.07 |
|
9. ''היה נסיון פתטי לנפץ מיתוסים''
בתגובה להודעה מספר 1
|
היה נסיון פתטי לנפץ מיתוסים מחבר: הפוסט של הפוסט | תאריך: 09/06/07 עד לפני כמה שנים היה ניסיון פתטי לנפץ מיתוסים כמעט בכל תחום. כיום התרגיל הפתטי הזה נשאר נחלתם של אנשים בודדים שמנהלים דו שיח בינם לבין עצמם. התברר, בעיקר לאחר שנת 2000, כי הערבים אותם ערבים והים אותו ים. שום דבר לא השתנה. וזה נובע בעיקר מהבנה של הישראלים לגבי המטרות הסופיות של הערבים. כ 90% מבין אלו הקוראים עצמם פלסטינים הם מתנחלים מהעת החדשה בא"י. הם הגיעו מאלג´יר, בוסניה, צ´צניה, חורן, סוריה, לבנון, חצי האי ערב ומצריים ממחצית המאה ה-19 אך במיוחד עם כיבוש הארץ ע"י האנגלים ששמרו היטב שיהודים לא יוכלו לחזור למולדתם מכורתם אך את הערבים הנוהרים אליה לא ספרו. רובם התיישבו סביב הישובים העבריים שייבשו ביצות והפריחו את השממה. כיום, כל הרעה באה עלינו משום שישנם בינינו אנשים הלוקחים על עצמם הגדרת כובש על ארצו, מולדתו ומכורתו. לכו ותלמדו מי כאן הכובש. מסתבר שלשקר יש רגליים. ואפילו יציבות. תחשבו רגע על ההגדרה המיוחדת שהגדיר האו"ם עבור הפליטים הפלסטינאים. לאו"ם יש הגדרה אוניברסאלית לפליט. הגדרה הנכונה בכל המקומות, הארצות והעמים. ובה נאמר: "אדם שנאלץ לנטוש את ביתו הקבוע במקומו הטבעי מאז ומקדם" בלחץ ארצות ערב שונתה ההגדרה למקרה ספציפי אחד ובה נאמר: "פליט יחשב כל ערבי שעזב את א"י בשנת 1948 ושהה בה שנתיים" . אם אמנם הפלסטינאים נמצאים בא"י מאז ומקדם, כפי שהם טוענים, לשם מה היו צריכים לשנות את ההגדרה? ואם אחוז זניח שהו בארץ רק שנתיים, גם אז לא היה צורך לשנות הגדרה אוניברסאלית זו. תחשבו אם כך איזה שקר גלגלו עלינו אלו, ויש עוד בינינו שמטפחים שקר זה. לגבי מצבם של היהודים במדינות האיסלם, מומלץ ללמוד מה היה ב"חייבר". קורות חייבר היו למקרה מעצב את יחס המוסלמים ליהודים. ואוי לעם שאינו לומד את ההיסטוריה שלו. קראו את הספרים "מאז ומקדם" מאת ג´ואן פיטרס. ואת "יומן מזרח תיכוני" מאת ריצ´ארד מיינרהאגן שהיה קצין המודיעין הראשי של גנרל אלנבי. http://www.e-mago.co.il/phorum/read-6-36213-36212.htm ___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''א באלול תשס''ז
06:37 04.09.07 |
|
10. ''סיור בפלסטינה, שנת 1695''
בתגובה להודעה מספר 1
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.09.11 בשעה 02:45 בברכה, פילוביץ שחף השנה 1695 - הארץ היתה ריקה ברובה, שוממה, ותושביה היו מועטים והתרכזו בערים ירושלים, עכו, צפת, יפו, טבריה ועזה. רוב התושבים בערים היו יהודים והאחרים היו נוצרים, היו מעט מאוד מוסלמים שבדרך כלל היו בדואים. חברים, אין דבר כזה עם פלסטינאי, לא היה ולעולם לא יהיה מדובר בפיקציה של הערבים בעידוד השמאל הישראלי הסובל ממחלת נפש קשה של שינאה עצמית ומשתף פעולה עם הגרועים שבאויבינו. בברכה אבירם ***
סיור בפלסטינה, שנת 1695 אבי גולדרייך
מכונת זמן, זו התחושה המקננת בי כשאני נמצא בחנות הספרים העתיקים של מר הובר בבודפסט. הובר למד להכיר את שגיונותי, ולאחר ברכת השלום וכוס המיים המינרליים (מר הובר הוא טבעוני-צמחוני) מוביל אותי במדרגות למרתף הענק והמאוורר, לאגף ה''יהודי''. האגף היהודי הוא חדר ובו ספרים עתיקים בנושאים שנראים למר הובר יהודים. בין הספרים ישנם כאלה שאינם שווים את כריכת העור שלהם אולם לעיתים נדירות אפשר למצוא שם אוצרות תרבות של ממש. הרבה מאוד הם ספרי קודש ישנים שנגנבו אולי ממרתפי הגניזה שבבתי הכנסת, כרכי תלמוד, תנ''ך, משניות, שולחן ערוך, סידורים ישנים נוסח אשכנז. אני נוהג לפתחם כדי לראות מי הבעלים, מי הנער שקיבל את הספר לבר המצווה לפני מאתיים שנה, ולמי העניק אותו בערוב ימיו. סקרנות. הרבה מהספרים כתובים בגרמנית, והם ספרי הגות על היהדות שנכתבו בכלל בידי נוצרים או יהודים מתבוללים. לפעמים מוצאים איזה כרך תלמוד שנכתב בכתב יד, אלה יקרים מאוד, מאות אלפי אירו ומונחים בארון זכוכית מאוּורר. הובר יודע את ערכם. ולפעמים ישנן מציאות כמו הספר Palestina של Hadriani relandi מקורי בשמו ה''מקצועי'', palaestina ex monumentis veteribus illustrata, המו''ל הוא, Trajecti Batavorum: Ex Libraria G. Brodelet, 1714. ניתן למצוא כמה ספרים מקוריים כאלה במספר מקומות בעולם ואף באוניברסיטת חיפה. אפשר לראות כאן את המקומות בהם הספר נמצא וגם אפשר למצוא פרטים על המחבר ועוד. הנחיות צפיה במצגת: לדיפדוף בין התמונות לחץ על החיצים. לחיצה על כל תמונה תגדיל אותה במסגרת נפרדת ולחיצה נוספת תגדיל אותה שוב. כותרת הספר מצגת: http://www.slideshare.net/amitmoreno/17-9414905 הטריאנגולציה שנעשו בסקטאנט ובשולחנית מפת ארץ ישראל על רקע קוויעזה עיר יהודית – 1695גת, גלים, ג'לג'וליה, גמלה – חורבותהעיר הפלסטינית לוד עם 45 תושבים נוצרים; בשנת 1695 כולם ידעו שהמורשת היא יהודית המחבר רילאנדי, איש אשכולות של ממש, גיאוגרף, קרטוגרף ופילולוג ידע על בוריין עברית, ערבית ויוונית עתיקה, בנוסף לשפות האירופאיות. שפת הספר היא לטינית. בשנת 1695 הוא נשלח לסיור בארץ ישראל או בשמה דאז פלסטינה. במסעו הוא סקר כ-2500 מקומות יישוב המוזכרים בתנ''ך או במשנה. שיטת המחקר שלו היתה מעניינת. ראשית, מיפה את ארץ ישראל. שנית, רילאנדי זיהה את כל אחד מהמקומות המוזכרים במשנה או בתלמוד עם מקור שמו. אם מקור השם יהודי, הביא את הפסוק המתאים בכתבי הקודש. אם מקור השם רומי או יווני הביא ביוונית או בלטינית את ההקשר. שלישית הוא אף ערך סקר ומפקד אוכלוסין לכל מקום יישוב. המסקנות הבולטות הן: 1. אף ישוב בארץ ישראל אינו בעל מקור שם ערבי. שמות היישובים הם ברובם ממקור עברי, או יווני או לטיני-רומי. עד היום, למעשה, אף ישוב ערבי (להוציא רמלה) אינו נושא שם ערבי מקורי. רוב שמות היישובים הם ממקור עברי או יווני ששובש לערבית חסרת משמעות. אין שום משמעות בערבית לשמות עכו, חיפה, יפו, נבלוס, עזה או ג'נין ושמות ערים כמו רמאללה, אל-חליל ואל-קודס חסרים שורשים היסטוריים או פילולוגיים ערביים. בשנת 1696, שנת הסיור, רמאללה, למשל, נקראה בתא'לה (בית אל), חברון נקראה חברון ומערת המכפלה נקרא על ידי הערבים אל חליל (כינוי לאברהם אבינו). 2. הארץ היתה ריקה ברובה, שוממה, ותושביה היו מועטים והתרכזו בערים ירושלים, עכו, צפת, יפו, טבריה ועזה. רוב התושבים בערים היו יהודים והאחרים היו נוצרים, היו מעט מאוד מוסלמים שבדרך כלל היו בדואים. יוצאת מהכלל נבלוס, היא שכם שבה ישבו כ-120 איש ממשפחת נאטשה המוסלמית וכ-70 איש שומרונים. בנצרת, בירת הגליל, היו כ-700 איש – כולם נוצרים.בירושלים כ-5000 איש, רובם יהודים ומיעוטם נוצרים. המעניין הוא שאת המוסלמים מזכיר רינאלדי כשבטים בדואים נודדים, שהגיעו כפועלים עונתיים כדי לשמש ככח עזר בחקלאות או בבנין. בעזה, למשל, היו כ-550 איש; חמישים אחוז מהם יהודים והשאר נוצרים. היהודים עסקו בחקלאות משגשגת של כרמים, זיתים וחיטה (גוש קטיף) והנוצרים עסקו במסחר ובהובלת התוצרת. בטבריה ובצפת היה ישוב יהודי, אולם לא מוזכרים העיסוקים להוציא דייג בכנרת, מקצוע טברייני מסורתי. עיר כמו אום אל-פאחם למשל, היתה כפר בן 10משפחות, כולן נוצריות, כחמישים נפש, וכן כנסייה מרונית קטנה (משפחת שחאדה). 3. הספר סותר לחלוטין תיאוריות פוסט-מודרניסטיות על ''מורשת פלסטינית'' או עם פלסטיני, ומאשש ומחזק את השייכות של ארץ ישראל ליהודים ואת חוסר שייכותה המוחלט לערבים, ששדדו אפילו את השם הלטיני פלסטינה וניכסו אותו לעצמם. בספרד למשל, בגרנדה, רואים מורשת ובניה ערבית. ערים ענקיות כמו גרנדה ומדינה כמו אנדלוסיה, הרים, נהרות כמו גוואדאלחארה, מורשת תרבותית ערבית של ממש: ספרות, יצירות פאר, הנדסה, רפואה ועוד. 700 שנות שלטון ערבי הותירו בספרד מורשת שלא ניתן להסתירה או להסוותה. ואילו כאן כלום, נאדה, לא שמות ערים, לא תרבות, לא אמנות, לא היסטוריה, לא עדויות לשלטון ערבי. רק שוד וגזל, גזל המקום הקדוש ביותר ליהודים, גזל הארץ המובטחת ליהודים. לאחרונה בחסות כל מיני ישראלים פוסט מודרניסטים – גזל ההיסטוריה. http://www.faz.co.il/story?id=4457&base=&NewOnly=1&LastView=2030-12-31 **** תזכורת רילוונטית: ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/forum/gil/7593.shtml פלסטין אמת או שקר https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&omm=0
___
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ''ג באלול תשס''ז
10:19 06.09.07 |
|
12. ''הבלוף הפלסטיני''
בתגובה להודעה מספר 1
|
הבלוף הפלסטיני מאת עו"ד אליקים העצנימדינה בשם פלסטין לא התקיימה מעולם. בסקר שנערך בפריז השיב רוב גדול מן הנשאלים על השאלה: ממי לקחו הישראלים את "פלסטין"? בפשטות: "מן הפלסטינים, כמובן". תשובה דומה הייתה ניתנת גם בכל מקום אחר בעולם, כמו "צרפת לצרפתים". כך האמירה פלסטינה לפלסטינים מתקבלת אצל מי שאינו יודע שהתשובה כמובנת מאליה. לך תסביר לאיש ברחוב שעד לאישור המנדט הבריטי על א"י ב-1922 העולם לא ידע והערבים בעצמם לא ידעו על עם פלסטיני, ולא כל שכן על מדינה פלסטינית. להיפך, הערבים המקומיים המציאו לעצמם את הכינוי "פלסטינים" רק מפני שהבריטים קראו לשטח התורכי שכבשו וקיבלו לניהול על ידי חבר הלאומים, "פלסטיין". אבל למה נמסר השטח לבריטים? מפני שהם התחייבו להקים בו "בית לאומי לעם היהודי", ולכן כדי להתחרות ביהודים על השלטון בארץ המציאו הערבים המקומיים את עצמם כעם נפרד. היום, גם ברחובות תל אביב יש צורך להתחיל מא' ולספר על אחד מגדולי הגימיקים בהיסטוריה, ספין הספינים שהפך לנו לסיוט: הספין הפלסטיני. מי עוד זוכר היום את דבריו הקלאסיים של זוהייר מוחסין, ראש ארגון הטרור "צא'אקה" וחבר הוועד הפועל של אש"ף, בעיתון ההולנדי "טרוב" מ-31 במרץ 1977: "רק למטרות טקטיות אנחנו מקפידים להדגיש את זהותנו הפלסטינית, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת כדי להעמיד אותה מול הציונות: ייסודה של מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל... לאחר שנשיג את כל זכויותינו בכל פלסטין – אסור שנדחה אף לרגע אחד את האיחוד מחדש של ירדן ופלסטין". וכאשר אסד נשיא סוריה התבטא בוועידה ברבת עמון בנובמבר 1987: "מדינה בשם פלסטין לא התקיימה מעולם", השיב לו המלך חוסיין במילים דומות להפליא להתבטאותו הנ"ל של הטרוריסט מוחסין: "הופעת האישיות הלאומית הפלסטינית באה כמענה לתביעת ישראל כי פלסטין היא יהודית". והוסיף המלך והסביר בטלוויזיה המצרית ( 10 באוקטובר 1977): "שני העמים הם למעשה אחד – זו עובדה". ואחיו, הנסיך חסן, הכריז באסיפה הלאומית הירדנית ( 2 לפברואר 1970) : "פלסטין היא ירדן וירדן היא פלסטין. יש כאן עם אחד וארץ אחת, עם היסטוריה אחת וגורל אחד". דברים דומים יצאו גם מפיו של פארוק קדומי שעד היום הוא "שר חוץ" מטעם אש"ף, בשבועון האמריקני "ניוזוויק" (מרץ 1977): "אש"ף רואה בירדנים ובפלסטינים עם אחד". חישבו על ההשלכות. אם הירדנים והפלסטינים הם עם אחד, וממילא ירדן וארץ ישראל המערבית הן ארץ אחת, יוצא שלפלסטינים כבר יש מדינה התופסת שלושה רבעים מן השטח הכולל, כל מה שבין נהר הירדן לגבול עיראק, ירדן של היום. אם כן, הפלסטינים אינם "עם ללא ארץ", ולאמיתו של דבר העם המלאכותי הזה שכולו המצאה רוצה לקבל עכשיו שתי מדינות, אחת הנקראת ירדן והשנייה שתיקרא "פלסטין". ועל אלה אמורה להתווסף ישות שלישית, האוטונומיה שהם דורשים בגליל ומסביב לאום אל פחם, ואולי גם בנגב. וכל המרכיבים האלה מיועדים להתמזג לבסוף ל"פלסטין הגדולה" שתחנוק את ישראל. שני פרופסורים ערבים מאשרים שמדובר בסך הכל בבדיה. הפרופסור פיליפ חתי, היסטוריון מפורסם, זרק בעדותו בשנת 1945 בפני וועדה אנגלו-אמריקאית: "אדוני, אין דבר כזה היסטוריה פלסטינית. בהחלט לא!". והפרופסור ג'והן חזם אמר משפט נוקב זה: "לפני 1917, כאשר בלפור הצהיר את הצהרתו לא הייתה מעולם שום שאלה פלסטינית ולא הייתה כל פלסטינה כיחידה פוליטית או גיאוגרפית". לאמירות האלה התייחס דוד בן גוריון אף הוא בעדות בפני אותה הוועדה, בדברים שראוי היה שייחרטו באותיות נחושת בשערי נמל התעופה בן גוריון ליד פיסלו. "אני מסכים איתו בהחלט. אין דבר כזה "פלסטיין" בהיסטוריה, בהחלט. אבל כאשר הד"ר חתי מדבר על היסטוריה הוא מתכוון להיסטוריה ערבית. הוא מומחה להיסטוריה ערבית והוא יודע את המקצוע שלו. בהיסטוריה הערבית אין דבר כזה פלסטיין. היסטוריה ערבית נעשתה בערב, בפרס, בספרד ובצפון אפריקה. בהיסטוריה הזאת לא תמצאו את פלסטיין. היסטוריה ערבית לא נעשתה בפלסטיין. אולם, אין רק היסטוריה ערבית, יש היסטוריה עולמית והיסטוריה יהודית. ובהיסטוריה הזאת יש ארץ ושמה יהודה או כפי שאנו קוראים לה ארץ ישראל, הארץ של ישראל. אנחנו קוראים לה ישראל מאז ימי יהושע בן נון. הייתה ארץ כזאת בהיסטוריה, הייתה ועדיין קיימת. זו ארץ קטנה, קטנה מאוד, אך הארץ הקטנה הזאת השאירה רישום עמוק בהיסטוריה העולמית ובהיסטוריה שלנו. הארץ הזאת עשתה אותנו לעם. עמנו עשה את הארץ הזאת. שום עם אחר בעולם לא עשה את הארץ הזאת. הארץ הזאת לא עשתה שום עם אחר בעולם. עתה אנחנו שוב מתחילים לעשות את הארץ הזאת, ושוב הארץ הזאת מתחילה לעשות אותנו". אם הגענו במנהרת הזמן ל-5194, הבה ונחזור עוד לשנת 1919 תקופת השלטון הצבאי הבריטי על הארץ עוד טרם אושר כתב המנדט הבריטי שליבתו הייתה הצהרת בלפור. ב-1919 עוד ישב פייסל, אחיו של עבדאללה, לימים האמיר עבדאללה ואחר כך המלך עבדאללה, אביו של המלך חוסיין כמלך בדמשק. פייסל זה היה בעל ברית של הבריטים אשר ניהל בהנחיית "לורנס איש ערב" הידוע מלחמת גרילה נגד התורכים ב"מלחמת העולם הראשונה" והיה בין כובשי דמשק. פייסל מלך בדמשק עד קיץ 1920, כאשר גורש על ידי הצרפתים שקיבלו מנדט על סוריה ולבנון במקביל למנדט הבריטי על ארץ ישראל. הבריטים הושיבו אותו על כסא המלוכה בעיראק ושם נרצח. בשנת 1919 התכנס בירושלים "קונגרס האגודות המוסלמיות-נוצריות" עם נציגים מכל הארץ. אותה שעה גורלו של שלטון פייסל עוד היה חבוי מאחורי מסך העתיד, אבל באי הקונגרס כבר ידעו שהבריטים רואים את הארץ כיחידה נפרדת בשם "פלסטיין" ועל כך הגיבו בהחלטה זאת: "אנו רואים בפלסטיין חלק מסוריה הערבית שממנה מעולם לא הייתה מנותקת. אנו מחוברים לסוריה בקשרים לאומיים, דתיים, לשוניים, טבעיים, כלכליים וגיאוגרפיים" (את הדברים פרסם המזרחן הידוע, יהושע פורת). מה קרה? מה גרם לסורים להפוך פתאום לפלסטינים? שום דבר מלבד אישור כתב המנדט ב-1922, לפיו נמסרה הארץ לבריטים עם הוראה מפורשת להקים בה בית לאומי לעם היהודי. היה זה מהלך גאוני של יחסי ציבור להעמיד כביכול עם מול עם, אך האמת בצבצה עוד בשנות ה-30. ראיתי פסק דין של "הכנופיות" ממאורעות 1936-1939 שדן למוות "משת"פ" ערבי. בראש הגיליון נכתב: "פלסטין - סוריה ג'נוביה"(הדרומית). יש עימנו עוד הוכחה אחת מן השלילה. לו היה שמץ של אמת בטענה בדבר ה"היסטוריה" של העם הפלסטיני היינו צריכים למצוא לכך זכר בספרי ההיסטוריה ובאנציקלופדיות. והנה, תחת הערך "פלסטיין" באנציקלופדיה בריטניקה משנת 1910/1, לפני הצהרת בלפור שניתנה בשנת 1917, נאמר: "פלסטיין שנתבעה בברית הישנה כמורשת העברים לפני גלותם... נהר הירדן מסמן את הקו שבין פלסטיין המערבית למזרחית"... האם העלימו הבריטים את העם הפלסטיני ואת ארץ הפלסטינים? ולא רק הבריטים. בכל אנציקלופדיה, בכל שפה, לא תמצאו עם וארץ פלסטינים לפני שנות ה-20 של המאה הקודמת. התשובה היא, כמובן, שאותה שעה עוד לא בא לעולם כתב המנדט שעל בסיסו נמסרה הארץ על ידי חבר הלאומים לבריטים ובו הוטלה עליהם "האחריות להוצאתה לפועל של ההצהרה שניתנה בנובמבר 1917 בזכות הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטיין"... "בזאת ניתנת ההכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלסטיין ולעקרון הבסיסי של הקמה מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו ". עתה נלך עוד צעד אחורה, כמעט אלפיים שנה, כדי לשאול: האם הערבים תפסו טרמפ על שם הארץ כפי שקראו לה האירופים פלסטיין או פלסטינה, אך מניין נדבק השם הזה לכל לשונות המערב? מן הרומית, כמובן. זו המצאתו של הקיסר אדריאנוס שחז"ל הדביקו לשמו את התוספת "שחיק טמיא" – שחיק עצמותיו. הוא הקיסר שהטביע בדמם של למעלה מחצי מיליון יהודים את מרד בר כוכבא, סילק את היהודים מירושלים ומרוב ארץ יהודה, אסר על הדת היהודית בניסיון להכחיד את היהדות, וכחלק מן המדיניות הזאת ביטל גם את שם הארץ JUDEA וחיפש תחליף שיכסה, יטשטש וימחק את הזהות היהודית. במענה לצורך הזה מצאו לו שם עתיק "פלסטינה" של האזור מיפו ועד עזה שבמשך כמה מאות שנים היה תפוס על ידי עם זר, פולש בשם "הפלשתים". בימי אדריאנוס הפלשתים כבר היו במוזיאון. הם הוגלו, נטמעו, התבוללו ונעלמו, אבל זכרם הספיק לצורך הגימיק והספין הרומיים שנועדו להכרית את הזכר היהודי. כך גם ניסה אדריאנוס למחוק את השם ירושלים וכינה את העיר האלילית שבנה שם "אליה קפיטולינה" וזה היה שמה הרשמי מאות שנים. עוד הערבים הכובשים התייחסו ל"אליה" עד שסיגלו לעצמם את השם "מדינת בית אל מקדס", עיר בית המקדש. מעניין, מקדשם של מי? וכך יוצא שהרומאים, כמו הערבים, נזקקו לאותה המדבקה כדי להסתיר מתחתה את ארץ ישראל: פלסטינה - פלסטין. _______ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ה בחשון תשס''ח
00:13 06.11.07 |
|
28. חוקי הד'ימה - זיקת האיסלאם לנאציזם
בתגובה להודעה מספר 1
|
זיקת האיסלאם לנאציזם http://www.nativ.cc/May2003/eidelberg.htmאהל-ד'ימה = בני חסות = מונותאיסטים, כמו יהודים ונוצרים = כופרים בעלי מעמד שונה. נהנים מהרבה חופש יש כמה מגבלות. http://elirozner.tripod.com/info/islam/islamgustav2.htmג'יהאד עד מוות - המניע הדתי http://www.therightroadtopeace.com/infocenter/Heb/AharonYafe-Jihad.html כובע היהודים והסימן (טלאי) הצהוב http://ofna.project.org.il/info/ofmuz-teachers/muhan/katavot/kova.htm עד הכיבוש הצרפתי שהיה בשנת 1830, כלומר בכיבוש המוסלמי, יהודי אלג'יריה היו במעמד בני חסות ("אהל אל ד'ימה") שנתן להם הגנה אך לא מעמד פוליטי. כך למשל היו : 1.צריכים לשלם מס גולגולות ("ג'יזייה"). 2.עדותם בבית דין לא התקבלה. 3.נאסר עליהם לבנות בית גבוה יותר מבית מוסלמי, או לבנות ולשפץ בית כנסת. 4.לעיתים חויבו ללבוש בגדים מיוחדים על מנת שיזהו כיהודים. ___________________ הפורענות באה: ערביי ישראל פורשים רפאל ישראלי - פרופ' רפאל ישראלי הינו מורה וחוקר באוניברסיטה העברית. פרסם ספרים רבים בנושא האסלאם והמזה"ת. חבר מערכת נתיב.
במה עסקינן לאחר יום האדמה הראשון זה למעלה מ-30 שנה (30 במארס 1976), עת התחוור לכולנו כי שאלת ערביי ישראל איננה עוד סוגיה של מעוט דתי, אתני או לשוני, אלא היתה לבעיה של מיעוט לאומי, עם נטיות אירידנטיות בעקבות עלייתה לקדמת הבמה של התנועה הלאומית הפלשתינית, תהו רבים מאתנו האם עוד ניתן לקדם את פני הפורענות הקרבה ובאה עלינו ע"י "תיקון דרכינו", ואחרים התייסרו ממש על ה "עוולות " שעוללנו להם כביכול, עד כי דחפנו אותם, רחמנה ליצלן, לזרועותיה של הלאומנות הפלשתינית המתהווה. רק מעטים הבינו כבר אז, תוך הסתכנות בהאשמות על "שנאת ערבים" ושאר מרעין בישין, כי הבעיה איננה כלכלית או חברתית אלא בראש ובראשונה פוליטית, שהיתה ברבות הימים ועם עליית התנועה האסלאמית, גם לדתית. אשר על כן, רק פתרון לאומי היה אפשרי כדי לכבות את הלהבה המלחכת. התפרצותם האלימה של ערביי ישראל ערב החגים של שנת 2000, אשר החשיכה עלינו את עולמנו והשביתה את שמחת חגינו במשך שנים רצופות כל עוד ישבה ועדת אור על המדוכה, בעוד הערבים תובעים במפגיע כל ערב רמדאן כי נשחרר את אסיריהם ונמחל את חטאיהם כלא היו, הזכירה לנו את חומרת העניין ואת סכנות ההתלקחות שרבצו לפתחנו מני אז. אך דברי ההבל של ועדת אור, שכילתה מילותיה וזמנה על הנתיבים הבליסטיים של כדורי השוטרים המתגוננים, במקום לגזור להביא לדין את ראשי המתפרעים האלימים, והעלתה את גירת ה"אפליות" כ"שורש" הפורענויות, לא זו בלבד שלא עשו דבר להרגיע את הרוחות, אלא אף הוסיפו להפיח אש בלהבה. לפי שאף כי הערבים הוסיפו לתבוע כי ה"רוצחים" יובאו לדין, בעוד מנהיגיהם שהסיתום לפרעות יצאו וידיהם נקיות, אלא שכל האווירה אצל ערביי ישראל לבשה מרירות, מרד ומשטמה שרק שאלה של זמן נותרה עד שהפורענות הגדולה תפרוץ ותתבע את פתרונותיה הלאומיים. סימנים רבים היו על הקיר, לרבות תיאורן המזוויע של הפרעות שעשו הערבים בימי אוקטובר 2000, ושוועדת אור סרבה להכיר במשמעותן ובסכנות הנובעות מהן. מאז, כל נציגי הערבים בכנסת התייצבו לצד הפלשתינים בכל סכסוך שנתגלע בין ארצם לבין עמם, ואין נפקא מנה שעמם הוא גם אויב מדינתם. הם אף הכירו בזכות בני עמם ל"שיבה", לאמור לחיסול מדינת ישראל שרק בזכותה הם נבחרו באורח דמוקרטי למוסד המחוקק שלה; הם תבעו במפגיע כי חובת הגיוס לדרוזים תבוטל, לפי שראו בה "בגידה" בעמם; ירדו לחייהם של בדווים, נוצרים ושאר מתנדבים לכוחות הביטחון, על סיועם ל"אויב"; תמכו בגלוי בחיזבוללה ובחמא"ס בכל סכסוכיהם עמנו; התנגדו, תוך איום באלימות, לתפיסת רוצחיו של החייל שפרע בערבים בשפרעם במקום למוסרו, כמו בחברות בנות תרבות, לידי המשטרה כדי שיובא לדין; ראו בכל פעולת התגוננות של מדינתם מעשה התגרות ותוקפנות; שבתו על פתחי הממשלה שתכסה את גירעונות רשויותיהם שנבעו משחיתות מידותיהם ומהתחמקותם ממס; לא היססו לפנות למוסדות בינלאומיים כדי להלין על ארצם; והוסיפו לראות במוסדותיהם העצמאיים "מדינה בדרך", על אפה ועל חמתה של ממשלת ארצם שהואשמה בכל מחדליהם. אם כן, הצהרותיהם האחרונות של מנהיגיהם ומוסדותיהם של ערביי ישראל על רצונם לפעול לשינוייה של מדינה ישראל כדי להתאימה למאווייהם, אינן צריכות לבוא כהפתעה כי הן היו בהתהוות כל העת, אלא שעתה הן נוסחו בצורה מקובצת ומרוכזת, דווקא בשעה שהמדינה נמצאת תחת איומי חיסול ע"י בני עמם מן החמא"ס ומן התנועה האסלאמית בישראל, ובשעה שבת בריתם – איראן, ונשוא הערצתם - חיזבוללה, מספקים ראיות למכביר על חפצם בהשמדת מדינתם, ואף מכינים בידיהם את הכלים לביצוע זממם. ובעוד שעל פגיעה כביכול בנביאם, או בכיסיהם, הם מסוגלים לגייס רבבות ברחובות כדי להפגין נגד המדינה ה"אשמה" בכל אלה, הם אינם מניפים אצבע ואף לא מקימים קול מחאה קל שבקלים, כדי להתקומם על האיום למחוק את ארצם, והם בתוכה, מעל פני האדמה. אין זה אלא שרבה שנאתם לישראל מן הפחד מפני איבודם יחד עמה, או אולי יש בדעתם בעת פקודה להימנות על שונאינו ולעלות מן הארץ, כדי לשוב אליה כבעלי הבית, כפי שחלמו ב-1948 ולא עלה בידם.
התביעות החדשות-ישנות במשך כל שנות קיומנו, מעולם לא חסרו יחידים וקבוצות בין ערביי ישראל, שנחשבו אז לשוליים, שהגישו תביעה זו או אחרת ברוח רשימות הדרישות החדשות כביכול. אלא שאז הן נדחו גם על ידי הערבים עצמם כלא משקפות את הלך הרוח הכללי, ועל ידי יהודים תמימים ובעלי רצון טוב כניסיון לחבל ב"אחווה היהודית-ערבית" ועוד דברי הבאי מסוג זה. אלא משבאה התביעה מצד המוסדות המייצגים את כלל הערבים, ומשנוסחה היא כמכלול אחד, המשקף את דעת הכל, וכדרישה אולטימטיבית שאין עליה פשרה ואין בה סיכוי לריכוך, לפי שהיא מניחה שינוי, ואפילו מהפך, ולא מו"מ על תיקון קל והדרגתי המקובל על הכל, אזי אנו עוסקים בהתנגשות חזיתית בין שני לאומים שונים העומדים ביחסי עוינות, שנאה ואפילו מעשה מלחמה. לאמור, הענות לדרישותיהם ללא סייג, תוך גזירת כליה על מדינת ישראל, על הציונות ועל תעוזת היהודית לשאוף למדינה ככל האומות, או מרחץ דמים בשעה שיעלה הדבר בידם. ומי יצילנו מן הדרך לבוסניה, אם לא אנחנו עצמנו? וכדי להינצל, עלינו לא רק להשיב נחרצות לכל טענה ותביעה להתחסלותנו במו ידינו, אלא גם לספק חזון ומפת דרכים למוצא שונה מזה החיסולי המוצע לנו. כי יש לזכור, כי התביעות הללו צצות כל אימת שהסתבכותנו במלחמות, כמו בלבנון ונגד הפלשתינים, נראית כשעת כושר הולמת מבחינתם להוסיף להכות בנו עוד עד להבאתנו על ברכינו; אשר על כן, זוהי גם השעה הראויה מבחינתנו להגיב בחומרה ולהראות בעליל את אי-התוחלת שבתביעות הללו ואת החלופות שאנו מציעים להן. שהרי, משעה שמנהיגיהם של ערביי ישראל הכריזו מלחמה על אופייה היהודי-ציוני של מדינתם ואינם מקבלים עוד, דרך קבע, את מעמדם כמיעוט בעל-זכויות בארץ, כי אז יש להסיר את הכפפות ולהראות להם כי מרידתם אינה עשויה בהכרח לספק את מאווייהם, לשפר את מעמדם ולהעניק להם שליטה על הארץ, אלא עלולה, אדרבא, לגרוע מזכויותיהם, להביא כליה עליהם כבני מיעוט בעל זכויות, ולסווגם כמיעוט לאומי עוין וכגייס חמישי שחובת המדינה ואזרחיה להתגונן בפניו. שהרי ברי לכל הדעות, שלוּ יכלו לכפות דעותיהם בכוח, היו עושים זאת מזמן, ורק הפחד מפני תגובתם הנצפית של בני הרוב היהודי היא המונעת מהם לפי שעה לפנות לדרך הטרור באורח מסיבי. ברשימת התביעות, ואולי המסוכנת שבהם, באה הדרישה לתת לערביי ישראל זכות הווטו בכל העניינים הלאומיים החשובים. כלומר, בעיות היסוד של קיומנו כאן, כגון ביטחון, עליה והתיישבות, יהיו נתונים לחסדיהם ותמיד נדונים לשבט, באשר הם יוכלו לחסום את התקציבים, למרות שתרומתם של הערבים להם היא מזערית ביחס לטובות ההנאה שהם מפיקים מהם. אנו כבר לא בימי רבין הי"ד, שהשפיע טובה על ערביי ישראל, כיוון שסבר, כמו באוסלו, כי כוונות טובות ונדיבות לב יביאו ליחס דומה של הערבים לישראל. הוא טעה, כיוון שערביי ישראל פרשו את ההעדפה לטובה שזכו בה בבניית כיתות, בסיוע לרשויות המקומיות הערביות ובפיתוח תשתיות, לא כמדיניות רצון טוב מצד היהודים, אלא כהכרה ב"אפליה" כלפיהם ולכן בצורך לכסות על הפערים שנותרו בינם לבין הרוב היהודי. אין ברוח הערבית תחושת אחריות ונשיאה בעול הגמול על טוב שנעשה, אלא תכונה נצחית של התלוננות ותחושת קורבן תמידית המשליכות את האחריות על אחרים. לעולם אין הם אשמים ואין לבוא אליהם בטענה, כי הם רק סובלים ממשוגותיהם של אחרים, ומעולם לא עשו רע. הם פשוט רוצים לקבוע שכספי המיסים שהם עושים אך מעט כדי להעמיק גבייתם בציבורם, לא יוצאו על היסודות המחזקים את מדינת ישראל היהודית-ציונית, אותם הם מבקשים לערער. הם עוד מבקשים לשנות את הדגל וההמנון שאינם עונים לתחושותיהם. אין איש מחייב אותם לחיות בארץ שאלה סמליה. כותב שורות אלו גדל במדינה ערבית, שאבותיו הקדימו את הערבים להתיישב בה, אך משקצה נפשו במשטרה ובסמליה, קם ועזב ולא דרש כי תסגל את עצמה אליו. לששת מיליוני הערבים היושבים בצרפת ולחצי מיליון המוסלמים שהתנחלו בשוודיה, אין ה"מרסייז" או הצלב על הדגל אומר דבר (יש בהם אפילו פגיעה ברגשותיו של המוסלם). היעלה על דעת מישהו כי תביעות הערבים והמוסלמים שם לשנות סממני תרבות ועצמאות אלה ייענו בחיוב? מיעוט מסתגל לרוב ולא להפך, ואם בני המיעוט אינם מסוגלים לכך, החופש בידיהם להגר למקום אשר ייטיב עם רגשותיהם. אצלנו כאן, המיעוט מזדהה עם מחריבי מדינתו אך בה בעת חפץ כי המדינה תחליש את כוחה כדי שיהיה בידי האויבים להחריב אותה. אפילו במדינתנו למודת האבסורד יש גבול לאבסורד. עוד מבקשים הערבים, כהכנה לסלילת הדרך למחריבי המדינה, כי יוחזרו ערבים לכפרים שנחרבו במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה. מספר הכפרים הללו עולה על 400, ולו באנו לאכלסם מחדש, כמובן בפלשתינים ה"שבים", היה בא הקץ על ישראל היהודית במהרה. ולו כך קרה, חלילה, הרי ערביי ישראל היו ראשוני הניזוקים, כי הרי במקום הכלכלה הפורחת, הטכנולוגיה הגבוהה, תוחלת החיים הארוכה, החרות והדמוקרטיה ושרותי החברה הנדיבים שהם נהנים מהם, היו מוצאים עצמם במדינה מדולדלת ומפגרת דמוית עזה, רוויה באלימות, באבטלה ובשלטון הרובה. כנראה שזה עדיף להם על מצבם המעורר קנאה כיום אצל ערבים אחרים, כי אם אינם יכולים לדמות למדינה ולחברה המיוחדים והיחידים הללו שהקימונו פה, אז מוטב להם לחסל את מה שאינם מסוגלים לחקות, במקום לחוש השפלה מתמדת נוכח אי-יכולתם ליצור משהו מקביל. תמיד נאמר לנו כי הפלשתינים שונים משאר ערבים, וכי אם רק יינתן להם הם יקימו חברת מופת מתקדמת כאן. ראינו מה שהם הקימו (כמובן באשמת ישראל, האמריקנים וכל השאר), ואם זה איננו מעורר את ערביי ישראל להעריך אם אשר יש להם ולהירתע מהגשמת חלומות העוועים שלהם, אזי הם ראויים לעונש ולסבל הצפויים להם מתמיכתם בתביעות דמיוניות ועמוסות קש וגבבה אלו. עולה על כולן תביעת הערבים כי יבוטל חוק השבות וכי יוענק שוויון ל"זכות השיבה הפלשתינית". הם סבורים כי היהודים ילכו בראש כפוף לקראת חיסולם, מתוך שהם עדיין רוויים בתפיסת ה"ד'ימה" אשר במשך אלף שנה ויותר עיצבה את יחסם ליהודים בארצות האסלאם. היהודי הוכה והושפל, אך הורגל לעבור לדום ולבצע בהכנעה את אשר ציווהו מענהו המוסלמי, שכן מעמד הד'ימי לא התיר מעבר לזה. הימים ההם חלפו, שעה שקמה מדינה ליהודים, ורוב הד'ימים זנחו באנחת רווחה את גן העדן האסלאמי והתנחלו בארצם, שם הם הרימו ראש ולמדו מה שחרות ודמוקרטיה, מדע ותרבות, זכויות אדם ושלטון החוק, קיבוץ גלויות ובניית מדינה יהודית יכולים להעניק ליהודים בני חורין. האם הערבים, בפרט אלה הדרים בתוכנו ושלמדו מדרכינו, סבורים ברצינות שיהודים יוותרו מרצונם על כל אלה ע"י הרשאת זרם הפלשתינים ה"שבים" לשטוף אותם עד כליה? האם זה הוגן או אפשרי שבני הפליטים היהודיים מארצות האסלאם, שסייעו לבניית מדינה זו, יתנו לפליטים הפלשתיניים שלא עשו מאמץ לבנות דבר, לבוא וליטול מידיהם את אשר יצרו כאן? מה עוד שחוק השבות הוא נשמת אפה של הציונות, ובלי הבטחת מקום מקלט ליהודים נרדפים אין צידוק מלכתחילה למדינה יהודית. תעוזתם של הערבים להעלות סוגיות אלו דווקא עכשיו, איננה נובעת רק מתחושת מצוקה שלהם, על אף כל הפינוקים וההישגים להם זכו בקרבנו, אלא מפאת כשלון מה שנקרא "תהליך השלום" שמלכתחילה נולד נפל, וגבור האיומים על מדינת ישראל מצד הפלשתינים, החיזבוללה ואיראן- האפוטרופסית שלהם. הערבים בישראל חשים, שלא עוד יסתפקו "לחגוג" יום עצמאות מדינתם בהצהרות "נכבה", אלא מוטב להם להצטרף לנוגשי ארצם ומאיימיה, כדי לזכות בפרות ה"ניצחון" שאחמדינג'אד מבטיח להם. הם אינם חפצים עוד בשיווי זכויות בתוך ישראל, כפי שיהודים טובי לב ונאיבים סברו שנים ואף סייעו להם להלחם עליו, אלא ליצור כת בעלי זכויות-יתר מיוחסת שתיטול מתנובת הארץ ומטובה ככל שיעלה בידה, אך תפגע בביטחונה, בהתעצמותה ובנשמת אפה הציונית, ותמשיך לראות בחורבנה את שאיפתה הראשה. וכל זאת, עד אשר יעלה בידם להגביר את חילם על ידי שיבת פליטיהם מחד והגבלת העלייה היהודית מאידך, ויבוא יום ובזכות הדמוקרטיה שישראל לימדתם ייטלו לידיהם את מוסרות הרוב כדי להפוך את ישראל למדינה פלשתינית שלישית (אחרי ירדן ויו"ש). ובינתיים, פעולת הדמוגרפיה עושה את שלה: מ-15% מכלל האוכלוסייה כאשר קמה המדינה לכדי 20% כיום, למרות גלי העלייה הגדולים שמקורותיהם הולכים ומדלדלים לבלי שוב. האם קצרה ידינו להושיע?
כאשר מתארים קרב בין שני מתאגרפים, אין זה מספיק לספר בנפלאותיו של אחד מהם וכמה הוא מפליא מכותיו ביריבו, אלא כדי להבין את תנועותיו ותגובותיו ולצפות את אשר עתיד הוא לעשות, יש גם להביט במכותיו של היריב שלהן הוא מגיב. כך, ערביי ישראל אינם לבדם בזירה, וכל אשר הם עתידים לעשות או להימנע מלעשות יהא לעולם תלוי במכות הנגד שלנו, בין אם הן מונעות ובין אם הן מגיבות. אשר על כן, מחובתנו לפתח אסטרטגיה של לחימה ומתווים של פעולה כדי להשיב על כל צעד שערביי ישראל יעשו או יאיימו לעשות. אי-אפשר עוד להסתתר מאחורי הנוסחים מעוררי הסלידה ש"הם אזרחים שווי זכויות", או שהם "אזרחים נאמנים", כדי להימנע מלנקוט מדיניות ארוכת טווח וכוללנית שלא תותיר מקום לספקות באשר לעתיד להתארע אם הם ינהגו כפי שהם מאיימים. הגיע זמן לחדול מן השאננות שאפפה את כל ממשלותינו, שבגינה אף ממשלה לא קיימה דיון אסטרטגי שלם בסוגיה החשובה הזו. הממשלות הדביקו טלאים וכיבו שרפות כדי להתקיים עד הבחירות הבאות, אך מעולם לא קבעו נחרצות את צעדינו כדי לעמוד בפני איומים אלה, נוכח מפלגות ערביות החותרות תחת המדינה אך עדיין מורשות לאיים עליה מתוך בית הנבחרים שלה ומחוצה לו. שני פנים לצעדים שאנו אמורים לנקוט נוכח הכרזת המלחמה הזאת ע"י ערביי ישראל בהשראה חיצונית נראית לעיין: הפן המיידי שניתן להחילו ללא דיחוי, לאחר התארגנות מתאימה; והפן ארוך הטווח שיכרוך את ערביי ישראל עם שאר פלשתינים שהם כ"כ מתגעגעים אליהם ובתוכם נפשם יוצאת להימצא. בהיבט המיידי, מיון בין ידידינו לבין צוררינו חיוני, בהתבסס לא על השערות ועל הכללות, אלא על בחירה אישית מצד כל ערבי בוגר בישראל: מי שמצהיר על נאמנות למדינת ישראל היהודית-ציונית, לדגלה, להמנונה ולעקרונותיה, ומצהיר על נכונותו לשרת בצבאה כשאר אזרחים - יוזמן לשגר את ילדיו למערכת החינוך הממלכתית הכללית, בעברית ובמתכונתה הישראלית, בדיוק כפי שהמוסלמים בצרפת, בארה"ב ובקנדה לומדים עפ"י תוכניות הלימודים שם ואפילו מצדיעים לדגל ארצם ולהמנונה מדי יום. החינוך הוא גרעין הכל, כי אם הילד לומד מתחילה לכבד את ארצו, סמליה, לשונה, במקום שיעטו אותו בלאומיות ערבית שונאת ארצו, אזי סיכוייו לגדול כאזרח ישראלי הגון יגדלו לאין שיעור, ואזי זכויותיו כאזרח ישראלי מלא מובטחות כמו לכל השאר. הוא יחגוג את יום העצמאות כמו כולם ולא יתעטף עוד במרירת יום הנכבה, וביום הגיעו לפרקו ימלא את חובתו כלפי מדינתו. וגם את חוקי האזרחות בישראל יש לשנות בטווח הקרוב. לא עוד חוק השבות הנזכר כחוק מפלה ומעורר את התגובה הממארת של "זכות השיבה", ולא עוד אזרחות נקנית מלידה בתוך ישראל, אלא חוק אחיד לכל, יהודים וערבים, שיקבע כי כל מי שימלא סל חובותיו כלפי המדינה, לרבות חינוך במוסדותיה הממלכתיים, שרות צבאי או לאומי, יהא זכאי לאזרחות מלאה, להטבות הביטוח הלאומי, לחינוך גבוה, לסיוע בדיור ובחינוך, לשרותי בריאות ורווחה וכדומה. וכל מי, יהודי כערבי, שיבחר שלא לספק את הסל הזה, אך ייוולד בישראל, יוכל להמשיך לדור בה כתושב, בעל זכות למגורים ולעבודה, אך ללא זכות בחירה, ללא זכויות סוציאליות מטעם המדינה. לאמור, ישב בעירו ובכפרו, ילמד כאשר יחפוץ, בכל שפה וכל תוכנית שיחפוץ, אך באמצעיו הוא ועל חשבונו. ובכל עת שירצה בכך, יוכל לעבור למסלול השני הכרוך ברכישת אזרחות, ואין לך תמריץ גדול מזה להיטיב דרכו. לשם כך יש לא רק לחוקק חוקים חדשים ולהחיל אותם מהיום ואילך כדי שלא יהיה פתחון פה לדחיית תחיקה רטרואקטיבית מפלה, אלא גם לבנות בתי ספר ממלכתיים אזוריים בהם ילמדו כל תלמידי ישראל, יהודים כערבים, מן הערים והכפרים, העיירות והקיבוצים, שיגדלו על מערכת חינוך אחת בעלת ערכים משותפים, ובהם אהבת המולדת, כיבוד הסמלים הלאומיים וכיוצא באלה. בראייה למרחוק פתרון ימצא רק אם הוא כרוך בסוגיה הפלשתינית הכוללת. כי לא יתכן שערביי ישראל שיבחרו באופציית התושבות, לעומת אופציית האזרחות, יוותרו ללא מדינה וללא אזרחות. כאשר תקום המדינה הפלשתינית, שנפשם יוצאת אליה, יוכלו להיות אזרחיה, להצביע במוסדותיה ולהחזיק בדרכוניה, ועם זאת להיוותר תושבים במדינת ישראל. כל עוד הם עומדים בכיבוד התחייבויותיהם, זכויותיהם עומדות להם כתושבי חוץ, כמו בלגים החיים בצרפת וקנדים בארה"ב. לא יעמדו בכיבוד חוקיה של הארץ, הם יועברו ללא אומר ודברים למדינתם. כמובן, שלפי שעה אין עדיין לשער את גבולותיה של ארץ פלשתין, גם אם קום תקום, אולם כל עוד לא תקום, עקב סרבנות הממשלה הפלשתינית הנוכחית להכיר בישראל, אולי ניתן לשאת ולתת עם ירדן על הענקת אזרחותה לערבים תושבי ישראל, עד שתכונן להם מדינה נוספת משלהם. והעיקר שבינתיים לא ניתן לאתגר שמציבים לנו ערביי ישראל, על ידי הכרזת המלחמה שלהם עלינו, לעבור ללא תגובה ניצחת המאיימת עליהם יותר מאשר עלינו. http://www.nativ.cc/jan_07/israeli.htm ______________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שני ב' בכסלו תשס''ח
01:47 12.11.07 |
|
34. הפזורה הבדוואית ורשות השידור
בתגובה להודעה מספר 1
|
הפזורה הבדוואית ורשות השידור א' כסלו תשס"ח, 11/11/2007אז קודם כל למי שלא יודע - קיימים בנגב עשרות מאחזים של הבדוואים. אלו משתלטים על אדמות בלי שום חשבון למי הן שייכות, תוך כדי פגיעה מאסיבית בסביבה. בניגוד לגבעות אלו זוכים ליחס סלחני - הם אינם מכונים מאחזים בלתי חוקיים כי אם "ישובים לא מוכרים", הם אינם "זוכים" לביקורם של יסמניק"ם עם אַלָה' אֶלה לתקציבים ממשלתיים בהוראת בג"ץ. אז זה המושג הידוע בתור "הפזורה הבדוואית". אז מה הקשר לרשות השידור, אתם בטח שואלים את עצמכם. היום שמעתי ברדיו פרסומות מטעם גוף בלתי ידוע הקוראת למסד את אותם ישובים בלתי מוכרים, שהם הינם למעשה השתלטות בדווואית על מרחבי הנגב. אותה פרסומת טענה שהדבר נחוץ על מנת שיוכלו לקבל שירותים מונוציפליים ככל אזרח בישראל, תוך כדי התעלמות מן העובדה שהם לא מקבלים שרותים אלו כי הם עוברים על החוק. השידור של הפרסומות הנ"ל הוא בעייתי עוד יותר נוכח העבודה שרשות השידור פסלה ופוסלת תשדירים בעד גוש קטיף, תנועת ההתיישבות ואחדות ירושלים, כל זאת בטענה שמדובר על נושאים שנויים במחלוקת. אבל יש מה לעשות נגד זה! פרסומות יכולות להיות מורדות משידור אם יש עליהן מספיק תלונות. כל מה שצריך זה להכנס לאתר של רשות השידור http://www.iba.org.il/dover/html/Kvilot.html ולהגיש שם תלונה. חשוב לציין את הרשת בה שודרה הפרסומות - רשת ג', תאריך של הפרסומת - 11.11.07ואת שעת השידור - מקבץ הפרסומות של פני חדשות השעה 22:00. כמובן שאם שמעתם בעצמכם את הפרסומת בזמן ומקום אחרים עדיף שתציינו אותם. אני מצרפת פה את נוסח התלונה שלי, אתכם יכולים פשוט לשנות את הפרטים שיתאימו לכם וקצת את הנוסח ולשלוח ככה. אז בבקשה תעבירו תלונה, וגם תשלחו באימייל לכל מי שנראה לכם שייך. נכון שזה דבר קטן ויש דברים חשובים יותר להאבק בהם מאשר חוסר ההגינות של רשות השידור, (כמו לדגומא בפזורה הבדוואית עצמה) אבל פה לא מדובר במאמץ גדול, ומספר גדול של תלונות יוביל להורדת הפרסומות, וגם להעברת דעה ברורה לגבי מה דעתו של העם בנוגע לפזורה הבדוואית. אז בבקשה תקדישו את 5 הדקות שצריך לכדי לשלוח תלונה ועוד 3 דקות כדי להעביר את זה לעוד אנשים. במקבץ הפרסומות לעיל, שודרה פרסומת הקוראת להכיר בישובי הפזורה הבדוואית. מדובר בהתנחלות לא חוקית, על שטחים גנובים, כאשר תושבי האיזור החוקיים סובלים קשות מכך. אני, כתושבת גב ההר, הנמנית על הצד הימיני של המפה הפוליטית, נפגעתי קשות משידורה של פרסומות זו, בפרט בשעה שפרסומות למען גוש קטיף נפסלו בזמנו, ואף פרסומות הקוראת לשמור על האחדות ירושלים נפסלה בימים אלו מטעמים של נושא שנוי במחלוקות. נוסף לכך, שידור פירסומת הנותנת לגיטמציה ליישובים בלתי חוקיים בעליל, בעוד הלגיטמציה לישוב בו אני גרה, שהינו חוקי לחלוטין נפסלת, פוגעת ברגשותי בחוש הצדק הבסיסי, וגורמת לי להרגיש כמי שזכאית לפחות זכויות משל עבריינים המשתלטים על קרקע. כרשות שידור ממלכתית אני מצפה מכם לסינון של הפרסומות באופן המתייחס באופן שווה לכל חלקי העם, על כל הקשת הפולטית, ולהמנע מפרסומות הנותנת לגיטמציה למעשים בלתי חוקיים שכאלו. מקווה שפנייתי תטופל במהרה. http://www.inn.co.il/Blogs/Blog.aspx/6 לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ששי י''ג בכסלו תשס''ח
03:49 23.11.07 |
|
51. סופה של התנועה הלאומית הפלשתינית
בתגובה להודעה מספר 1
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.11.07 בשעה 05:00 בברכה, פילוביץ שחף סופה של התנועה הלאומית הפלשתינית מאת דני רובינשטיין | הארץ, יום רביעי כ"ו בחשון תשס"ח, 2007 .11 .7בכירי הרשות הפלשתינית נוטשים את הגדה המערבית. נביל שעת ומוחמד דחלאן עברו להתגורר בקהיר. מוסדות אש"ף הפסיקו לתפקד, והארגון נהפך ללא-רלוונטי בפוליטיקה הפלשתינית. לאומיות פלשתינית במשבר, דקה לפני ועידת אנפוליס מדינות ערב חוזרות כעת לתמונה, לאחר שמאז מלחמת יום הכיפורים הובילו אש"ף ומנהיגו יאסר ערפאת את המאבק בישראל.
בקיץ 1971 פירסם פרופ' יהושע פורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים את ספרו החשוב "צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918-1929" (בכתיב זה). גבריאל בר, המורה והחוקר הוותיק, שיבח בהקדמה לספר את "העבודה החלוצית בתחום, שהטיפול המדעי בו היה מוזנח". מיטב החוקרים בתחום, ובכללם ערבים, גמרו את ההלל על עבודתו של פורת. לא מעט פלשתינאים בעלי חוש ביקורת עצמית העירו במרירות, שאת העבודה הטובה ביותר על ראשית הלאומיות הפלשתינית כתב דווקא חוקר ישראלי. ספרו של פורת עוסק אמנם בעשור הראשון של המנדט הבריטי בארץ-ישראל, אבל הוא התבסס על מחקר שנערך בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים, שבהן ידעה הלאומיות הפלשתינית פריחה מחודשת אחרי המכה האנושה שספגה ב-1948. אבל יותר מ-35 שנה אחרי ספרו של פורת, אם יבוא בימים אלה חוקר שיבקש לחבר המשך לעבודתו, הוא יוכל לפרסם אותו תחת הכותרת "קמילתה ושקיעתה של התנועה הלאומית הערבית הפלשתינית". לא תהיה הגזמה רבה בקביעה שהתנועה הלאומית הפלשתינית כמעט חדלה להתקיים בשנים האחרונות. שלטון הרשות הפלשתינית בגדה ובעזה בקושי מתפקד. הקמת הרשות היתה אמורה להיות השלב המכריע לקראת הגשמת המאוויים הלאומיים הפלשתיניים, אך שלטונה כשל לחלוטין. מחמוד עבאס (אבו-מאזן), לועגים ברחוב הפלשתיני, הוא לא יותר מנשיא המוקטעה ברמאללה. מוסדות אש"ף, שהתיימרו לייצג את כל פלגי העם הפלשתיני, נהפכו בשנים האחרונות לגופים מיושנים וחסרי חשיבות. אין בהם ייצוג לתנועה דתית-לאומית כמו חמאס (שבה הדת קודמת ללאום), ושתומכיה הם כשליש מהציבור הפלשתיני. בוועד הפועל של אש"ף, הגוף הביצועי בארגון, ובמועצה הלאומית שלו (הפרלמנט של אש"ף, שאינו מתכנס כלל) יש ייצוג מכובד לתנועות שמאל פלשתיניות (החזית העממית, החזית הדמוקרטית ועוד), שמזמן אינן קיימות. אש"ף הוא מזמן גוף לא רלוונטי בפוליטיקה הפלשתינית. הנטישה הגדולה אחד הסימנים המובהקים לשקיעתה של ספינת הפרויקט הלאומי הפלשתיני הוא הנטישה של רבים מצוות המלחים שלה. נביל שעת, מוותיקי אש"ף, שהיה שר בממשלה הפלשתינית אחרי שחזר למולדת עם ערפאת והתמקם בעזה, שב לביתו בקהיר ושם הוא ממשיך לנהל את עסקיו המשגשגים. גם מוחמד דחלאן וחסן עספור, עד לפני זמן לא רב שרים ויועצים רבי כוח בעזה, מבלים עתה את רוב זמנם בקהיר, עם משפחותיהם. ברמאללה מעריכים שכ-50 אלף מתושבי הגדה עזבו בשנים האחרונות. רובם המכריע של העוזבים הם בעלי בתים ונכסים בעמאן. אלה קצינים ופקידים, בכירים וזוטרים, שבאו לרמאללה ולשכם כדי לעבוד במוסדות הרשות הפלשתינית. עכשיו, כשהרשות בקושי שורדת, הם עוזבים. כסף אין, המשכורות מתעכבות, המשרדים משותקים. בכל יום הם עדים לאירועי ירי ולפשיטות צה"ל. הכלכלה התמוטטה ובני משפחתם מעוכבים תדיר במחסומים. בביקורים באחרונה אצל שרים ופקידים בכירים המתגוררים ברמאללה, התברר לא פעם שלמעשה הם גרים כאן רק חלק מהזמן, לבד. דירתם ברמאללה התרוקנה והאשה והילדים לקחו את רוב המיטלטלים, עזבו את הגדה ועברו, או חזרו, למזרח הירדן. בעוד הפרויקט הלאומי הפלשתיני נראה כמחוסל, אי אפשר לומר שהבעיה הפלשתינית נעלמה. היא בהחלט קיימת. כמיליון וחצי פלשתינאים חיים בעזה בתנאי דוחק ומצור. מצוקה פוליטית, חברתית וכלכלית יש בגדה. פליטים ומחנות עדיין יש, ויש גם שאיפה לסלק את מה שנתפש כשלטון ישראלי כובש ועושק, ישיר או עקיף. אלא שאם התנועה הלאומית - קרי אש"ף, פתח והרשות - פשטה את הרגל ואינה מסוגלת לפתור את הבעיות האלה, צריך לחפש את התשובה במקומות אחרים. המקום הבולט ביותר הוא העולם הערבי. מדינות ערב חוזרות בשנים האחרונות לתמונת הבעיה הפלשתינית. עשרות שנים מילאו הערבים תפקידי מפתח בהיסטוריה הפלשתינית. השיא היה ב-1948, אבל גם אחרי הקמת מדינת ישראל המשיכו הערבים לתמוך בפלשתינאים. כך היה עד מלחמת יום הכיפורים ומעט אחריה, עד שבאו אש"ף וערפאת וסילקו את האחים הערבים. "אנחנו בעלי הבעיה, ורק בידינו עצמאות ההחלטה" - אלה היו הסיסמאות הנודעות ביותר של אש"ף, שניצל את האינתיפאדה הראשונה, חתם על הסכם אוסלו וביקש להגיע באופן עצמאי להסכם עם ישראל. כשהניסיון כשל, החלו מדינות ערב לחזור לתמונה. מאז ועידת קמפ דייוויד לפני שבע שנים התברר כי הפלשתינאים אינם יכולים להשיג הסדר עם ישראל לבדם. לכן, לוועידת אנפוליס מוזמנים כל הערבים, ובראשן סעודיה, ולא רק הפלשתינאים שכשלו. רק נאמני ירדן חזרת מדינות ערב למרכז העניינים מקבלת ביטוי בנעשה בגדה ובעזה. ממשלת ירדן, בעידוד ישראל, חזרה להפגין נוכחות בגדה המערבית ובעיקר במזרח ירושלים. שנים ארוכות ניסו ערפאת ואנשיו לתפוס את המשרות הבכירות במוסדות האיסלאם בירושלים ובהר הבית. בעבר היו להם הצלחות, אך באחרונה סולקו תומכי הרשות ואש"ף מכל עמדות המפתח בירושלים. כיום המופתי, מנכ"ל הוואקף ובעלי תפקידים בכירים אחרים הם נאמני ירדן בלבד. המלך עבדאללה השני וראשי הממשל בעמאן מקפידים להכריז בפומבי שאין להם שום שאיפות ביחס לגדה. ייתכן שזה נכון, אבל אין ספק שההתעניינות שלהם בנעשה במערב הירדן גדלה והולכת. עבד אל-סלאם מג'אלי, נאמנו של עבדאללה ומי שהיה ראש ממשלת ירדן, קיים בזמן האחרון ביקור ממושך מאוד בגדה. הוא נפגש עם אישי ציבור שם ולא הסתיר את התוכניות לכונן שיתוף פעולה בין שתי הגדות. אין מנוס משיתוף פעולה כזה, שיהיו לו גם השלכות מדיניות. ככל שחומות ההפרדה בין ישראל לגדה המערבית הולכות ומתגבהות - יחסי הגדה עם ירדן מתהדקים. התהליך הגיוני: אם תושב שכם אינו יכול לצאת לחו"ל דרך נמל התעופה בן-גוריון, אין לו ברירה אלא לצאת דרך ירדן. התמונה דומה בעזה, שמצרים נאלצת להיות מעורבת יותר ויותר בנעשה בה. את החלל הריק שמותירה הלאומיות הפלשתינית המובסת והקמלה ממלאים גם הגופים האיסלאמיים השונים. הכוונה אינה לחמאס, שהוא כאמור ארגון דתי-לאומי, אלא לתנועות שהלאומיות רחוקה מהן. בחברון ובערים אחרות בגדה גבר מאוד באחרונה כוחה של "מפלגת השחרור" (חיזב אל-תחריר). עיתונאי בריטי ששוחח עם מכרים בחברון התרשם שחיזב אל-תחריר היא המפלגה הפופולרית ביותר באזור. זו תנועה דתית ותיקה, הפעילה עוד מימי השלטון הירדני בגדה, שמבקשת להחזיר את החליפות האיסלאמית. היא עברה פילוגים ומאבקים והיו שראו בה בדיחה, אבל היום לא מזלזלים בה. גם בעזה מופיעות קבוצות דתיות שאינן לאומיות. אולי גם התחזקותה הניכרת של התנועה האיסלאמית בישראל - שמתמקדת בראש ובראשונה בעניין הדתי המוסלמי ולא בעניין הלאומי הפלשתיני - קשורה לכך. גבול הקו הירוק ובירה במזרח ירושלים - אלה הקווים האדומים של התנועה הלאומית הפלשתינית. בכל הגלגולים שעברה התנועה הזאת, לא נראה שמץ לאפשרות של פשרה על מילימטר פחות מכך. אם ישראל לא תקבל זאת, תידון התנועה הלאומית הפלשתינית לכישלון וסופה להיעלם. ואילו אנחנו נישאר עם הבעיה ונצטרך התמודד עם מציאות שמשתנה קלות מפעם לפעם, אבל נראית יותר ויותר קשה ומכוערת. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/920635.html רק דני רובינשטיין מסוגל לומר: שחיזב א-תחריר איננה מפלגה פוליטית, ולכתוב באותו המשפט שהם רוצים חליפות איסלמית. למי שאיננו יודע, חליפות איסלמית משמעותה השבת שלטון המוסלמים בספרד בין היתר. חיזב א-תחריר, דרך אגב, פעילים מאוד בבריטניה, ולאחרונה הוכרזו כגוף תומך טרור. http://www.engageonline.org.uk/blog/article.php?id=278
הלאומיות הפלסטינית ממילא היתה שקר היסטורי באמת שאין לאומיות כזו.
במשחק השח-מט , שבו היו שהמציאו עם פלסטיני רק כדי למנוע מבעליה החוקיים של הארץ מלחזור אליה , ניצחה ההגינות ההיסטורית. אין דבר כזה עם פלסטיני-הם בעצמם "עלו" לארץ מכל מיני מקומות כאשר בארץ פרחה התנועה הציונית. מי שיטען שגם אנחנו עלינו מכל מיני מקומות , אני מזכיר לו כי אלפיים שנה המרוקאי , הפולני והאנגלי היהודים התפללו מאותו סידור , ואמרו שלוש פעמים ביום שהם מייחלים לחזור לירושלים.... כמו כל "תנועת אנטי" , היא איבדה ממשמעותה ברגע שרצתה להיות לגיטימית ולדבר על שלום , יצירה ודאגה לערביי הארץ... עכשיו צריך רק לדאוג שהם יודו בפה מלא שהארץ הזו שייכת היסטורית לעם היהודי , ואח"כ למצוא להם פתרון בצורת התקשרות "לאומית" לירדן ומצרים. "העם הפלסטיני" החליט שהוא עם לפני פחות...מתי?! ודורש זכויות הגדרה עצמית על חשבון אלו של עם ישראל, שזכותו בארץ מושרשת באלפי שנים של היסטוריה. תמיכת העולם ב"פלסטינאים" נובעת בעיקר משנאת ישראל. תמיכתם של ישראלים רבים ב"שתי מדינות לשני עמים" נובעת בעיקר מבורות... אין משמעות הדבר שאנו חייבים לשלוט בכל ריכוזי האוכלוסיה הערבית בגדה או ברצועה. הרצועה יכולה לחזור לשלטון מצרי. חלקים מוגבלים מהגדה ניתן לחבר בקונפדרציה עם ירדן. "פלסטין" בגדה וברצועה, עם מעבר בטוח? בדיחה גרועה על חשבוננו. בנאומו המפורסם של עראפת ביוהנסבורג ב 1994הוא הבטיח למוסלמים השחורים שם שכל הסכם עם ה"פלשתינים" יהיה הסכם קורייש:
http://www.snunit.k12.il/peace/doc411.html
תרבות השקר ושמה פלשטין כל הדבר הזה שנקרא פלשתינאים יסודו בשקר. מכאן התפתחה תורת השקר כי מוצאם הוא מהכנענים, הכותל המערבי הוא קיר מסגד, והחינוך שלהם למוות ושאהידים הוביל אותם לרצוח אחד את השני. כבר נאמר, מי ששורף ספרים סופו לשרוף אנשים לא טעה. כך הוא שמי שרוצח בפיגועים חפים מפשע, סופו הוא לרצוח גם בכל מי שאיננו מסכים לו בתוך עמו הוא. בערות, טפשות, שקר וטמטום הם יסודם של הערבים המוגדרים פלשתינאים וסופם הוא שלעולם יעודם הוא לאבדון. וועידת השלום באיניאפוליס, היא עלה התאנה של השמאל בישראל שסופו ידוע מראש. בקרוב, קאסמים על כפר סבא רעננה וש"ת בן גוריון מעניין למה בהצהרת בלפור לא מוזכר העם הפלשתיני??? יכול להיות שלא היה עם כזה ???? למה בהצבעה באו"ם לא עלה לדיון מדינה לעם הפלשתיני? איך זה שהיהודים בלבד הם אלו שהמציאו את העם הפלשתיני ??? איזה תרבות או הסטוריה יש ל"עם " הזה ? סתם תהיתי ................... גם בהצהרת או''ם 242 שלאחר מלחמת 6 הימים לא מוזכרת ''פלשתין'' הפעם יש להם מורה נבוכים = ביילין הבוגד והפעם הם לא... יפספסו, הם יקבלו את כל מה שהם יכולים במוח ואחר כך את השאר הם יקחו בכח לא לפני שהם ישחטו ויאנסו את כל מי שזז ומי שלא יתאסלם מות יומת, כך קובעים חוקי הד'ימה !! ______ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ששי ה' בטבת תשס''ח
03:27 14.12.07 |
|
59. פלסטינים ''שוכני-המערות'' בדרום הר-חברון (תמונות מהשטח)
בתגובה להודעה מספר 1
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.12.07 בשעה 03:29 בברכה, פילוביץ שחף Elik-Bom חבר מתאריך 15.10.07 5 הודעות יום רביעי ג' בטבת תשס''ח 18:42 12.12.07 פלסטינים ''שוכני-המערות'' בדרום הר-חברון (תמונות מהשטח) נראה נחמד.. צבר חבר מתאריך 18.5.07 861 הודעות יום רביעי ג' בטבת תשס''ח 18:49 12.12.07 1. יצא ספר המתאר את אורחות חייהם-הספר נכתב ע''י אנתרופולוג יעקב חבקוק שחקר את תרבות "אנשי המערות": חיים במערות הר חברון שם הספר: חיים במערות הר חברון שם המחבר: יעקב חבקוק הוצאה: משרד הביטחון שנת הוצאה: 1985 223 עמ'. כריכה קשה. מנהגיהם ואמונותיהם של שוכני המערות בהר חברון. בראשית 1977 הזדמן יעקב חבקוק לדרום הר חברון, והופתע לגלות משפחות של פלאחים ורועים הגרות במערות. סקרנותו הביאה אותו לחיות במחיצתם. כשלוש שנים עשה בקרבם, לבוש בבגדיהם המסורתיים, ניזון ממזונם, דובר את שפתם, נושא כינוי ערבי.
המידע לקוח מ-חנות הספרים של איתמר: http://www.itamar-books.co.il/ ישנה תאוריה שהם צאצאי יהודים שהגיעו מהעיר היהודית חיבר חיבר היתה עד המאה השביעית עיירה יהודית אמידה בחצי האי ערב, כ-150 ק"מ צפונית למדינה. שנים אחדות אחרי שהחל מוחמד לעשות נפשות לדתו החדשה, ב-628, הוא החליט לתקוף את יהודי חיבר. כשהלוחמים המוסלמים נכנסו אל העיירה הם החלו לחפש שלל ובאותו זמן גם אנסו את הנשים. "גבר אחד", מספר קרסל, "גרר יהודייה צעירה ביד, חיפש מקום. ראה אותה מוחמד ואמר 'אני רוצה אותה', ואז הקימו לו אוהל והוא התייחד אתה. גילו היה קרוב לשישים והוא היה נשוי לשמונה נשים. היהודייה, סאפייה, היתה אשתו של מנהיג יהודי חיבר. מוחמד הרג את כל משפחתה ולקח אותה כאשתו התשיעית במספר". חיבר נהרסה כמעט כליל ותושביה נפוצו לכל עבר. על השאלה איפה הם היום, יש סברות ושברי אגדות. יש חוקרים הסבורים שלפחות כמה מיהודי חיבר באו לכאן עם הכיבוש המוסלמי; אולי התאסלמו בדרך ואולי התאסלמו לאחר שהשתקעו בארץ. חוקרים אחרים מתייחסים לטענה כזאת בזלזול. למזרחן, פרופ' משה שרון, מייחסים את האמירה שאלה סיפורי מדורות. ב-1985, לאחר ששהה זמן רב בחברת שוכני המערות, כתב האנתרופולוג והמזרחן יעקב חבקוק את ספרו "חיים במערות הר חברון". אין בספרו רמז ליהדותם הקדומה של התושבים. הוא ראה אמנם סמלים יהודיים שונים, כמו למשל במשקופים ובאבנים, אבל היה לו הסבר פשוט לכך: כדי להצר את פתח המערה הם אספו אבנים ממבנים הרוסים בסביבתם הקרובה. גם את מנהג הדלקת הנרות במערות, טקס שמיוחס לשרידי האמונה היהודית, מסביר חבקוק בצורך הבסיסי להאיר את המערה. פרופ' קרסל, שסקרנותו התעוררה, נסע שוב לדרום הר חברון. הוא רצה לדבר עם האנשים. "שאלתי אותם אם יש להם כתבים, אם יש להם תיעוד והם אמרו לי שיש רק מסורת בעל פה. כמה מהם סיפרו לי שמנהג הדלקת הנרות במערות כבר בטל". הם קוראים לעצמם מחאמרים, בני חיבר (לדעת קרסל ה-ב' התחלפה ב-מ'). "גם המוחתאר של יאטא התוודה לפני שהוא מחאמרי". המדריך של קרסל בביקורו השני היה עזרא נאווי, איש תעאיוש וחובב הרפתקאות, שמקדיש הרבה מזמנו לסיוע לשוכני המערות. "יש באזור אלפי אנשים שאומרים שהם מחאמרים", אומר נאווי. "ביאטא שתי קבוצות: יאטאווים ומחאמרים, גם ראש עיריית יאטא הוא מחאמרי. המסורת אומרת שהם צאצאים של יהודי חיבר. האנשים האלה שפנו לקרסל, אני מכיר אותם, אני חי אתם הרבה זמן, ויכול להגיד שהנושא הזה מעולם לא עלה. הם פשוט לא מדברים עליו כי הם לא רואים את עצמם יהודים". אחמד חוסיין, פובליציסט ומשורר "כנעני" מהכפר מוסמוס שליד אום אל-פחם, מופתע מהגילוי. "פעם ראשונה אני שומע דבר כזה", הוא אומר. חוסיין מסביר את הימצאותם של סממנים יהודיים אצל שוכני המערות, בקרבתם הגדולה של היהדות והאיסלאם. "האיסלאם הוא דת תנ"כית. מוחמד מהלל את המשיח, קורא למשה אחי. הסיבה לסכסוך של מוחמד עם היהודים היתה טענתו שהיהודים לא היו מספיק אורתודוקסים; שהם זייפו את התנ"ך וקראו לדוד סתם מלך, בעוד האיסלאם אומר שיהושע בן נון, שלמה, דוד ושאול, כולם היו נביאים". אומרים שיושבי המערות, למשל, שמרו על מסורות יהודיות. "אין מספיק הוכחות לזה. אולי הם גרו בין יהודים ולקחו מהם מנהגים שונים. גם באיסלאם, בעיד אל-פיטר נהגו להדליק נרות. אפילו ביום האדמה התחילו להדליק נרות. היו השפעות בין הדתות, והאיסלאם, שהוא כת יהודית של חזרה לשורשים, לקח מהיהדות את האורתודוקסיה". https://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=699754&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
מקור- צור שיזף: סוף הדרך, מותה של מדינה: "אבל מי ישאר בחיים אני לא יודע. זה יהיה סוף העולם. ככה כתוב בקוראן." "אתה רוצה להילחם איתי?" "אני לא אומר את זה! ככה כתוב בדת. אני אגיד לך את האמת, כי כל עץ וכל אבן וכל חפץ יגיד: יא מוסלמים, הנה מאחורי מתחבא יהודי! יבואו להרוג אותו. יש רק עץ אחד, הוא לא מדבר, יעני אם יהודי מתחבא מאחוריו - הוא לא מגלה." "איך קוראים לעץ הזה?" "אני לא זוכר." התחמק חממדה http://shezaf.net/zope/home/he/1/1174470602/1174471337/
---- לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום רביעי י''ב באדר ב' תשס''ח
18:24 19.03.08 |
|
63. הסטוריון טוען: ''הפלשתינאים הם היהודים המקוריים''
בתגובה להודעה מספר 1
|
tec חבר מתאריך 11.10.07 245 הודעות יום רביעי י''ב באדר ב' תשס''ח 14:27 19.03.08 הסטוריון טוען: ''הפלשתינאים הם היהודים המקוריים'' https://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/965188.htmlאני כוזרי גאה מאת עפרי אילני מסקנות ספרו החדש של ההיסטוריון שלמה זנד, "מתי ואיך הומצא העם היהודי?", מרחיקות לכת: הוא טוען שהעם שהתגורר כאן בזמן מלכות יהודה מעולם לא הוגלה, שממשיכיו הביולוגיים הם בעצם הפלשתינאים ושהיהודים שהגיעו לכאן ממזרח אירופה הם בעצם כוזרים שהתגיירו. האם יש למחקר הזה השלכות על "זכותנו על הארץ"? דווקא לא, אבל יש לו השלכות על האתוסים של מדינת ישראל. שלמה זנד תצלום: דודו בכר
מבין שלל הגיבורים הלאומיים שהצמיח עם ישראל לאורך הדורות, לא שפר גורלה של דהיה אל-כהינה, מנהיגת הברברים בהרי האוראס שבצפון אפריקה. על אף שהיתה יהודייה גאה, מעט ישראלים שמעו את שמה של המלכה הלוחמת, שבמאה השביעית לספירה איחדה כמה שבטים ברבריים - ואף הדפה את הצבא המוסלמי שפלש לצפון אפריקה. ייתכן שהסיבה לכך היא שדהיה אל-כהינה היתה בת לשבט ברברי שהתגייר ככל הנראה כמה דורות לפני הולדתה, בסביבות המאה ה-6 לספירה. לטענתו של ההיסטוריון פרופ' שלמה זנד, מחבר הספר "מתי ואיך הומצא העם היהודי?" (הוצאת רסלינג), שבטה של המלכה ושבטים מתייהדים אחרים בצפון אפריקה, הם המקור העיקרי שממנו צמחה יהדות ספרד. טענה זו, בנוגע למקורותיהם של יהודי צפון אפריקה משבטים מקומיים שהתגיירו - ולא מגולי ירושלים - היא רק נדבך אחד בטיעון רחב-היריעה הנפרש בספרו החדש של זנד, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. בספר מנסה זנד להוכיח, כי היהודים החיים כיום בישראל ובמקומות אחרים בעולם כלל אינם צאצאיו של העם הקדום שחי בממלכת יהודה בתקופת הבית הראשון והשני. מקורם, לדבריו, בעמים מגוונים שהתגיירו במהלך ההיסטוריה בפינות שונות של אגן הים התיכון והאזורים הסמוכים לו. לא רק יהודי צפון אפריקה הם ברובם צאצאים לפגאנים שהתגיירו, אלא גם יהודי תימן (שרידי ממלכת חימיר בחצי האי ערב, שהתייהדה במאה הרביעית) והאשכנזים יהודי מזרח אירופה (פליטי ממלכת הכוזרים שהתגיירה במאה השמינית). בשונה מ"היסטוריונים חדשים" אחרים שביקשו לערער את מוסכמות ההיסטוריוגרפיה הציונית, זנד אינו מסתפק בחזרה ל-1948 או לראשית הציונות, אלא צולל אלפי שנים לאחור. הוא מנסה להוכיח שהעם היהודי מעולם לא היה קיים כ"עם-גזע" בעל מוצא משותף, אלא הוא ערב-רב ססגוני של קבוצות אנושיות שאימצו בשלבים שונים בהיסטוריה את הדת היהודית. לטענתו, אצל הוגים ציוניים אחדים הובילה התפישה המיתית של היהודים כעם עתיק לחשיבה גזענית ממש: "היו זמנים באירופה אשר בהם אם מאן דהו טען שכל היהודים שייכים לעם בעל מוצא נוכרי הוא היה מסווג כאנטישמי לאלתר. כיום, אם מישהו מעז להציע כי אלה הנחשבים ליהודים בעולם (...) מעולם לא היוו ועדיין אינם עם או לאום - הוא מוקע מיד כשונא ישראל" (עמ' 31). לפי זנד, התיאור של היהודים כעם נודד ומתבודד של גולים ש"נדדו על פני ימים ויבשות, הגיעו עד קצות העולם ולבסוף עם בואה של הציונות ביצעו פניית פרסה ושבו בהמוניהם למכורתם המיותמת" - איננו אלא "מיתולוגיה לאומית". כמו תנועות לאומיות אחרות באירופה, שתרו אחר תור זהב מפואר והמציאו באמצעותו את עברן ההירואי - למשל יוון הקלאסית או השבטים הטבטוניים - כדי להוכיח שהתקיימו מקדמת דנא, "כך גם הניצנים הראשונים של הלאומיות היהודית הפנו את כיוון פריחתם לעבר האור העז שמקורו קרן מממלכת דוד המיתולוגית" (עמ' 81). אז מתי בעצם הומצא העם היהודי, לפי תפיסת זנד? "בשלב מסוים של המאה ה-19, משכילים ממוצא יהודי בגרמניה, שהושפעו מהאופי הפולקיסטי של הלאומיות הגרמנית, נטלו על עצמם את המשימה להמציא עם 'אחורה', מתוך צימאון ליצור לאום יהודי מודרני. מההיסטוריון היינריך גרץ והלאה, אינטלקטואלים יהודים מתחילים לשרטט את תולדות היהדות כהיסטוריה של עם שהיה ממלכתי, הפך להיות עם נודד, ובסוף יעשה פניית פרסה ויחזור למולדתו". למעשה, רוב הספר שלך לא עוסק בהמצאת העם היהודי על ידי הלאומיות היהודית המודרנית, אלא בשאלה מאיפה הגיעו היהודים. "הכוונה הראשונית היתה לקחת סוג מסוים של חומרים היסטוריוגרפיים מודרניים, ולבדוק איך המציאו את 'המדומיין' של העם היהודי. אבל כשהתחלתי לעמת את המקורות ההיסטוריוגרפיים, פתאום מצאתי סתירות. ואז זה דחף אותי - התחלתי לעבוד, בלי לדעת לאן אגיע. לקחתי חומרים ראשוניים וביקשתי לבדוק את ההתייחסויות של מחברים בעת העתיקה - מה הם כתבו על גיור". זנד, היסטוריון של המאה ה-20, חקר עד כה את ההיסטוריה האינטלקטואלית של צרפת המודרנית (בספר "האינטלקטואל, האמת והכוח", עם עובד 2000), ואת היחסים שבין קולנוע להיסטוריה פוליטית ("הקולנוע כהיסטוריה", עם עובד 2000). באופן חריג להיסטוריונים מקצועיים, הוא עוסק בספרו החדש בתקופות שאותן לא חקר מעולם - בדרך כלל תוך הישענות על מחקרים קודמים שהציגו עמדות לא אורתודוקסיות בנוגע למקורותיהם של היהודים. מומחים לתולדות עם ישראל טוענים שאתה מתעסק בנושאים שאין לך שום הבנה בהם ומתבסס על חיבורים שאתה לא יכול לקרוא במקור. "נכון שאני היסטוריון של צרפת ושל אירופה, ולא של העת העתיקה. ידעתי שברגע שאני אעסוק בתקופות קדומות כאלה, אני אחשף לביקורת קטלנית של היסטוריונים שמתמחים באותם שדות מחקר. אבל אמרתי לעצמי שאני לא יכול להישאר רק עם חומר היסטוריוגרפי מודרני, בלי לבדוק את העובדות שהוא מתאר. לולא הייתי עושה את זה בעצמי, היה צריך לחכות דור שלם. אם הייתי ממשיך לעסוק בצרפת, אולי הייתי מקבל קתדראות באוניברסיטה ותהילה פרובינציאלית. אבל החלטתי שאני מוותר על התהילה". "לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית" - כך נקבע בפתיח של מגילת העצמאות. זוהי גם המובאה הפותחת את הפרק השלישי בספרו של זנד, שכותרתו "המצאת הגלות". לטענתו של זנד, הגליית העם מארצו לא אירעה למעשה מעולם. "פרדיגמת-על של הגליה נדרשה על מנת להבנות זיכרון לטווח ארוך, שבו עם-גזע מדומיין וגולה הוצב כהמשכו הישיר של 'עם המקרא' אשר קדם לו", אומר זנד; בהשפעת היסטוריונים אחרים שעסקו בשאלת הגלות בשנים האחרונות, הוא טוען שהגליית העם היהודי היא במקורה מיתוס נוצרי, שתיאר את הגלות כעונש אלוהי שהוטל על היהודים בעוון דחיית הבשורה הנוצרית. "התחלתי לחפש ספרי מחקר על ההגליה מהארץ - אירוע מכונן בהיסטוריה היהודית, כמעט כמו השואה; אבל לתדהמתי גיליתי שאין על זה ספרות. הסיבה היא שאף אחד לא הגלה את עם הארץ. הרומאים לא הגלו עמים, והם לא יכלו לעשות את זה גם אם רצו. לא היו להם רכבות ומשאיות כדי להגלות אוכלוסיות שלמות. לוגיסטיקה כזו לא היתה קיימת עד המאה ה-20. מכאן למעשה נולד הספר כולו: מהתובנה שהחברה היהודאית לא התפזרה ולא הוגלתה". אם העם לא הוגלה, אתה טוען למעשה שהצאצאים האמיתיים של תושבי ממלכת יהודה הם הפלשתינאים. "שום אוכלוסייה לא נשארת טהורה לאורך תקופה של אלפי שנים. אבל הסיכוי שהפלשתינאים הם צאצאים של העם היהודאי הקדמון הוא הרבה יותר גדול מהסיכוי שאני או אתה צאצאים שלו. ראשוני הציונים, עד המרד הערבי, ידעו שלא היתה הגליה, ושהפלשתינאים הם צאצאים של תושבי הארץ. הם יודעים שאיכרים לא עוזבים עד שלא מגרשים אותם. אפילו יצחק בן צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל, כתב ב-1929 ש'הרוב הגדול של הפלחים אין מקורם מהכובשים הערבים, אלא, לפני זה, מהפלחים היהודים שהיו מנין ורוב בניין הארץ'". וכיצד הופיעו מיליוני יהודים סביב הים התיכון? "העם לא התפשט, אבל הדת היהודית התפשטה. היהדות היתה דת מגיירת. בניגוד לדעה המקובלת, ביהדות המוקדמת היה צימאון אדיר להמרת דת. החשמונאים היו הראשונים שהתחילו לייצר המון יהודים על ידי גיור המוני, בהשפעת ההלניזם. הגיורים ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא הם שהכינו את הקרקע להפצה המסיבית של הנצרות מאוחר יותר. אחרי ניצחון הנצרות במאה ה-4, תנופת הגיור נבלמה בעולם הנוצרי והיתה נפילה חדה במספר היהודים. יש להניח שהרבה מהיהודים שהופיעו סביב הים התיכון נעשו נוצרים. אבל אז היהדות מתחילה לזלוג לאזורים אחרים, פגאניים - למשל לאזור תימן ולצפון אפריקה. אם היהדות לא היתה רצה קדימה בשלב הזה, וממשיכה לגייר בעולם הפגאני, היינו נשארים דת שולית לגמרי, אם בכלל היינו שורדים". איך הגעת למסקנה שיהודי צפון אפריקה הם במוצאם ברברים שהתגיירו? "שאלתי את עצמי איך הופיעו קהילות יהודיות כל כך גדולות בספרד. ואז ראיתי שטארק אבן-זיאד, המפקד העליון של המוסלמים שכבשו את ספרד, היה ברברי, ורוב החיילים שלו היו ברברים. הממלכה הברברית היהודית של דהיה אל-כהינה הובסה רק 15 שנה לפני כן. ובאמת יש כמה מקורות נוצריים שאומרים שהרבה מהכובשים של ספרד היו מתייהדים. מקורה העמוק של הקהילה היהודית הגדולה בספרד היו אותם חיילים ברברים שהתייהדו". לטענתו של זנד, התוספת הדמוגרפית המכרעת ביותר לאוכלוסיית היהודים בעולם, אירעה בעקבות גיורה של ממלכת כזריה - אימפריה ענקית שקמה בימי הביניים בערבות שליד נהר הוולגה, ושלטה בשיאה מגיאורגיה של ימינו ועד קייב. במאה ה-8 אימצו מלכי הכוזרים את הדת היהודית, והפכו את העברית לשפת הכתב בממלכה. מאז המאה ה-10 נחלשה הממלכה ובמאה ה-13 הובסה לחלוטין על ידי פולשים מונגולים, וגורלם של תושביה היהודים לוט בערפל. זנד מחיה את ההיפותזה, שהוצעה כבר על ידי היסטוריונים במאה ה-19 וה-20, שעל פיה הכוזרים המתייהדים הם המקור העיקרי לקהילות היהודיות במזרח אירופה. "בתחילת המאה ה-20 יש ריכוז עצום של יהודים במזרח אירופה: שלושה מיליון יהודים רק בפולין", הוא אומר; "ההיסטוריוגרפיה הציונית טוענת שמקורם בקהילה היהודית הקדומה יותר של גרמניה, אבל הם לא מצליחים להסביר איך מעט היהודים שהגיעו ממערב אירופה - ממגנצה ומוורמייזה - יכלו לייסד את עם היידיש של מזרח אירופה. היהודים של מזרח אירופה הם ערב רב של כוזרים וסלבים שנדחקו מערבה". אם יהודי מזרח אירופה לא הגיעו מגרמניה, למה הם דיברו יידיש, שהיא שפה גרמאנית? "היהודים היו שכבת תלות של הבורגנות הגרמנית במזרח, וכך הם אימצו מלים גרמניות. אני מסתמך כאן על המחקרים של הבלשן פול וקסלר מאוניברסיטת תל אביב, שהוכיח שאין קשר אטימולוגי בין השפה היהודית הגרמנית של ימי הביניים לבין היידיש. ריב"ל (רבי יצחק בר לוינזון) כבר אמר ב-1828 שהשפה העתיקה של היהודים לא היתה יידיש. אפילו בן ציון דינור, אבי ההיסטוריוגרפיה הישראלית, עדיין לא חשש לתאר את הכוזרים כמקור ליהודים במזרח אירופה, ומתאר את כזריה כ'אם הגלויות' במזרח אירופה. אבל בערך מאז 1967, מי שמדבר על הכוזרים כאבותיהם של יהודי מזרח אירופה נחשב תמהוני וסהרורי". למה אתה חושב שהרעיון של מוצא הכוזרי כל כך מאיים? "ברור שהחשש הוא מערעור הזכות ההיסטורית על הארץ. הגילוי שהיהודים הם לא מיהודה ישמיט לכאורה את הלגיטימציה להיותנו פה. מתחילת תקופת הדה-קולוניזציה, מתיישבים כבר לא יכולים להגיד פשוט: 'באנו, ניצחנו ועכשיו אנחנו כאן' - כמו שאמרו האמריקאים, הלבנים בדרום אפריקה והאוסטרלים. יש חשש מאוד עמוק שיטילו ספק בזכות הקיום שלנו". לחשש הזה אין הצדקה? "לא. אני לא חושב שהמיתוס ההיסטורי של ההגליה והנדודים הוא מקור הלגיטימציה להיותי כאן, לכן לא אכפת לי להאמין שאני כוזרי במוצאי. אני לא חושש מהערעור על קיומנו, כי אני חושב שאופיה של מדינת ישראל מערער את קיומה באופן הרבה יותר חמור. מה שיוכל לבסס את קיומנו פה זה לא זכויות היסטוריות מיתולוגיות, אלא שנתחיל לכונן פה חברה פתוחה של כלל האזרחים הישראלים". למעשה אתה טוען שאין עם יהודי. "אני לא מכיר בעם יהודי בינלאומי. אני מכיר ב'עם היידיש' שהתקיים במזרח אירופה, שהוא אמנם לא לאום, אבל ניתן לראות בו ציוויליזציה יידישיסטית עם תרבות עממית מודרנית. אני חושב שהלאומיות היהודית צמחה על רקע 'עם היידיש' הזה. אני מכיר גם בקיומו של לאום ישראלי, ואני לא שולל את הזכות שלו לריבונות. אבל הציונות, וגם הלאומיות הערבית במשך שנים, לא מוכנות להכיר בו. "מבחינת הציונות, המדינה הזו לא שייכת לאזרחיה, אלא לעם היהודי. אני מכיר בהגדרה אחת ללאום: קבוצה אנושית שרוצה לחיות בריבונות על עצמה. אבל לרוב היהודים בעולם אין רצון לחיות במדינת ישראל, למרות ששום דבר לא מונע מהם את זה. לכן לא ניתן לראות בהם לאום". מה כל כך מסוכן בכך שהיהודים מדמיינים שהם שייכים לעם אחד? למה זה רע בעצם? "בשיח הישראלי על השורשים יש מידה של פרוורטיות. זה שיח אתנוצנטרי, ביולוגי, גנטי. אבל לישראל אין קיום כמדינה יהודית: אם ישראל לא תיפתח ותהפוך לחברה פתוחה, רב-תרבותית, יהיה לנו קוסובו בגליל. תודעת הזכות על המקום צריכה להיות הרבה יותר גמישה ומגוונת, ואם תרמתי בספרי לכך שאני וילדי נוכל לחיות עם האחרים כאן במדינה הזאת במצב יותר שוויוני - עשיתי את חלקי. "אנחנו צריכים להתחיל לעמול כדי להפוך את המקום שלנו לרפובליקה ישראלית, שהמוצא, וגם האמונה, לא יהיו בה רלוונטיים מבחינה חוקית. מי שמכיר את האליטות הצעירות של ערביי ישראל יכול לראות שהם לא יסכימו לחיות במדינה שמצהירה שהיא לא שלהם. אם הייתי פלשתינאי הייתי מורד במדינה כזו, אבל גם כישראלי אני מורד בה". השאלה אם בשביל המסקנות האלה היית צריך להרחיק עד לממלכת הכוזרים וממלכת חמייר. "אני לא מסתיר את העובדה שיש לי מצוקה גדולה לחיות בחברה שהעקרונות הלאומיים המנחים אותה מסוכנים, ושהמצוקה הזאת שימשה כמניע בעבודה שלי. אני אזרח במדינה הזו, אבל אני גם היסטוריון, וכהיסטוריון חובתי היא לכתוב היסטוריה ולבדוק טקסטים. וזה מה שעשיתי". אם המיתוס של הציונות הוא העם היהודי שחזר לארצו מהגלות, מה יהיה המיתוס של המדינה שאתה רואה בעיני רוחך? "מיתוס של עתיד עדיף בעיני על פני מיתולוגיות סתגרניות של עבר. אצל האמריקאים, והיום גם אצל האירופים, מה שמצדיק את קיום הלאום זו הבטחה עתידית לחברה פתוחה, מתקדמת ועשירה. החומרים הישראליים הרי קיימים, אבל צריך להוסיף להם, למשל, חגים כלל-ישראליים. להפחית קצת את ימי הזיכרון ולהוסיף ימים שמוקדשים לעתיד. אבל גם, למשל, להוסיף אפילו שעה אחת לזכרה של 'הנכבה', בין יום הזיכרון ליום העצמאות. שלמה זנד בין ספריו הקודמים בעברית של ההיסטוריון שלמה זנד (יליד 1946): "האינטלקטואל, האמת והכוח" (עם עובד, 2000), "הקולנוע כהיסטוריה" (עם עובד, 2000), ו"ההיסטוריון, הזמן והדמיון" (עם עובד, 2004) __________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום שלישי כ''ט באייר תשס''ח
23:28 02.06.08 |
|
75. כשהערבים רוצים גם ההיסטוריה מתעוותת
בתגובה להודעה מספר 1
|
כשהערבים רוצים גם ההיסטוריה מתעוותת פרסום ראשון: 02/06/08, 23:01 משכתבים הסטוריה. מסגד אל-אקצה במחקר חדש על סכנות חלוקת ירושלים מספר נדב שרגאי גם על שכתובי ההיסטוריה של ירושלים שמבצעים הערבים כדי לנתק את היהודים מעירם. יומן ערוץ 7
בימים אלה השלים העיתונאי נדב שרגאי מחקר מקיף בדבר השלכותיו של מהלך חלוקת ירושלים כלפי האוכלוסייה בעיר. פרק לא מבוטל במחקרו של שרגאי עוסק במאמצי המוסלמים להכחיש את הזיקה היהודית לעיר. ביומן הצהרים של ערוץ 7 התייחס שרגאי למספר סוגיות שעלו במחקרו. באשר להכחשה המוסלמית ושכתוב ההיסטוריה המוסלמית בעיר קובע שרגאי כי המוסלמים כותבים מחדש את ההיסטוריה בניגוד למקובל במחקר המודרני, ובין השאר הם מעוותים את נתוני ההיסטוריה שהיו מוכרים גם בקרב חוגים מוסלמיים. בין השאר הוא מזכיר את הקביעה המוסלמית החדשה ולפיה שלטו המוסלמים בירושלים אלפי שנים טרם בוא היהודים ואף מסגד אל-אקצא היה במקום זמן רב בטרם הגיעו אליו היהודים, ועוד בטרם היה שם המקדש. זאת בניגוד לעובדה ההיסטורית לפיה הוקם המסגד לפני 1400 שנה בלבד. שרגאי מציין את ההתכחשות המוסלמית הגורפת לנוכחות בית המקדש על הר הבית, התכחשות המתבצעת במספר אופנים ובמספר גרסאות. באחת הגרסאות נקבע שבית המקדש המקורי מצוי בשכם, בגרסא אחרת מתואר בית המקדש שעל הר הבית ככזה שנבנה על ידי מוסלמים והיהודים גיירו אותו וכיוצא באלה, "כאשר המטרה הגלויה לעין היא טשטוש הזיקה היהודית לאתר. הם אומרים את זה בגלוי. גם אנשי הוואקף, גם ראאד סלאח ואחרים. בשיח הערבי הם מוסיפים את המילים 'אל-מזעום', השקרי, כשהם מדברים על בית המקדש והם טוענים שוב ושוב שאין כל הוכחה היסטורית לנוכחות יהודית במקום". בדבריו מציין שרגאי כי בעוד בעבר הייתה העמדה הערבית עומדת מול קונצנזוס יהודי הרי שכיום גם הקונצנזוס הזה כבר אינו כבעבר. באשר לסכנותיו של מהלך חלוקת העיר, מציין שרגאי בדבריו מספר דוגמאות בהן הסכנה הדמוגרפית. הוא מזכיר כי בעבר, עת הייתה העיר מחולקת, גרם הדבר לעזיבת יהודים רבים, כרבע מיהודי העיר, מהעיר, זאת בשל הסכנות הביטחוניות שהפכו חלק משגרת יומה ובשל השינוי המבני של העיר. לדבריו חשש שמצב זה יחזור על עצמו קיים גם בימים אלה. כל זאת בניגוד מוחלט לתפיסתם של חסידי החלוקה הסבורים שדווקא מהלך שכזה יסייע למצוקה הדמוגרפית. באשר לסכנה הביטחונית שיכולה להיווצר מחלוקת העיר קובע שרגאי שבמצב שכזה קו התפר יהפוך לקו הספר ולקו האש. זאת בעוד האיומים הערביים והדרישות הערביות למימוש השיבה לא יחדלו. סוגיה נוספת היא הסוגיה הכלכלית. הצפי הוא כי במהלך שכזה ירד ערכן של הדירות והנדל"ן בעיר פלאים. לנוכח כל אלה, ולנוכח בעיות נוספות סבור שרגאי כי הפתרון היחיד הוא דאגה לשתי סוגיות – דיור ותעסוקה. "בשני התחומים האלה הממשלה כמעט ולא עושה דבר. התקבלו הרבה החלטות בנושאים הללו אבל הביצוע דל. המצוקה הכלכלית מביאה להחרפת המצב הדמוגראפי", הוא מציין. יצוין כי בדבריו מזכיר ומציין שרגאי כי מחקרו הכולל נועד להוסיף על העיקרון הראשון במעלה והמנחה והוא שירושלים היא ליבו ומהותו של העם היהודי. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175821 תזכורת: "המיתוס שאותו מטפחת התעמולה הערבית, הוא רציפות הנוכחות הערבית בארץ-ישראל, מזה 1,300 שנה, לעומת חבורת קולוניאליסטים מהתנועה הציונית – שנחתו עליהם משום מקום – על-מנת לגזול את אדמתם, שעליה ישבו הערבים בשלווה ובנחת". מקור: ''מוצאם של ערביי ישראל'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&omm=0
אשכול ראשי: ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&omm=0
_____ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ששי ג' בסיון תשס''ח
22:33 05.06.08 |
|
78. ראיון מדהים בערבית באל גזירה עם מוטי קדר...
בתגובה להודעה מספר 1
|
שכל ישר חבר מתאריך 22.4.04 8912 הודעות, 10 מדרגים, 18 נקודות. ראה משוב אור ליום ששי ג' בסיון תשס''ח 22:25 05.06.08 ראיון מדהים בערבית באל גזירה עם מוטי קדר,בר אילן.בראוו! לא יאומן שהדברים נאמרו בערבית לכל כך הרבה ערבים ופלשתינים. כמה פנינים:
"ירושלים היתה של היהודים כשאבותיך (הוא מדבר אל המראיין הערבי) היו שותים יין, עובדי אלילים, וקוברים חיים את בנותיהם."
אנחנו לא זקוקים לרשיון מאף אחד כדי לבנות בירושלים. אתם לא מבקשים מאתנו רשות לבנות בקטר. ואנחנו לא מבקשים מכם רשיון לבנות בירושלים. המראיין: "אתה לא יכול למחוק את עברה המוסלמי של ירושלים" קדר: "ירושלים לא מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת!" המראיין: "באמת ?" הוא שולף קוראן ומתחיל לצטט פסוק עד שמגיע לנקודה שבה כתוב "מקום רחוק" אבל לא ירושלים... המראיין למה אתם בונים בשטחים הכבושים. קדר: לא כבשנו את יהודה ושומרון מאף אחד. ב 1967 שלטו הירדנים בגדה. לא הפלשתינים כך שאי אפשר לומר שכבשנו את השטחים חישות ריבונית. לכן אנחנו עושים שם מה שאנחנו רוצים. ועוד ועוד. הכל בערבית משובחת ! Israeli on Arab TV: J'lem Was Ours When Moslems Worshipped Idols 2 Sivan 5768, 05 June 08 12:41 by Tzvi Ben Gedalyahu
(IsraelNN.com) Bar Ilan University political scientist Dr. Mordechai Kedar told a Moslem show host on the Arabic-language Al Jazeera television network, "Jews were in Jerusalem while your ancestors were drinking wine and blowing to idols." In a heated debate with the narrator, he added, "We don't need your permission to build" in the capital of Israel, Jerusalem. The encounter occurred earlier this week, when Jews around the world celebrated Jerusalem Unification Day. Dr. Kedar has frequently appeared on the widely viewed Qatar-based network but this time encountered a sharp attack from the show's host, Jimal Rian. "Building in Jerusalem is another nail in the coffin in negotiations with the Palestinian Authority," narrator Jimal Rian asserted. Dr. Kedar answered in fluent Arabic, "This was our capital 3,000 years ago, and we were here when your forefathers were drinking wine, burying girls alive and worshipping pre-Muslim idols. This is our city and it will be our city forever." His reference to Muslims drinking wine, which is forbidden in Islam, infuriated the host. Rian wagged his finger in the air and said excitedly, "If you want to talk about history, you cannot erase Jerusalem from the Koran, and don't attack the Muslim religion if we want to continue talking." Dr. Kedar replied, "Jerusalem is not mentioned even once in the Koran. Jerusalem is a Jewish city." The Al Jazeera host responded by quoting a verse from the Koran in which he thought Jerusalem was mentioned by name, but stopped in the middle upon realizing that it only refers to "the farthest place." Dr. Kedar: "Jerusalem is not mentioned in the Koran even once. You can't rewrite the Koran on air on Al Jazeera." Rian changed the subject to "settlements" and asked Dr. Kedar why Israel is building 1,000 new apartments and deciding to build thousands more while there are rumors that "Jerusalem will include all of the West Bank . The Bar Ilan researcher replied. "My friend, Israel is not counting the number of apartments that Qatar is building on the Qatar Peninsula so why are you doing so in Jerusalem? Jerusalem is our city forever and is not an issue for you, for Al Jazeera or for anyone else. Period. Jerusalem belongs only to Jews. Replying to Rian's question if Dr. Behar's assessment is the basis for talks with the Palestinian Authority (PA), he declared, "My friend, I invite you to Jerusalem so you can see with your own eyes that it has become a flourishing city after it was in ruins under Arab rule until 1967. We rebuilt the city and opened it to Christians, Moslems and Jews equally, unlike under Muslim rule" that prohibited other religions. The political scientist told Al Jazeera viewers, "The West bank does not belong to any nation because it was not under a nation's jurisdiction, unlike the Sinai Peninsula." No one can say it is occupied," he argued. "From what country did we take it? Until 1967, Jordan occupied it. Therefore, we can do what we want." He explained that Al Jazeera takes a jihadic and anti-Israel stance in order to detract viewers' attention from the wealth of the oil-rich Arab kingdoms, including Qatar, where Al Jazeera is based. "The amount of poison that they disseminate about us from our home is too dangerous, and something had to be done," he recently told the Jewish Forward, referring to the Israeli government's unannounced partial boycott of the network. He labeled Al Jazeera "the mouthpiece of the Muslim Brotherhood," the radical terrorist party that is gaining popularity in Egypt. Al Jazeera television claims 100 million viewers and has Israel-based studios in Jerusalem, Gaza and Ramallah. _______________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון כ''א באב תשס''ז
18:24 05.08.07 |
|
2. ''קווי היסוד של ממשלת סלאם פיאצ‘, שהוקמה ע''י....''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.08.07 בשעה 18:25 בברכה, פילוביץ שחף
מרכז המידע למודיעין ולטרור המרכז למורשת המודיעין (מל"מ)קווי היסוד של ממשלת סלאם פיאצ‘, שהוקמה ע"י אבו מאזן בעקבות השתלטות החמא"ס על עזה. קווי היסוד של ממשלת סלאם פיאצ', שהוקמה ע"י אבו מאזן בעקבות השתלטות החמא"ס על עזה, מדגישים את דבקותה באופציית השלום כהכרח הנובע מהנסיבות הפוליטיות והמחויבויות הבינלאומיות של הפלסטינים. החמא"ס (וארגוני טרור נוספים) תקפו את קווי היסוד בעיקר משום שה"התנגדות" (קרי, דרך האלימות והטרור) אינה מוזכרת בהם כללי 1. ב-27 ביולי 2007 פירסמה סוכנות הידיעות הפלסטינית (ופא) את קווי היסוד של ממשלת המעבר שברשות סלאם פיאצ'. קווי היסוד הללו אמורים היו להיות מוצגים ע"י ראש הממשלה בפני המועצה המחוקקת לקראת הצבעת אמון בממשלה. אולם בסופו של דבר לא התכנסה המועצה המחוקקת בשל העדר קוורום, על רקע העימותים בין פת"ח לחמא"ס. 2. קווי היסוד של הממשלה עוסקים במגוון נושאים, בתחומי הסכסוך עם ישראל, מדיניות החוץ הפלסטינית, ממשל, ביטחון, כלכלה וחברה. בתחום הסכסוך ובתחום ביטחון הפנים משקפים קווי היסוד את תפיסתיו המוכרות של אבו מאזן ואת "יוזמת השלום הערבית", שאומצה ע"י ועידת הפסגה הערביות בריאד (2007) ולפני כן בבירות (2002). עיקרם של קווי היסוד בתחומי הסכסוך וביטחון-הפנים (פרוט ראו נספח א'): א. הדגשת מחויבות הפלסטינים ל"אופציה של השלום" לא רק כ"אופציה אסטרטגית" אלא כהכרח הנובע מהמצב המדיני והמחויבויות הבינלאומיות של העם הפלסטיני. ב. המטרה אליה חותרים הפלסטינים הינה סיום הכיבוש הישראלי והקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה "ירושלים הקדושה" 1, בכל השטחים הפלסטינים שנכבשו בשנת 1967 2. ג. קריאה למציאת "פיתרון צודק ומוסכם" לבעיית הפליטים הפלסטינים על בסיס החלטת עצרת האו"ם 194 (מה-11 בדצמבר 1948). ד. דבקות בהסכמים הדו-צדדיים שנחתמו בעבר בין אש"פ לישראל . ה. ביצור מעמדה של ירושלים ("הבירה הנצחית של העם הפלסטיני") ומעמד הממשלה הפלסטינית בה וחיזוק יכולת העמידה האיתנה של תושביה (הפלסטינים) בפני "מזימות ההתנחלות וההגירה הכפויה שבפניהם הם ניצבים ". ו. מתן תשומת לב מיוחדת לנושא האסירים והעצורים שבבתי הכלא הישראליים, וסיוע למשפחות החללים והפצועים. ז. מאבק נגד ניצול הדת לצרכים פוליטיים כיתתיים ונגד השימוש שנעשה בדת להצדקת פעולות הרג והרס (קרי, התמודדות נגד החמא"ס והשימוש הפוליטי שהיא עושה בדת האסלאם). ח. סיום מצב האנרכיה, איסוף הנשק מהחמושים (קרי, פעילי ארגוני הטרור) ומימוש התפיסה של "נשק לגיטימי אחד וחוק אחד ". 3. כצפוי הביעו החמא"ס וארגוני טרור נוספים את התנגדותם לקווי היסוד הללו (ראו נספח ב'). עיקר קצפם יצא על העדר האזכור של "זכות ההתנגדות" (קרי, אלימות וטרור כדרך פעולה לגיטימית למאבק בכיבוש) בקווי היסוד. יודגש כי ה"התנגדות" מהווה מרכיב מרכזי בתפיסתה האידיאולוגית ובדרכה האסטרטגית של תנועת החמא"ס ("תנועת ההתנגדות האסלאמית"). 4. בעקבות הביקורת שהוטחה נגדו הזדרז סלאם פיאצ' להבהיר בראיונות לתקשורת כי ה"התנגדות" הינה "זכות לגיטימית" משום שהעם הפלסטיני נמצא תחת כיבוש. אולם בראיון נוסף הוא הבהיר כי רק באמצעות מו"מ מדיני ניתן יהיה להביא ל"סיום הכיבוש", שהינו היעד הפלסטיני המרכזי, בהוסיפו כי לא ניתן יהיה להגשים מטרה זאת בצל פיגועים ואנרכיה. נספח א' קווי היסוד הנוגעים לסכסוך הפלסטיני-ישראלי ולתחום הביטחוני הפנים-פלסטיני כפי שהופיעו בנוסח הנאום של סלאם פיאצ' (ופא, 27 ביולי) 1. בפתח הנאום נקבע כי קווי היסוד של הממשלה בנושא הסכסוך עם ישראל מבוססים על תוכניתו המדינית של אבו מאזן ונשענים, בין השאר, על "יוזמת השלום הערבית" 3 ועל ההחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות הרלבנטיות. להלן קטעים מתוך הנאום הנוגעים לסכסוך עם ישראל ולתחום הביטחוני הפנים-פלסטיני: א. מחויבות הפלסטינים לדרך השלום: "הממשלה סבורה שהאופציה של השלום אינה עוד אופציה אסטרטגית בלבד, אלא היא הכרח הניכפה על ידי המצב המדיני הנוכחי, והקשרים והמחויבויות הבינלאומיים. {הללו} מחייבים את העם הפלסטיני לאמץ מדיניות חוץ בעלת פתיחות , העולה בקנה אחד עם הלגיטימיות הפלסטינית, הלגיטימיות הערבית והלגיטימיות הבינלאומית". ב. מטרות הפלסטינים בסכסוך עם ישראל: "חתירה לסיום הכיבוש ולהקמת מדינתנו העצמאית, שבירתה ירושלים הקדושה (במשתמע: ירושלים המזרחית), על מלוא האדמות הפלסטיניות שנכבשו בשנת 1967. {זאת} בהתבסס על העקרונות והתנאים שנקבעו בהכרזת העצמאות הפלסטינית בשנת 1988; בהתבסס על מציאת פיתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינית על בסיס החלטה הצהרת האו"מ 194; {ותוך} חתירה לסיום ההתנחלות, סילוק גדר ההפרדה והסרת כל המכשולים הפיזיים והפוליטיים הניצבים בפני הגשמת המטרות הללו" {לעומת פרוט המטרות הפלסטיניות אין בקווי היסוד אזכור מפורש של הכרה בישראל ובזכויות קיומה כמדינה בעלת אופי יהודי בגבולות של טרום 1967}. ג. דבקות בהסכמים עם ישראל שנחתמו בעבר ע"י אש"פ: "דבקות מלאה בהסכמים הדו-צדדיים, שנחתמו {בעבר} ע"י אש"פ, בהיותו הנציג הלגיטימי והיחיד של העם הפלסטיני והרשות הפלסטינית, כולל הסכמים שנחתמו עם ישראל". ד. ביצור מעמד ירושלים 4 ומעמד הממשלה הפלסטינית בירושלים: "סיוע לעיר ירושלים בהיותה בירתה הנצחית של העם פלסטיני והמוקד הכלכלי והחברתי שלו, לצד היותה המוקד הדתי שלו. ממשלתנו תחתור לאספקת הסיוע האפשרי לחידוש מעמדה המדיני, הכלכלי והתרבותי של ירושלים באמצעות קידום מוסדותיה, החיאת כלכלתה ומתן אפשרות עבורה ליצירת מקומות עבודה, בניית מגורים ושיפור התחרות של מוצריה ושירותיה; {זאת} באופן שיבטיח את תנאי העמידה האיתנה ("צמוד") של בניה בפני תוכניות ההתנחלות והעקירה שמהן היא סובלת...". ה. סיום האנרכיה ואיסוף הנשק מהחמושים {קרי, פעילי ארגוני הטרור} וממוש התפיסה של "נשק לגיטימי אחד וחוק אחד": "הבטחת ביטחון ושלווה, בהיותם דבר חשוב ביותר העומד בראש סדר העדיפויות של האזרח הפלסטיני; ומשום שהגשמתם הינה הדרך היחידה לביסוס שלטון החוק, להשבת האמון ברשות הפלסטינית ובכלכלה הפלסטינית; {ומשום} שהם התנאי הבסיסי הראשון להקמת המדינה הפלסטינית העצמאית. לפיכך מתחייבת הממשלה לסיים את מצב האנרכיה הביטחונית ולסיים את תופעות החמושים, ולהותיר {הימצאותו של} את הנשק הלגיטימי בלבד, במסגרת התפיסה של "נשק לגיטימי אחד וחוק אחד...". ו. תשומת לב מיוחדת לטפול בשחרור האסירים והעצורים שבבתי הכלא הישראליים וסיוע למשפחות החללים והפצועים: "מתן תשומת לב מיוחדת לנושא האסירים והעצורים הפוליטיים בבתי הכלא הישראליים, לסבלם ולסבל משפחותיהם. הנושא הזה ימשיך לעמוד במרכז תשומת לבה של הממשלה , אשר תמשיך לפעול לשחרורם ולהבטיח את מרכיבי הסיוע עבורם ואת החיים בכבוד למשפחותיהם, וכן להקל על השתלבותם המהירה בחברה שלהם. כמו כן תדבק הממשלה בהענות לצורכי משפחות החללים ("שהדאא'") והפצועים". ז. מאבק באסלאם הפוליטי הרדיקלי {במשתמע, מאבק נגד החמא"ס והשימוש הפוליטי שהוא עושה בדת האסלאם}: "אימוץ אסטרטגיה ברורה במאבק במדיניות של האשמה בכפירה והאשמה בבגידה. מאבק בניצול הדת להשגת תועלת פוליטית ומטרות חומריות או כיתתיות וכן חתירה לחיזוק מעמד האסלאם במוח, ברוח ובגוף כדת של סובלנות ומתינות; מאבק בניצולה {של דת האסלאם} להצדקת פעולות הרג, הרס וגרוש". ח. עידוד הפעילות הדיפלומטית {תוך התעלמות מוחלטת מתפיסת ה"התנגדות" כדרך למימוש היעדים הפלסטיניים בסכסוך עם ישראל}: "הממשלה תפעל לעידוד הפעילות הדיפלומטית, ולהבטחת מרכיבי ההצלחה שלה, למען הרחבת מעגל הידידים; {ולמען} ביסוס קשריה הערביים, האסלאמיים והבינלאומיים של פלסטין...". מול הדגש על הפעילות הדיפלומטית אין בקווי היסוד של הממשלה זכר ל"זכות ההתנגדות" (קרי, טרור ואלימות נגד ישראל), המהווה מרכיב מרכזי באסטרטגיה של החמא"ס ושאר ארגוני הטרור הפלסטינים. נספח ב' סוגיית ה"התנגדות" כסלע מחלוקת: תגובות ארגוני הטרור הפלסטינים לנאומו של ראש הממשלה סלאם פיאצ' והבהרות סלאם פיאצ' לגביו 1. כצפוי הביעו החמא"ס וארגוני טרור נוספים את התנגדותם לקווי היסוד של ממשלת סלאם פיאצ'. עיקר קצפם יצא על העדר אזכור "זכות התנגדות" בקווי היסוד. יודגש כי התמיכה ב"התנגדות" (קרי, אלימות וטרור) מהווה מרכיב מרכזי בתפיסתה האידיאולוגית ובדרכה האסטרטגית של תנועת החמא"ס והיא גם מהווה חלק משמה המלא של החמא"ס (תנועת ההתנגדות האסלאמית"). קריקטורה בעיתון "פלסטין" של החמא"ס (30 ביולי) המפרטת את חציית "הקווים האדומים" של הפלסטינים: פלסטין ההיסטורית {קרי, כל פלסטין}, שיבת הפליטים, ה"התנגדות המזוינת" וירושלים. דמות הפלסטיני החוצה את הקווים הללו מצהירה טרם חצייתה את הקו האדום עליו נכתב : "ירושלים היא קו אדום שאין לחצותו!!!".
2. להלן כמה מהתגובות:-
א. אסמאעיל הניה, ראש ממשלת החמא"ס , בנאום שנשא בפני סטודנטים בעזה, הביע צערו על השמטת ה"התנגדות" מקוי היסוד של הממשלה הפלסטינית בהזהירו מפני "קשירת קשר גדולה נגד עזה, ההתנגדות והעם הפלסטיני, ולא בפעם הראשונה". הוא הזכיר כי נציגי 32 מדינות התכנסו בועידת שרם אלשיח' בשנת 1996 "כדי לחסל את ההתנגדות". אולם, לדבריו, הם נכשלו, ה"התנגדות הצליחה וניצחה, והיא השלטת כיום בפלסטין" (עיתון החמא"ס פלסטין, 1 באוגוסט). ב. אסמאעיל רצ'ואן, דובר החמא"ס, גינה את מהלכי אבו מאזן וממשלת סלאם פיאצ' ל"ביטול נשק ההתנגדות" וטען כי המהלכים הללו מהווים "תקיעת סכין בגב ההתנגדות". הוא ציין כי "מהלכים אלה משרתים את האויב הציוני" והדגיש את תמיכת החמא"ס ב"אופציית ההתנגדות, ואי נטישת הרובה" (אלג'זירה, 28 ביולי 2007). ג. ח'אלד אלעטש, בכיר בג'האד האסלאמי בפלסטין, ציין כי תנועתו מתנגדת "לכל תוכנית פוליטית, של כל ממשלה פלסטינית באשר היא, שלא תזכיר את זכות עמנו להתנגדות לאויב הציוני לנוכח היותנו עם כבוש" (אלג'זירה, 28 ביולי 2007). ד. עבד אלעלים דענא, בכיר בחזית העממית לשחרור פלסטין, ציין כי "אלה שמוותרים על נשק ההתנגדות מייצגים אך ורק את עצמם, ואינם נשמעים לרצון העם הפלסטיני". גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע המבצעית-טרוריסטית של החזית העממית, פרסמו כרוז בו הבהירו כי ימשיכו בהתנגדות ("קודסווי", 30 ביולי 2007).
"זיגזוג" ראש הממשלה סלאם פיאצ' בשאלת ה"התנגדות" 3. בעקבות התגובות הללו הזדרז סלאם פיאצ' להבהיר כי "התנגדות" הינה "זכות לגיטימית". במסיבת עיתונאים שקיים עם מזכ"ל הליגה הערבית עמרו מוסא (29 ביולי) הצהיר סלאם פיאצ' כי ההתנגדות הינה זכות לגיטימית של העם הפלסטיני. שכן, לדבריו, "אנו עם שנמצא תחת כיבוש באופן ודאי, וההתנגדות היא זכות לגיטימית של העם הפלסטיני" (סימז"ת, 20 ביולי 2007). 4. בראיון לעיתון הערבי "אלשרק אלאוסט" (30 ביולי) סלאם פיאצ' שב והבהיר: "אנחנו עם כבוש, וההתנגדות היא זכות לגיטימית של העם הפלסטינית". הוא ציין שקווי היסוד של הממשלה מבוססים על חתירה לסיום הכיבוש הישראלי והדגיש את הצורך הדוחק בהתקדמות ממשית בתהליך המדיני. 5. עם זאת, לאחר התבטאויותיו אלו בדבר "זכות ההתנגדות" שב והבהיר סלאם פיאצ' כי לא ניתן לקיים מו"מ מדיני בצל פיגועים ואנרכיה. בראיון לטלוויזיה המצרית הלוויינית (31 ביולי) הוא נשאל האם הוא פוסל את רעיון ה"התנגדות" כאשר הוא מציג את הנושא המדיני כבסיס הטפול בסכסוך. תשובתו של סלאם פיאצ' היתה: "נכון, זה לא צריך להפתיע אף אחד". הוא שב והבהיר כי המטרה של הפלסטינים הינה "סיום הכיבוש" וציין כי לא ניתן להגשים מטרה זאת בצל פיגועים ואנרכיה. ----
1 במקור: "אלקדס אלשריף" קרי, ירושלים העתיקה שבין החומות, במשתמע-ירושלים המזרחית. 2 לעומת פרוט המטרה הפלסטינית אין אזכור של הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה בעלת אופי יהודי. 3 ניתוח "יוזמת השלום הערבית" ראו לקט מידע: "אשרורה של יוזמת השלום הערבית בועידת הפסגה בריאד" (4 באפריל 2007). http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/html/riyadh_0307.htm 4 בקטע זה לא צוין במפורש "ירושלים הקדושה". אולם מאחר שהיא הוזכרה לפני כן, ניתן להניח שגם כאן ההתייחסות היא לירושלים המזרחית. ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/forum/gil/7593.shtml ________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום רביעי כ''ד באב תשס''ז
21:11 07.08.07 |
|
3. ''חברון עפ''י ברל כצנלסון''
בתגובה להודעה מספר 2
|
חיים יואבי - רבינוביץ HAIM YOAVI - RABINOVICH תל - אביב, רחוב עמינדב 23 Tel - Aviv, 23 Aminadav St. טל. 03-5615353 :Tel פקס. 03-5611556 Fax. דואר אלקטרוני : [email protected] E-Mail: https://rotter.net/User_files/forum/gil1/46b8b4154571c50c.doc 6 באוגוסט 2007 64 / חר
לכבוד לכל מען דבעי
ג. א. נ.,
לפני כ- 70 שנה ב- 1.5.36, פרסם ברל כצנלסון, המנהיג והאידיאולוג של מפא"י (גלגולה הקודם של מפלגת העבודה) מאמר בעיתון הפועלים דבר, והוא כותב בין השאר: קבר ברל כצנלסון - בית העלמין של המושבה כינרת
"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם, רגש הערצה והתמכרות ?וכאן בארץ ישראל נדבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואלוגית של אירופה, עם תאוות הפגיון שבמזרח". כל מילה בסלע וכל משפט מתאים למציאות של ימינו. אם יש את נפשך לראות, הגשמה מלאה של ניתוח פסיכולוגי זה, שנכתב ע"י מנהיג השמאל הציוני, מי שחפץ לראות, "סילוף שכלי ונפשי של חלק מעם ישראל, יקרא את ספרו של אברהם בורג וילך לראות את ההצגה חברון" בתאטרון הקאמרי. מי שחשקה נפשו לראות "סילוף שכלי ונפשי של תלמידי כצנלסון", ייסע לחברון ויראה כיצד חיילי צה"ל נלחמים נגד שתי משפחות, שגרות בנכס הרשום בטאבו על שם יהודים מזה דורי דורות. החיילים נשלחו לשם בשם "שלטון החוק". אותו חוק שאינו מופעל נגד 250,000 בתים ערביים, שנבנו שלא כחוק על קרקע לא להם. אכן "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". בכבוד רב, חיים יואבי רבינוביץ אזרח פשוט ************ תזכורת: ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/forum/gil/7593.shtml
___
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שני ו' באלול תשס''ז
19:29 20.08.07 |
|
4. ''כך הוחלפו מודעות שמאל בירושלים'' (לגבי העיר חברון)
בתגובה להודעה מספר 2
|
כך הוחלפו מודעות שמאל בירושלים 20/08/07, 09:51פעילי שמאל תכננו הדבקה לילית וחשאית של מודעות בגנות הישוב היהודי בחברון. התכנית דלפה ושובשה, המדביקים נעצרו והמודעות הוחלפו. שמעון כהן במהלך חשאי תכננו פעילי שמאל להדביק במבצע לילי בחוצות ירושלים שלטים בגנות הישוב היהודי בחברון, אולם התכנית הגיעה לאוזניהם של אנשי ימין מחד ומאידך לידיעתם של אנשי המשטרה. המבצע החשאי סוכל ובמקום שלטי השמאל הודבקו שלטים בעלי מסר הפוך, בגנות הרס בתי היהודים בשוק בחברון. כך מדווחת אורית סטרוק מראשי הישוב היהודי בעיר. סטרוק מספרת כי התכנית המקורית הייתה "להציף את העיר ירושלים בכרזות בגנות הישוב היהודי בחברון, כלומר: כרזות המציגות תמונות של העיר חברון כשהיא שוקקת חיי מסחר ערבי פעיל, ומולן תמונות המציגות את האזור היהודי בחברון כשהוא ריק כמעט לחלוטין מערבים – וע"י כך להמחיש לציבור הירושלמי את גודל העוול שגורם הישוב היהודי בחברון לערבים בעיר האבות. לשמאל לא חסרים תקציבים, ועל כן התמונות היו איכותיות והכרזות עלו ממון רב". לדבריה "התכנית הייתה סודית, ועברה מפה לאוזן, גם כסף רב הושקע בה, ופעילי השמאל התכוונו להוציאה לפועל בליל שבת האחרון, באמצעות הדבקת מאות פוסטרים ברחבי ירושלים – הדבקה לא חוקית כמובן". ואולם סטרוק קובעת כי לנוכח העובדה ש"לשמאל יש כנראה 2 ידיים שמאליות, תכניתם השתבשה". על סיכול התכנית היא מספרת: "השיבוש הראשון התבטא בכך שמשטרת ירושלים "עלתה" על התכנית הבלתי חוקית שלהם, שלחה בלשים למקומות המפגש שלהם, ועצרה 9 פעילי שמאל קיצוני "על חם". יודעי דבר מספרים שפעילי ימין מחברון הם שיצרו קשר עם העבריינים הצעירים מהשמאל, הציעו עזרה בהדבקה, וכך קיבלו את פרטי מקום המפגש והשעה המדויקת. את המידע העבירו, כמו אזרחים טובים, לידי המשטרה. השיבוש השני התבטא בכך שבמוצאי שבת, אותם עשרות מודעות של השמאל שכן הודבקו (צוות-הדבקה אחד כנראה לא נעצר והוא פעל בעיקר בשכונות בקעה, רחביה וטלביה) – כוסו עד הסנטימטר האחרון במודעות אחרות, הקוראות לציבור הירושלמי לבוא לחברון ולראות במו עיניו את הפוגרום שחוללה ממשלת ישראל בעיר. מודעות אלה הודבקו בכל רחבי ירושלים, וגם ביהודה ושומרון". במודעות שהדביקו אנשי הימין התנוססה הכותרת: "פוגרום בחברון". במודעה עצמה נכתב: "פעם, כדי לראות פוגרום הייתי צריך לנסוע למרחקים – לאוקראינה, לרוסיה , לפולין, לפינסק, מינסק או וורשה... כעת – אין צורך! בלב הרובע היהודי העתיק בחברון, במרחק 2 דקות הליכה ממערת המכפלה, תוכל לראות פוגרום – במו עיניך!". המודעות קוראות לציבור לבוא לחברון ולראות "איך שכונה יהודית פורחת ומטופחת הפכה לעיי חרבות, ואיך לראשונה מאז תרפ"ט בית כנסת נהרס וחולל" וכל זאת "לא ע"י הפורעים הערבים, אלא ע"י נציגי ממשלת ישראל ומערכת ה"משפט והצדק". הציבור מוזמן במודעות לבוא לחברון כדי "לזעוק אתנו בקול גדול: קול דמי אחינו שנשחטו בפוגרום תרפ"ט-1929 בחברון, וקול פטישי ההרס של פוגרום תשס"ז-2007 בחברון" על המודעות חתום "ועד משפחות טבוחי תרפ"ט". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165859 ___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון י''ט באלול תשס''ז
06:54 02.09.07 |
|
8. דו''ח מקיף - הרכוש היהודי השדוד בחברון ע''י מ. ישראל
בתגובה להודעה מספר 2
|
מצ"ב קובץ pdf - הדו"ח המלא: http://www.hebron.org.il/hebrew/data/downloads/spr.pdfניהול הרכוש היהודי השדוד בחברון ע"י מדינת ישראל - דו"ח מקיף - במלאת 78 שנים לפרעות תרפ"ט תוכן: מבוא: דו"ח שהוא כתב אישום חמור פרק 1: רקע הסטורי-משפטי: א. טבח תרפ"ט – שוד הרכוש היהודי ב. הכיבוש הירדני – הרס וחילול שיטתי ג. שחרור חברון – הציפיה להחזרת הרכוש השדוד פרק 2: ניהול עויין של הנכסים היהודיים ע"י מדינת ישראל:
א. הטיפול במקומות הקדושים: 1. בתי העלמין 2. בית הכנסת אברהם אבינו 3. בתי מדרש ובתי כנסת נוספים 4. אפליה לרעה של נכסי הקדש ב. חובת האפוטרופוס
ג. המדינה כאפוטרופוס מתכחשת לחובותיה ד. השערוריה של ניהול הנכסים הריקים: 1. הנכסים הפנויים - חלקות נחלת שלמה כמשל 2. הנכסים ששופצו ואוכלסו – ה"שוק" כמשל 3. הנכסים שנמסרו לישוב היהודי – חלקה 6 כמשל
ה. שמירה על הנכסים באמצעות אכיפה בררנית פרק 3: מסקנות והמלצות מבוא : דו"ח שהוא כתב אישום חמור דו"ח זה מהווה כתב אישום חמור כנגד אלה אשר במשך עשרות שנים ניצלו את מעמדם והשתדלו להפעיל את מלוא השפעתם, על מנת למנוע את החזרת הנכסים היהודיים בחברון לידי בעליהם, ואת תיקון העוול ההסטורי של פרעות תרפ"ט. הדו"ח מוכיח ומפרט כיצד במשך שנות דור מועלת מדינת ישראל בתפקידה כבאת-כוחו של העם היהודי בעיר אבותיו,תוך זלזול, התעלמות ואף עויינות כלפי המשימה ההסטורית של שיקום קהילת חברון העתיקה שנחרבה ע"י הפורעים הערבים. הדו"ח מציג מחדל רב משמעות, משפטית, הסטורית ומוסרית. כל הנתונים והטיעונים המובאים בדו"ח מגובים בראיות, מסמכים ועדויות אשר נאספו במשך שנים על ידי הישוב היהודי בחברון. חשוב לציין, כי הדוגמאות המובאות והמפורטות בדו"ח הינן מקרים בודדים ומייצגים מתוך עשרות רבות של חלקות קרקע יהודיות, וכי מדובר בתופעה רחבת היקף. הדו"ח מוגש לראשי ובכירי מדינת ישראל, ולמנהיגי העם היהודי בארץ ובעולם, מתוך מטרה להציג בפניהם את תמונת-המצב הקשה, כביקורת בונה, על מנת להביא לשינוי כיוון מהותי בנושא כאוב זה. פרק 1: רקע היסטורי-משפטי א. טבח תרפ"ט – שוד הרכוש היהודי הקהילה היהודית ההיסטורית, שחיה בחברון משך דורות רבים, החזיקה בנכסי קרקע לא מבוטלים בעיר: כל אדמות ה"גטו" היהודי (היום שכונת אברהם אבינו), רוב רובם של אדמות תל רומידה (הרבה מעבר לחלקה הקטנה המאוכלסת היום) ועוד בתים, חנויות, ואדמות חקלאיות רבות באזור. בעקבות הטבח הנורא בשנת תרפ"ט - 1929 , בו נטבחו באכזריות 67 יהודים ע"י שכניהם הערבים, גורשו היהודים מחברון. אמנם, היו נסיונות לחדש את הישוב, אך ב- 1936 גורשו היהודים סופית מחברון ע"י השלטונות הבריטים, שטענו שלא יוכלו עוד להיות ערבים לחייהם. גם בגלותם מהעיר, המשיכו יהודי חברון להחזיק בשטרות הקניין והחכירה של הנכסים אליהם קיוו לשוב, אך עם הכיבוש הירדני ב- 1948 – הועברו רוב הנכסים לידי "האפוטרופוס על נכסי האוייב הציוני". ב. הכיבוש הירדני – הרס וחילול שיטתי
וכך נהגו הירדנים בנכסים היהודים בחברון:
· הרסו באמצעות דחפורים את בתי הרובע היהודי. · הרסו וחיללו את בית הכנסת העתיק ע"ש אברהם אבינו (עד לכיבוש הירדני ב-1948 נותר בית הכנסת על עומדו ולא נהרס!) , ועל חורבותיו הקימו 3 מוסדות "מכובדים": דיר בהמות, מזבלה, ושירותים ציבוריים. · הרסו וחיללו את בית העלמין העתיק. על חורבותיו הקימו בית מגורים ונטעו גן ירק וכרם. אבני המצבות שימשו לבניה בבתים ובגדרות של ערביי הסביבה. · לאחר ביצוע פעולת "הקנייה" לטובת האפוטרופוס על נכסי האויב הציוני - השתמשו באדמות היהודיות לשירות האוכלוסיה הערבית: שוק סיטונאי, שוק ירקות, תחנת אוטובוסים, בית ספר וכדו'. · חלק מהמבנים שהוקנו לאפוטרופוס הושכרו לערביי חברון לדיור או למסחר. · חלק מהנכסים לא הוקנו כלל לאפוטרופוס, ותחת זאת השתלטו עליהם גורמים פרטיים וציבוריים מקרב האוכלוסיה הערבית, ואף בוצעה בהם בניה בלתי חוקית וללא רשיונות. מצאנו לנכון לציין את ההרס, החורבן והחילול השיטתי שהנהיגו הירדנים כלפי הרכוש היהודי השדוד, במיוחד לאור העובדה שבתי המשפט בישראל נוהגים לייחס לירדן מעמד של "מדינה מתוקנת" ולפעולותיה כלפי הנכסים מעמד של פעולות שלטוניות מסודרות, תקינות ולגיטימיות. למעשה, לא אלה היו פני הדברים: חלק מהרכוש היהודי לא הוקנה מעולם לאפוטרופוס הירדני, ולגבי חלק מהרכוש לא בוצע רישום מסודר. ניהול רשלני זה גרם למצב בו נכסים מסויימים "נעלמו" ועד היום לא ברור מצבם הקנייני. למעשה, לא קיימת היום בידי מי מהגורמים העוסקים בנושא רשימה מסודרת ומלאה של הרכוש היהודי השדוד בחברון, וזאת עקב סדרת כשלים בניהול הנכסים, שתחילתם בימי הכיבוש הירדני והמשכם בניהול כושל של האפוטרופוס הישראלי. ג. שחרור חברון – הציפיה להחזרת הרכוש השדוד במשך שנות השלטון הבריטי מאז תרפ"ט, וכן במשך כל שנות הכיבוש הירדני, המשיכו בעלי הקרקעות היהודיים לשמור על שטרות הקניין, מתוך תקווה שבבוא היום מדינת ישראל תחזור לחברון, ותחזיר להם את רכושם השדוד. עם שחרור חברון במלחמת ששת הימים, ביקשו 15 משפחות ממגורשי חברון לחזור ולהתיישב בנכסים שבבעלותן. בקשתן נדחתה. תחת זאת הועברו כל הנכסים מהאפוטרופוס הירדני אל האפוטרופוס הישראלי לנכסי נפקדים. מעתה הופקד בידי האפוטרופוס, ובעצם בידי ממשלות ישראל כולן, המפתח לעשיית צדק הסטורי, למניעת מצב של "הרצחת וגם ירשת", להסרת החרפה של תרפ"ט, ולהחזרת חיים יהודיים לאדמות ולבתים היהודיים שבעיר. משימה זו, שהינה צו יהודי-הסטורי-ומוסרי ראשון במעלה, להחזיר חיים יהודיים אל הרכוש היהודי השדוד, בוצעה ע"י ממשלות ישראל באופן חלקי בלבד, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות הן מצד הבעלים ההסטוריים של הנכסים, והן מצד הישוב היהודי בחברון שקיבל בדרך כלל יפוי כוח מהבעלים ליישב את הנכסים. פרק 2: ניהול עויין של הנכסים היהודיים ע"י מדינת ישראל א. הטיפול במקומות הקדושים עם שחרור חברון ע"י צה"ל במלחמת ששת הימים, התברר, שההרס וההשחתה הקשים ביותר היו מנת חלקם של המקומות הקדושים, כמאמר הכתוב: "כל המקודש מחברו – חרב יותר מחברו". לא היה זה מקרה ששלטון הכיבוש הירדני, אשר תחת חסותו ובהנחייתו נערכו ברכוש היהודי סדרה של פעולת הרס, שמטרתן העיקרית היתה למחוק כל זכר יהודי – בחר למקד ולהגביר פעולות אלה דוקא במקומות המקודשים, כגון: בתי כנסת, בתי מדרש, ובתי העלמין. במקומות אלה נעשה נסיון לא רק להחריב אלא גם לבזות ולהשפיל את היהדות. כך, למשל, הוקמו בתי שימוש ציבוריים ודירים לבהמות על חורבות בתי הכנסת, ואבני המצבות מבתי העלמין נלקחו דוקא לבניית חדרי השירותים בבתים הערביים הסמוכים. דוקא לאור מצב זה, ניתן היה לצפות, שמדינת ישראל תפעל מתוך מגמה הפוכה ומנוגדת, ותקפיד יותר לגאול מחרפתם את המקומות הקדושים, ואולם לא כן היה הדבר. להלן נביא סקירה קצרה המצביעה על יחסן המזלזל של רשויות מדינת ישראל לקדשי ישראל המחוללים בחברון. 1. בתי העלמין כבר ב- 1967 מינה שר הדתות ועדה שהכינה סקר על חילול בתי העלמין בחברון, שלמעשה נמחו מעל פני האדמה. למרות הממצאים הקשים שהוגשו לשר – לא נעשתה כל פעילות ממלכתית לשיקומם של בתי העלמין. רק פעילות התנדבותית עצמאית ועקבית של פעילים יהודים, ובהם – פרופ' בן ציון טבגר ז"ל, הביאה לשיקום בית העלמין. פעילות קודש זו היתה מלווה לכל ארכה בהטרדות והפרעות מצד גורמי הממשל הצבאי, שניסו למנוע את עקירת הגפנים ושתילי הירקות ואת הרחקת הערבים שפלשו לבית העלמין ועשו בו כבשלהם. המתנדבים שפעלו למען שיקום בית העלמין נעצרו פעם אחר פעם ע"י המשטרה והואשמו על ידי רשויות החוק של מדינת ישראל ב"הסגת גבול" ו"גרימת נזק". זאת בשעה, שאיש מן הערבים שפלשו לבית העלמין וחיללו אותו לא נחקר מעולם בגין אותן עבירות. גם לאחר חשיפת בית העלמין – נאסרה הקבורה היהודית בתוכו, עד לקבורתו של התינוק אברהם ידידיה נחשון ז"ל (בתשל"ה 1975), שאמו היתה נחושה להביאו למנוחת עולמים בחברון. וגם אז – קציני וחיילי צה"ל נשלחו לחסום את דרכם של התינוק ואמו אל בית העלמין. היום רוב שטחו של בית העלמין משופץ ופעיל ואף הוגדרה בתוכו חלקה צבאית, ואולם דרך החתחתים שנאלצו המשפצים לעבור בדרך לשיקומו אינה מכבדת את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. 2. בית הכנסת אברהם אבינו האפוטרופוס הישראלי המשיך, כקודמו הירדני, להפעיל במקום את כל המוסדות ה"מכובדים" והמצחינים שנזכרו לעיל, (דיר בהמות, מזבלה, ושירותים ציבוריים) הממשל הישראלי היה חתום על חוזה השכירות בו נאמר "אתר בית כנסת אברהם אבינו מושכר למטרת דיר בהמות" וכו'. כל הפניות הרשמיות, בע"פ ובכתב, לרשויות השונות לגאול את המקום מחרפתו – לא הועילו. גם כאן, מי שטרח לפנות את הררי האשפה והגללים ולחשוף את יסודותיו של בית הכנסת – טופל ביד ברזל ע"י הממשל הצבאי, המשטרה והפרקליטות. פרופ' טבגר ז"ל וכל אלה שסייעו בידו, הפכו לעבריינים, בשל נסיונותיהם למנוע את המשך חילול בית הכנסת ולגאלו מחרפתו. גם לאחר שניתן אישור רשמי לעבודות השיקום, נדרש עוד מאמץ נוסף לשכנע את הממשלה להרוס את בית השימוש הציבורי, אשר נבנה על ידי הערבים על חורבות בית הכנסת העתיק. 6 שנים ארך המאבק לגאולת בית הכנסת, מאבק שלמרבה הביזיון נאלצנו לנהל מול ממשלת ישראל. היום בית הכנסת בנוי לתפארה, ספרי התורה העתיקים הושבו לתוכו בטקס מרגש על ידי אותם יהודים שהצילו אותם בתרפ"ט תוך כדי הפרעות. מלבד היותו בית כנסת פעיל, משמש המקום גם כאתר תיירותי ראשון במעלה, וקציני צה"ל ומשטרת ישראל, שרי ממשלה וחברי כנסת מבקרים בו בהתפעלות ובחרדת קודש, לפני ואחרי שהם שולחים שוב חיילים ושוטרים למנוע ולסכל את המשך הפעילות ההתנדבותית להצלת הרכוש היהודי השדוד. 3. בתי מדרש ובתי כנסת נוספים גם היום עדיין פזורים ברחבי העיר חברון בתי מדרש ובתי כנסת חרבים, כאשר באחד מהם – המכונה "חצר המקובלים" פועלת גם היום רפת לגידול פרות. מדינת ישראל כאפוטרופוס אינה עושה דבר כדי להפסיק את החרפה הזו, למרות בקשות חוזרות ונשנות. 4. אפליה לרעה של נכסי הקדש חלק ניכר מהרכוש היהודי הרשום בחברון הוא נכסי "הקדש" – על כך אין חולק. הן הקהילה האשכנזית, והן הקהילה הספרדית של חברון רשמו את הנכסים כ"הקדש" במובן המשפטי, הן בפני בית דין רבני והן בפני בית הדין השרעי שפעל בחברון באותה תקופה. רישומים אלה קיימים ואין עליהם עוררין. "כוללות ספרדים מגן אבות", שהינו גוף סטטוטורי קיים ומוכר, טרח טרחה יתרה בשנות ה-40, לאחר גרוש היהודים בחברון ועוד טרם הכיבוש הירדני, לאתר את כל נכסי ההקדש, למפות אותם ולרשום אותם באופן מסודר. טרחה זו נבעה הן מחרדת-קודש כלפי נכסים שהוקדשו לגבוה, והן מציפיה טבעית וברורה שיבוא היום וניתן יהיה להשיבם לשימוש הקהילה. הירדנים רשמו את נכסי כוללות ספרדים מגן אבות תחת השם "ווקף מגן" וכן ציינו לגבי נכסי "הקדש" אחרים כי מדובר בנכסים של "ווקף ספרדים" , "ווקף (א)שכנזים" וכדו'. במסגרת נסיונותיה החוזרים ונשנים של ה"כוללות" להשיב לידיה את הנכסים השדודים, טענו באי כוחה כי ה"הקניה" שביצע השלטון הירדני בנכסים היהודיים אינה יכולה לחול על נכסי ה"הקדש" של הכוללות, שכן נכסים אלה הוקדשו כדת וכדין לבורא עולם, אשר ודאי אינו עונה על ההגדרה של "אויב", ואינו נכלל באף אחד מן הקריטריונים הרשומים ב"פקודת ההקניה" ושעל פיהם בוצעה "ההקניה" לאפוטרופוס הירדני. הכלל הוא, שלא ניתן להפקיע נכסי הקדש, וכלל זה חל כמובן גם על נכסי "כוללות ספרדים מגן אבות". לפיכך, והיות והאפוטרופוס הישראלי רק "נכנס בנעליו" של האפוטרופוס הירדני ותו לא, אל לו לנהל את נכסי ה"כוללות" כלל ועיקר, ועליו לאפשר לה לנהלם בעצמה. טענה זו לא התקבלה ע"י המדינה, שהמשיכה לנהוג בנכסי ה"הקדש", כמו בכל שאר הנכסים היהודיים, מנהג בעלים. לעומת זאת, בכל הנוגע לנכסי "ווקף" מוסלמים ביהודה ושומרון, נמנעת המדינה, הלכה למעשה, מלנהל אותם, ואף מלהפעיל פיקוח כלשהו על ניהולם ע"י הווקף המוסלמי (אפילו כאשר הווקף המוסלמי פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור). נוצר מצב אבסורדי, בו מדינת ישראל נוהגת בחרדת-קודש ממש בנכסי "הקדש" (ווקף) מוסלמים, מתוך חשש לפגיעה ברגשות הדתיים של בני הדת המוסלמית, ובה בעת מזלזלת זלזול מוחלט בנכסי "הקדש" יהודיים. ב. חובת האפוטרופוס הגדרת תפקידו של אפוטרופוס, על פי המילון, היא "לפעול במילוי תפקידו לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות הענין". ואולם, כפי שעולה מן הדו"ח שלהלן, מדינת ישראל, כאפוטרופוס על הרכוש היהודי השדוד בחברון מועלת בתפקיד זה באורח תמידי, וחמור מכך: באופן שיטתי, ואף עויין. חובת האפוטרופוס כלפי הנכסים שבניהולו הינה מושכל ראשון ופשוט. למעשה, מדובר בחובה כפולה – הן כלפי הנכס עצמו, הן כלפי בעליו: 1. חובה כאפוטרופוס כלפי הנכס – שלא להשאירו ריק ושומם. חובה זו הוגדרה, בין היתר, בדברי נגיד ועדת העררים הצבאית, רס"ן אדריאן אגסי, בפסק-הדין שניתן בערר 28/01, כאשר קבע כי "חובת המשיב לנהל ולשמור כל רכוש ממשלתי המופקד בידו. כאשר הנכס עומד ריק ונטוש אין חובה זו מתמלאת כראוי". 2. חובה כאפוטרופוס כלפי הבעלים – לנהל את הנכס תוך התחשבות, ככל הניתן, ברצון הבעלים. חובה זו הוגדרה, בין היתר, ע"י היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון, אל"מ שרון אפק, אשר קבע כי "שומה על הממונה, במסגרת ניהולו של המתחם, להתחשב, ככל הניתן, ברצונותיהם של הבעלים המקוריים". למרבה הצער, כבר בשנת 1995 קבע בג"צ, כי "אין מוטלת על הממונה חובה...להשיב את הנכסים המוקנים ("אדמות היהודים") לבעליהם המקוריים לפני ההקניה", וכי "לא נפל פגם בהחלטת ראש המינהל האזרחי להימנע מהשבה כאמור משיקולי בטחון האזור". (בג"צ שכטר – 1285/93) – מן הראוי לציין ולהדגיש את הקלות המדהימה בה קיבל בג"צ נימוקים של "שיקולי בטחון האזור" בבואו לאשר פגיעה מהותית בזכויות הקניין של בעלי הנכסים היהודים. זאת לעומת הבדיקה המדוקדקת, הביקורת ואף הביטול שנוקט בג"צ כלפי שיקולי בטחון המוצגים בפניו ע"י צה"ל והעלולים להביא לפגיעה בזכויות יסוד של ערביי יש"ע (למשל: בעתירות בנושא גדר ההפרדה, הריסת בתים, הצבת עמדות או סגירת אזורי מסחר וכדו'). חשוב להדגיש כי גם פסק הדין בבג"צ שכטר לא ביטל את 2 החובות הנזכרות לעיל, ופסק דין זה אף נחתם בדברי השופט צבי טל , אשר הדגיש כי במקרים בהם הנכסים לא יוחזרו לבעליהם - יש לפצות את הבעלים המקוריים על השנים בהן נמנע מהם השימוש בנכס. עוד קבע בג"צ כי על האפוטרופוס מוטלת חובה לצרף את הבעלים הרשומים של הנכס כ"צד" לכל הליך משפטי הנוגע לקביעת מעמדם של הנכסים (בג"צ 1634/92) ג. המדינה כאפוטרופוס מתכחשת לחובותיה האפוטרופוס מודע לחובותיו הנזכרות לעיל, ואף נתן ביטוי למודעותו זו במסמכים פנימיים שנכתבו על ידי משפטנים בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית (ובהם בלבד!) אבל כלפי הבעלים, ומיופי הכח שלהם (- הישוב היהודי בחברון), האפוטרופוס מסתיר את עצם קיומן של מחוייבויות כלשהן מצדו כלפיהם וכלפי הנכסים. כך למשל, בתשובות המדינה לבתי המשפט השונים, בהם נדון עניינם של הנכסים היהודים השדודים, מציגה המדינה את עצמה כמי שמוסמכת לנהל את הנכס מנהג בעלים, ואף לסלק ממנו את מי שהיא מכנה "פולשים" – ואשר למעשה הנם נציגי הבעלים. חובות המדינה כלפי הנכסים, הנזכרות כאמור במסמכים פנימיים של הפרקליטות והפרקליטות הצבאית – אינן נזכרות אפילו ברמז במסמכים המוגשים על ידה לבתי המשפט. חמור מכך: בתשובות של המדינה לבג"צ, בעתירות שהוגשו ע"י הערבים ששכרו בעבר את הנכסים, אין בדרך כלל שום התייחסות למעמד המקרקיעיני של הנכסים . משל לא היה מעמד זה קיים או רלוונטי כלל ועיקר. רק בעקבות פניות רשמיות של הישוב היהודי בחברון מתבצע לעתים תיקון בתשובות המדינה. חשוב לציין, כי למרות ובניגוד לפסיקת בג"צ, המדינה לא פנתה מעולם ביוזמתה לבעלים המקוריים של נכסים אלה, על מנת לצרפם להליכים משפטיים הנוגעים לנכסים שבבעלותם. זאת למרות, שהבעלים ידועים ומוכרים לה ורשומים ברישומיה כאפוטרופסית, וכן ידוע לה והוצגה בפניה העובדה, שהישוב היהודי בחברון הוא מיופה כח רשמי של הבעלים. (לעומת זאת, המדינה כן פונה דרך-קבע ומבקשת לצרף להליכים משפטיים בעניינם של אותם נכסים את השוכרים הערבים של הנכס, ואפילו כאלה שרק שכרו אותו בעבר). זאת ועוד: המדינה לא ניהלה רישום מסודר של הנכסים, וגם לאחר שהתבקשה והצטוותה לעשות כן ע"י היועמ"ש ובעקבות דו"ח מבקר המדינה – ארך הדבר זמן רב , ולמיטב ידיעתנו טרם הסתיים. קיימות חלקות אשר עצם הבעלות עליהן שנויה במחלוקת, וחלקות אחרות אשר לגביהן קיימת בעלות יהודית ברורה ללא עוררין, אך שאלת ההקניה לאפוטרופוס אינה ברורה. ד. השערוריה של ניהול הנכסים הריקים שיא הזלזול בחובת האפוטרופוס כלפי הנכס הגיע לידי ביטוי בשנים האחרונות, מאז שנת תש"ס – 2000, כאשר נכסים רבים עומדים ריקים מכל אדם, מצבם הולך ומדרדר עקב הזנחה וחוסר טיפול נאות, ופניות חוזרות ונשנות של הישוב היהודי, כמיופה כח של הבעלים, ליישב אותם – נענות בשלילה, או אינן נענות כלל. להלן נביא סקירה על תופעה חמורה זו: ראשית, יש להבין את משמעות המחוייבות של המדינה כאפוטרופוס כלפי הנכס: לאור העובדה שהנכסים הושכרו בעבר לעיריית חברון או לשוכרים ערביים פרטיים ע"י האפוטרופוס הירדני, ומאחר שהאפוטרופוס הישראלי נכנס בנעליו של האפוטרופוס הירדני – נוצר מצב בו חלות על האפוטרופוס 3 חובות מקבילות, ולעתים סותרות: 1. חובה כאפוטרופוס כלפי הנכס – שלא להשאירו ריק ושומם. זוהי חובה סטטית שאינה ניתנת לביטול. 2. חובה כאפוטרופוס כלפי הבעלים – לנהל את הנכס תוך התחשבות, ככל הניתן, ברצון הבעלים. גם זוהי חובה סטטית (אשר על פי המשפט הבינ"ל כפופה לזכויות אחרות בנכס – במקרה דנן: לזכויות השוכרים) 3. חובה כמשכיר כלפי השוכרים – חובה זו ניתנת לביטול באמצעות הפעלת סעיף 4(1)(ז) בחוק השכירות הירדני, אודותיו נרחיב את הדיבור להלן. והנה, בשנים האחרונות, עקב התגברות הטרור הערבי, וצעדים בטחוניים שננקטו להגנה מפניו, חלה ירידה משמעותית בנוכחות השוכרים הערבים בחלק גדול מן הנכסים, וממילא גם בזיקה הקניינית של אותם שוכרים כלפי נכסים אלה. לתופעה זו מספר סיבות: 1. חלק מהנכסים, המשמשים כחנויות, נסגרו באמצעות צווים שהוציא צה"ל, מטעמי בטחון. לגבי חלקם נקבע כבר בתכנית הבטחונית של צה"ל, שעברה את אישור הדרג המדיני הבכיר ואישור פרקליטות המדינה ואף הוגשה לבג"צ – כי לא יפתחו עוד עקב הסיכון הבטחוני הכרוך בהמשך הפעלתם כחנויות. 2. חלק מהנכסים התרוקנו ממחזיקיהם ביוזמתם-הם, עקב השינוי האורבני בתפקודו של האזור, והחזרתו ההדרגתית לתפקודו כרובע היהודי של העיר ולא כאזור מסחרי. בכל המקרים הללו, לא שולמו דמי השכירות הנדרשים, או לפחות לא שולמו באופן סדיר או מלא. הפועל היוצא של כל אלה הוא, שנכסים רבים עמדו במשך שנים, ועודם עומדים בשממונם בלב האזור הישראלי של חברון, בסמוך מאד ואף בתוך השכונות היהודיות, כאשר ברור לכל בר דעת שהשוכרים הערבים לא יחזרו עוד לפעול בהם, ואף אינם זכאים לחזור ו/או ניתן לשלול באופן משפטי את זכותם לחזור. בכל המקרים הנזכרים לעיל, עד האחרון שבהם, השוכרים הערבים מצאו פתרון חלופי באזור אחר של העיר – נתון זה נבדק ואושר ע"י המנהל האזרחי, ומהווה מסד- נתונים משפטי ראוי לביטול הזיקה הקניינית של אותם שוכרים ערבים לנכסים. זאת כיון, שעל פי סעיף (1) (ז) לחוק השכירות הירדני, ניתן לפנות את הדייר בתום תקופת השכירות "אם הקים השוכר על קרקע השייכת לו נכס מתאים לשימוש עיסוקו או מגוריו" (סעיף זה מוכר היטב לפרקליטות הצבאית ולפרקליטות המדינה, אך היא נמנעה עד כה מלהשתמש בו, ו/או להכשיר קרקע חוקית ומשפטית ראויה לשימוש בו, באמצעות צווים מתאימים). למעשה, נוצרה "הזדמנות פז" לתקן את העוול והגזל שנגרם כתוצאה מפרעות תרפ"ט, לגאול נכסים אלה באופן חוקי לחלוטין, ולהעבירם למגורים מוסדרים של יהודים, תוך מימוש רצון הבעלים, ושמירה על שלמות הנכסים ומצבם הטוב, וכמובן: יציאה חוקית ומסודרת ממבוך-המחוייבויות הסותרות שפורט לעיל. בכל זאת, המדינה אינה עושה דבר על מנת לגאול נכסים אלה משממונם וליישב בהם יהודים. חמור מכך: המדינה בתפקידה כאפוטרופוס לא ניהלה בדיקה ומעקב שיטתי אחר תשלום דמי השכירות מצד השוכרים הערבים השונים, ולא ניצלה הזדמנויות בהן דמי השכירות לא שולמו – על מנת לשלול את זכאותם של השוכרים להמשיך ולהחזיק בנכסים. למעשה, המדינה פעלה בדיוק להפך מהמצופה: ניהול הנכסים נעשה תוך התעלמות וזלזול כמעט מוחלט בחובות השוכרים מחד, אך תוך הקפדה רבתי שלא תפגענה זכויותיהם של אותם שוכרים ע"י בעלי הנכס או נציגיהם מהישוב היהודי בחברון. בכך מועלת המדינה בתפקידה כאפוטרופוס פעמיים: א. כלפי הנכסים עצמם – שהיא בוחרת להשאירם ריקים, שוממים ומוזנחים ב. כלפי הבעלים – שהיא מתעלמת משאיפתם המוצהרת ליישב את הנכס ביהודים. להלן מספר דוגמאות להתנהלות חמורה זו: 1. הנכסים הפנויים – חלקות נחלת שלמה כמשל מדובר בחלקות 52 ו-53 בגוש 34416, השוכנות במרומי תל-רומידה, בסמוך לשכונה היהודית שעל התל ובסמוך לבסיס צה"ל. החלקות נקראות "נחלת שלמה" על שם הרב שלמה רענן, שנרצח ע"י מחבל ערבי בתוך חדר השינה שלו בביתו שבשכונה היהודית הסמוכה. הבעלות על החלקות היא של כוללות ספרדים מגן אבות, אשר העבירה יפוי כח רשמי מטעמה לישוב היהודי בחברון. החלקות הושכרו בעבר לערבי תושב המקום, אולם חוזה השכירות הופסק ע"י המנהל האזרחי כבר בשנת 2000. מאז הפסקתו של חוזה השכירות עומדות החלקות בשממונן. הישוב היהודי בחברון פנה מספר פעמים בבקשה לשכור או לחכור את המקום, תוך שהוא מציין במדוייק את המעמד המשפטי של הנכס ואת הזיקה הקיניינית של הישוב אליו, כמיופה כח של הבעלים. כן צויינה העובדה, שהחלקות סמוכות מאד לשכונה היהודית ולמחנה הצבאי, ולא יהיה כל צורך בתוספת כח אדם צה"לי לאבטחת המקום. בשנת 2003 התקבלה הסכמה והמלצה של אלוף פקמ"ז לתכנון בניה יהודית במקום, אולם עד היום – 7 שנים מאז פסקה לחלוטין הזיקה הקניינית של הערבים לנכס, עומדות החלקות בשממונן. חמור מכך: המדינה כאפוטרופוס אינה עושה דבר על מנת להגן על החלקות מפני "פולשים" שאינם יהודים. החלקות אמנם גודרו ע"י המנהל האזרחי, אך הגדר עצמה נגנבה ע"י ערביי האזור, פעם אחר פעם – בלא שאיש נעצר או נחקר. "פלישות" של ערבים לחלקות מתבצעות באורח קבע, לצרכי מרעה, קטיף פירות (שהוא למעשה גזל ממש!), "איחסון" חומרי בניה ופסולת בניה, ועוד שימושים שונים הנעשים ללא כל זכות בדין מחד, ובלא שיטופלו כלל על ידי רשויות החוק, מאידך. לעומת זאת, יהודים ש"פלשו" לאותן חלקות – נעצרו, נחקרו, והועמדו לדין. חלקות נחלת שלמה מהוות דוגמא ותשובה מצויינת ומצערת כאחת, להתקפה התמידית של גורמי ממשל וגורמי שמאל, המאשימים דרך קבע את הישוב היהודי בחברון באימוץ שיטה של "פלישות" לנכסים היהודיים כדרך ליצירת לחץ להעברתם לידיו. שכן, נתקיימו בחלקות אלה כל התנאים הנדרשים: קרקע יהודית שבעליה נתנו יפוי כח רשמי לישוב, העדר "צד שלישי" ערבי כלשהי, אישור בטחוני מצד הדרג הבכיר ביותר, בקשות מסודרות שהוגשו לאורך השנים – ובכל זאת לא נגאל הנכס משממונו, ולא הושבו לתוכו חיים יהודיים, בניגוד מוחלט לדרישת הבעלים. 2. הנכסים ששופצו ואוכלסו – ה"שוק" כמשל ה"שוק הסיטונאי" של חברון נבנה בימי הכיבוש הירדני על גבי 2 חלקות: חלקה מס' 1 בגוש 34021, וחלקה מס' 1 בגוש 34026 – שתיהן בבעלות "כוללות ספרדים מגן אבות". סיפורו של ה"שוק" מהווה דוגמא לנכסים אליהם נכנסו דיירים יהודיים ללא אישור האפוטרופוס. 7 שנים עמד ה"שוק" בשממונו, ריק ומוזנח, עד שלאחר רצח התינוקת שלהבת פס הי"ד, נכנסו לתוכו משפחות יהודיות והתקינו אותו למגורים. הדיון המשפטי הראשון בעניינו של ה"שוק" נערך בועדת הערר הצבאית, לאחר שהמנהל האזרחי הוציא, לבקשת האפוטרופוס, צווי פינוי לדיירים היהודיים. העוררת היתה האגודה לחידוש הישוב היהודי בחברון, מתוקף היותה מיופת כחם של בעלי הנכס, כוללות ספרדים מגן אבות. "אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה, שהחלקה עצמה מהווה חלק ממתחם שהיה בבעלות יהודית, מאז השלטון העותמני, אך עקב הפרעות ביהודים שהתרחשו בשנת תרפ"ט נאלצו היהודים לעזוב את העיר חברון...המתחם הינו קרקע אשר נרכשה ע"י יהודי בשם חיים המצרי על פי שטר קניין מאושר ע"י בית הדין השרעי המוסלמי של חברון בשנת 1807...בתקופת השלטון הירדני נתפס המתחם ע"י האפוטרופוס הירדני על נכסי אוייב. המבנים (היהודיים) שהיו במתחם נהרסו על ידי עיריית חברון, אשר הקימה במקומם את השוק הסיטונאי של העיר" - כך, בניסוח משפטי יבש וענייני, תארו שופטי ועדת הערר שדנה בנושא ה"שוק" את הרצח, הגירוש והעושק של קהילת חברון כולה ע"י ערביי העיר, עיריית חברון וממשלת ירדן. הדיון בועדת העררים עסק בשאלה האם הנכס אכן הוקנה לאפוטרופוס הירדני, ומכח הקניה זו רשאי האפוטרופוס לפעול לפינוי הדיירים היהודיים ממנו, או שמא הנכס לא הוקנה מעולם לאפוטרופוס הירדני וממילא אין למדינה כל מעמד חוקי בו, ואין באפשרותה לפעול לפינויים הדיירים. רוב של 2 מתוך 3 שופטים קבעו כי החזקה בנכס היא של האפוטרופוס, ולא של הבעלים ההסטוריים. עם זאת, 2 מתוך 3 שופטים המליצו להשאיר את המשפחות היהודיות בתוך הנכס, נגיד הועדה נימק זאת בנימוקים שמן הראוי להזכירם שוב ושוב: א. "הנכס נשוא הערר גובל במתחם השכונה היהודית בחברון - שכונת "אברהם אבינו" - והנכס מהווה למעשה המשך של אותו מתחם; ב. מאז אירועי מערת המכפלה בשנת 1994 הנכס פונה מדייריו על פי צו צבאי ועמד ריק ונטושעד כניסת מי מטעם העוררת לנכס (פלישה - לטענת המשיב) באמצע שנת 2001; ג. ברור לכל, כי היום לאור המצב הבטחוני הקשה השורר באזור בכלל, ובעיר חברון בפרט, לא ייפתח מחדש "השוק הסיטונאי" הערבי במתחם זה, מה עוד שלמדתי בסיור במקום כי הוקם לתושבים הערבים בחברון שוק סיטונאי חדש באזור אחר של העיר חברון; ד. חובת המשיב לנהל ולשמור כל רכוש ממשלתי המופקד בידו. כאשר הנכס עומד ריק ונטוש אין חובה זו מתמלאת כראוי". עד כאן ציטוט (חלקי) של דברי נגיד ועדת העררים. למעשה, הועדה המליצה, להשכיר או להחכיר את ה"שוק" ליהודים משום שבאופן זה תמלא המדינה באופן מיטבי את חובותיה כלפי הנכס וכלפי בעליו, בלא לפגוע בחובות שהיו לה בעבר כלפי השוכרים הערבים. לאור העובדה שועדת העררים הצבאית מוסמכת אך ורק להמליץ ולא להחליט, פעל הישוב היהודי בחברון, באמצעות עורכי הדין שלו, ללא לאות, שוב ושוב, אל מול מקבלי ההחלטות במדינה, על מנת להביא למימושה של המלצת ועדת הערר. הנימוק המרכזי שנשמע בפי נציגי פרקליטות המדינה כנגד מימוש המלצת ועדת הערר היה "שלא יצא חוטא נשכר" – קרי: בעיני הפרקליטות החוטאים היו היהודים שנכנסו לגור ב"שוק" בהתאם לרצון הבעלים ההסטוריים ועל פי בקשתם, ולא הרוצחים הערבים, שרצחו וגרשו את היהודים בתרפ"ט !! זאת ועוד: בפרקליטות המדינה התייחסו לישוב היהודי בחברון כולו כקולקטיב, והתקשו עד מאד לעשות את האבחנה בין פלוני ש"פלש" לנכס ובין יהודים אחרים שלא "פלשו" ושלמעשה אין ולא צריכה להיות כל מניעה מלהשכיר להם את הנכס. (זאת בשעה, שענישה קולקטיבית אינה מקובלת כלל, לא כלפי אזרחי מדינת ישראל ולא כלפי ערביי יהודה ושומרון!) עם זאת, חשוב לציין, שעוד בשנת 2003, במסגרת מגעים שהתקיימו בין עו"ד דוד רותם, שיצג אז את הישוב היהודי בחברון, ובין מי שהיתה אז פרקליטת המדינה, הסכימה האחרונה לרעיון של החכרת ה"שוק" לישוב היהודי, אך דרשה ב"תמורה" דרישות שונות שאינן ממין העניין ושהישוב לא יכול היה להסכים להן. המלצת ועדת הערר היתה למעשה הבסיס ל"מתווה נאמן", שהוכן ע"י עו"ד יעקב נאמן בשלהי 2005 והוצג לכל מקבלי ההחלטות, בממשלה, בפרקליטות, ובפרקליטות הצבאית. בשלב מסויים, לאחר מאמצים רבים, המגעים נשאו פרי ופרקליטות המדינה הגישה לבג"צ תשובה רשמית ובה משורטט מתווה בן 3 שלבים, שתחילתו בפינוי ה"פולשים" היהודיים מהנכס, וסופו בהשכרתו של הנכס ליהודים שלא פלשו אליו. תשובת המדינה לבג"צ מדצמבר 2005 היוותה בסיס להסכם שנחתם בין מפקד אוגדת איו"ש תא"ל יאיר גולן, על דעת אלוף פיקוד המרכז וראש הממשלה, ובין הישוב היהודי בחברון, ואשר הביא ליציאה שקטה וללא כל עימות של הדיירים היהודיים ממבני ה"שוק". ואולם, ההסכם עם מפקד האזור לא כובד ע"י המדינה. גם תשובת המדינה לבג"צ לא כובדה, והמדינה למעשה חזרה בה ממנה כ-9 חודשים מאוחר יותר, בשל מה שכונה ע"י היועמ"ש מני מזוז "נימוקים משפטיים ומדיניים". המשפחות היהודיות שביקשו לעמוד על זכותן לחזור הביתה – פונו פעם נוספת ע"י כחות גדולים של משטרה וצבא, בפעולה אשר לפי דבריהם של פרקליטי המדינה בעצמם, היתה פועל יוצא של החלטה פוליטית, וכלל לא מחוייבת המציאות מבחינה משפטית. הפינוי השני של ה"שוק הסיטונאי", באב תשס"ז – אוגוסט 2007 - הינו סמל, משל ושנינה ליחס המזלזל והעויין שנוקטת מדינת ישראל כלפי הרכוש היהודי השדוד, וזאת מכמה היבטים: א. הפינוי לא היה כורח משפטי. בג"צ לא חייב את המדינה לפנות את הדיירים, אלא רק התיר לה לפנותם אם רצונה בכך. ב. הפינוי בוצע כלפי משפחות אשר יצאו מהמקום בעבר ללא עימות על בסיס התחייבות שלטונית שלא כובדה. (קביעת בג"צ לפיה ההבטחה השלטונית היתה רק "טענת סרק" ו"הבטחה נטענת שמעולם לא ניתנה" – היא קביעה תמוהה ומשוללת כל אסמכתא, ולא הוכחה מעולם. קביעה סתמית זו עומדת בסתירה מוחלטת הן למסמך רשמי של אוגדת איו"ש, והן לעדויותיהם של הנוגעים בדבר בפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ומוטב היה לו לא נכתבה כלל). ג. הפינוי בוצע תוך הפעלת כח רב והטרחת מערך הכחות של צה"ל והמשטרה בפעולת ראווה ללא כל צורך, בשעה שברור וידוע היה למקבלי ההחלטות, שאיכלוסו של ה"שוק" ביהודים (בהתאם להמלצת ועדת הערר, מתווה נאמן, תשובת המדינה לבג"צ וההסכם עם המפקד הצבאי) – יביא לפינוי עצמי של המשפחות ה"פולשות" ללא כל עימות. (הטענה כאילו יש ללמד את הפולשים לקח, על מנת ש"לא יצא חוטא נשכר" – איננה עומדת בפני המציאות העובדתית העגומה בה נכסים יהודיים אחרים עומדים בשממונם במשך שנים רבות ואינם מיושבים ביהודים למרות כל הבקשות – ראה פרוט בסעיף הקודם, המתייחס לחלקות נחלת שלמה.) ד. הפינוי בוצע תוך זריעת הרס ברוטאלי, וונדליסטי ומכוון בנכס, והפיכתו לגל חורבות – פעולה המנוגדת בתכלית לחובתו הבסיסית של האפוטרופוס כלפי הנכס. במסגרת פעולות ההרס וההשחתה נהרס גם, לראשונה מאז תרפ"ט, בית כנסת ובית מדרש (הכוונה לבית המדרש על שם התינוקת שלהבת פס הי"ד), אלא שהפעם מבצעי ההרס היו חיילים ושוטרים במדי מדינת ישראל. ה. פעולת ההרס וההשחתה המכוונת הביאה את המבנים למצב, בו לא ניתן יהיה לעשות בהם כל שימוש, לרבות שימוש של חנויות ובתי עסק, ובכך למעשה יצא המרצע מן השק: לא "זכות הדיירות המוגנת" של עיריית חברון או הסוחרים הערבים עומדת לנגד עיני האפוטרופוס, אלא הרצון העז שלא לראות יהודים מתגוררים בנכס. שהרי הרס הנכסים פוגע לכאורה גם בסוחרים הערבים, להם כביכול דואג האפוטרופוס ומכח מחוייבותו כלפיהם הוא (כביכול) פועל. ו. בשולי הדברים מן הראוי לציין גם את העובדה, שההחלטה לבצע את הפינוי התקבלה ביום השנה לפרעות תרפ"ט – יום י"ח באב. כמה ציני, אירוני וכמה מכאיב ומעליב... 3. הנכסים שנמסרו לישוב היהודי – חלקה 6 כמשל האבסורדי מכולם הוא מצבם של הנכסים שנמסרו כבר בעבר לישוב היהודי לצורך בניה ואכלוס, ושחלקים מתוכם לא הועברו לישוב משום ששימשו באותה עת כחנויות. כזהו למשל, סיפורה של חלקה 6 בגוש 34026. על חלקה זו נבנה לפני כ-10 שנים בית מגורים בן 3 קומות, המכונה "בית נחום ויהודה". (גם בנין זה לא נבנה אלא לאחר שנרצחו 2 תושבים יהודיים, נחום הוס ויהודה פרטוש הי"ד, וקודם לכך עמדו החלקות בשממונן במשך שנים רבות). לאור העובדה שבאותה עת פעלו על חלק מהחלקה חנויות שהושכרו לערבים – נבנה הבניין מעל החנויות, על מנת שלא לפגוע בסוחרים-השוכרים. הבניין עצמו כולל 6 דירות מגורים מרווחות, גן ילדים ותאי שירותים ציבוריים - ומהווה דוגמא לשימוש ראוי ומועיל בנכס. עקב אירועי הטרור בשנת 2000 ואילך, נסגר "השוק המשולש" בו שוכנות חנויות אלה, הסוחרים הפסיקו לפעול בתוכן מתוקף צו-סגירה צבאי, ולמעשה הם מנהלים את עסקיהם באזור המסחרי המשגשג במערב העיר. במסמכים רשמיים של הפרקליטות הצבאית נכתב לגבי חנויות אלה, כי הן כלולות ברשימה של כ-280 חנויות, שעליהן הוטלו הגבלות מסחר קבועות במסגרת תכנית "מרחבי ההגנה" של צה"ל שהיא "המינימום ההכרחי הנדרש" להגנה מפני פיגועי טרור בחברון. החנויות הסגורות נשארו מוזנחות ושוממות, בקומה התחתית של בניין המגורים היהודי, בתוככי השכונה היהודית – שכונת אברהם אבינו, והיוו מפגע בטיחותי ותברואתי חמור. הישוב היהודי בחברון פנה פעם אחר פעם אל האפוטרופוס, וביקש להעביר את החנויות לידיו. בשלב מסויים הצטרף לפניה אף ראש מנהלת התאום והקישור של המנהל האזרחי בחברון. נקבעו פגישות, נכתבו סיכומים והועברו מסמכים – אך תשובה רשמית לא ניתנה. שום הגיון לא יוכל להסביר מדוע חלק אחד מחלקה, אשר כבר הוקצתה בעבר ע"י ממשלת ישראל לישוב היהודי בחברון, ואשר על פי התכנית הבטחונית של צה"ל לא תוכל עוד לעולם לשמש לצרכים של מסחר ערבי – לא תוקצה במלואה למגורי יהודים, ומדוע מעדיף האפוטרופוס להשאירה שוממה ומוזנחת, בניגוד גמור לחובתו. חמור מכך: בשבע השנים הללו הוגשו לבג"צ עתירות שונות בעניינו של הנכס. בעתירות אלה נרשמו כעותרים הסוחרים הערבים, כשלמעשה ברור וגלוי שהן מכוונות וממומנות ע"י הרשות הפלשתינית וע"י ארגוני שמאל קיצוניים, תוך כפיית האינטרסים הלאומנים שלהם על הסוחרים, אשר ביקשו אך ורק להתפרנס בכבוד בחנויותיהם החדשות. פרקליטות המדינה לא טרחה להודיע על העתירות הללו לא לבעלי הנכס ולא לישוב היהודי בחברון, בניגוד גמור לחובתה כאפוטרופוס, ובניגוד לעמדתה המסורתית, ועל פיה אי-צירוף נפגעים פוטנציאליים כמשיבים לעתירה מהווה עילה לסילוק העתירה על הסף. לאחר שההזנחה והחורבן בחנויות היו בלתי-נסבלים והפכו למפגע תברואתי של ממש, שיפץ הישוב היהודי בחברון את המבנים המוזנחים, והפך אותן לחלק אינטגרלי של "בית נחום ויהודה". היום, לאחר שנים בהן המבנים משמשים כבתי מגורים לכל דבר– דורש האפוטרופוס לפנות מתוכם את הדיירים היהודיים, כפי הנראה על מנת להפכם לעיי-חרבות כדוגמת "השוק הסיטונאי", שסיפורו הובא בסעיף הקודם. ה. שמירה על הנכסים באמצעות אכיפה בררנית כפי שכבר צויין לעיל, ניהול הנכסים הריקים ע"י האפוטרופוס נעשה תוך זלזול כמעט מוחלט הן בחובות האפוטרופוס כלפי הנכסים, והן בחובות השוכרים הערבים כלפי המשכיר – האפוטרופוס. כפי שכבר ציינו לעיל (בסעיף ד'1, העוסק בחלקות נחלת שלמה), המדינה כאפוטרופוס גם אינה עושה דבר על מנת להגן על הנכסים היהודיים השדודים והריקים מפני "פולשים" ערבים. לעומת זאת, הניהול מצטיין בשמירה קפדנית על הנכסים מפני הבעלים עצמם או נציגיהם מהישוב היהודי בחברון – שמירה שמטרתה להגן הגנה יתרה על "זכויות" השוכרים הערבים, ולא על הנכסים עצמם. לצורך ה"שמירה" על הנכסים הללו מפני מי שמשתדלים להחזיר לתוכם חיים יהודיים, נוקטת מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל סדרה של פעולות, שהמשותף לכולן הוא אכיפת חוק בררנית: יהודים הנכנסים "ללא רשות" לחלקות ולבתים היהודיים השדודים – מטופלים במלוא חומרת הדין: נעצרים, נחקרים, מועמדים לדין, ומקבלים צווים המרחיקים אותם מן המקום. אחד ההליכים המשפטיים המרתקים, הממחישים את אופן הפעלתה של האכיפה הבררנית, הוא הדיון בעניינו של צעיר יהודי, אשר התגורר באחת הדירות המשופצות ב"שוק הסיטונאי" חברון. חודשים ספורים לאחר שהחל אותו צעיר להתגורר במקום, הוציא אלוף פיקוד המרכז "צו שטח צבאי סגור" האוסר את השהיה במקום, ועל כן נכנסו שוטרי משטרת ישראל באישון לילה לביתו של הבחור הצעיר, שלפו אותו ממיטתו, האשימו אותו ב"הסגת גבול", ודרשו מבית המשפט לתת לו צו אשר ירחיק אותו מהמקום למשך 60 יום. בבית המשפט שאל עורך דינו של הצעיר את בא-כח המדינה, האם אין בדרישה להרחקה משום אכיפה בררנית, שאינה נוהגת כלפי אזרחים אחרים החשודים ב"הסגת גבול". בתשובה לכך, נכתבו באופן רשמי ע"י משטרת ישראל הדברים הבאים: "המדינה מאשרת כי אכן, קיימת מדיניות אכיפה, שאושרה על ידי משרד המשפטים ולפיה תהיה הקפדה יתירה על שמירת השוק הסיטונאי בחברון כפנוי מכל אדם. לטעמה של המשיבה מדיניות זו אינה בגדר אכיפה בררנית פסולה, כי אם בגדר אכיפה חלקית מוצדקת, המבוססת על טעמים ענייניים של ממש ...מדיניות זו מתבטאת הן בהטלת צו הסגירה האמור...והן בנקיטת הליכים פליליים ואזרחיים על פי הצורך כנגד כל פולש המאותר במקום" (טענות המדינה בב"ש 9356/07) בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 1/5/07 ניתן למצוא את התעוד הבא: בתשובה לשאלת בית המשפט: האם גם במקום אחר זולת יו"ש הופעלה מדיניות כזו? מאשר בא-כח המדינה, כי מדיניות זו חלה ביהודה ושומרון. בתשובה לשאלת בית המשפט: האם בא כח המדינה בדק עם פרקליטויות אחרות, האם פרט לאזור יו"ש הופעלה מדיניות כזו? עונה בא-כח המדינה: לא... בתשובה לשאלה נוספת של בית המשפט: מדוע מוצדקת אכיפת חוק מיוחדת זו דווקא באזורי יו"ש? האם יש טענה שתושבי חברון...הם אלימים יותר מתושבי מוסררה או כפר שלם...? משיב בא-כח המדינה: חס ושלום שאני אטען טענה כזו בשלב זה מפנה בא-כח המדינה את תשומת לב בית המשפט למה שהוא מכנה "השיקול הבטחוני" – היינו: צו שטח צבאי סגור שהוציא אלוף הפיקוד. כאן שואל בית המשפט: בהנחה שהשיקול הבטחוני הוא שיקול לגיטימי, האם בכל אזור יו"ש הופעלה המדיניות הזאת כלפי ערבים? בא-כח המדינה משיב: אין לי ספציפית מידע על זה כרגע בתשובה לשאלה נוספת של בית המשפט: בהתייחס לצו הסגירה, בו נכתב כי הצו הוצא "לנוכח הצורך לנקוט בצעדים הכרחיים לשם שמירת הבטחון" – האם ההולך בדרך עד לפתח החנות אינו מסכן את הבטחון, ואילו הנכנס לתוך החנות מסכן את הבטחון?! עונה נציגת המדינה: זה שיקול דעתו של אלוף הפיקוד... (זה המקום להעיר ולציין, כי צו שטח צבאי סגור שניתן כביכול "משיקולי בטחון" הוצא ע"י אלוף הפיקוד לפי דרישתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שי ניצן, במגמה למנוע כניסת יהודים לחנויות השוק) מאחר והצעיר חשוד ב"הסגת גבול", מתעניין בית המשפט בשאלה: את גבולו של מי הסיג אותו צעיר? בתשובה לשאלת בית המשפט: מי הגיש את התלונה על הסגת גבול בשוק? עונה נציגת המדינה: את התלונה על הסגת גבול לא הגישה עיריית חברון....לטעמי, רשאי להגיש תלונה למשטרה על הסגת גבול הממונה על רכוש ממשלתי, על אף שאין לו חזקה במקום. התלונה הוגשה ע"י מר משה מאירי, והוא ממלא תפקיד של "רכז אפוטרופוס נציג הממונה על רכוש ממשלתי ונטוש בחברון" זוהי דוגמא אחת מיני רבות לאכיפה הבררנית והפסולה שמנהיגים פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה על מנת "לשמור" על הנכסים היהודיים - למען ערביי חברון! פרק 3: מסקנות והמלצות – דרישה לסיום האפוטרופסות של המדינה בנכסים: מן הסקירה התמציתית בדו"ח זה, ומהדוגמאות המובאות בו עולה, כי מדינת ישראל מועלת באופן שיטתי בתפקידה כאפוטרופסית על הנכסים היהודיים השדודים, נוהגת בנכסים מנהג בעלים תוך התעלמות מרצונם, שאיפותיהם וכאבם של הבעלים ההסטוריים-האמיתיים של נכסים אלה, אשר גורשו מהם בכח הזרוע, ותוך זלזול בנכסים עצמם, עד כדי התעלמות ממצבם ואף פגיעה מכוונת בנכסים, כדוגמת ההרס הוונדליסטי ב"שוק הסיטונאי". המדינה מעדיפה – כשיטה – לפעול לקידום זכויותיהם של ערביי חברון בנכסים אלה, למרות שמדובר במקרים רבים בזכויות שיש אפשרות חוקית, משפטית ומעשית להביא לביטולן. במעשיה אלה של המדינה יש לא רק פגם משפטי, אלא חמור מכך: פגם ועוול מוסרי כבד, המנוגד הן לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו הקובע כי "ככלל, אין פוגעים בקניינו של האדם", והן לעצם תפקידה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, אשר פועלת רבות להשבת נכסי יהודים בעולם כולו לידי בעליהם, כאשר במקביל דוקא בניהולה-היא מתקיימת אפליה לרעה ברורה ובוטה של זכויות היהודים בנכסיהם. ניהול כזה, לו בוצע במדינה אחרת, היה זוכה לקיתונות של ביקורת ולפעילות משפטית ומדינית נמרצת מצד מדינת ישראל עצמה, וסביר להניח שהיה מוכרז על ידה כ"ניהול אנטישמי". התנהלות זו של המדינה כלפי הנכסים היהודיים השדודים תמוהה במיוחד, לנוכח העובדה שעמדתן העקרונית של ממשלות ישראל מזה שנות דור – מאז 1980 – מכירה בלגיטימיות של הישוב יהודי בחברון, ממשלות ישראל קבעו והחליטו כי "אין מניעה שיהודים יחיו בחברון, כבכל מקום בארץ ישראל" (החלטת הממשלה מס' 438 משנת 1980) וכי "מדיניותה של ממשלת ישראל היא לחזק ולפתח את הישוב היהודי בחברון" (החלטת ממשלה מס' 4245 משנת 1998). יתרה מכך: מדינת ישראל אף טרחה לעגן את מעמדו הלגיטימי של הישוב היהודי בחברון בהסכם בינלאומי – הלא הוא הסכם חברון, הקובע כי בעיר חברון חיות זו לצד זו אוכלוסיה יהודית ואוכלוסיה ערבית, ואף החליטה, בד בבד עם קבלת אותו הסכם, כי "הממשלה תפעל לשמור על כל התנאים והצרכים הנדרשים לקיומו, ביטחונו וביסוסו של הישוב היהודי בחברון" (החלטת ממשלה מיום 15/1/1997). לנוכח כל אלה תמוה שבעתיים יחסה העוין של המדינה, אשר דוקא בתפקידה כאפוטרופוס מתנהלת באופן עוין וכוחני כל כך כלפי הנכסים השדודים עליהם היא מופקדת למעשה, כל ההתייחסות המשפטית הקיימת היום מצד המדינה כאפוטרופוס כלפי הבעלים היהודיים המקוריים של הנכסים היא, גם פורמאלית, וגם מעשית, התייחסות כאל "אויב". זהו מצב אבסורדי ובלתי נסבל מצד כל מי שרואה במדינת ישראל את מדינת העם היהודי. מנגד, חשוב לציין, כי למעשה מן הראוי היה להכריז על סיום האפוטרופסות של המדינה בנכסים אלה כבר בשנת 1995, מיד לאחר חתימת הסכם השלום בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל. שכן יש לזכור, שהאפוטרופוס הישראלי "נכנס בנעליו" של "האפוטרופוס הירדני על נכסי האויב הציוני", (על פי הפקודה המנדטורית העוסקת בעניין – פקודה למסחר עם האויב 1945) ועל כן כאשר במסגרת הסכם השלום, פסקה הגדרתה של ישראל כ"מדינת אויב", וממשלת ירדן אף ויתרה באופן הצהרתי על כל הזכויות שהיו לה מכוח הפקודה ב"רכוש האוייב" באזור – ממילא דינם של הנכסים לחזור לבעליהם המקוריים. על כן אנו קוראים מעל דפיו של דו"ח זה, וכמסקנה בלתי נמנעת ממנו, לבטל את האפוטרופסות של מדינת ישראל על הנכסים היהודיים השדודים בחברון, ולהחזיר את הנכסים לבעליהם. שכן, ניהול הנכסים כפי שהתבצע עד עכשיו מהווה כתם וכתב אישום חמור ביותר כנגד מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. לחילופין, על קובעי המדיניות להנחות את כל הדרגים המקצועיים לחדול לאלתר מההתעמרות השיטתית בבעלי הנכסים היהודיים השדודים, ולהפסיק להפלותם לרעה תוך זלזול בוטה בזכויות הקניין שלהם. בראש ובראשונה, על המדינה לתקן באופן מיידי את הנזקים שגרמה היא-עצמה לרכוש, בהרס הוונדליסטי של מבני ה"שוק", הרס המשקף יחס של עוינות עמוקה – שאינה יכולה בשום אופן להיות מנת חלקו של מי שמבקש להיקרא "אפוטרופוס". ובהמשך, להנהיג אפליה מתקנת, אשר תנצל כל הזדמנות אפשרית לקידום ענייניהם ולשיפור מצבם המשפטי והפיזי של הנכסים, מתוך מגמה להחזירם למצב ששרר לפני הטבח וגירוש הקהילה, ולהשיב אליהם חיים יהודיים. https://rotter.net/User_files/forum/gil1/46da314c6e503423.pdf ______ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה ''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ?? http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום שני ב' בכסלו תשס''ח
19:50 11.11.07 |
|
33. פרס וביילין הבטיחו...וקיימו: עראפת הרוצח יקבר בהר הבית
בתגובה להודעה מספר 2
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.11.07 בשעה 20:37 בברכה, פילוביץ שחף http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=424&PID=0&IID=9912
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/657/163.html
http://www.jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=428&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=9938
http://news.walla.co.il/?w=/9/619105/@@/item/printer
אבו-מאזן חנך את קבר ערפאת: ייקבר בירושלים
בניית מתחם הקבר של המנהיג הפלסטיני הושלמה שלוש שנים לאחר מותו. בבנייתו הושקעו 1.75 מיליון דולר, והוא נבנה מאבן ירושלמית ומזכוכית. בקצה המסגד שהוקם בסמוך למתקן הקבר הוצבה קרן לייזר המצביעה על ירושלים AP פורסם: 10.11.07, 19:02 "נמשיך בדרכו http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-18339-MTgzMzlfMjIxMzkwNDZfMTQ4Njg3MjAw-FreeYaan,00.html של יאסר ערפאת, שייקבר בירושלים שאהב" - כך אמר היום (שבת) הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בטקס הסרת הלוט מעל מתחם הקבר של המנהיג הפלסטיני ברמאללה. המאוזולאום, שנבנה בהשקעה של 1.75 מיליון דולר, עשוי אבן ירושלמית וזכוכית. הוא מוקף במים ונבנה מעל למסילת רכבת, כדי לסמל את זמניותו, עד להעברתו ביום מן הימים, לפי התוכנית הפלסטינית, לקבורה בירושלים. מתחם הקבר ברמאללה. השקעה של 1.75 מיליון דולר (צילום: AFP)
סמוך למתחם, שאורכו ורוחבו 11 מטרים, כדי לציין את יום מותו http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3058,00.html של ערפאת, 11 בנובמבר 2004, נבנה מבנה מסגד ובשנה הבאה אף צפוי להיפתח במקום מוזיאון לזכרו של ערפאת. ערפאת נקבר לאחר מותו במוקטעה בעיר, עד להשלמת בניית מתחם הקבר הנוכחי. במהלך הטקס הניח אבו מאזן זר בצבעי הדגל הפלסטיני על הקבר. הנוכחים כיבדו את זכרו של ערפאת בדקת דומיה. בנאומו, אמר אבו מאזן כי ערפאת ניסה להפוך את ירושלים, "כמו כולנו, בירת המדינה הפלסטינית". "אנו ממשיכים בדרכו", אמר אבו מאזן, "ממשיכים את ההתחייבות להקים מדינה עצמאית שבירתה ירושלים". לדברי ראש המועצה הפלסטינית לפיתוח ולבנייה, על גג המסגד במקום הוצבה קרן לייזר שתצביע על ירושלים. ערפאת מת בבית-החולים הצרפתי "פרסי". הדו"ח שנכתב בבית-החולים לאחר המוות נשמר במשך זמן רב בחשאי, ונמסר רק לעיונם של האלמנה סוהא ובכירי הרשות. ניתוח ממצאי http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3139257,00.html הדו"ח הרפואי הסודי מעלים אפשרות כי הוא מת מאיידס או מהרעלה. ואולם, המומחים לא הגיעו למסקנה חד משמעית. מחר, יום השנה השלישי למותו של ערפאת, תתקיים עצרת גדולה במתחם ברמאללה ויום לאחר מכן יתקיים טקס לזכרו בעזה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3469808,00.html עראפת הרוצח הובא לקבורת מלכים במוקטעה/ראמללה ובעיתוי הנכון = ממשלה מתאימה במדינת ישראל, גופתו של עראפת תועבר לקבורת עולמים בהר הבית, הר המוריה, בית המקדש בדיוק כפי שפייצל חוסייני הצורר קבור שם......שמעון פרס, ביילין ושות' אמרו בחדרי חדרים שזה רק עניין של עיתוי - ממשלה מתאימה בישראל שתאשר/תאפשר לעראפת הרוצח לנוח על משכבו בשלום בהר הבית... !! מזרח תיכון חדש !!
תזכורת: http://news.walla.co.il/?w=//624720
עראפת = הפטריאך = ותיקן = שר המשפטים ביילין!! https://rotter.net/forum/gil/5150.shtml#62 98. כתבת ארכיון: ''ערפאת רוצה להיקבר בהר הבית'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#98 97. הצעת חוק: ''לחסום קבורת ערפאת בהר הבית''!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#97 109. פייסל חוסייני נקבר ממש בתוך הכותל המערבי............ https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#109 101. איסור קבורה בהר הבית !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#101 113. גורמים מוסלמים: ''לא ניתן לערפאת לטנף את המקום הקדוש'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#113 114. תכנית שטנית של יאסר עראפת להתבצר בהר הבית !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#114 115. עראפת נחוש בדעתו לשלוט בהר הבית - חי או מת ........ https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#115 131. ישראל תמנע קבורתו של עראפת בהר הבית-תאשר באבו דיס https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#131 141. ועכשיו : הרשות פנתה לישראל בבקשה לקבור את ערפאת בי-ם https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#141 102. עראפת מוכן לריבונות ישראלית על הכותל והרובע היהודי https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#102 152. פלשתיניזציה של הכנסייה https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#152 25. אבו מאזן מכחיש השואה....!!! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#25 99. הנביא ישעיהו: עראפאת הוא לא הראשון, ששואף להקבר במקום הקדוש הזה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=פלשתין#99 מעמדו של ישעיהו היה כזה, שמלכי יהודה צייתו, וכיבדו את החלטותיו.
לֶךְ-בֹּא אֶל-הַסֹּכֵן הַזֶּה, עַל-שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת.מַה-לְּךָ פֹה ? וּמִי לְךָ פֹה ?, כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר ?; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ ?, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ ?. הִנֵּה אדוני מְטַלְטֶלְךָ, טַלְטֵלָה גָּבֶר; וְעֹטְךָ, עָטֹה. צָנוֹף יִצְנָפְךָ, צְנֵפָה, כַּדּוּר, אֶל-אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם; שָׁמָּה תָמוּת, וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן, בֵּית אֲדֹנֶיךָ. וַהֲדַפְתִּיךָ, מִמַּצָּבֶךָ; וּמִמַּעֲמָדְךָ, יֶהֶרְסֶךָ. ____ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח
10:16 13.11.07 |
|
39. אלדד נגד קבורת ערפאת בהר הבית
בתגובה להודעה מספר 38
|
אלדד נגד קבורת ערפאת בהר הבית פרסום ראשון: 12/11/07, 21:03 אריה אלדד - איחוד לאומי/מפד”ל
ח"כ אלדד יעלה מחדש את הצעת החוק למניעת קבורת ערפאת בהר הבית. זאת בעקבות נאום אבו מאזן שהתחייב לקבורת קבע של הראיס בהר. שמעון כהן בעקבות דבריו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לפיהם קבורתו הסופית של קודמו, יאסר ערפאת, תהיה על הר הבית, מתכוון חבר כנסת פרופ' אריה אלדד לחדש את הצעת החוק שלו נגד קבורה זו. כזכור, ביום שבת האחרונה, חנכה הרשות הפלסטינית את מתחם קברו של יאסר ערפאת ברמאללה. המתחם כולל, מלבד חלקת הקבר המפוארת, גם מוזיאון על האיש. באירוע החניכה, נשא דברים יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, והבטיח קובל עם ועולם לערפאת כי מקום קבורתו הנוכחי ברמאללה הוא זמני בלבד, וכי בקרוב הוא עצמו ידאג להשלמת חלומו של ערפאת להיקבר בהר הבית ליד מסגד אל אקצה. כאן המקום להזכיר כי טרם מותו, ביקש ערפאת ממקורביו ומהנהגת הרש"פ לקבור את עצמותיו בחלקה השייכת לדבריו לבני משפחתו, וממוקמת במתחם הר הבית. לעומת זאת, קבע אז נחרצות ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כי כל עוד הוא מכהן בתפקיד ראש הממשלה, לא יקבר ערפאת בהר הבית. על מנת לעגן את אמירתו זו של ראש הממשלה שרון בחוק ניסח חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד הצעת חוק, לפיה תאסר בחוק קבורה של ערפאת בהר הבית. הצעת החוק כבר הונחה על שולחן הכנסת, אך נמשכה לאחר שהובא ערפאת לקבורה ברמאללה. אלדד אומר היום כי משך את הצעת החוק, כדי שזו לא תיפול בהצבעה בכנסת. כאמור, כעת, לנוכח דבריו האחרונים של יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, בדבר מחויבותו האישית לקבור את ערפאת בהר הבית, ולנוכח המחוות אותן מבצעת ישראל כלפי אבו מאזן, מתכוון ח"כ אלדד "להחיות", כלשונו, את הצעת החוק. זאת כדי להבטיח שהמהלך לו מייחל אבו מאזן, לא יבוצע במסגרת המחוות, או במסגרת הסכמות אנאפוליס. לדברי אלדד, הצעת החוק תעלה להצבעה בעוד כחודש, לאחר שכבר עברה הליך ראשוני במהדורתה הקודמת לפני שלוש שנים, כך שלא תצטרך הצעת החוק להמתין 45 ימים לפני ההצבעה. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168438 ___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח
14:48 13.11.07 |
|
42. ''חפן עפר'' - הסיכוי לקירוב לבבות בין פלשתינים וישראלים
בתגובה להודעה מספר 38
|
לשחף פילוביץ שלום, בתגובה ליוזמת החקיקה של אלדד, וכהצעה ליוזמת-פיוס ולצעד "בונה אמון" דווקא מן הימין, אני שולח לך את יוזמת "חפן עפר" שהגיתי לפני שנים, בעקבות מותו של "הראיס" שותפם של רבין ז"ל ופרס יבל"א. אנא קרא והפץ לרשימת התפוצה שלך. בברכה, מ.ש"חפן עפר" - הסיכוי לקירוב לבבות ולשלום עם הפלשתינים משה שורין https://rotter.net/User_files/forum/gil1/47399a3905cae1e0.doc עכשיו, אחרי מותו של ערפאת, יכולה ממשלת ישראל לקנות את עולמה בפחות משעה אחת, לעשות מחווה אצילית שתביא לקירוב לבבות עם הפלשתינים ואולי תהיה צעד ראשון בדרך לשלום ולמזרח תיכון חדש. במחווה זו תוכל ישראל לזכות מחדש לאהדת העולם – וכל זאת תמורת "חפן עפר" בלבד! חפן עפר הוא שמה (בראשי תיבות) של יוזמה ישראלית לקבור את ערפאת בהר המנוחות בירושלים, במקום מכובד ביותר, שייקרא: חלקת פרס נובל לשלום. בחלקה זו יהיו קבריהם של שלושת המנהיגים שזכו במשותף בפרס נובל לשלום: ערפאת, פרס, רבין. החלקה תהיה פתוחה למבקרים ישראלים ופלשתינים. טקסי האזכרה לכל אחד מן המנהיגים בהשתתפותם של בני שני העמים, תוך כבוד הדדי, עשויים להיות צעד חשוב ומשמעותי לקירוב לבבות ולפיוס. יתרונות יוזמת "חפן עפר": • היא אינה מחייבת הינתקות (חד-צדדית או אחרת) משטחי ארץ ישראל, תוך עקירת יישובים יהודים וטרנספר של תושביהם ע"י בני עמם. • היא שומרת על רוב יהודי ללא סכנה של הפרת המאזן הדמוגרפי. תמיד יהיו ב"חפן עפר" שני שליש יהודים ושליש פלשתינים. • היוזמה הישראלית תיתפס כמחווה אצילית למען קירוב לבבות ופיוס וכצעד לסיום הסכסוך הישראלי פלשתיני ותזכה לאהדתן של כל מדינות העולם, לא רק ארה"ב ומיקרונזיה. (זוכרים את שקספיר? הסכסוך והאיבה בין משפחות מונטגיו וקפולט נפתרו דווקא לאחר מותם של רומאו ויוליה). • סירוב פלשתיני להיענות למחווה הישראלית יסיר את המסווה הפלשתיני לא פחות מדחיית הצעתו הנדיבה של ברק בקמפ-דייוויד ויחליש באותה מידה את מעמדם הבינלאומי של הפלשתינים ואת התמיכה הבינלאומית בעניינם. • מאחר שממשלות ישראל, לפי מיטב מסורת ההתקפלות ללא תמורה שלהן, תגענה במוקדם או במאוחר לחלוקת ירושלים וכתוצאה מכך תתאפשר קבורתו של ערפאת בהר הבית, ללא כל תמורה ממשית לישראל, מוטב להפיק תועלת כלשהי (ואפילו תעמולתית) מקבורת ערפאת בירושלים. חסרונות יוזמת "חפן עפר": • היא מציבה אתגר לא-קל בפני השמאל הישראלי בכלל ובפני משפחות רבין ופרס בפרט. פגישות ידידותיות עם ערפאת הן עניין אחד. מגורי-נצח בשכנותו הן עניין אחר לגמרי. • השותף השלישי ל"חפן עפר" עודנו בחיים ועתיד להצטרף ליוזמה המוצעת בעוד 39 שנים (בהנחה שיזכה לחיים טובים וארוכים עד 120). הוא עלול להכשיל את היוזמה בשל "קיפוח בטקסי אזכרה" (שני עמיתיו יזכו ליותר אזכרות). לעומת זאת הוא עשוי לפעול לקידום היוזמה מאחר שבאזכרות רבות יהיה הוא אורח הכבוד והשותף היחיד שעודו בחיים. • היוזמה, מעצם שמה, מחייבת שפלות-רוח וענווה מופלגת. מתקיים כאן לא רק הפסוק "כי מעפר אתה ואל עפר תשוב" אלא שבסופו של דבר שלושה מנהיגים ייקברו ב"חפן עפר" אחד. בברכה מ.ש ****
תזכורת רילוונטית:
פרס וביילין הבטיחו...וקיימו: עראפת הרוצח יקבר בהר הבית https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=33&viewmode=אלדד נגד קבורת ערפאת בהר הבית = הצעת חוק https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=39&viewmode= _ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי ט' באלול תשס''ז
09:46 23.08.07 |
|
5. כנס תל-חי - 90 שנה למלחמת העולם הראשונה:
בתגובה להודעה מספר 0
|
מקור רשת ב, http://bet.iba.org.il/ תכניתו של אמנון נדב - עניין אחר, הנושא עלה בשעה השנייה על ידי אורחת התכנית, השדרנית המיתולוגית דליה יאירי שהעלתה את הנשוא לסדר יום בגלל כל הכותרות בתקשורת בנושא "השלום והמלחמה" בין סוריה לישראל ולזה היא קוראת סמיכות אירועים להסכמים המדיניים שמתקבים ובאים והנושא שעליו היא מדברת: https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5101&forum=gil&viewmode=all&keywords=דליה%20יאירי#15 "כינוס בילאומי במכללת תל-חי שיערך בעוד כשבועיים ויעסוק ב-90 שנה למלחמת העולם הראשונה ולמה היא קושרת את הכינוס הזה למה שקורה עם סוריה...הכנס משך אליו חוקרים רבים בהסטוריה צבאית מכל העולם, בין היתר יבוא קצין הרפואה הראשי של האימפריה הבריטית, חוץ מהדיונים שיהיו מענינים מאוד תוצג תערוכה שתכלול מפות של ארץ ישראל ששורטטו לפני 90 שנה ואפילו קודם וחלקם על ידי התורכים. יהיו גם צילומים מאותו הזמן במוזיאון הצילום בתל-חי והמפות האלה יעוררו הרבה תשומת לב כי חשיבותם של מפות בפוליטיקה, במדיניות ובחלוקה הגיאוגרפית בין מדינות ומעניין לדעת שכבר היו דיבורים וויכוחים על ארץ ישראל כבר אז". "האורח שלנו בעניין הזה הוא האיש שיצר בהתנדבות את התערוכה הזאת, הוא המנכ"ל של המרכז למיפוי בישראל, את התערוכה הזו הוא לא עשה בתוקף תפקידו אלא כשרות לקהילה, "ד"ר חיים סרברו, בוקר טוב": http://www.mapi.gov.il/page.php?id=management/manager הכנת מפות הן מאחורי כל הסכם מדיני, איך באמת נקבעות מפות ומי מחליט ועל איזה מידע הן נערכות...?! מעניין מאוד = ימים יגידו = מבחן התוצאה ***** תזכורת לקישור רילוונטי לנושא:
''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/forum/gil/7593.shtml ________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום רביעי ט''ו באלול תשס''ז
11:01 29.08.07 |
|
6. האו''ם שירטט מפות לפיהן חוות שבעא יועברו ללבנון ולסוריה
בתגובה להודעה מספר 5
|
ש_ש חבר מתאריך 7.4.02 68422 הודעות יום רביעי ט''ו באלול תשס''ז 08:51 29.08.07 האו''ם שירטט מפות לפיהן חוות שבעא יועברו ללבנון ולסוריה האו"ם שירטט מפות לפיהן חוות שבעא יועברו ללבנון ולסוריה האו"ם בלבנון, גיר פיטרסון, הודיע לבכירים לבנונים כי צוות טכני של האו"ם סיים לשרטט את מפות חוות שבעא - כך מדווח עיתון במפרץ. לפי הדיווח, אמר פיטרסון כי חלק מחוות שבעא יעבור ללבנון וחלק אחר יועבר לסוריה. אילנה_כפס חבר מתאריך 8.5.07 373 הודעות יום רביעי ט''ו באלול תשס''ז 09:29 29.08.07 8. תשוו את זה לפרשת חבל אלכסנדרטה מול טורקיה תשוו את זה לפרשת חבל אלכסנדרטה מול טורקיה. טורקיה השתלטה בשנות ה-30 על חבל אלכסנדרטה - הקצה הצפון- מערבי של סוריה. רוב התושבים שם היו סורים ערבים. לא עזר כלום, כל המחאות והדרישות של סוריה. הטורקים שולטים שם עד היום. איש אינו מערער על כך, האו"ם לא מתעסק עם זה, שום דבר, שקט.
ואנחנו כל הזמן מתקפלים. אגב, יש הרבה דוגמאות אחרות. האיים הקיריליים (רוסיה לקחה מיפן), חבל הסודטים (נלקח מגרמניה), טיבט (השתלטות סינית), צ'צ'ניה וארמניה (השתלטות רוסית), מדינת הכורדים העצמאית (שאיננה - השתלטות טורקיה/עירק/סוריה); יש עוד הרבה דוגמאות. אף מדינה לא "מחזירה" שטחים. שר ההגנה רמספלד אמר (לערבים), בנושא הפלשתינאים, לפני מספר שנים: "הפסדתם במלחמה שאתם יזמתם - תשלמו באדמה. כך זה מקובל". רק אנחנו מתקפלים ומתקפלים. "שלום תמורת שטחים": מחליא. בא לי להקיא. _____________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי ט''ז באלול תשס''ז
08:28 30.08.07 |
|
7. המסתערבים נגד ה'מוסתערבים'
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.08.07 בשעה 08:30 בברכה, פילוביץ שחף המסתערבים נגד ה'מוסתערבים' אנשי ה'הייטק' מכירים את צבי מסיני כמי שהקים את חברת 'סאפיינס' המצליחה שפיתחה את מחולל הישומים היעיל ביותר בעולם * לאנשי מכון 'ויצמן' הוא מוכר כחוקר עמית בעבר * משהשלים את פתוחיו העסקיים החליט להקדיש חמש שנים מחייו למחקר על מוצאם של הפלסטינים * במחקר שהוא מפרסם השבוע הוא מגיע למסקנה כי מדובר ב... שבט ישראלי אבוד ובמי שנקראים 'מוסתערבים' שרק שמו עצמם כערבים * 'הטרוריסטיים' שבהם הם בעיקר ''מתנחלים'' שנספחו אליהם * ויש גם קשר ל...אירנים * כשהדברים מתפרסמים בשבוע שבו מקימים הפלשתינאים את ממשלת החמאס על ידי חוקר המוכר כשקול ומדוד הם שוים גם התיחסות רצינית * חשיפה מאת: שוקי דגן
מחקר חדש: כמחצית מהפלסטינים הם צאצאים לעם ישראל. 35% הם אדומיים ומואביים שהתגיירו בתקופת החשמונאים החפוש אחר שבטים יהודיים אבודים הפך זה מכבר לעסוק חובק עולם. ממרומי הרי ההימלאיה ועד לג'ונגל האפריקני, חוקרים ועוברי דרך מצביעים על שבטים שונים ומשונים שניתן לזהות אצלם סממן יהודי כזה או אחר. אבל אם מקבלים את הנחותיו המהפכניות של החוקר צבי מִסִינַי, מסתבר שהשבט הישראלי האבוד המשמעותי ביותר נמצא כאן אצלנו, ממש מתחת לאף ואנחנו כלל לא מודעים לכך. מול השבט האבוד הזה, טוען מסיני, אנחנו מנהלים כבר קרוב למאה שנים מלחמת דמים שסופה לא נראה באופק. אנחנו צופים בו מידי ערב בחדשות, רואים את מנהיגיו קוראים למלחמת השמד נגד ישראל, מתלבטים איך להתמודד מולו וכל אותה העת איננו מזהים שמדובר בעצם בקרובי משפחה שהלכו לאבוד לפני שנים רבות ונתונים עדין במצב של גלות תודעתית מזהותם האמיתית. הכונה, למי שטרם ניחש, היא לאותה קבוצה המכונה, לטענתו, רק בטעות בשם 'העם הפלסטיני'. מסיני אינו מופתע כשהוא שומע ספורים אודות מנהגים יהודיים או יהודיים למחצה שנצפו בכפרים פלסטיניים שונים. גם גשר הטרור הנבנה והולך בימים אלו בין הרשות הפלסטינית לבין אירן אינו מפתיע אותו. ''כל הקשרים הללו מובנים אם נכיר את ההסטוריה האמיתית של יושבי הארץ המכונים בטעות פלסטינים. הגיע הזמן להחליף דיסקט במח ולהבין שהסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא לאמתו של דבר סוג של מלחמת אחים. הפלסטיניים אינם ערבים. 85% מקרבם הם צאצאים ישירים של עם ישראל שחיו בארץ אחרי חרבן הבית'', כך הוא טוען. מכל האמירות שהושמעו לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני דומה שאמירה זו היא המפתיעה שבהם, אבל מסיני מגבה את טענותיו בהררים של מסמכים, מחקרים, טבלאות ותרשימים שעל איסופם הוא שוקד בחמשת השנים האחרונות. את המחקר ואת המסקנות המעשיות שהוא גוזר ממנו הוא מציג בספר חדש שרואה אור השבוע תחת הכותרת 'יאמן כי יסופר - בעית ארץ ישראל, שרשיה ופתרונה'. תאוריה של בן גוריון השיחה עם מסיני מרתקת וקולחת, סגנונו אנליטי וחד כיאה לאדם שרוב חייו המקצועיים עברו עליו בפתוח מוצרי תוכנה שעשו לעצמם שם בעולם. את קביעתו כי הפלסטינים הם צאצאי העם היהודי הוא משמיע רק אחרי שריכז חומר ממקורות רבים ומגוונים המאששים את הדברים. מספרים, נתונים ותאריכים מתגלגלים על לשונו בשטף ומשתלבים לכלל מסכת הסטורית מפתיעה ועוצרת נשימה של קורות ארץ ישראל באלפיים השנים האחרונות. התאוריה ולפיה קיימת זיקה כלשהי בין הפלסטיניים ליהודים אינה חדשה. צבי מסיני שמע עליה מאביו עוד בהיותו ילד וכמה ממנהיגי הציונות כמו דוד בן גוריון ויצחק בן צבי אף השתעשעו ברעיון שהדבר עשוי לשמש בסיס לדו קיום בשלום בין האוכלוסיה היהודית לערבית בארץ. אבל מעטים התיחסו לרעיון ברצינות וברבות השנים הוא נדחק לשוליים ונשכח. מסלול למודיו של צבי מסיני כללו למודי פיזיקה בטכניון, עתודאי מחשבים בממר''ם ותקופת מחקר ופתוח במכון 'ויצמן', לאחריה הקים את חברת 'סאפיינס', אחת מחברות התוכנה הישראליות הראשונות שפיתחה את מחולל הישומים היעיל ביותר בעולם, הרבה לפני שהמלה ''הייטק'' הפכה לנחלת הצבור הרחב. 22 שנים אינטנסיביות בחוד החנית של תעשית ההייטק הישראלית לא השכיחו ממנו את התאוריה המסקרנת עליה שמע בילדותו. לאחר שפרש מפעילות בעולם ההייטק לפני חמש שנים הוא החליט לשוב לנושא ולראות אם יצליח לפתח את הרעיון ולהעמיד אותה על בסיס מחקרי מוצק יותר. לאן נעלמו יהודי ארץ ישראל? מה שדרבן אותו, הוא מספר, היא ההכרה שבלי להכיר את ההסטוריה הנסתרת של ארץ ישראל אנחנו תקועים בעמות דמים חסר מוצא מול הפלסטיניים. ''בלי להכיר את העבר האמיתי של יושבי הארץ אין כל סכוי לשבור את מעגל הדמים'', הוא אומר. התעלומה הראשונה בה החל לטפל היא חידה הסטורית שעד היום לא נמצא לה הסבר מקיף – לאן נעלמו מליוני היהודים שחיו בארץ ישראל עד חרבן הבית? ''החשיבה ההסטורית המקובלת היא שיהודי ארץ ישראל שנשארו בארץ לאחר חרבן בית שני, נכרתו ממנה בדרכים שונות ובכך התאפשר לזרים להיות רוב בארץ ישראל עד הקמת מדינת ישראל. אולם, חשיבה זו הינה ספקולציה שאינה מסתמכת על עובדות הסטוריות כלשהן. צורת היעלמותם של היהודים מארץ ישראל נשארה תמיד בגדר תעלומה הסטורית''. התשובה, אומר מסיני, היא שהם לא הלכו לשום מקום. הם רק שינו את שמם ובהמשך גם את דתם. מספר היהודים שחיו בארץ ישראל בסוף ימי בית שני, הוא טוען, היה גדול יותר מהמספרים המקובלים בהם נוקבים החוקרים זאת משום שיש לקחת בחשבון לא רק את עם ישראל עצמו, אלא גם עמים שכנים, כגון אדומים ומואבים, שעל פי הידוע התגיירו בימי החשמונאים. רבים מיהודים אלו (להערכתו של מסיני מדובר בכ-700,000 נפש) נשארו בארץ גם אחרי החרבן. כאשר אדריאנוס קיסר שינה את שם הארץ ל'פלשתינה' הפכו יהודים אלו ל'פלסטיניים' אולם שמרו על יהדותם. הנתק העיקרי מהיהדות אירע בשנת 1012 כאשר חליף קנאי בשם אל-חאכם רדף את היהודים והטיל עליהם גזירות קשות. רבים לא עמדו בפתוי והתאסלמו למראית עין כאשר הם מקבלים את הכנוי 'מוסתערבים'. השפעה פרסית במשך מאות שנים נחלשה בהדרגה הזיקה היהודית של אותם 'מוסתערבים', בפרט אחרי שהכבושים החוזרים והנשנים תחת הצלבנים ו'הממלוכים' טשטשו עוד יותר את מעמדם הלאומי הנבדל. הפתיל היהודי של המוסתערבים נחלש רק לאחר תחילת התקופה 'העותומנית'. קודם לכן עוד בשלהי התקופה 'הממלוכית', כאשר הארץ שממה ורבבות מאותם 'מוסתערבים' עזבו אותה, נדדו צאצאי המואבים והאדומים לפרס ושם, בלחץ רדיפות דת מורכבות, אימצו לעצמם אורח חיים מוסלמי מוחלט ושכחו כמעט לגמרי את מוצאם היהודי. במאה ה-19 שבה הקבוצה הזאת בשנית לארץ ישראל כשהם דבוקים בקיצוניות המוסלמית הפרסית והפכו לגורם העיקרי שגרם בקיצוניותו לנכור בין היהודים השבים לציון לבין אחיהם שנשארו בה. לגבי כל האחרים, אומר מסיני, ''מדובר למעשה ביהודים שדבקו בנאמנות לארץ, אך אונסו על ידי כובשים זרים להמיר את דתם''. למרות זאת העבר הרחוק לא נשכח. ''איפה שאני מחפש היום אני מוצא את שרידי ההשתייכות היהודית של הפלסטינים'', אומר מסיני, ''בין הכפריים שמלים את ילדיהם בגיל של כשבוע ימים, בחמולת 'מוחמרה' ואחרות המדליקות נרות חנוכה, בכפר 'עוורתה' הסמוך לשכם, שם הזקנים עוד צמו סמוך ליום כפור''. חזוק לטענה זו מוצא מסיני במחקרים גנטיים שנערכו בשנים האחרונות ואשר מצביעים על דמיון גנטי רב בין פלסטינים ליהודים שגדול בהרבה מזה שבין יהודים לערבים ואשר נמצא ברמת הקרבה הגנטית שבין עדות שונות בתוככי העם היהודי עצמו. המסקנות שלו ברורות מאד: כמחצית מקרב המכונים פלסטינים הם צאצאים ישירים לעם ישראל. עוד 35% מהם, הוא טוען, הם צאצאי האדומים והמואבים שהיו יהודים בגלוי במשך למעלה מאלף שנה מימי החשמונאים ועד ימי הכליף אל-חאכם. ''מה שקרוי בטעות ''העם הפלסטיני'' מהווה בעיקרו את העדה הארץ-ישראלית בעם ישראל, עדה הנמצאת עדין בגלות תודעתית''. ''לא מדובר בסוד גדול'', אומר מסיני, ''רבים מזקני הפלסטינים מספרים בגלוי שהם מצאצאי היהודים, אבל מתוקף הנסיבות הם אנוסים להתכחש לקרבה הזו ולישר קו עם האסלאם המיליטנטי הרואה ביהודים אויב''. לעומת הפלסטינים המקוריים שמודעים למוצאם היהודי, אלו שסיבכו את המצב הם ''המתנחלים הפלסטיניים'', ערבים חסרי זיקה לארץ ישראל שהיגרו אליה כדי להתפרנס מהתפתחותה עקב העליה היהודית ובעיקר צאצאי האדומים והמואבים שעברו ממקום מושבם ההסטורי ממזרח הירדן למערבו. האחרונים רואים עצמם כיום כערבים גמורים. עיקר הטרור מאז תחילתו לפני למעלה מ-80 שנה, הוא אומר, מנוהל על ידי אותם ''מתנחלים'' וצאצאיהם. הפתרון: ''תכנית התחברות'' http://www.global-report.net/a.php?c=naomi&a=4&rc=naomi מסיני אינו מסתפק במחקר ההסטורי המפתיע כשלעצמו אלא מבקש להסיק מכך מסקנות מעשיות מרחיקות לכת. ''מדינת ישראל צריכה לפעול כדי לחזק את מודעות הפלסטינים למוצאם היהודי ולאחר מכן להכיר במעמדם כאן בארץ כאזרחי המדינה. צריך ליזום 'תכנית התחברות' שתקרב באופן הדרגתי לפחות את מליון וחצי צאצאי עם ישראל המובהקים שמתוך כשלשה מליון הפלסטיניים החיים כיום ממערב לירדן. מובן שתכנית זו חייבת להתבצע בזהירות, בשלבים איטיים של כ-50,000 חוזרים לשנה, תוך בקרה וויסות''. לשאלה כמה פלסטינים יקפצו על ההצעה יש לו תשובה מוכנה. ''רבים מהם מחכים לרגע בו יוכלו להתנער מהשלטון הנוכחי ההרסני. אם הם רק ידעו שיש להם גבוי ישראלי למהלך הזה הם יעשו את זה בשמחה'', כך הוא מאמין. בחזונו של מסיני הפתרון הזה הופך לרציונאלי היחיד הקיים לסכסוך הישראלי-פלסטיני כאשר פלסטינים רבים יתייהדו ויקבלו מעמד שוה במדינת ישראל המורחבת. מהלך כזה ינטרל את האלמנט הפלסטיני מתוך הסכסוך הישראלי-ערבי ויאפשר למדינת ישראל ולמדינות העולם המערבי למקד את מאמציהם למיגור הטרור האסלאמי המהוה את הסכנה האמיתית לשלום העולם. ''על ישראל לחרוג מהמוסכמות המעצבות את צורת החשיבה השגרתית בנושא ולהשתמש בממצא ישן-חדש בקשר לזהות הפלסטינים. ממצא זה מאפשר, מחד, הסברה אפקטיבית ביותר ומאידך וחשוב מכל, פתרון צודק ובר קיימא לסכסוך''. תחזית קודרת אפשר לפקפק עד כמה החזון הזה ריאלי, אבל מסיני טוען שכרגע לא מונחת על השלחן אופציה מוצלחת יותר והזמן למציאת פתרון הולך ואוזל. ''לאף אחד אין פתרון מעשי. תכנית 'מפת הדרכים' עליה מדברים כרגע אינה יורדת לשרשי הבעיה. היא תביא רק לחתימת הסכם 'הודנה' ארוך טווח שתאפשר להנהגת הטרור להתחיל את האינתיפאדה השלישית, בעתוי שיהיה מתאים לה. ההבדל היחיד מול ארועי האינתיפאדה השניה יהיה בכך שהפעם נשק להשמדה המונית יהיה נפוץ יותר מבעבר והחמאס, אירן והחיזבאללה החליפו את יאסר ערפאת כגורם המשפיע מגבוה על הנהגת הטרור''. חלק ניכר מספרו מוקדש לנתוח מעמיק של המגמות המדיניות המתפתחות באזור וגם מי שיחלוק על החלק ההסטורי בספר יתקשה להתעלם מהחזות הקשה שמסיני מציג המבוססת על מידע מודיעיני עדכני על כונותיה של אירן בתחום הטרור והנשק הלא קונבנציונאלי. לדבריו, נסיגה אמריקאית מעירק לפני מיגור תשתיות הטרור במדינה כתוצאה מלחץ פוליטי פנימי בארה''ב תאפשר לאירן להכנס לוואקום שיווצר ולהשתלט על חציה הדרומי השיעי של המדינה. השתלטות זו יחד עם הנשק הגרעיני והאחר שאירן מפתחת וההשפעה הגוברת שיש לה ברשות הפלסטינית יהפכו אותה למעצמה אזורית ומכאן קצרה להתנגשות צבאית ישירה עם מדינת ישראל. במקרה הקל תוביל התנגשות זו לאינתיפאדה שלישית הרסנית וקשה מקודמותיה, במקרה הקשה יתחילו הטילים לעוף וישראל תמצא את עצמה תחת איום קיומי. ''אם לא נתחיל עכשיו לעכל את התחליף למוסכמות המקובלות'', הוא אומר, ''לא נהיה ערוכים בזמן כדי למנוע את התנגשות הדמים, גם כאשר כל אלה המשלים כיום את עצמם ואת האחרים ש''לנו זה לא יקרה'' יתפכחו מהאשליה''. http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=8029 ________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון כ''ט בכסלו תשס''ח
05:11 09.12.07 |
|
58. קנדה נחשפת לשקר הערבי
בתגובה להודעה מספר 11
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.12.07 בשעה 05:23 בברכה, פילוביץ שחף קנדה נחשפת לשקר הערבי פרסום ראשון: 05/12/07, 22:28 ארווין קוטלר שני מאמרים שפורסמו בעיתונות הקנדית מטילים את האשם למלחמות ולמצוקת הפליטים לסרבנות הערבית. שמעון כהן
לקראת יום השישים להכרזת הכ"ט בנובמבר התפרסמו בעיתונות הקנדית שני מאמרים העוסקים בסוגיית המאבק על ארץ ישראל, ובאופן שאולי יפתיע רבים, בשניהם עולה גישה שאינה מקבלת את התעמולה הערבית בת עשרות השנים, בדבר אשמתה של ישראל במאבקים הישראלים ערביים. את שני המאמרים מתרגמים ומפיצים אנשי המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. באחד המאמרים, אותו כתב סאלים מנצור ב-Toronto Sun תחת הכותרת 'שישים שנות סרבנות ערבית' נכתב כי ביום ההצבעה ההיא בעצרת האומות המאוחדות התקבלה הצעת חלוקה שכזכור סורבה על ידי הצד הערבי. מנצור מזכיר לציבור קוראיו מידע שככל הנראה נעלם או הועלם מהם ולפיו מאז ההצבעה יכלו הערבים לשנות את דרכם ועמדתם ולהכיר בזכויות היהודים למדינה, לאמץ את החלטת האו"ם לגבי החלוקה, ולשאת ולתת על תנאי דו קיום, לסייע לפלשתינאים להקמת מדינתם, ובכך היו זוכים לתמיכת המעצמות וארה"ב במתן מענה לצרכי עמיהם ובהבאת שגשוג לאזור. לדברי מנצור העולם הערבי ממשיך במרוצת השנים לשווק למערב שקר שאותו מקפיד העולם המערבי לבלוע בשלמותו או ברובו ולפיו עמדתה הקבועה של ארצות הברית לצד ישראל היא זו שמנועת שלום ולא הסרבנות הערבית. לטעמו של מנצור המניע לשקר זה הוא העובדה שעל פי האיסלאם הקיצוני המונח 'שלום צודק' מחייב שהיהודים יקבלו על עצמם תנאי 'דימות', דהיינו חיי נתינות תחת שלטון מוסלמי ולא חיים תחת שלטון עצמאי במדינה עצמאית. תנאי כפיפות שכזו, התואמים את ימי החיים תחת דלטון האימפריות הערביות לא ניתן יהיה לקיים אם יקבלו המוסלמים את הכרזת החלוקה של כ"ט בנובמבר. מאמר קנדי נוסף שפורסם לקראת יום השישים להצבעה הוא 'הגירוש הנשכח' של ארווין קוטלר ופורסם ב- National Post. קוטלר מזכיר גם הוא כי בבסיסה הייתה החלטת האו"ם לחלוקה בין מדינה יהודית לערבית, ואם היו מקבלים מנהיגי ערב את תכנית החלוקה הרי שהמלחמה הגדולה הייתה נמנעת ובכך גם לא הייתה נוצרת תופעת הפליטות שמקורה באותה סרבנות ערבית. בדבריו מזכיר קוטלר פרט נוסף ונשכח בדמות גירושם ועקירתם של כמעט מיליון יהודי מדינות ערב. על מצוקת הפליטים היהודים שנרדפו בידי מדינות ערב מציין קוטלר שבעוד הפליטים הערבים זכו ל-126 החלטות באו"ם בעוד מצוקת הפליטים היהודים כלל לא אוזכרה ומעולם לא הביעה מדינה ערבית חרטה על העוולות שביצעה בימים אלה. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/169234 -----
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי ב' בסיון תשס''ח
09:29 05.06.08 |
|
76. אני משהדי
בתגובה להודעה מספר 11
|
אני משהדי מאת דן עמיאל פורסם: א' סיון תשס"ח / 04 יוני 08מסירות נפש ואצילות מהגדולות והמפוארות של ההיסטוריה בילדותי גדלתי במשפחה מעורבת: אבא שלי הוא נצר ליהדות תימן, ואימא שלי היא נצר ליהדות פרס. כבר מגיל קטן הייתי מתעניין על המסורות מצד אבי ואימי. דרך העולם הוא שהענף מחפש להיות מחובר לשורש על מנת לשאוב ממנו חיים. חוויית התפילות, המאכלים, המנגינות וכל השאר לא פסחו מעלי. גם סיפורים ובדיחות לרוב הייתי שומע. כששאלו אותי מאיזו עדה אני, הייתי נוהג לומר: "אני חצי פרסי וחצי תימני. אני קמצן וקמצן מאוד, תחליט אתה מי זה מה". בשנה האחרונה התוודעתי רבות יותר לצד הפרסי שלי. גיליתי שאני "משהדי", דבר שלא אמר לי הרבה ממש. באותו רגע רק ידעתי שזה אומר משהו מיוחד. לאט - לאט התברר לי שמאחורי המילה הזו עומדת היסטוריה ארוכה של מסירות נפש ואצילות, מהגדולות והמפוארות של ההיסטוריה היהודית. העיר משהד בפרס משם באה המילה שהיד, כינוי לקיצונים המוסלמים שגרו בעיר, לא הייתה מאוכלסת ביהודים עד המאה ה-17. רק בשנת 1747 שב שליט פרס "נאדר שאה" ממסע כיבושים בהודו, קבע את משהד כבירתו, והביא איתו אוצרות רבים מכיבושיו. הוא ביקש משבע-עשרה משפחות יהודיות מהעיר כאזוין לעבור למשהד כדי לנהל את אוצרותיו. המשפחות עשו כדבריו, אך בינתיים נרצח השאה והמשפחות הגיעו לעיר השיעית הקנאית. הן קבעו את משכנן בשכונה מחוץ לחומות העיר, וחיו בפחד מתמיד משכניהם הקיצוניים. האגדה מספרת שביום ה-11 למוחרם יום שהוא קודש וצום ומספד למוסלמים השיעים, פנתה אישה יהודיה אל "רופא" פרסי שירפא את ידה מצרעת, וה"רופא" הזה מסוג רופאי האילי השכיחים בפרס עד היום ציווה עליה להרוג כלב ולרחוץ את ידיה בדמו ורפא לה. האישה הזמינה פרחח פרסי שיתפוס כלב ויהרגהו בביתה. לאחר זה פרץ ריב בינה לבין הפרחח המוסלמי בגלל שכר עבודתו. לבסוף רץ הפרסי מלא חמת נקם אל רחובות המוסלמים, והכריז שהיהודים הרגו כלב ביום הצום המקודש לזכר הקדושים בני עלי, קראו לו בשם חוסין, וילעגו לדת המוסלמים. ההמון הקנאי, המתאסף ביום זה במסגד, התפרץ אל רחובות היהודים ואל הבתים, הצית באש את בתי-הכנסת, ורצח כשלושים ושש נפשות הי"ד. הקהילה מנתה אז כמאה משפחות, כארבע-מאות בני-אדם. ייתכן שהטבח ארך יום אחד או יומיים. למחרת הטבח הצטוו היהודים לקבל עליהם את דת האסלאם או למות. יהודי משהד קיבלו על עצמם כלפי חוץ את האסלאם ונודעו כ"ג'דיד אל אסלאם" (מוסלמים חדשים). שנת האונס נתכנתה "אללה דאב" (מתת-אל, עונש משמים). אנוסי משהד לקחו על עצמם את המטלה הקשה של ניהול חיים כפולים: מוסלמים כלפי חוץ, אך יהודים בביתם. נשות הקהילה ניצלו את חוקי האסלאם בקשר לנשים ושימשו בתפקידים רבים שהיו יכולים לעזור לשימור היהדות, כגון: בלדריות לתשמישי קדושה, ארגון תפילות הגברים במחתרת, חלוקת בשר שנשחט בשחיטה כשרה בסתר, ועוד. הגברים בקהילה קיבלו שני שמות: שם עברי אותו קיבלו בטקס ברית המילה שנערך בסתר, ושם מוסלמי לשימוש ביום יום. הנשים לא נזקקו לשם נוסף כיוון שלא באו במגע ישיר עם המוסלמים. כאשר נולדו בנות, מיד נוקבו אוזניהן, ענדו להם עגילים, והכריזו "בת פלוני לפלוני". וכאשר הגיע מוסלמי לבקש את ידה של בת העדה התחוור לו שהיא כבר מאורסת לאחר. עם הזמן למדו המוסלמים שבנות הקהילה מאורסות מלידתן ונמנעו נשואי תערובת. כדי ליצור מראית עין של מוסלמים לכל דבר הורו מנהיגי הקהילה לרכוש בשר טרף באטליז המוסלמי, אך להשליכו לכלבים ולחתולים. כמו כן הם הורו לפתוח את החנויות בשבת, אך להעמיד בהן ילד קטן שיאמר: "אבא הלך, ועוד מעט יבוא...", עד אשר היה נמאס למחכה המוסלמי והיה הולך לדרכו. אנשי הקהילה בנו מקוואות במרתפים סגורים ללא אמצעי חימום שהיוו אתגר גדול לטובלים בעיתות הקור. בני הקהילה מספרים שהסכנה הגדולה ביותר הייתה בתקופת הפסח. המוסלמים שניצלו את תמימות הילדים היו שואלים אותם אם הוריהם כבר אפו מצות, על כן נאפו המצות במרתפים לאחר חצות כשהילדים כבר עלו מזמן על משכבם, ועד הבוקר העלימו את שרידי הקמח. השנה חגגנו לסבי וסבתי שיחיו 50 שנות נישואין, "חתונת זהב". החגיגות נעשו ברוב פאר בסוף שבוע שבו לקחו חלק כל המשפחה המפוארת המונה 7 ילדים, 22 נכדים ו-2 נינים כן ירבו. משפחה הקשורה קשר עז למסורת היהדות. עת ישבנו על שולחן השבת המפואר לא יכולתי שלא לחוש את תחושת הניצחון: תחושה של ניצחון היהדות על הקמים עלינו לכלותינו. תחושה שמלאה מסירות נפש למען עם ישראל. תחושה של נבואה לעתיד המתגשמת בהווה "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל". בימים אלו שקמים עלינו אותם פרסים קנאים להשמידנו על ידי הכנת פצצות גרעיניות, עלינו להתחזק באמונה בדרכם של אבותינו במסירות נפש ובתפילה לבורא עולם שכשם ששמר עלינו בימים ההם כן יגן בעדנו בזמן הזה. http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7563 _________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי י''ח בחשון תשס''ח
16:07 30.10.07 |
|
15. שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח)
בתגובה להודעה מספר 0
|
המייל האדום דיווח מיוחד יום שלישי י''ח בחשון תשס''ח 13:21 30.10.07 שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח) בימים אלו, בעוד הרשות הפלסטינית מודיעה לעולם ולישראל, בשפה האנגלית, את דרישתה לפתור את הסכסוך בדרך של 'שתי מדינות לשני עמים', היא ממשיכה אל מול אנשיה, בשפה הערבית, להגדיר את כלל ישראל כ"פלסטין", ומבטיחה להשמידה ולשחררה. קליפ חדש אשר משודר בימים אלו, על בסיס יומיומי ומספר פעמים ביום, בטלוויזיה הפלסטינית , מבטיח "לאמא" בהתרגשות, שכל עיר ישראלית "תשוחרר" - כיוון "שזהותה ערבית" ו"פלסטינית": "..נשחרר את ארץ הדתות... האדמה הזאת ערבית בהיסטוריה ובזהות, פלסטין ערבית בהיסטוריה ובזהות" בנוסף לכך, מגדיר השיר את היקף "פלסטין המשוחררת" העתידית, והוא כולל למעשה את ישראל כולה: "מירושלים ועכו ומחיפה ומיריחו ועזה וראמאללה מבית לחם ומיפו ומבאר שבע ורמלה ומשכם לגליל ומטבריה לחברון" החשיבות בשידור קליפ זה, אינה רק בעובדה שהוא משודר בערוץ הרשמי של הנהגת הרשות הפלסטינית (פת"ח), אלא גם בתדירות הגבוהה בה הוא משודר במהלך היום, כשהוא מבטיח שוב ושוב את מחיקת ישראל מהמפה, וזאת, בזמן שהעולם מתכונן לועידת השלום. הרשות הפלסטינית בהנהגתו של ערפאת הייתה ידועה בכפילות-לשון זו: הכוונות האמיתיות נאמרו רק בערבית, בעוד שבאנגלית, נאמרו הדברים שישראל והמערב היו צריכים לשמוע כדי להמשיך בתהליך, אשר כיום מכונה, 'תהליך השלום המרומה'. ערפאת הצליח בטקטיקת דו-הלשוניות בה נקט, וישראל נאלצה לשלם את המחיר הכבד של האמון ב'אנגלית של ערפאת'. ישראל ביצעה שוב ושוב וויתורים בהתאם לדרישותיו של ערפאת, בעוד שספגה מעל 1000 הרוגים ישראליים ועשרות אלפי פצועים במלחמת הטרור, אשר הונהגה על ידי הרשות הפלסטינית עצמה. מנהיג הרשות הפלסטינית כיום, אבו מאזן, היה יד ימינו ושותפו של ערפאת בתקופה בה הונה את ישראל והעולם. כיום, באנגלית, מדבר אבו-מאזן לישראל ולארה"ב דברי שלום. ובערבית, הוא מעביר לאנשיו, מסרים של אי-הכרה מוחלטת בישראל והבטחה להשמדתה. מסר של 'עולם ללא ישראל', מוחדר לאנשי הרשות הפלסטינית באופן בלתי-פוסק ע"י ההנהגה, באמצעי החינוך והתקשורת הפלסטיניים: תוכניות טלוויזיה, קליפים, תשבצים, ספרי לימוד , עיתונות ועוד. התודעה הפלסטינית נבנית יום-יום על הידיעה שישראל, היא למעשה "פלסטין", וזהו עניין של זמן עד שיצליחו לשחררה, את כולה. האם ממשיך אבו מאזן בטקטיקת דו-הלשוניות המוצלחת של ערפאת? זוהי חובתם של ממשלת ישראל ושל העולם לברר זאת, לפני שממשיכים בתהליך.
"הו אמא, הרסו את הבית שלנו הבית של אחי ושל השכן שלנו אל תיעצבי, הו אמי, התווספו לנו אבנים אנו פלסטינים אנו לא טרוריסטיםאנו בעלי הזכות, הו אמא, אנו רוצים להחזיר את הבית שלנו. יד ביד, ואמה באמה, נגן על אדמתך פלסטין נתפלל באל-אקצא המולד, מוסלמים ונוצרים ונשחרר את ארץ הדתות ונבנה את ירושלים של המולדות אנו בני התפארת, הו אמא, הכבוד שלנו מעל השמיים אנו פלסטינים אנו לא טרוריסטים אנו שוחרי החירות אנו לא טרוריסטים אנו בעלי הזכות, הו אמא, אנו רוצים להחזיר את הבית שלנו. הו אמא, הרסו את הבית שלנו הבית של אחי ושל השכן שלנו אל תיעצבי, הו אמי, התווספו לנו אבנים הו ערבי, הו בן האציל, דמך בדמי, ועניינך ענייני השלום יתחולל באחדות, הו אחי והו בן דודי האדמה הזאת ערבית בהיסטוריה ובזהות פלסטין ערבית בהיסטוריה ובזהות נחיה בשלום, הו אמא, וחיינו לא יאבדו… מירושלים ועכו ומחיפה ומיריחו ועזה ורמאללה מבית לחם ומיפו ומבאר שבע ורמלה משכם לגליל ומטבריה לחברון ומשכם לגליל ומג'נין לחברון אנו בשוחה אחת, הו אמא ונחישותנו כחרב" ________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום רביעי י''ט בחשון תשס''ח
11:22 31.10.07 |
|
16. שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח)
בתגובה להודעה מספר 15
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 31.10.07 בשעה 11:29 בברכה, פילוביץ שחף שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש"פ (פת"ח) מאת: איתמר מרכוס ויערה פירון | 31.10.2007 https://rotter.net/User_files/forum/gil1/472846436085a75e.doc בימים אלו, בעוד הרשות הפלסטינית מודיעה לעולם ולישראל, בשפה האנגלית, את דרישתה לפתור את הסכסוך בדרך של 'שתי מדינות לשני עמים', היא ממשיכה אל מול אנשיה, בשפה הערבית, להגדיר את כלל ישראל כ"פלסטין", ומבטיחה להשמידה ולשחררה.
קליפ חדש אשר משודר בימים אלו, על בסיס יומיומי ומספר פעמים ביום, בטלוויזיה הפלסטינית (ערוץ הפת"ח), מבטיח "לאמא" בהתרגשות, שכל עיר ישראלית "תשוחרר" - כיוון "שזהותה ערבית" ו"פלסטינית": "..נשחרר את ארץ הדתות... האדמה הזאת ערבית בהיסטוריה ובזהות, פלסטין ערבית בהיסטוריה ובזהות" בנוסף לכך, מגדיר השיר את היקף "פלסטין המשוחררת" העתידית, והוא כולל למעשה את ישראל כולה: לצפייה בקליפ המלא לחץ כאן http://youtube.com/watch?v=90numHeOMUo "הו אמא, הרסו את הבית שלנו הבית של אחי ושל השכן שלנו אל תיעצבי, הו אמי, התווספו לנו אבנים אנו פלסטינים אנו לא טרוריסטיםאנו בעלי הזכות, הו אמא, אנו רוצים להחזיר את הבית שלנו. יד ביד, ואמה באמה, נגן על אדמתך פלסטין נתפלל באל-אקצא המולד, מוסלמים ונוצרים (X2) ונשחרר את ארץ הדתות ונבנה את ירושלים של המולדות אנו בני התפארת, הו אמא, הכבוד שלנו מעל השמיים אנו פלסטינים אנו לא טרוריסטים אנו שוחרי החירות אנו לא טרוריסטים אנו בעלי הזכות, הו אמא, אנו רוצים להחזיר את הבית שלנו. הו אמא, הרסו את הבית שלנו הבית של אחי ושל השכן שלנו אל תיעצבי, הו אמי, התווספו לנו אבנים הו ערבי, הו בן האציל, דמך בדמי, ועניינך ענייני השלום יתחולל באחדות, הו אחי והו בן דודי האדמה הזאת ערבית בהיסטוריה ובזהות פלסטין ערבית בהיסטוריה ובזהות נחיה בשלום, הו אמא, וחיינו לא יאבדו… מירושלים ועכו ומחיפה ומיריחו ועזה ורמאללה מבית לחם ומיפו ומבאר שבע ורמלה (X2) משכם לגליל ומטבריה לחברון ומשכם לגליל ומג'נין לחברון אנו בשוחה אחת, הו אמא ונחישותנו (חדה) כחרב" הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 23-30/10/07 החשיבות בשידור קליפ זה, אינה רק בעובדה שהוא משודר בערוץ הרשמי של הנהגת הרשות הפלסטינית (פת"ח), אלא גם בתדירות הגבוהה בה הוא משודר במהלך היום, כשהוא מבטיח שוב ושוב את מחיקת ישראל מהמפה, וזאת, בזמן שהעולם מתכונן לועידת השלום. הרשות הפלסטינית בהנהגתו של ערפאת הייתה ידועה בכפילות-לשון זו: הכוונות האמיתיות נאמרו רק בערבית, בעוד שבאנגלית, נאמרו הדברים שישראל והמערב היו צריכים לשמוע כדי להמשיך בתהליך, אשר כיום מכונה, 'תהליך השלום המרומה'. ערפאת הצליח בטקטיקת דו-הלשוניות בה נקט, וישראל נאלצה לשלם את המחיר הכבד של האמון ב'אנגלית של ערפאת'. ישראל ביצעה שוב ושוב וויתורים בהתאם לדרישותיו של ערפאת, בעוד שספגה מעל 1000 הרוגים ישראליים ועשרות אלפי פצועים במלחמת הטרור, אשר הונהגה על ידי הרשות הפלסטינית עצמה. מנהיג הרשות הפלסטינית כיום, אבו מאזן, היה יד ימינו ושותפו של ערפאת בתקופה בה הונה את ישראל והעולם. כיום, באנגלית, מדבר אבו-מאזן לישראל ולארה"ב דברי שלום. ובערבית, הוא מעביר לאנשיו, מסרים של אי-הכרה מוחלטת בישראל והבטחה להשמדתה. מסר של 'עולם ללא ישראל', מוחדר לאנשי הרשות הפלסטינית באופן בלתי-פוסק ע"י ההנהגה, באמצעי החינוך והתקשורת הפלסטיניים: תוכניות טלוויזיה, קליפים, תשבצים, ספרי לימוד (ר' קישור למחקר אודות ספרי הלימוד ברש"פ http://www.pmw.org.il/Heb/Schoolbooks2007.pdf ) , עיתונות ועוד. התודעה הפלסטינית נבנית יום-יום על הידיעה שישראל, היא למעשה "פלסטין", וזהו עניין של זמן עד שיצליחו לשחררה, את כולה. האם ממשיך אבו מאזן בטקטיקת דו-הלשוניות המוצלחת של ערפאת? זוהי חובתם של ממשלת ישראל ושל העולם לברר זאת, לפני שממשיכים בתהליך. לצפייה בקליפ המלא לחץ כאן http://youtube.com/watch?v=90numHeOMUo _ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום חמישי י' באייר תשס''ח
20:43 14.05.08 |
|
69. דני גילרמן: ''האיסלאם - המקור למרבית הטרור העולמי
בתגובה להודעה מספר 15
|
"האיסלאם - המקור למרבית הטרור העולמי" פרסום ראשון: 14/05/08, 19:14 דני גילרמן
שגריר ישראל באו"ם: האיסלם חייב להתעורר ולהבין, שהוא המקור למרבית הטרור העולמי. הגיע הזמן שהאיסלם יתמוך בפיתרון שתי המדינות. קובי פינקלר במסגרת היום השני לוועידת הנשיא נערך פאנל מיוחד, אשר עסק בסוגיות גיאופוליטיות בוערות, בהשתתפות מומחי מדיניות ואסטרטגיה מרחבי העולם. סרגיי מרינוב, יו"ר הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, התייחס באריכות לסוגיית הגרעין האיראני ואמר את הדברים הבאים: "מובן מאליו שרוסיה מתנגדת לאירן בעלת נשק גרעיני. גרעין אירני אפשרי רק למטרות אזרחיות. יש למנוע מאירן השגת נשק גרעיני, שכן דבר זה מהווה סכנה לאנושות. לצורך כך, יש לדחוק את ההנהגה האירנית אל הקיר ולפקח מקרוב על מהלכיהם. אם נסיק שאירן מסרבת לפיקוח של סבא"א, רוסיה תגיב בהתאם". פאנל של מומחים פרס את השקפת עולמו בנוגע לעתיד הגיאופוליטי במזה"ת, תוך מתן דגש מיוחד על הסכנה האירנית ועל יחסי ישראל, הפלסטינים והקהילה הבינ"ל. השאלות המרכזיות שעמדו במוקד הדיון: לאן מועדות פניה של ישראל בזירה הדיפלומטית הבינ"ל? מהו המהלך הרצוי, שיביא להבראת המשק הפלסטיני? ומה יהיה עתיד האיסלם? ועוד. דניס רוס אמר בין היתר: "יחסיהם המיוחדים של ארה"ב וישראל נובעים, בין השאר, מכך שאף מדינה אחרת לא הייתה מוכנה להיות חברה נאמנה לישראל לאורך זמן. עם זאת, ישראל חייבת לשנות את דרכיה הדיפלומטית ולהיפתח יותר אל מדינות אחרות בקהילה הבינ"ל." "מ-1991 קיים נראטיב בינ"ל ברור של פיתרון שתי מדינות לשני עמים. לאחרונה, נראטיב זה מתערער, במיוחד מצד המדינות הערביות. הקהילה הבינ"ל חייבת להבהיר שפיתרון שתי המדינות הוא הפיתרון היחידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. המדינות הערביות המתונות חייבות לקדם שיתוף פעולה כלכלי ופוליטי עם ישראל. האיסלם המתון מראה סימני התנגדות לאיסלם הרדיקלי ודבר זה ניכר גם בשטחים, בהם נרקמת התנגדות לחמאס, במיוחד מצד צעירים. ארה"ב וישראל חייבות לתמוך במגמה זו. הגרעין האירני הוא סוגיה בוערת. הזמן דוחק והממשל (האמריקני) החדש יהיה חייב לגשת מייד לטיפול בנושא." אחריו דיבר שלמה אבינרי: "ישראל וארה"ב מתקשות בהתמודדותן מול האיסלם הרדיקלי, אך אסור להכליל מכך לגבי כלל האיסלם. לא מדובר בהתנגשות ציוויליזציות. ייבוא ערכים מערביים, כגון דמוקרטיה, לאיסלם, נידון לכישלון. רק האיסלם המתון יכול לפתור את בעיית האיסלם הרדיקלי." "כרגע, לא נראה שיכולה לקום מדינה פלסטינית. הפלסטינים חייבים לקדם את כלכלתם והפיתרון הטוב ביותר לכך, הוא יצירת מעיין "תוכנית מרשל" ערבית, אשר במסגרתה יעבירו המדינות הערביות הלוואות רבות לפלסטינים וישקיעו בהם כסף רב." שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, אשר נשא דברים מהקהל סיכם: "האיסלם חייב להתעורר ולהבין, שהוא המקור למרבית הטרור העולמי. הגיע הזמן שהאיסלם יתמוך בפלסטינים המתונים ובפיתרון שתי המדינות." http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175064 תזכורת: ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=מאז%20ומקדםשיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=מאז ומקדם#15 שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=מאז ומקדם#16 _________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שני כ''ו בחשון תשס''ט
11:02 24.11.08 |
|
83. הסרט הכי מדובר באירופה - ''Fitna the Movie''
בתגובה להודעה מספר 15
|
Video: Fitna the Movie: Geert Wilders' film about the Quran
-- Forwarded message -- From: Wolf Zalmanson <[email protected]> Date: Nov 24, 2008 9:00 AM Subject: הסרט הכי מדובר באירופה-חובה לראות ולהפיץ To: [email protected]
סרט של הבמאי ההולנדי הימני-קיצוני, גירט ווילדרס, על האיסלאם הקיצוני באירופה ובייחוד בהולנד. הסרט הוא באורך של 16 דקות וקשה לצפייה, אך מעניין ומפחיד. ווילדרס "ירד למחתרת" בגלל איומי רצח מפורשים של מוסלמים בהולנד, והסרט שהוצג בכמה אתרים באינטרנט, כמו YouTube, נגנז בשל איומים של מוסלמים. כרגע - ויתכן שזה רק לעוד יום-יומיים - ניתן עדיין לצפות בו. ב-google, עד שגם הם ייכנעו לאיומים האלימים של מוסלמים קנאים. (אם הקישור לא ייפתח, פשוט הקלידו את הכתובת האינטרנטית ותוכלו לצפות בסרט - אנא הדליקו רמקולים) http://video.google.com/videoplay?docid=3369102968312745410
מקור: http://video.google.com/videoplay?docid=3369102968312745410
תזכורת:
15. שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%E0%E6%20%E5%EE%F7%E3%ED#15לכל החולמים, לעולם לא יהיה שלום עם הפלסטינים, סרט מצורף https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%E0%E6%20%E5%EE%F7%E3%ED#20 ______ https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&view
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ששי ט''ו בכסלו תשס''ט
04:47 12.12.08 |
|
85. האם הח''כים הערבים יצפו בסרט פיטנה?
בתגובה להודעה מספר 83
|
פרסום ראשון: 11/12/08, 15:22 האם הח"כים הערבים יצפו בסרט פיטנה? ח"כ אלדד הזמין את הח"כים לכנס בו יוצג סרט "פיטנה", המתאר את מלחמת האסלאם בשאר העולם וביהודים בפרט. השאלה היא האם הח"כים הערבים יגיעו לכנס? חזקי עזרא תזכורת-פ"ש: הסרט הכי מדובר באירופה - ''Fitna the Movie'' (אם הקישור לא ייפתח, פשוט הקלידו את הכתובת האינטרנטית ותוכלו לצפות בסרט - אנא הדליקו רמקולים) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=83&viewmode=
יו"ר התקווה, ח"כ אריה אלדד, הזמין את חברי הכנסת ובכללם את הח"כים הערבים לכנס בו יוצג סרט "פיטנה", המתאר את מלחמת האסלאם בשאר העולם וביהודים בפרט האם הח"כים הערבים יגיעו לכנס?. במכתב כתב אלדד, "מעשי הטבח המזוויעים במומבאי חייבים להסב שוב את תשומת לבנו לאופיו הרצחני של הג'יהאד העולמי. מומבאי הצטרפה למפת הטרור האיסלאמי העולמי, כמו לונדון, ניו יורק וושינגטון מדריד, ירושלים ומוסקבה. מי שסבור שבארץ ישראל מתקיים סכסוך טריטוריאלי מקומי ולא חלק ממלחמת דת גלובאלית בין האסלאם לשאר העולם ועל כך ראוי שיחשוב שנית". בכנס שיתקיים בשבוע הבא ישתתפו פרופ' דניאל פייפס ופרופ ג'ון לואיס מארה"ב, פרופ' שלמה שרן ופרופ' דוד בוקעי מישראל, איתמר מרקוס - יו"ר מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית'. את ההרצאה המרכזית ישא חבר הפרלמנט ההולנדי חירט וילדרס שהפיק את הסרט הדוקומנטארי "פיטנה" המתאר את מלחמת האסלאם בשאר העולם וביהודים בפרט. הסרט, שהצגתו ברשתות טלוויזיה גדולות ובאתרי אינטרנט שונים נמנעה בגלל איומים וסחיטה של גופים אסלאמיים או מדינות מוסלמיות שונות, יוקרן במלואו בכנס. לאחר הקרנת הכנס יתקיים דיון בעניין". מחברי הכנסת הערבים טרם נמסרה תגובה בעניין השתתפותם בכנס זה. מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/182692 תזכורת:
שיר להשמדת ישראל בטלוויזיית הרש''פ (פת''ח) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=15&viewmode= _____
פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode= מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''? https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון י''ז בכסלו תשס''ט
15:42 14.12.08 |
|
87. ''זהו צעד ראשון למאבק בג'יאהד''
בתגובה להודעה מספר 83
|
פרסום ראשון: 14/12/08, 14:24 "זהו צעד ראשון למאבק בג'יאהד"בכנס בירושלים נערכה היום הקרנה של הסרט פיטנה החושף את האסלאם כדת המטיפה לטרור, אנטישמיות ושנאת נשים. המפיק: זהו צעד ראשון נגד הג'יאהד העולמי חזקי עזרא סרט וידיאו - 00:00 ח"כ אריה אלדד, מייסד מפלגת התקווה ויו"ר כנס ניצבים מול הג'יהאד, חשף היום פרטים אודות חקיקת חירום אנטי-מוסלמית שבכוונתו לקדם בכנסת הבאה. הצורך בחקיקה זו בולט בעיקר לנוכח אירועי הטרור האחרונים במומבאי, ומטרתה להלחם באיום שמציבה התפשטות האסלאם. "מטרתה של החקיקה להתעמת עם האויב מבפנים", אמר אלדד במהלך הכנס, "בבסיס החקיקה עומד הרצון שלי לשמר את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולהמשיך להלחם באלו הטוענים שאין עוד צורך במדינה יהודית, אלא במדינת 2 עמים". אלדד המשיך והסביר כי החקיקה תקרא לכל אזרח יהודי להצהיר על אמונים למדינת ישראל, לשרת את המדינה בשירות צבאי או לאומי, להביא סוף לאחזקה בלתי חוקית של אדמות, בניה לא חוקית, פשע מאורגן במגזר הערבי והטפות השנאה היוצאות מהמסגדים. בנוסף לחקיקה שנחשפה היום, באירוע נערכה הקרנה של פיטנה, הסרט השנוי במחלוקת של חבר הפרלמנט ההולנדי גירט וילדרס החושף את האסלאם כדת המטיפה לטרור, אנטישמיות ושנאת נשים. הסרט הספיק לעורר סערה ציבורית ברחבי העולם, וההקרנה במהלך כנס ניצבים מול הג'יהאד סימנה את הפעם הראשונה שהסרט הוקרן באופן פומבי בישראל. בין הדוברים בכנס היום ניתן היה למצוא מומחים בתחום האסלאם והמזרח התיכון כגון דניאל פייפס ואיתמר מרכוס. חבר הפרלמנט ויוצר הסרט פיטנה גירט וילדרס שוחח עם הקהל אודות הסרט, וכן דן בנושאים שונים הנוגעים לאסלאמיזציה של אירופה. לדבריו של וילדרס, "הכנס סימל את הצעד הראשון לקראת המאבק בג'יהאד העולמי. החקיקה שח"כ אלדד מקווה להעביר בכנסת ישראל היא חיונית למאמצנו, ובכוונתי להציג חקיקה דומה בהולנד" מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/182768 דוידזון חבר מתאריך 3.3.08 12755 הודעות, 55 מדרגים, 98 נקודות. ראה משוב יום ראשון י''ז בכסלו תשס''ט 14:30 14.12.08 אריה אלדד: בכנסת הבאה אקדם ''חקיקת חירום אנטי-מוסלמית'' פורסם: 14.12.08, 14:24 יו"ר מפלגת התקווה, ח"כ אריה אלדד, הודיע כי בכוונתו לקדם בכנסת הבאה "חקיקת חירום אנטי-מוסלמית". לדבריו, "הצורך בחקיקה זו בולט בעיקר לנוכח אירועי הטרור האחרונים במומבאי, ומטרתה להלחם באיום שמציבה התפשטות האיסלאם".
"החקיקה תקרא לכל אזרח יהודי להצהיר על אמונים למדינת ישראל, לשרת את המדינה בשירות צבאי או לאומי, להביא סוף לאחזקה בלתי חוקית של אדמות, בניה לא חוקית, פשע מאורגן במגזר הערבי והטפות השנאה היוצאות מהמסגדים", אמר אלדד. (אמנון מרנדה) מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3638233,00.html תזכורת: הזמנה אישית מיועדת לכולם, לצפות בסרט ''פיטנה'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=86&viewmode=האם הח''כים הערבים יצפו בסרט פיטנה? https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=85&viewmode= ועוד: הסרט הכי מדובר באירופה - ''Fitna the Movie'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=83&viewmode= ******** אל"מ חיסדאי: "היא הופתעה כמו המטכ"ל וכמו כל עם ישראל"
מקור:תמליל תמונות מהסרט על גולדה מאיר ואל''מ י. חיסדאי https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=15447&omm=32&viewmode=
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ' בחשון תשס''ח
16:38 01.11.07 |
|
17. ''של מי המדינה הזו?''
בתגובה להודעה מספר 0
|
של מי המדינה ? מאת בעז העצני From: בעז העצני ([email protected]) Sent: Thu 11/01/07 9:36 AM To: zahron x ([email protected]) בועז העצני הוא תושב קרית ארבע, בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות ומנהל חברה לשרותי רכב.
למרבה האבסורד, ישראל הופכת למדינה פרו - ערבית. מני מזוז הורה לממשלה שלא לנתק את החשמל לרצועת עזה. מדובר ביועץ משפטי שדעותיו הפוליטיות הקיצוניות מהוות כבר מזמן מקור השראה לגישתו "המקצועית" ששיאה היה בהחלטה לסגור לשרון את תיק "האי היווני", החלטה שהצילה את "ההתנתקות". הווטו האינסטינקטיבי של מזוז מונע הפסקת שירותים חיוניים ליישות טרוריסטית עוינת שממנה מופגזת ישראל יומם ולילה, ונחפרות מנהרות מתחת לגדר לצורך ביצוע מעשי רצח. בארה"ב, למשל, לא חלם שום יועץ משפטי לבלום את הסנקציות שהוטלו על עיראק בתקופת סדאם חוסיין ושגרמו למשבר כלכלי, מחסור בתרופות ותמותת תינוקות. גישתו של מזוז מהווה בעיה, אך הבעיה הגדולה יותר היא שהממשלה אינה מסוגלת לנטרל את השפעתו, וגרוע מכך היא אינה מעוניינת בכך. איזו ממשלה משאירה בתפקידו אדם בעייתי שכזה? מי בכלל שואל יועץ משפטי מה דעתו על מדיניות חוץ נגד האויב? איזו ממשלה מספקת לאויביה חשמל, מים, מזון ודלק, במקום לנסות לחנוק אותם בכל דרך? במשך שנים עוברים מישראל לעזה באופן חוקי צינורות המתכת שמהם מייצרים קסאמים. בהתאם להגיון הזה הממשלה הזו מסוגלת לאפשר אספקת חומרים לבניית פצצת אטום לאיראן. איך יתכן שלא מציבים בפני ערביי עזה את הברירה בין הפסקת התוקפנות לבין סיוע הומניטארי שלנו? למה אין אפילו שר אחד שאומר להם: "אם יש לכם מנהרות, ואתם יודעים להבריח? בבקשה תתחילו להבריח מזון, מים, גנראטורים ודלק. רוצים את העזרה ההומניטארית של "הסרטן הציוני"? יש לנו תנאים: הפסיקו לחלוטין את האש, חדלו מכריית מנהרות, החזירו מיד את גלעד שליט, התנצלו ושלמו לנו פיצויים על תוקפנות העבר כ"צעדים בוני אמון". לא תעשו זאת? מצידנו תרעבו, תצמאו, ותישארו ללא תרופות ודלק. כעת תבחרו". לא רק בדרג המשפטי והממשלתי, גם התקשורת אינה שואלת את השאלות הללו. וכך הגיעו כל המערכות העיקריות בישראל למצב נפשי פסיכוטי של הזדהות עם האויב, המלווה בהזנחת האינטרסים הישראליים. שדרות נהרסת, חיי תושביה הפכו לגיהינום, והממסד דואג לאוכלוסיית האויב היורה עלינו. כך, למרבה האבסורד, ישראל הופכת למדינה פרו - ערבית. בימים האחרונים פנה מג'אדלה לסורים בהצעה למסירת רמת הגולן. אומנם ישנם גם יהודים בממשלה שזו דעתם, אך שר ערבי זהיר צריך היה לשתוק בסוגיה הזו, לפחות עקב מראית עין של ניגוד אינטרסים באותו הקשר קשה לשכוח את קטע הווידיאו שבו נראה צעיר ערבי אומר לשר ראלב מג'אדלה, ערב מינויו: "אנחנו רוצים שתקבל תיק מאוד חשוב. יענו עם סודות מדינה, מבין? זה מאד חשוב". ומג'אדלה עונה לו: "עוד מעט". למי שדואג מחשיפתו לסודות מדינה יש עוד סיבה לדאגה. כך במקביל לרמיסה העקבית והמתמשכת של כל סממן רוחני יהודי בישראל, מתקיים תהליך נוסף של היחלשות פיזית ומנטאלית של ראשי המדינה ומערכותיה לעמוד על המינימום ההכרחי הנדרש לצורך עצם הקיום הפיזי היהודי במזרח התיכון. תזכורת: ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/forum/gil/7593.shtml
____________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום שני כ''א באייר תשס''ח
21:21 25.05.08 |
|
72. מכתב גלוי ופומבי לקיבוצים עוטפי עזה: ספרו של רילאנדי..
בתגובה להודעה מספר 18
|
מטה יהודי לאומי (מי"ל) "לא ארץ נכריה לקחנו לנו, ולא ברכוש-נוכרים משלנו, כי אם נחלת-אבותינו, אשר בידי אויבינו, בעת מן העיתים, בלא משפט-נכבשה. כאשר היתה לנו עת, השיבונו את נחלת-אבותינו" (מכתבו של שמעון החשמונאי לאנטיוכוס) טלפון: 03-5615353 E-mail: [email protected] 22 במאי 2008 60 לכבוד אחי ורעי היהודים בארץ ישראלג. א. נ., https://rotter.net/User_files/forum/gil1/4839adbb7f115cc4.doc א. ספרו של רילאנדי על ארץ ישראל בשנת 1695 מכתבי על הספר שהופץ ברשת לפני כשבוע, ממשיך לעורר התעניינות חריגה ובלתי צפויה. 1. הספר סותר לחלוטין תיאוריות פוסט-מודרניסטיות על "מורשת פלסטינית" או עם פלסטיני, מאושש ומחזק את השייכות של ארץ ישראל ליהודים ואת חוסר שייכותה המוחלט לערבים, ששדדו אפילו את השם הלטיני-רומי "פלסטינה" וניכסו אותו לעצמם. 2. מתוך הספר, רמאללה למשל, נקראה עד לפני כ - 200 שנה, "בתא'לה". כן זו אותה בית-אל, המוזכרת בתנ"ך, כ - 70 פעמים, שהייתה ישוב יהודי, מאז תקופת האבות. 3. שם הספר המלא וההוצאה : Palestina ex monumentis veteribus illustrata / Adriaan Reland. Published by Trajecti Batavorum, Utrecht, 1714. מהדורה אינטרנטית של הספר עומדת לשרות הציבור בקישור http://lib.haifa.ac.il/www/nedirim/eng/reelant.htm . על מנת לצפות בכתוב, יש לפעול לפי ההוראות בקישור ולהוריד תוכנה מתאימה. 4. אנו בקשר עם מספר הוצאות לאור. לאחר עבודת התרגום נתפנה לשלב הבא, הוא הוצאת הספר לאור, בשלב ראשון בעברית ואנגלית, ולהפצת הספר. ניתן לפנות ל אבירם פוליטי, מצוות הפרויקט ד"א [email protected] טלפון נייד: 054-6352454 ב. פורום עמק יזרעאל - ועדת המעקב הציונית בעמק היפה, מתכנס זה זמן, פורום יהודי לאומי, בראשות דור כנעני מכפר יהושע ובועז דרומי מאלוני אבא. הפורום דן בבעיות העם, המדינה וארץ ישראל. והם מנפיקים נירות עמדה, שיש בהם עניין, לכל יהודי החי בארץ אבותינו. פרטים נוספים: דוד כנעני, כפר יהושע, יו"ר 04-9834341 בועז דרומי, אלוני אבא, דובר 04-9837984 052-8717779 דוא"ל - [email protected] בלוג - http://vaada-zion.blogspot.com ג. תרומת דם מבעלי דם נדיר A לבית חולים לוונישטיין, להצלת ילדה דרוש תורם בעל סוג דם A. להתקשר 03-7546328. - 2 -
ד. מכתב גלוי ופומבי לקיבוצים עוטפי עזה רצ"ב מכתב שהופץ, ברשת האיימל, המדבר בעד עצמו. לא ידוע לי מי כתב אותו. קראו והגיבו. חברים יקרים בקיבוצי עוטף עזה, במשך שנים רבות חלקתם צירי נסיעה משותפים וחלקות אדמה שכנות עם מתיישבי גוש קטיף. כמוכם גם הם היו חקלאים ציונים, מלח הארץ, שרק רצו לפתח את יישוביהם ולגדל ירקות בשדותיהם. כמוכם גם הם שרתו בצה"ל בסדיר ובמילואים, ועודדו את בניהם לשרת במיטב היחידות הקרביות. רבים מהם הגיעו לגוש מהיישובים הסמוכים לכם, מעיירות הפיתוח וממושבים דתיים בסביבה. כן, נכון. הם היו דתיים. וימניים, רחמנא ליצלן. אז מה. בעומק ליבכם אתם יודעים שמדובר באנשים טובים וערכיים, המיטב שאפשר למצוא כאן במדינה. יחסי שכנות, אחווה ורעות יכלו לשרור ביניכם. הם שאפו לכך, אבל אתם, בהשראת אדמו"רים חילונים ופוליטיקאים מהשמאל הקיצוני, העדפתם לדגול ביחסי שכנות ואחווה עם האויב הערבי מעזה, ולטפח עוינות כלפי אחיכם חלוצי ההתיישבות. האמנתם שלמען השלום צריכה התובענות הפלשתינית האלימה לבוא על סיפוקה, כי אין טעם למות בגלל חלקת אדמה. במיוחד כשהיא לא שלכם. כאשר במסגרת 'יוזמת ז'נווה' הוצע למסור לפלשתינים חלק מאדמותיכם, זעקתם חמס. למה שדווקא אתם, אנשי שלום, תשלמו את מחיר השלום. לא היססתם להוקיע את מפעל חייהם של אחיכם ולהציגו כמכשול לשלום. ראיתם בהם גזלני אדמותיו של עם אחר, למרות שאיש לפניהם לא ניסה או האמין שניתן לגור ולפתח חקלאות על החולות של חוף עזה. בימי שישי נהגו נציגים שלכם להתייצב על ציר כיסופים שבו נסעו, ולדרוש מהם 'לחזור הביתה'. הבית שעד היום, כמעט שלוש שנים אחרי הגירוש, עוד לא הצליחו שלוחיכם בפוליטיקה לארגן עבורם, לאחר שגזלו מהם בכוח ברוטאלי את ביתם בגוש. לאחר שמהלכי אוסלו המופקרים שבהם תמכתם החלו לגבות את מחיר הדמים הצפוי, הצטרפתם לתובעים את נסיגת צה"ל והחרבת ההתיישבות, כי למה שנשלם בדם בנינו בשביל לשמור על המתנחלים. תמכתם בכל ליבכם באריאל שרון כשקם עליהם לגרש ולהחריב. התעלמתם מתיק השוחד שקיבלה משפחת שרון ובלבד שיביא חורבן לגוש קטיף והפיכת תושביה לפליטים. קיבלתם את מבוקשכם. התוכנית המדינית לה התאוויתם בוצעה בקשיחות אכזרית. היישובים חרבו, בתי כנסת הוצתו באש, מתים נעקרו מקבריהם, והמתנחלים גורשו אל עתיד לא ברור, ללא בית וללא מקורות פרנסה. ועכשיו אתם נמצאים במקומם. בתיכם הפכו למטרות. שדותיכם מטווחים ביריות. בכל רגע אתם וילדיכם נתונים לסכנה של פצצות שנופלות מהשמים וזורעות הרס ובהלה בין הבתים. בניגוד לעמידת הגבורה של שכניכם לשעבר, אתם לא רוצים להיות הפראיירים של המדינה. בכפר עזה, שם נרצח לאחרונה אחד החברים, מבקשות עשרות משפחות לעזוב. בעצם הייתם רוצים שכבר יעשו משהו. מבצע צבאי גדול עם כניסה מאסיבית לעזה שתעשה שקט להרבה זמן. אבל אתם לא יכולים להגיד את זה, הרי אתם אנשי שלום. אולי אתם גם מתביישים. הרי כולם מזהירים מפני מחיר הדמים הצפוי, ואיזו זכות יש לכם היום לדרוש את זה מעם ישראל? ביחידות הקרביות של צה"ל יש נוכחות דומיננטית ביותר של הכתומים. הם הזהירו מפני התוצאות החמורות של הנסיגה. האם הם צריכים לשלם את מחיר השגיאה המוסרית והביטחונית שלכם? ומה אחרי שניכנס לעזה, שהיא היום הרבה יותר חמושה ומבוצרת, ונכבוש אותה? האם נשלם מחיר דמים כדי להעביר את השלטון מאויב א' לאויב ב', מחמאס לפתח, מגדודי עז א-דין לגדודי אל-אקצה, מידי הנייה לידי אבו-מאזן? כדי שתהיה לכם מעט זכות לצפות לכל הקרבנות הללו לשם הצלת בתיכם ויישוביכם, לפחות תבקשו סליחה. הודו בטעותכם, המוסרית והביטחונית. עזרו לעם הזה לפקוח את עיניו, כפי שנפקחו עיניכם. בכבוד רב, חיים יואבי-רבינוביץ, רו"ח רכז המטה במרכז הארץ __________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ששי כ''א בחשון תשס''ח
01:21 02.11.07 |
|
21. תכנית השלבים על פי ד''ר ביילין:
בתגובה להודעה מספר 20
|
תורת השלבים 'ביילין ונחש צפע הסתגרו בלילה בחדר אחד, ובבוקר נמצא מת https://rotter.net/forum/gil/7734.shtml
תאוריה שהופרכה באופן הבוטה והאכזרי ביותר באינתיפאדת אלאקצא. למתנגדי המהלך המדיני מול הפלסטינים יש תמיד תשובה המצדיקה את התנגדותם: אם פועלים הפלסטינים באלימות, או אם הם אומרים דברים קשים, זו הוכחה שאין עם מי לדבר; אם הם מדברים בחיוב על שלום עם ישראל, יציג זאת הימין כחלק מ"תורת השלבים". תכנית השלבים התקבלה ב-1974, כאשר קבעה המועצה הלאומית הפלסטינית כי כל שטח שישוחרר מידי ישראל יהווה חלק מן המדינה הפלסטינית, עד אשר מדינה זו תהיה חזקה דיה להתגבר על ישראל. אין ספק שיש פלסטינים אשר לא השלימו מעולם עם קיומה של ישראל, וגם אם תקום מדינה פלסטינית לא יוותרו על חלומם לבטל את קיומה של המדינה היהודית, אך מובילי "תכנית השלבים" היו מי שהבינו כי לא תקום מדינה חילונית דמוקרטית בכל ארץ ישראל המערבית, כי המטרה הפלסטינית המעשית צריכה להיות הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, וכי הדרך לשכנע בכך את הציבור היתה להציג זאת כתכנית שלבים. מנהיגים פלסטינים אלה למדו זאת אולי מדוד בן-גוריון אשר הסביר לחבריו, בעל פה ובכתב, כי הסכמתו להקמת מדינה יהודית קטנה על פי הצעת ועדת פיל ב-1937 נבעה מכך שהאמין כי במדינה הקטנה יוקם צבא חזק שיוכל להבטיח את הרחבת גבולותיה בין אם מרצון ובין אם בכוח. הוא הבין שבדרך זו יגדלו סיכוייו לשכנע את חבריו לתמוך בדעתו, אחרי שנים שבהן האמינו כי ניתן יהיה להקים מדינה יהודית שתכלול לא רק את כל ארץ ישראל המערבית, אלא גם את צדו המזרחי של נהר הירדן. באופן פרדוקסלי מוכיחה האינתיפאדה עד כמה רעועה התפיסה הנאחזת ב"תכנית השלבים": הרי אילו היתה גישה זו מאפיינת באמת את ההנהגה הפלסטינית, היתה היא מסכימה למה שהוצע לה בקמפ-דיויד, מקימה מדינה פלסטינית, ומשתמשת בה ככלי למלחמה בישראל. דווקא העובדה שההצעות שהועלו בקמפ-דיויד נידחו על ידי הפלסטינים, ושהאינתיפאדה החלה כמה חודשים לאחר כשלון השיחות, מוכיחה בדרך הכואבת את הבל "תכנית השלבים" כהסבר למדיניות הפלסטינית. http://www.beilin.org.il/lexicon/lexicon_main.asp?topic_id=2&sub_topic_id=118 המרצע יצא מן השק: נביל שעת'=עראפת=זכות השיבה https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5504&forum=gil&viewmode=all&keywords=תכנית%20השלביםתזכורת: היום יום א' , 7-9-03 התכנס כנס מטעם תנועת 'שחר' של יוסי ביילין בנושא החיסולים. https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5504&forum=gil&viewmode=all&keywords=תכנית%20השלבים#60 מדיניות ההתנקשויות של ממשלת שרון כבר גבתה קרבנות רבים בקרב ישראלים ופלסטינים. תנועת שח"ר מקיימת כינוס מיוחד לדיון בתוצאות וההשלכות של מדיניות זו. משתתפים:
יוסי ביילין, יו"ר תנועת שח"ר יעל דיין, תנועת שח"ר תא"ל (מיל) נחמיה דגן, מבכירי חיל האויר וקצין חינוך ראשי לשעבר פרופ' דוד קרצ'מר, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית יזהר באר, מנכ"ל קשב – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל יוחנן ביין, שגריר ישראל באו"ם לשעבר מנחה: תא"ל (מיל) דורון קדמיאל, קצין תותחנים ראשי לשעבר יום א' 7.9.03, 16:15
בית ציוני אמריקה, רח' דניאל פריש 3, ת"א. לאישור השתתפות, ניתן להתקשר לטלמסר: 037653500 _____________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום שבת כ''ב בחשון תשס''ח
20:40 02.11.07 |
|
26. הראיון המלא: ''דרישה מישראל לוותר על דגל ישראל''
בתגובה להודעה מספר 20
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.11.07 בשעה 21:30 בברכה, פילוביץ שחף דיווח: 1/11/2007 מבט לתקשורת הפלסטינית טלוויזיה פלסטינית - דרישה מישראל לוותר על דגל ישראל: "מדוע אף-אחד לא דורש מישראל שתוותר על הדגל שלה?" בתגובה לפרסום של "מבט לתקשורת פלסטינית" מציעים בטלוויזיית הרש"פ להחליף את דגל ישראל מאחר ו"שני הפסים הכחולים מייצגים את הנילוס והפרת" מאת: איתמר מרכוס ויערה פירון ביום שני ה-29/10/07 פרסם "מבט לתקשורת הפלסטינית" ווידיאו-קליפ המשודר שוב ושוב בטלוויזיית הרש"פ (ערוץ הפת"ח), המגדיר את כל ערי ישראל, כגון יפו, חיפה ובאר שבע, כ"פלסטין" ומבטיח ל"אמא" את "שחרורם". יום לאחר מכן, התקבלה תגובה לפרסום, בצד הפלסטיני. לצפייה בראיון לחץ כאן: http://www.youtube.com/watch?v=eO97mqZcpEs בתוכנית בוקר בטלוויזיית הרש"פ (ערוץ הפת"ח), הגדירו, המנחה ופרשן פוליטי שהתארח בתוכניתו, את ביקורת "מבט לתקשורת הפלסטינית" על הווידיאו-קליפ המגדיר את יפו וחיפה כערים פלסטיניות, "כתפיסה ישראלית גזענית". מעבר לכך, הפרשן הפוליטי יצר השוואה בין שירים פלסטיניים המתארים את כל ישראל כ"פלסטין" וקוראים להשמדתה, לבין דגל ישראל, המוגדר על-ידו כסמל ישראלי לקיצוניות. זאת כיוון ש.... "שני הפסים מייצגים את הנילוס והפרת". הפרשן הפוליטי מוסיף ושואל "מדוע אף אחד לא דורש מישראל שתוותר על הדגל שלה לדוגמא...". המנחה מסיים בהבטחה: "אנו ערבים שהביקורות האלה יחלפו ואנו לא מתייחסים לשום נושא ולשום עניין.
לצפייה בשיר לחץ כאן: http://youtube.com/watch?v=90numHeOMUo "הו אמא, הרסו את הבית שלנו הבית של אחי ושל השכן שלנו אל תיעצבי, הו אמי, התווספו לנו אבנים אנו פלסטינים אנו לא טרוריסטיםאנו בעלי הזכות, הו אמא, אנו רוצים להחזיר את הבית שלנו. יד ביד, ואמה באמה, נגן על אדמתך פלסטין נתפלל באל-אקצא ובכנסיית המולד, מוסלמים ונוצרים [X() ונשחרר את ארץ הדתות ונבנה את ירושלים של המולדות אנו בני התפארת, הו אמא, הכבוד שלנו מעל השמיים אנו פלסטינים אנו לא טרוריסטים אנו שוחרי החירות אנו לא טרוריסטים אנו בעלי הזכות, הו אמא, אנו רוצים להחזיר את הבית שלנו. הו אמא, הרסו את הבית שלנו הבית של אחי ושל השכן שלנו אל תיעצבי, הו אמי, התווספו לנו אבנים הו ערבי, הו בן האציל, דמך בדמי, ועניינך ענייני השלום יתחולל באחדות, הו אחי והו בן דודי האדמה הזאת ערבית בהיסטוריה ובזהות פלסטין ערבית בהיסטוריה ובזהות נחיה בשלום, הו אמא, וחיינו לא יאבדו… מירושלים ועכו ומחיפה ומיריחו ועזה ורמאללה מבית לחם ומיפו ומבאר שבע ורמלה (X2) משכם לגליל ומטבריה לחברון ומשכם לגליל ומג'נין לחברון אנו בשוחה אחת, הו אמא ונחישותנו (חדה) כחרב" הטלוויזיה הפלסטינית - פת"ח, 23-30/10/07 כדבר הזה, אנו אומרים זאת על גבי מסך הטלוויזיה, זוהי אדמתנו וזוהי זכותנו להקים מדינה פלסטינית עצמאית". לאחר סיום דברים אלו, שודר שוב הווידיאו-קליפ המציג את יפו, חיפה ובאר שבע, כ"פלסטין" ומבטיח ל"אמא" את "שחרורם". להלן הראיון המלא: מתוך תוכנית "פלסטין בבוקר הזה", טלוויזיית הרשות הפלסטינית (פת"ח), מנחה: אחמד זאכי, אורח: סופר ופרשן פוליטי - נבהאן ח'רישה | 30/10/07, * שידור הקליפ "הוי אמא" מנחה: " 'אנו בעלי הזכות ואנו רוצים לחזור לביתנו' כך אומרות מילות השיר, נבהאן חרשייה, בנוסף לנושא השני, הישראלים אומרים ומתקיפים את טלוויזיה פלסטין שהשיר מדבר על יפו וערים פלסטיניות וייתכן שצריך להזהיר את כל הזמרים מפני התפיסה הישראלית בנוגע לשירה על ערים כמו ירושלים, בירות ומרג' עיון, חיפה, עכו, ויפו כיצד אתה רואה גזענות שכזו שמופנית כלפי ההיסטוריה והמורשת הפלסטינית, על אדמת פלסטין?" מרואיין: "1. ראשית אין פיתרון פוליטי, אין הסדר, פתרון פליטי לסוגיה הפלסטינית- הישראלית, לסוגיה הפלסטינית. בנוסף כל עוד שלא נסגר התיק בדרך של שלום, ואין הגעה לפיתרון מדיני כולל וצודק יישאר הסכסוך פתוח בכל היבטיו. הסכסוך יישאר פתוח בפלסטין ההיסטורית מהים ועד הנהר, עד אשר יהיה הסדר. 2. כאשר הזמר שר על כך שזכותנו לביתנו אין בכך חדש באופן מעשי זוהי זכות, זכות לשוב לביתנו". מנחה: "וישראל לא מכירה בכך עדיין" מרואיין: "זה טבעי. והדבר החשוב ביותר מהכל, יש כאן פיקוח ישראלי ומעקב ישראלי על כל הפעילויות התרבותיות, והאינטלקטואליות והפוליטיות שנערכות בפלסטין... בפועל, מי שמבצע זאת (את הפיקוח) הם מוסדות אזרחיים, לא ממשלתיים וארגונים שנתמכים על ידי הממשלה הישראלית והארגון הציוני העולמי. אומר על כך שהקיצוניות הישראלית ברחוב הישראלי רבה יותר מזו שברחוב הערבי. יש מי שאומר שישראל גבולותיה מהנילוס ועד הפרת. הסתכל על הדגל הישראלי שני פסים כחולים ובמרכזו מגן דויד, שני הפסים הכחולים מייצגים את הנילוס והפרת. מדוע אך אחד לא דורש מישראל שתוותר על הדגל שלה לדוגמא? מטרת ישראל להפעיל לחצים חזקים ואין ביכולתו של החזק להכריע את המאבק הישראלי-פלסטיני. מנחה: מצידנו בטלוויזיה הפלסטינית, אנו ערבים שהביקורות האלה יחלפו ואנו לא מתייחסים לשום נושא ולשום עניין כדבר הזה, אנו אומרים זאת על גבי מסך הטלוויזיה, זוהי אדמתנו וזוהי זכותנו להקים מדינה פלסטינית עצמאית. * שוב הקרנת הקליפ "הוי אמא"
לצפייה בראיון לחץ כאן: http://www.youtube.com/watch?v=eO97mqZcpEs _ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון כ''ג בחשון תשס''ח
05:44 04.11.07 |
|
27. חמאס: פלשתין לא ניתנת לחלוקה
בתגובה להודעה מספר 17
|
חמאס: פלשתין לא ניתנת לחלוקה פרסום ראשון: 02/11/07, 06:21
תנועת החמאס חוזרת ומדגישה, כי לא תוותר על מאבקה לשחרור כל פלשתין ומזהירה כי כל הסכם עם ישראל יהיה בטל ומבוטל. דלית הלוי
לרגל ציון יום השנה להצהרת בלפור (1917) שהבטיחה מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, מפרסמת תנועת החמאס הודעה רשמית, בה היא חוזרת ומדגישה את חתירתה הבלתי מתפשרת לשחרור כל שטח פלשתין, וסותמת בכך שוב את הגולל על טענות גורמים פוליטיים בישראל לפיהן ניתן להגיע להסדר מדיני עם החמאס. בהודעת החמאס נאמר בין היתר: יימשך הטרור - ההתנגדות תמשך בכל הדרכים והאמצעים האפשריים על מנת להחזיר את הזכויות... אנו לא נברח מזירת העימות... איש אינו יכול לזרוק את נשק ההתנגדות או לוותר על הלגיטימיות בשימוש בו. אנגליה אשמה במצב – על הקהילה הבינלאומית ובראשה בריטניה מוטלת האחריות ההיסטורית והמוסרית לכל ההשלכות של הצהרת בלפור והאסונות והטרגדיות שחווה העם הפלשתיני. אין ערך לכל הסדר מדיני - פלשתין היא ארץ בעלת מקורות ערביים ואסלאמיים... אסור לוותר על שעל מאדמתה... וכל הסכם שיחתם אשר יגרע דבר מהזכות ההיסטורית של העם הפלשתיני... ייחשב בטל ומבוטל. דבקים בשיבת הפליטים - לא נוותר על זכויות הפליטים ועל שיבתם לארץ האבות והסבים... לא נישא וניתן על זכויות אלה. ביטחון עצמי בניצחון - ההסיטוריה הפלשתינית רוויית דם השהידים... בנוסף לג'יהאד של לוחמי הג'יהאד והנחישות... יוכיחו לכיבוש כי ל"כיבוש הפושע" אין למקום על ארצנו... כלה ונחרצה מאיתנו להחזיר את האדמה... בכל מחיר של קורבנות ודם. אין לוותר על גרגר מפלשתין - פלשתין אינה ניתנת לחלוקה והיא ארץ אסלאמית, ערבית ופלשתינית והיא פיקדון על צווארם של כל המוסלמים. אנו כעם פלשתיני נישאר קו ההגנה הראשון... לא נוותר על גרגר מאדמתה ולא נתמקח על עקרונות היסוד הפלשתיניים בכל הנסיבות והתנאים, ההתנגדות תישאר האסטרטגיה אשר מאחוריה יעמוד העם הפלשתיני ולא ינטוש אותה גם אם ירבו הקורבנות. אנו נתנגד לכל המזימות אשר חותרות לגרוע מזכויותינו. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168124 ___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ששי כ''ח בחשון תשס''ח
02:58 09.11.07 |
|
32. שערוריה:חולדאי הורה להרוס בית כנסת ולהקים במקומו מתנ''ס
בתגובה להודעה מספר 17
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.11.07 בשעה 03:12 בברכה, פילוביץ שחף שערוריה: חולדאי הורה להרוס בית כנס ולהקים במקומו מתנ"ס לערביי יפו - שכונת גן תמר בגבעת עליה ביפו. מקור: אישי רון חולדאי, ראש עיריית ת"א
בשכונת גן תמר בגבעת עליה ביפו ישנו בית כנסת עתיק מעל 60 שנה. מזה מספר חודשים שנציג תושבי יפו הערבים בעירית תל-אביב ח"מ וסגן ראש העיר מר ריפעת טורק (שחקן כדורגל בהפועל תל-אביב) דרש להרוס את בית הכנסת הישן שקירותיו עומדים לנפול ושבקושי יש מניין (10 מתפללים) שבאים לבית הכנסת ולהקים מתנ"ס לתושבי יפו הערבים באיזור. הנושא עבר את כל ההליכים בועדת הבניה ומועצת העיר בברכתו של ראש העיר חולדאי. תושבי השכונה היהודים אשר סובלים מזה זמן רב להתנכלויות ולונדליזם, מוחים בתוקף על כוונת העירה להרוס את בית הכנסת העתיק וקצרה ידם מלהושיע.... *
השאלות שחייבות להישאל:
1. האם הרב הראשי לעריית תל-אביב הרב לאו מעורה בפרשה הזה...??
http://www.nrg.co.il/online/11/ART/929/575.html 2. איפה הרבנים הראשיים: הרב עמר והרב מצגר, האם הסיפור הובא לידיעתם?! הרבנים הראשיים חתמו על אמנת שלום עם מנהיגים אסלאמיים במפגש נדיר שהתקיים היום בין משלחת מנהיגי דת איסלאמיים עם הרבנים הראשיים לישראל חתמו המשתתפים על אמנה הקוראת לשלום. פורסם: ה' אלול תשס"ז, 19 נובמבר 07
המפגש התקיים בראשותו של וג'מאל אחמד המולאנה עומר אחמד אליאסי, מנהיג הדת המוסלמי הבכיר ביותר בהודו, שם חיים 40% מכלל המוסלמים בעולם, לבין הרבנים הראשיים לישראל הרב יונה מצגר והראשל"צ הרב שלמה עמאר. בתום המפגש חתמו המשתתפים על אמנה הקוראת לשלום בין העמים והדתות ומגנה טרור מכל סוג שהוא. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165844
3. האם התקשורת תחקרה את כל מה שקורה ביפו בכלל ולבית הכנסת בפרט במסגרת הדו-קיום...?!
ריפעת טורק. "אני ערבי, ערבי גאה, וקצת יותר ערבי מכל אלה שמלכלכים עלי"ריפעת (ג'ימי) טורק ערך השבוע סדרת פגישות ושיחות, לקראת האפשרות שיהפוך לסגן ראש העיריה הערבי הראשון בתולדות תל אביב - יפו פעיל ביפו: "זה כדי שראש העיריה יוכל להגיד בבחירות: 'הנה, מיניתי ערבי'" טורק: "אני לא עלה תאנה" http://www.tam.co.il/30_8_2002/chdashot1.htm
http://www.tam.co.il/7_11_97/news.html
http://news.msn.co.il/news/CriminalLawCourt/Criminal/200710/20071004134939.htm
לכל החולמים, לעולם לא יהיה שלום עם הפלסטינים, סרט מצורף https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=20&viewmode=
צלאח: ''עלינו לגרש את כל הישראלים מפלשתין, כי מדינת...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=22&viewmode= _ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח
15:06 13.11.07 |
|
43. ''מבחן התוצאה: ''בית הכנסת לא יהפוך למתנ''ס ערבי''
בתגובה להודעה מספר 32
|
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168461בית הכנסת לא יהפוך למתנ"ס ערבי ראשון: 13/11/07, 14:30 בישיבה שהתקיימה אתמול בעיריית תל אביב הוחלט לבטל תכנית להרס בית כנסת ישן ולא להקים במקומו מתנ"ס ערבי. שמעון כהן בתקופה האחרונה נשקלה בעיריית תל אביב אפשרות להרוס בית כנסת ישן ביפו ולהקים במקומו מתנ"ס לאוכלוסיה הערבית בעיר. לשאלת חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד אודות הכוונה המדוברת, הוברר לו כי בית הכנסת נטוש מזה זמן רב ולא נעשה בו שימוש. כיוון שכך הרי שהחוק המוניציפאלי מאפשר לעירייה לשנות את ייעודו לייעוד אחר ובלבד שיהיה זה לצורכי הקהילה. בימים הקרובים אמור היה חבר הכנסת אלדד להמשיך את בדיקת חוקיותה של התכנית. בין השאר ביקש אלדד את התייחסותם של גורמים בש"ס, אולם אלה טרם השיבו. עם היוודע דבר התכנית ביקשנו את אישור העירייה לדברים, אך התגובה התמהמהה מעט מהמקובל למרות הבטחות לתשובה מהירה. אתמול הגיע אישור רשמי לתכנית המדוברת, ובמכתב מהעירייה נאמר ש"שינוי ייעודו של בית הכנסת נמצא כעת בבחינה באגף נכסי העירייה. בסיום הבדיקה יוחלט האם לשנות את ייעודו". שיחות עם גורמים רבניים שערכנו גררו תגובה חריפה מאוד מצידם לתכנית המיועדת. "הרי קיים איסור הלכתי להרוס בית כנסת, גם אם הוא ישן", אמר לנו רב בכיר שכבר הבטיח "להיאבק עד שהעניין ירד מסדר היום". אחד מחברי הכנסת של ש"ס, המכהן גם הוא כרב, הבטיח גם הוא מאבק תקיף, "אהפוך את הכנסת", אמר והוסיף: "לא נאפשר מצב שכזה". הבוקר ביקשנו מעיריית תל אביב הבהרות נוספות בדבר המהלכים שקדמו להצגת התכנית להרס בית הכנסת. בנוסף ביקשנו לוודא מי במועצת העיר תומך במהלך, והאם ראש העירייה, רון חולדאי, בין התומכים. בתגובה נמסר לנו חגיגית שבדיוק אתמול הוחלט בישיבה שהתקיימה באגף לנכסי העירייה לבטל את התכנית ולהותיר את בית הכנסת על כנו. תזכורת לחשיפת הפשע המחריד:
שערוריה:חולדאי הורה להרוס בית כנסת ולהקים במקומו מתנ''ס https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=32&viewmode= _________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שני ב' בכסלו תשס''ח
07:42 12.11.07 |
|
35. בסאם אל-סאלחי: ''לא להכיר בישראל כ'מדינה יהודית'''
בתגובה להודעה מספר 17
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.11.07 בשעה 07:47 בברכה, פילוביץ שחף מ-ד-ה-י-םבאתר/עיתון "מחסום" פירסם מזכ"ל מפלגת העם הפלסטינית וחבר המועצה המחוקקת בסאם אל-סאלחי - שר התרבות את המאמר ממש בימים אלה ושימו לב לתוכן הדברים שבאים ונאמרים על ידי מזכ"ל מפלגת העם וחבר המועצה המחוקקת של הרש"פ, קיראו והפנימו יהודים יקרים לאן עם ישראל מובל דרך ועדת אנופלס. הכותב הוא מזכ"ל מפלגת העם הפלסטינית וחבר המועצה המחוקקת; המאמר פורסם במקור בערבית בעיתון הפלסטיני "אל-קודס" ותורגם לעברית בידי מערכת "מחסום"
נכון להיום מאמרו זה לא בא לידי ביטוי בתקשורת רבתי פרט לערוץ 7 שפירסם כתבה חדשותית בנושא בשעה 21:07 מאת: חגי הוברמן. להלן המאמר:
המסמך הפלסטיני החשוב ביותר, הזוכה גם לקונסנזוס לאומי, הוא הצהרת העצמאות. העם הפלסטיני שואף להקים את מדינתו על-פי מסמך זה, לא רק כמדינה רציפה בת-קיימא, אלא בעיקר כמדינה חופשית ריבונית, המבטאת את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית – מדינה שתוקם על כל השטחים שנכבשו ב-1967 ובירתה ירושלים.על מדינה זו להיות בעלת רצף טריטוריאלי. יש להבטיח את הרצף בין הגדה המערבית לרצועת עזה. הגדה המערבית היתה מאז ומתמיד, עד לפני השינויים שביצעה ישראל, רציפה ומחוברת בדרכים קצרים המחברות בין צפונה לדרומה ובינה לעורק הראשי שלה, ירושלים. היותה של המדינה בת-קיימא תלוי בראש וראשונה בריבונות אמיתית על כל השטחים ועל מה שבתוכם – על האוויר, על המים ועל אופי ניהולה – וכן במחויבות המדינות הערביות והבינלאומיות כלפיה. יש להבטיח את החירות של המדינה הזו ואי-התערבותה של ישראל בענייניה, לא מבחינה צבאית, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה פוליטית; ישראל, שהרסה את הרשות הפלסטינית בתוך 24 שעות בהתאם להחלטה ממשלתית, יכולה לעשות זאת גם למדינה פלסטינית שרק נולדה. רק מדינה כזו, לצד פתרון צודק של בעיית הפליטים בהתאם להחלטה 194, תהיה הבסיס לשלום. השלום אפשרי אם תקום מדינה פלסטינית ואם תובטח אי-התערבותה של ישראל בענייניה. שלום לא יושג רק באמצעות הכרה לא ברורה של ישראל בהקמת מדינה פלסטינית לא ברורה. המבחן האמיתי הוא התחלת סיום הכיבוש. לא יהיה אפשר לסבול מצב של המשך הכיבוש מחד והקמת המדינה מאידך. מפת הדרכים, שמשום-מה שני הצדדים אימצו מחדש כבסיס לחידוש תהליך השלום, אינה יכולה לענות על דרישות אלה. הפלסטינים מתנגדים למדינה פלסטינית בגבולות זמניים, כפי שקובע השלב השני של מפת הדרכים. מדובר בשלב ביניים שאולי יסתיים בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית עם גבולות זמניים וסממנים של ריבונית וחוקה חדשה, לקראת פשרה והסכמה על פתרון הקבע. שלב זה מחייב את הפלסטינים בשיתוף פעולה בטחוני עם ישראל, המשך נרמול חייהם של הפלסטינים, בניית המוסדות וכו'. במקביל דורשת ישראל, בין היתר, הכרה פלסטינית חדשה וברורה בה כמדינה "יהודית דמוקרטית". אסור להעניק לישראל הכרה כזו. יש להסתפק בנוסח ההכרה הכלול במכתב של המנוח יאסר ערפאת לראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין, בלי להתחייב לאופיה של מדינת ישראל. ההכרה של אש"ף בישראל, שלא העניקה הכרה מקבילה בו ובזכותו של העם הפלסטיני להקמת מדינה עצמאית, כלל הכרה מפורשת בזכותה של ישראל לחיות בשלום וביטחון והכרת אש"ף בהחלטות 242 ו-338. כל הכרה נוספת צריכה להיעשות בין שתי מדינות, מדינת פלסטין ומדינת ישראל. החלטת החלוקה משנת 1947, שדיברה על הקמת שתי מדינות בפלסטין, ערבית ויהודית, עם בינאום ירושלים, שירטטה את גבולות שתי המדינות ואת החלוקה הדמוגרפית ביניהן, תוך הבטחת שוויון מלא לכולם, איסור על כל אפליה אזרחית, פוליטית, כלכלית ודתית, והענקת זכויות אדם וזכויות פוליטיות מלאות לכל. החלטת החלוקה גם קבעה שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות. ישראל הפרה בצורה מסוכנת את המשמעות הזו של החלוקה. היא הרחיבה באמצעות כוחה הצבאי את גבולותיה והשתלטה על 56% משטח פלסטין ההיסטורית. יתרה מזו, ישראל הנהיגה מדיניות של טיהור אתני נגד הפלסטינים, כולל אלה שהיו אמורים לחיות בתוכה בהתאם להחלטת החלוקה. ספרו של ההיסטוריון הישראלי אילן פפה מציג הוכחות חותכות באשר לתוכניות והפרקטיקות של הטיהור האתני שביצעו מנהיגי ישראל.כך למעשה נולדה בעיית הפליטים הפלסטינים, ולא בגלל החלטת החלוקה עצמה, שאף היא מקפחת את העם הפלסטיני. זו הסיבה גם להמשך סבלם של בני המיעוט הלאומי הפלסטיני בתוך ישראל, שחיו תחת ממשל צבאי וסובלים עד היום מהפקעת אדמותיהם ומגירוש פנימי, נוסף למדיניות האפליה הגזענית והעדר השוויון. מובן שתוכנית הטיהור האתני לא הצליחה עד הסוף בגלל הדבקות של הפלסטינים שבתוך ישראל באדמותיהם ובבתיהם.שינוי משמעות המדינה היהודית שנקבעה בהחלטת החלוקה, ממדינה בעל רוב יהודי למדינה על טהרת הגזע היהודי, וביצועו באמצעות טיהור אתני, חוללו שינוי רדיקלי במשמעות של החלטות החלוקה. עתה חותרת ישראל שוב להקמת מדינה על טהרת הגזע היהודי ודורשת הכרה פלסטינית בכך. ישראל מעוותת בך את המשמעות של שתי מדינות כהכנה לקראת נקיטת צעדים חריפים נגד האזרחים הערבים. ישראל מבקשת להצדיק זאת באמצעות הצעות כמו חילופי אוכלוסין ושינוי גבולות 1967 – הצעות שנדחו על-ידי אש"ף ועל-ידי מנהיגי האזרחים הערבים. על ההנהגה הפלסטינית להמשיך בהתנגדותה לתוכניות אלה ולזכור כי מה שאיפיין את אש"ף היה הקשרים והיחסים עם כל חלקי העם הפלסטיני – בגולה וגם בתוך ישראל. עלינו לחזק את תפקידם של האזרחים הערבים בתוך ישראל ואת הנהגתם בכל הקשור במאבקם על אופיה של המדינה, שהם מהווים כ-20% ממנה. תהליך שלום אמור לקבוע את התוצאות הסופיות, והדבר דורש מישראל שינוי אמיתי במדיניותה, ולא דרישה מהפלסטינים להיכנע למציאות שהיא מנסה לכפות עליהם. הכותב הוא מזכ"ל מפלגת העם הפלסטינית וחבר המועצה המחוקקת; המאמר פורסם במקור בערבית בעיתון הפלסטיני "אל-קודס" ותורגם לעברית בידי מערכת "מחסום" http://www.mahsom.com/article.php?id=6350 תזכורת רילוונטית לנושא - מסמכים וסימוכין:
131. הצהרת בלפור, הצהרות, החלטות וועידות מאז ומקדם (מסמכים) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=131&viewmode=בן גוריון: ''בשם העם היהודי, התנ''ך הוא המנדט שלנו'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=116&viewmode= תכנית החלוקה של ועדת פיל ,1937 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=115&viewmode= סף מלחמת העצמאות....................... https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=43&viewmode= החלטה 242 !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=55&viewmode= החלטה 338, 339, 340 של מועצת הבטחון של האו''ם https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=90&viewmode= זכויותיו המשפטיות וריבונותו של העם היהודי !! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=60&viewmode= נספח/מסמך הסכם ''עמירב - חוסייני'' שנערך בשנת 1987 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=99&viewmode= נספח - גילוי דעת מס' 28 'פלסטין מוסלמית מהנהר ועד לים' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=101&viewmode= נספח: אמנת תנועת ההתנגדות האיסלמית-פלסטין'' (*חמאס*) https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=102&viewmode= נספח: ''כרוז של הג'יהאד האיסלמי שהופץ בשכם'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=103&viewmode= נספח: מטעם אש''ף, המפקדה הלאומית המאוחדת של ההתקוממות https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=104&viewmode= נספח: כרוז המפקדה הלאומית המאוחדת בשפה העברית לצה''ל https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=105&viewmode= נספח: מילון בזק - אירגונים, דמויות וסמלים = פלסטינים https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=106&viewmode= ''מאז ומקדם/ג'ואן פיטרס - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&omm=0 ****
"לא להכיר בישראל כ'מדינה יהודית'" פרסום ראשון: 08/11/07, 21:07
בכיר פלשתיני הודה שהפלשתינים לא הכירו עד כה במדינת ישראל כמדינה יהודית, ודרש שלא לתת לישראל הכרה כזו. חגי הוברמןבסאם אל-סאלחי - שר התרבות, מזכ"ל מפלגת העם הפלשתינית וחבר המועצה המחוקקת, כתב השבוע מאמר בעיתון הפלשתיני "אל-קודס" שבו הודה שהפלשתינים לא הכירו עד כה במדינת ישראל כמדינה יהודית, ודרש שלא לתת לישראל הכרה כזו. סאלחי כותב כי "במקביל להקמת מדינה פלשתינית דורשת ישראל, בין היתר, הכרה פלשתינית חדשה וברורה בה כמדינה "יהודית דמוקרטית". אסור להעניק לישראל הכרה כזו". "יש להסתפק בנוסח ההכרה הכלול במכתב של המנוח יאסר ערפאת לראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין, בלי להתחייב לאופייה של מדינת ישראל. ההכרה של אש"ף בישראל, שלא העניקה הכרה מקבילה בו ובזכותו של העם הפלשתיני להקמת מדינה עצמאית, כלל הכרה מפורשת בזכותה של ישראל לחיות בשלום וביטחון והכרת אש"ף בהחלטות 242 ו-338". "כל הכרה נוספת צריכה להיעשות בין שתי מדינות, מדינת פלשתין ומדינת ישראל. החלטת החלוקה משנת 1947, שדיברה על הקמת שתי מדינות בפלשתין, ערבית ויהודית, עם בינאום ירושלים, שירטטה את גבולות שתי המדינות ואת החלוקה הדמוגרפית ביניהן, תוך הבטחת שוויון מלא לכולם, איסור על כל אפליה אזרחית, פוליטית, כלכלית ודתית, והענקת זכויות אדם וזכויות פוליטיות מלאות לכל. החלטת החלוקה גם קבעה שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות". סאלחי מוסיף כי "על ההנהגה הפלשתינית להמשיך בהתנגדותה לתוכניות אלה ולזכור כי מה שאיפיין את אש"ף היה הקשרים והיחסים עם כל חלקי העם הפלשתיני – בגולה וגם בתוך ישראל. עלינו לחזק את תפקידם של האזרחים הערבים בתוך ישראל ואת הנהגתם בכל הקשור במאבקם על אופיה של המדינה, שהם מהווים כ-20% ממנה". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168340 __ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום חמישי ה' בכסלו תשס''ח
21:54 14.11.07 |
|
44. ערביי ישראל נגד ''מדינה יהודית''
בתגובה להודעה מספר 35
|
ערביי ישראל נגד "מדינה יהודית" ראשון: 14/11/07, 09:19חזית פלשתינית אחידה נגד הדרישה הישראלית להכרה פלשתינית באופי היהודי של המדינה. חה"כ צרצור: עמדת ישראל "חוצפה". דלית הלוי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מבקש להביא את הפלשתינים להכיר בישראל כ"מדינה יהודית". בכירים ברשות הפלשתינית, ובהם סאיב עריקאת ואחמד קריע (אבו עלא) כבר הכריזו, כי הפלשתינים לא יכירו באופי היהודי של מדינת ישראל וטענו, כי אין מדינה בעולם המגדירה את עצמה ע"פ הדת של תושביה. גם ההנהגה של ערביי ישראל שוללת לחלוטין את עמדת ממשלת ישראל, כפי שעולה מסדרת שיחות שניהל העיתון "אל-ח'ליג'" (14 בנובמבר 2007) עם חברי כנסת ערבים ואישי ציבור. חבר הכנסת וואסל טאהא (בל"ד) הגדיר את הדרישה הישראלית כ"פיצוץ המו"מ" וציין, כי שאלת אופי המדינה היא עניין של התושבים הגרים בה. לדבריו, הפלשתינים של 48' שוללים את היותה של המדינה "יהודית" ודורשים שתהיה מדינה לכל אזרחיה. חבר הכנסת איבראהים צרצור (רע"מ תע"ל) כינה את הדרישה הישראלית "חוצפה הנובעות מהיגיון עקום. חבר הכנסת מוחמד ברכה (חד"ש) אמר, כי משמעות ההצעה הינה הנחת מטעני חבלה במשקל כבד במטרה לפוצץ את תהליך השלום. הוא הוציא מכלל אפשרות שנושא ונותן פלשתיני כלשהו יסכים לכך, שכן "מדינה יהודית" מציבה סימן שאלה על האזרחות של פלשתיני 48', עלולה לפתוח את השער לגרושם ותשמוט את האפשרות לדבר על זכות השיבה. "ההסכמה על היות המדינה יהודית קשה יותר ובעל משמעויות מרחיקות לכת אף יותר מההצעה לבטל את זכות השיבה", אמר. חבר הכנסת אחמד טיבי ציין, כי מדובר בדרישה בזויה המוכיחה, כי ישראל אינה מתכוונת להגיע להסכם בוועידת אנאפוליס וכי הישראלים נושאים ונותנים עם עצמם. מנהיג התנועה האסלאמית ראיד סלאח צידד בהבעת עמדה פלשתינית בלתי מתפשרת בנוגע להשלכות ההרסניות על הבעיה הפלשתינית הנובעות הגדרת ישראל כמדינה יהודית. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168481 פילוביץ שחף חבר מתאריך 9.2.02 64009 הודעות יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח 07:07 13.11.07 4. הארץ - ''עריקאת: לא נכיר בישראל כמדינה יהודית'' היום בשער עיתון הארץ תחת הכותרת צה"ל מתאמן להסלמה בתום הוועידה, מצוטט סאיב עריקאת:"לא נכיר בישראל כמדינה יהודית" הציטוט הנ"ל נאמר לאחר תום ישיבה בין: שרת החוץ ליבני, אבו-עללללא, קונדוליסה רייס שרת החוץ האמריקאית וראש הצוות הפלשתינית סאיב עריקאת. עמוסכ חבר מתאריך 11.4.04 16825 הודעות יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח 17:12 13.11.07 אבו עלא: לעולם לא נכיר בישראל כמדינה יהודית כך ברגע זה ברשת ב' בדבריו ברמאללה אל האירופאים מאת ערן זינגר Q חבר מתאריך 8.10.01 8074 הודעות אור ליום רביעי ד' בכסלו תשס''ח 21:08 13.11.07 8. אבו עלא רק מראה לנו את פרוסת הנקניק הבאה בתוכנית השלבים הדוגלת בפסיעות קטנות והדרגתיות למימוש השמדת ישראל ולא רק במאבק מזויין , אלא גם במאבקים מדיניים ודיפלומטיים אשר יכרסמו את מדינת היהודים גם מבפנים (ראה ה"שמאל" וערביי ישראל) . הערבים ידועים (עוד מתקופת מוחמד) בהפרת הסכמים, כאשר בעיניהם ההסכם הוא רק צעד נוסף בתורת השלבים להשגת מטרותיהם ואין חשיבות לקיומו . Zarrillo חבר מתאריך 29.9.07 35 הודעות יום רביעי ד' בכסלו תשס''ח 17:32 14.11.07 13. גיא בכור אמר על זה בעבר: זכות הקיום של כל מנהיג ערבי במזה"ת היא על בסיס המאבק והסכסוך עם הישות הציונית. המאבק הוא מבחינתם לא אמצעי להשגת דבר כלשהו אלא לב העניין, המהות, העניין כולו. וכל השאר - ספינים ונסיונות הישרדות של שרון/אולמרט ודומיהם שיסכנו חיי אלפי בני אדם בשביל הקריירה האישית שלהם. ___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שני ב' בכסלו תשס''ח
09:52 12.11.07 |
|
36. היום בבג''ץ: פליט חברון ידרוש זכויות
בתגובה להודעה מספר 17
|
היום בבג"ץ: פליט חברון ידרוש זכויות פרסום ראשון: 12/11/07, 07:29פליט יהודי מחברון ישאל הבוקר את שופטי בג"צ: מדוע ממשיכים לגזול ממני את רכושי? ויתהה מדוע לא הוגדר כ'צד' בדיון על הנכס. שמעון כהן יוסף עזרא יליד חברון, בן למשפחת עזרא שהייתה המשפחה היהודית האחרונה שיצאה מהעיר, יגיע הבוקר לדיון בבג"צ, וידרוש להצטרף כ"צד" לעתירה שהוגשה ע"י תנועת השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו', והנוגעת לבתים שבבעלות משפחתו בחברון. כזכור, 'שלום עכשיו' דורשת לפנות את הבתים מדייריהם היהודיים באופן מיידי, בלא לאפשר להם אפילו זכות טיעון ושימוע בפני ועדת העררים הצבאית. עזרא הגיש את הבקשה לבג"צ, לאחר שקרא את תשובת המדינה לעתירה, ונוכח לדעת שפרקליטות המדינה מתעלמת ממנו ומזכויותיו בבית בו נולד, גדל, ואשר את ה'קושאנים' ושטרות הקניין שלו הוא מחזיק עד היום הזה. יוסף עזרא בן ה-75, שגלה מחברון כנער בן 15, זוכר היטב את הערבי שעבד אצל אביו ברעיית הצאן, והוא טוען כי בניו של אותו ערבי, משפחת אל עוויווי, הם שגזלו את בית המשפחה לאחר שנאלצה לעזוב את העיר. לדברי עזרא הבית בחברון נשאר בבעלותו במשך כל השנים, ולא הוקנה מעולם לאפוטרופוס הירדני. הוא מספר כי הרחיק בחיפושיו אחר צו-הקניה עד ירדן, אך לא מצא. גם הפרקליטות לא הציגה מעולם צו הקניה המתייחס לבית משפחת עזרא בחברון. יוסף עזרא טוען, כי תנועת 'שלום עכשיו' זועקת יחד עם הערבים את "זעקת הקוזאק הנגזל". "כמו עשו בפרשת השבוע, שזועק מרה על כך שיעקב אבינו "גזל" ממנו את הברכה, בזמן שהוא יודע היטב שהוא מכר ליעקב את הבכורה ושהוא-הוא הגזלן, שלא השאיר ליעקב ברירה אחרת אלא לקבל את מה שמגיע לו בדרכים של תחבולות". על עמדת הפרקליטות הוא אומר: "כיצד מעזה הפרקליטות להתעלם ממני, לזלזל בזכויות הקניין שלי, לנשל אותי מרכושי – ובו בזמן לדרוש לצרף להליכים המשפטיים המתנהלים בעניין הבית שלי את הערבים ששדדו את הבית הזה, מתוך הכרה ב"זכויות הקניין" שלהם?!". כיהודי, הוא מביע תחושת בושה מעמדת המדינה: "אין שום ספק, שאם מדינה אחרת כלשהי הייתה מתייחסת כך לרכושם של יהודים שנלקח מהם אך ורק בשל היותם יהודים – מדינת ישראל הייתה נזעקת ומכנה זאת – בצדק! – אנטישמיות". על המתיישבים היהודים בחברון הוא אומר: "הם שומרים על הנכס ונמצאים בו ברשותי. כל עוד לא מחזירים לי את הנכסים של משפחתי בחברון – שמורה לי לכל הפחות הזכות להשפיע על השימוש בהם. זה המינימום שהמדינה מחויבת לעשות, וזה כתוב במפורש במסמכים פנימיים סודיים של הפרקליטות הצבאית". דברים אלה של עזרא מבוססים על מסמכים פנימיים של הפרקליטות הצבאית שהגיעו לידי המחלקה המשפטית של הישוב היהודי בחברון, באחד המסמכים, עליו חתום היועץ המשפטי של איו"ש, אל"מ שרון אפק, נכתב במפורש כי "שומה על הממונה על הרכוש (-קרי: האפוטרופוס מטעם המדינה), במסגרת ניהולו את המתחם, להתחשב, ככל הניתן, ברצונותיהם של הבעלים המקוריים" וכי "קיימת אמירה מפורשת של שופטי בית המשפט העליון בבג"צ 1634/92 בדבר הצורך בצירוף הבעלים הרשומים להליך המשפטי". ואולם משום מה עמדה זו של הפרקליטות אינה באה לידי ביטוי במסמכים הרשמיים שהיא מגישה לבג"צ. לפני כ-3 שבועות, ביום ה-17/10, התייצב יוסף עזרא לדיון אליו הוזמן ע"י בג"צ. בהחלטה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת בייניש נכתב במפורש כי בקשת ההצטרפות שלו תדון באותו היום. יוסף עזרא המתין לדיון במשך כשעתיים. אולם באופן תמוה, הדיון לא התקיים כלל, ולא נתנה לו זכות הדיבור. לקראת הדיון בבג"צ הבוקר הגיש עו"ד דורון ניר צבי, המייצג את הישוב היהודי בחברון, פסק דין אחרון שניתן בסוגיה דומה, והקובע כי בהעדר צו-הקניה ממשיכים הבעלים המקוריים של הנכס להיות בעלי הזכויות היחידים בו. "בהיעדר פסק-דין אחר קשה להבין על מה מסתמכת פרקליטות המדינה כאשר היא טוענת שגם ללא צו הקניה מוקנה הרכוש לממונה הירדני..." על ההשוואה שעורכות "שלום עכשיו" ופרקליטות המדינה לרכוש הערבים שברחו מישראל ב-1948 אומר עו"ד ניר צבי כי מדובר בהשוואה נואלת, שכן יש הבדל משמעותי בין 2 המקרים: לפי החוק הבינלאומי, דין התוקפן לאבד את רכושו. ב-1948 הערבים הם שתקפו את מדינת ישראל שזה-אך נולדה, ואילו יהודי חברון לא תקפו איש, אלא הותקפו בטבח אנטישמי מחריד. ההשוואה בין 2 המקרים משוללת יסוד בחוק הבינלאומי, והיא מתאימה לכל היותר לאויבי ישראל אך לא לפרקליטות שאמורה לייצג את האינטרסים של מדינת ישראל. בתגובתו לצו-על-תנאי שהוציא בג"צ, טען עו"ד ניר צבי כי קבלת עמדתן המשותפת של 'שלום עכשיו' ושל פרקליטות המדינה ע"י בג"צ תהיה צעד חריג ובוטה שיעורר שאלות קשות בקרב הציבור וידרדר את אמון הציבור במערכת המשפט. "אם יחליט בית המשפט הנכבד לקבל את העתירה", כותב עו"ד ניר צבי, "יהיה בהחלטה זו בכדי להעלות מספר תמיהות וקושיות בקרב הציבור: · מדוע החליט בית המשפט לחרוג ממנהגו ולבטל החלטה של ערכאה מינהלית, ועוד כשמדובר בהחלטת ביניים. · מדוע החליט בית המשפט לחרוג ממנהגו ולבטל צו ביניים (צו מניעה) בשעה שהוא עצמו נעתר כדבר שבשגרה ומוציא צו ביניים לבקשת כל עותר פלשתינאי שבונה בית בלתי-חוקי. · מדוע החליט בית המשפט האמון על שמירה על כבודה של מערכת המשפט לתת את ידו ולהטביע את חותמו על ביזוי קיצוני של ערכאה שיפוטית ע"י תנועת 'שלום עכשיו'. (-הכוונה לביזוי ועדת העררים הצבאית, שהוגדרה ע"י שלום עכשיו כמי ש"עושה קומבינה" עם המתנחלים) · מדוע החליט בית המשפט האמון על השמירה על זכויות האזרח לתת את ידו לפגיעה כה חמורה בזכויות הקניין של בעל הנכס, עד כדי אי- צירופו כ"צד" להליך הנוגע לנכס שבבעלותו, בניגוד גמור לכללים שנקבעו ע"י בית משפט נכבד זה. · מדוע החליט בית המשפט האמון על זכות השימוע וההידיינות המשפטית לחרוג ממנהגו ולהורות על פינוי מיידי של המתגוררים בנכס עוד טרם מוצה הדיון המשפטי בעניינם בניגוד לנעשה בתביעות סילוק יד. לנוכח כל אלה מציע עו"ד ניר צבי לבג"צ לדחות את עתירת 'שלום עכשיו', על מנת שלא לדרדר עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168407 ___________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח
11:25 13.11.07 |
|
40. כתובת נקבת השילוח - לישראל (מחווה טורקית)
בתגובה להודעה מספר 17
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.11.07 בשעה 12:15 בברכה, פילוביץ שחף היום פורסם בידיעות אחרונות (מצ"ב) שנשיא טורקיה עבדוללה גול נענה במחווה לנשיא מדינת ישראל שמעון פרס להשאיל את "נקבת השילוח" - אוצר אירכיאולוגי בכדי להציגה בתערוכה במסגרת החגיגות שישים למדינת ישראל. העיתונאי יובל קרני שמדווח לנו מאנקרה שכח, לא ידע או בכוונת מכוון לא הזכיר שכבר לפני 4 חודשים נשיא טורקיה הבטיח לראש עירית ירושלים אורי לופליאנסקי את אותה מחווה.....תזכורת מחודש נובמבר 2006: http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/190174#rss
להלן "נקבת השילוח"
להלן הידיעה שפורסמה בעמוד 31:
כמו כן ממש עכשיו בדקה ה-26 בתכניתו הכל דיבורים עם ירון דקל מאזכרים את האנקדוטה הזו.....
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168458 למי הקרדיט? לפרס או ללופוליאנסקי? ראשון: 13/11/07, 12:02
ע"פ דיווח בטורקיה נשקלת שם בקשת פרס להעברת כתובת השילוח לתערוכה בישראל. אולם החלטה כזו התקבלה בעבר בעקבות בקשת לופוליאנסקי. שמעון כהן במהלך שיחתו עם נשיא טורקיה, עבדאללה גול, ביקש נשיא המדינה שמעון פרס לאפשר העברה של כתובת השילוח מהמוזיאון באיסטנבול לירושלים לתצוגה שתתקיים במשך תקופה מוגבלת. על פי דיווחים ממשלחת הנשיא הבהיר הנשיא הטורקי כי ישקול את הבקשה בחיוב ואולי יבקש את העברת הכתובת הייחודית לישראל כמחווה לקראת אירועי השישים למדינה. ואולם נדמה שבקשתו של הנשיא פרס מעט מיותרת. זאת כיוון שכבר לפני כארבעה חודשים דווח כאן ובאמצעי תקשורת נוספים על החלטה טורקית להעביר את הכתובת לתצוגה זמנית בירושלים. זאת לבקשתו של ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי. האם נדרשה בקשתו של הנשיא ממקבילו הטורקי כדי לשדרג את הבקשה, או שמא מדובר במרוץ אח"מים אחר התהילה שבהשבת כתובת השילוח הייחודית לירושלים? לא ברור. נזכיר כי כתובת השילוח מתעדת את רגעי סיום חפירת נקבת השילוח בידי אנשיו של חזקיהו המלך. הכתובת, שנחשפה לפני למעלה ממאה ועשרים שנה בחפירות בירושלים, נלקחה בימי השלטון העותומאני בארץ ישראל והועברה לטורקיה, שם כאמור, היא מוצגת עד היום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. חשיבותה של הכתובת בולט על פני עתיקות אחרות שכן מדובר בתיעוד נדיר ומדוייק של אירוע מופלא המופיע בתנ"ך. בכתובת נכתב: "תמה הנקבה. וזה היה דבר הנקבה בעוד מניפים החוצבים את הגרזן איש אל רעהו ובעוד שלוש אמות להינקב נשמע קול איש קורא אל רעהו כי היתה זדה בצור מימין ומשמאל וביום הנקבה בכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן אל גרזן וילכו המים מן המוצא אל הברכה במאתיים ואלף אמה ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים". מדובר בטקס התואם לחלוטין לאמור בספר מלכים ב' ובדברי הימים. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168458 **********
נקבת השילוח יבשה, אתמול. מי הגיחון מופנים אל נחל קדרון
לראשונה אחרי 100 שנה: נקבת השילוח יובשה למחקר מאת נדב שרגאי | mailto:[email protected] הארכיאולוגים מדמיינים את רעש החציבה מלפני 2,700 שנה הפעם האחרונה שבה הופסקה זרימת המים בנקבת השילוח היתה לפני כמאה שנה. הארכיאולוג הצרפתי, האב ואנסאן, עמיתו של מונטגיו פארקר הבריטי שחפר בתחומי עיר דוד שבירושלים, ייבש את הנקבה, חקר אותה מעט ותיקן את הטיח שחיפה את קרקעיתה וקירותיה. החפירה של פארקר בעיר דוד עוררה בשעתו התרגשות עזה בעולם המוסלמי. פארקר הואשם, כי כרה בחשאי מנהרה אל מקום המקדש והוציא מתוכה את לוחות הברית וכלי המקדש. אתמול שוב נרשמה היסטוריה קטנה בנקבת השילוח, אך הפעם - ללא מהומה. מרכז המבקרים עיר דוד, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות הפסיקו באופן יזום את זרימת מי מעיין הגיחון אל תוך הנקבה, והיא תשאר יבשה לצורך תיקונים ומחקר עד סוף החודש. משאבה שהובאה מאחד הקיבוצים בצפון שואבת 130 מ"ק מים לשעה ומזרימה אותם לאגן הניקוז של נחל קדרון. הארכיאולוגים אלי שוקרון מרשות העתיקות והפרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה יפקחו על תיקון הטיח שנפגע לאורך השנים בלא מעט מקומות בנקבה, ויסתמו בורות קטנים שנוצרו במקום. לארכיאולוגים גם תינתן הזדמנות לחקור מחדש את הנקבה כאשר היא יבשה - לראשונה אחרי 100 שנה. "כאשר אין מים", מסביר הארכיאולוג שוקרון, "ניתן להתבונן בכיווני החציבה, למדוד מחדש את מידותיה, ולחקור אותה בדרך שלא ניתנת לביצוע כאשר המים זורמים בה". הוא תיאר אתמול מעט מתחושותיו: "זה מדהים, ללכת בנקבה היבשה ולדמיין את הפועלים שחצבו בה לפני כ-2,700 שנה". רק באחרונה חשפו רייך ושוקרון מערכת של תעלות ניקוז תת קרקעיות בעיר דוד, שאליהן נמלטו אחרוני המורדים בתקופת חורבן הבית השני. הם מצאו במקום סירי בישול וכלי חרס ואבן, וגילו התאמה בין המערכת שחשפו לבין תיאור המנהרות והתעלות הללו אצל יוסף בן מתתיהו. "העריצים (היהודים, נ"ש)", כתב יוסף בן מתתיהו, "עזבו את המגדלים, ונכון הדבר כי בידי האלוקים הושלכו משם, וברחו אל העמק אשר מתחת לשילוח, וכאשר השיבו רוחם מעט, ורווח להם מפחדם, מיהרו לרוץ אל... הקרוב שמה, אולם לא מצאו בנפשם עוז בצרתם הגדולה, כי הפחד והאסונות הכשילו את כוחם, ובידי השומרים, עלה להודפם ולהפיצם, ואחד אחד נמלטו אל המנהרות..." http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=814516&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 __________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ראשון ח' בכסלו תשס''ח
20:20 17.11.07 |
|
45. ח''כ אריה אלדד: ''הנשיא (פרס) הפוסט ציוני הראשון''
בתגובה להודעה מספר 17
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.11.07 בשעה 20:25 בברכה, פילוביץ שחף "הנשיא הפוסט ציוני הראשון" - האמנם מדינה יהודית? אריה אלדד, פורסם היום במעריב 16.11.2007 https://rotter.net/User_files/forum/gil1/473f2d213f69ac9c.doc במטוס לטורקיה, בתחילת השבוע התראיין נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, ואמר לכתב גלי צה"ל :"מאה וחמישים אלף מקומות עבודה לפלשתינאים ביהודה ושומרון חשובים יותר מחמישה עשר אלף עולים."
"חזון המזרח התיכון החדש" של פרס, שהטביע אותנו בים של דמים כתוצאה מהסכם אוסלו שלו, הכיל בתוכו את הרעיון כי שגשוג כלכלי יביא שלום לאזורנו. הרעיון עלה באש האינתיפאדה השנייה. אבל פרס לא נואש, ובדרכו להצהיר בטורקיה על חזון המדינה הפלשתינאית שלו , המשגשגת לצד ישראל, חשף עצמו בלי היסוס כנשיא הפוסט ציוני הראשון של ישראל. עולם הדימויים של פרס רחב. לו היה רוצה להמשיל משל אחר, ולומר כי מאה וחמישים אלף מקומות עבודה לערבים חשובים יותר ממאה וחמישים אלף רובים לצה"ל– היה ודאי מבצר את מעמדו כשוחר שלום, ודבק בעקביות ברוח "המזרח התיכון החדש" שלו. אך הוא בחר להציב במשוואה שלו אגף השומט את הקרקע מהבסיס הציוני של מדינת ישראל. רווחת הערבים חשובה יותר מהעלייה לישראל. האם לא היה זה ממש דברו של הספר הלבן הבריטי שהתנה את מספר העולים היהודים לפלשתינה=א"י ב"יכולת הקליטה הכלכלית" של הארץ, קרי בתעסוקה ובאבטלה בקרב הערבים? האם לא האשימו אז מנהיגי היישוב את בריטניה בבגידה בציונות? פרס, משקף בדבריו את מדיניותו של אולמרט וממשלתו. הם מוכנים, בשם הבעיה הדמוגרפית כביכול, ועל מנת "לשמר את ישראל כמדינה יהודית", לסגת מיהודה ומהשומרון, לגרש מאות אלפי יהודים מבתיהם, לחלק את ירושלים ולהקים בה לראשונה בהיסטוריה עיר בירה לערבים. לו לפחות, למראית עין של ציונות, היו מדברים באותה נשימה גם על הצורך להעלות לישראל מיליוני עולים יהודים, ניתן היה לטעות ולהבין כי דמותה היהודית של ישראל אכן חשובה להם. אבל פרס, אולמרט, וחיים רמון כבר לא שם. הם מוכנים גם להכניס לארץ – ומה עם הדמוגרפיה? – "לא יותר ממאה אלף פליטים ערבים". פרשנים מדיניים טוענים שציפי לבני ואהוד ברק מתנגדים לרעיון. יש להניח כי התנגדותם לזכות השיבה לא תחזיק מעמד יותר ממה שהחזיקו מעמד אלף השבועות שנשבעו לירושלים, "בירת הנצח המאוחדת לנצח של עם ישראל לנצח נצחים". הם אינם ציונים עוד , כי אין חצי ציונות. מי שבגד בארץ ישראל ובירושלים, בהכרח בוגד גם בעמוד התווך של הציונות, בעלייה יהודית לארץ, וממיר אותה בהעדפת תעסוקה ערבית על עלייה יהודית, ובנכונות להכניס פליטים לישראל. ממשלת אולמרט מתגאה כי היא הראשונה בה מכהן שר ערבי. שר המדע ראלב מג'אדלה בא השבוע לכנסת כדי להשיב על שאילתא שלי בעניין הרס העתיקות בהר הבית בידי הואקף. שר המדע מופקד על ביצוע חוק העתיקות, ורשות העתיקות כפופה לו. והשר הערבי הראשון , חבר בממשלת אולמרט , הצהיר מעל דוכן הכנסת כי מבחינתו חוקי מדינת ישראל אינם חלים על הר הבית, ואם יצטרך לבחור בין נאמנותו לתפקידו כשר ובין נאמנותו לאסלאם וללאומיות שלו – יעדיף את דתו ועמו. בימים שבישראל הייתה ממשלה ציונית לא היה מג'אדלה מוציא את לילו כשר, והיה נאלץ להתפטר למחרת. השר שנשבע להיות נאמן למדינת ישראל ולחוקיה מוכיח מה שטוענים רבים – שהערבים אינם נאמנים למדינת ישראל, אלא מעדיפים את לאומיותם הערבית. אבל אין הוא צריך לחשוש לכיסאו. הוא מייצג כנראה נאמנה את פרצופה של ממשלת ישראל, ממשלה פוסט ציונית, עם ראש ממשלה המוכן להתחיל לממש את "זכות השיבה" של הפליטים הערבים, מוותר גם על התביעה כי הערבים יפרקו את ארגוני הטרור מנשקם לפני כל נסיגה ישראלית, ומתעלם מהצהרת החמאס כי ישתלט מיידית על כל שטח שתפנה ישראל ביהודה ובשומרון. אם נשיא ישראל, סמל המדינה, מעדיף ערבים על יהודים, אין להבין מה פשר התביעה הצבועה של ישראל כי הפלשתינאים יכירו בישראל כמדינה יהודית. וכי מדוע צריך אבו מאזן להיות ציוני יותר מפרס? יהודי יותר מאולמרט? אבו עלא, המייצג את אבו מאזן במשא ומתן "בנושאי-הליבה-שלא-מדברים- עליהם" סטר בפרצופה של ישראל הדוהרת לאנאפוליס כמוכת אמוק, והודיע כי הפלשתינאים לעולם לא יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית. ממשלת ישראל תתאושש בקלות מסטירת הלחי הזו, ותגיע במהרה למסקנה שאין צורך להתעקש על מה שהם עצמם כבר אינם מאמינים בו. תזכורת רילוונטית 0התמונות לעיל הוספו על ידי-פ"ש):
שמעון פרס https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&omm=0''של מי המדינה הזו?'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=17&viewmode= ''המלחמה השביעית'' - איך נצחנו ולמה הפסדנו..... https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6279&forum=gil&omm=0 ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&omm=0 _ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ראשון ח' בכסלו תשס''ח
21:27 17.11.07 |
|
46. ועדת המעקב: לא להכיר בישראל כ''מדינה יהודית''
בתגובה להודעה מספר 45
|
Mאור חבר מתאריך 4.4.07 522 הודעות אור ליום ראשון ח' בכסלו תשס''ח 19:44 17.11.07 ועדת המעקב: לא להכיר בישראל כ''מדינה יהודית'' ועדת המעקב: לא להכיר בישראל כ"מדינה יהודית"ההחלטה התקבלה בעקבות דרישת חד"ש והמפלגה הקומוניסטית הישראלית לקבל עמדה רשמית נגד הגדרת ישראל כמדינה יהודית לפני ועידת אנאפוליס. חברי הוועדה ישלחו את עמדתם גם לקוורטט, לליגה הערבית ולממשלת ישראל רועי נחמיאס פורסם: 17.11.07, 19:23 ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל קיבלה היום (שבת) פה אחד את ההחלטה לדחות את דרישת ישראל מהפלסטינים להכיר בה כ"מדינה יהודית", במסגרת המשא ומתן. גם הפלסטינים הודיעו כי הם לא יכירו בישראל כ"מדינה יהודית". ההחלטה התקבלה בעת ישיבתה של הוועדה בנצרת. הוועדה התכנסה בעקבות דרישתן של חד"ש והמפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). בפנייה, שנשלחה באמצע השבוע מחד"ש וממק"י לוועדת המעקב, נדרשו חבריה לקבל עמדה אחידה ורשמית נגד הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, עוד טרם כינוס ועידת אנאפוליס. הערכה היא כי בתוך כמה ימים ינוסח המסמך הרשמי על דעתם של חברי ועדת המעקב, והוא יישלח לממשלת ישראל, לאש"ף, לקוורטט, לליגה הערבית ליתר הגורמים הרלוונטיים. הדרישה לגבש את העמדה הזו נולדה בעקבות החשש שהביעו בחד"ש ובמק"י כי הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית "תרע את המצב של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל (ערביי ישראל – ר.נ.) עוד יותר, וזאת בנוסף לכך שהדבר יהווה מחסום בפני מימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לישראל". במהלך הישיבה, בה נכחו נציגי המפלגות השונות, אמר יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה: "ההגדרה הזו היא שלב חדש במערכה להישארותנו במולדתנו ולעמידתנו האיתנה". מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, ח"כ לשעבר מוחמד נפאע, אמר: "איננו מצפים לדבר מוועידת אנאפוליס. אין לצפות לכל טוב מהבית הלבן ומכל הוועדות שהוא יוזם. זהו מסמך חשוב בעיקר לאוכלוסייה הפלסטינית בישראל, שמהווה אחוז נכבד מכלל האוכלוסייה הפלסטינית והיא תהיה הנפגעת הראשונה מההגדרה הזאת". ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד) ביקש שההצהרה תכלול התייחסות גם לשאר סוגיות הליבה. הוא הוסיף כי הוא מתנגד להגדרה זו באופן עקרוני ולא רק בגלל שהיא הונחה מחדש על השולחן במהלך המשא ומתן. יו"ר ועדת המעקב, שאוקי חטיב, אמר כי החזון העתידי של ערביי ישראל, שפירסם ועד ראשי הרשויות המקומיות לפני כמה חודשים, כבר התייחס להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית וכי הגדרה זו כבר נדחתה, אולם עמדה זו גררה תגובות נזעמות מצד ראשי השלטון בישראל על ראשי ועדת המעקב. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472417,00.html lurker חבר מתאריך 18.9.05 1034 הודעות אור ליום ראשון ח' בכסלו תשס''ח 21:00 17.11.07 2. למי עוד צריך לומר בוקר טוב אליהו? אם עדיין נותרו כמה יהודים, במדינה הזו, שלא רואים נכוחה, הרי הם זקוקים לאשפוז מיידי.
____________________-
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון ח' בכסלו תשס''ח
02:40 18.11.07 |
|
47. יחס הרש''פ והפלסטינים למקומות קדושים ליהודים ביו''ש:
בתגובה להודעה מספר 17
|
לא נשכח חבר מתאריך 22.10.07 38 הודעות יום ראשון ח' בכסלו תשס''ח 02:22 18.11.07 מאמר/מחקר מאיר עיניים של נדב שרגאי: קרדיט: המרכז הירושלמי לעניני ציבור ומדינה, http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=202&IID=10089יחס הרש"פ והפלסטינים למקומות קדושים ליהודים ביהודה ושומרון: קבר רחל כמקרה מבחן נדב שרגאי 15 נובמבר, 2007 * בספטמבר 1997 שברה התקשורת הישראלית את שגרת דיווחי הכרוניקה בנושאי בטחון וחברה. לימים אחדים התאחדו הרדיו, הטלויזיה והעיתונות הישראלית בביקורת קשה ונוקבת על קטסטרופה אדריכלית לכאורה: מראהו של קבר רחל, אם האומה הישראלית. סופרים, משוררים אנשי רוח ועיתונאים ביכו את אובדן דיוקנו הציורי של קבר רחל - דמות בית אבן קטן מימדים מכותר בכיפה, שעליו נשען חדר נוסף, ושמולם משתרג עץ זית עתיק. הם תקפו בחמת זעם את מראהו החדש: ביצור בטון ענקי מוקף עמדות ירי ומגדלי שמירה, שבלע את המראה העתיק והמסורתי של המקום, כפי שנחקק בזכרון הקולקטיוי הישראלי. ממשלת ישראל והאדריכל שהופקד על התוכנית מטעם משרד הבטחון, התקשו במשך שנים להסביר את ההגיון האדריכלי שבמעשה. להגנתם, עמד האילוץ הבטחוני: מאות אירועי ידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, ואף ירי - לעבר מתפללים יהודים וחיילים ישראלים - מן הצד הפלסטיני, העיר בית לחם ומחנות הפליטים הסמוכים. * קבר רחל שוכן, במבואותיה הצפוניים של בית לחם, כ - 460 מ' מדרום לגבולה המוניציפלי של ירושלים. האתר מזוהה כבר למעלה מ - 1700 שנה כקברה של רחל אמנו. ספרות עניפה של עולי רגל (יהודים, נוצרים ומוסלמים) מזהה ומתעדת את הנקודה, כמקום קברה של רחל. . דורות רבים פוקדים יהודים את המקום, לתפילות, בקשות ותחינות. הוא הפך לסוג של כותל דמעות קטן, שאליו באים יהודים כדי לשפוך את ליבם , צרותיהם, ובקשותיהם בחיקה של אם אהובה, שאצלה ניתן למצוא נוחם ומרפא. המסורת היהודית מייחסת לדמעותיה של רחל סגולות מיוחדות, ועל כן מבקשים הפוקדים את קברה, כי תבכה ותתפלל עבורם אצל הקב"ה. רחל אמנו, שעל פי ספר בראשית, פרק ל"ה, נפטרה בלדתה את בנימין ונקברה "בדרך אפרתה היא בית לחם", הפכה במסורת, במדרש ובהוויה של העם היהודי לאם, שדמעותיה ממלאות תפקיד בתולדות עם ישראל. בכיה זוהה על ידי סופרים, משוררים ופרשני תנ"ך, כמעט עם כל אסון או צרה שפקדו את העם היהודי. * הפוקדים את קברה, קשרו בין דמותה של רחל לבין מקום קבורתה. 'הבית עם הכיפה ועץ הזית', הפך לסמל יהודי. החדר הנוסף שהודבק למבנה המקורי על ידי סיר משה מונטיפיורי בשנת 1841, רק העצים את הזיקה למקום. מאז, הופיעה תבנית הקבר באלפי ציורים, צילומים, בולים, עבודות וחפצי אמנות. היא הוטבעה גם על ספרי קודש יהודים, אך מי שיבקר היום במקום, יתקשה מאד לזהות אותו עם דמותו כפי שנחקקה בזכרון ובלב כל יהודי. הבית הכיפתי הקטן, שהפך זכרון ומצבה ל'רחל אם האומה', הוכנס לתוך שרוול בטון משוריין, שבו הותקנו חרכי ירי, תעלות הגנה, ושעליו נפרשו רשתות הסוואה. על פי החלטת ממשלת ישראל מיום 11.9.2002 הוכנס המתחם המקודש, שמליוני יהודים פקדו אותו מאז מלחמת ששת הימים, אל תוך תחום גדר ההפרדה הבטחונית שישראל בנתה מדרום לירושלים. עובדה זאת שיוותה למקום מראה קשה עוד יותר. לא רק הקבר נבלע בתוך הביצור, אלא גם הדרך הקצרה אליו - מאות מטרים מירושלים - הוקפה בחומות בטון, ביצורים ועמדות ירי. * מאז נוסדה, נכוותה מדינת ישראל פעמיים, כאשר חתמה על הסכמים, שהעבירו מקומות מקודשים ליהדות, לשלטון ערבי או פלסטיני שכן. בפעם הראשונה היה זה הסכם שביתת הנשק שבין ישראל לבין ירדן. ההסכם נחתם ב - 3 באפריל 1949. בסעיף 8 (2) להסכם זה התחייבה ירדן לאפשר 'חופש גישה למקומות הקדושים ולמוסדות תרבות, ושימוש בבית הקברות שעל הר הזיתים'. בפועל, לא זו בלבד שיהודים לא יכלו לפקוד את קברי יקיריהם בהר הזיתים, אלא שהאתר חולל. מצבותיו נותצו, וחלקן הפכו לאבני שפה של מדרכות ושימשו לבניית בתים. מעבר לכך: ירדן לא התירה ליהודים לממש את סעיף חופש הגישה ליהודים למקומות המקודשים להם, ובמשך 19 שנה, עד ,1967 נמנע מיהודים לבקר בכותל המערבי, בקבר רחל, במערת המכפלה ובמקומות קדושים נוספים ליהדות, שנותרו בתחומי ירדן. בפעם השניה נכוותה ישראל כאשר חתמה עם הפלסטינים על ההסכם שנודע כ'הסכם עזה ויריחו תחילה'. ההסכם נחתם בקהיר במאי 1994. סעיף 15 בנספח השני להסכם, הסדיר לכאורה את ענייני המקומות הקדושים ליהודים באזורים אלה, ארבעה במספר: בית הכנסת בנערן, בית הקברות בתל סמאראת, בית הכנסת בעזה ובית הכנסת 'שלום על ישראל ביריחו'. בין היתר נקבע שם שהרש"פ תבטיח חופש גישה לכל האתרים הקדושים הללו ותגן עליהם. ב - 28 לספטמבר 2005, נחתם על מדשאות 'הבית הלבן' הסכם נוסף, הסכם אוסלו ב'. ('הסכם הביניים הישראלי - פלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה') הוא העביר לאחריות אזרחית ובטחונית של הפלסטינים איזורים נוספים ביהודה ושומרון. בהתאם להסכם זה פינתה ישראל בהמשך, שש ערים פלסטיניות וחלק מהעיר חברון. ישראל הסיגה ממקומות אלו את כוחות צה"ל ואת מנגנוני המנהל האזרחי. בנוסף פונו 450 כפרים, עיירות, מחנות פליטים ושטחים נוספים ברחבי הגדה. המקומות הקדושים באיזורים אלה, או באיזורים הסמוכים להם, (שדרכי הגישה אליהם עברו בתוך, או סמוך לשטחי הפלסטינים), הוגדרו בהסכם כ'אתרים בעלי משמעות דתית', או כ'אתרים ארכיאולוגיים'. ההסכם עסק בין היתר במעמדם של 23 מקומות קדושים ליהדות, שכללו קברים של דמויות במקרא, שרידי בית כנסת עתיקים ובתי קברות עתיקים. הפלסטינים התחייבו להבטיח חופש גישה למקומות אלו. בפועל הקשו מאד הפלסטינים, או שמנעו כליל גישה למקומות אלו. סיפורו קבר יוסף שבשכם ידוע ומפורסם. הקבר הותקף, הוצת, חולל, ולאחרונה אף נותץ חלקית והפך למזבלה. גם למקומות ידועים פחות כקבר אבנר בן נר באיזור חברון, או מקומות בעלי מעמד זהה, התקשו יהודים שחפצו בכך להגיע, שלא לדבר על בית הכנסת בעזה. רק בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו, נשמר בדרך כלל ההסכם עם הפלסטינים. במהלך שנת 1995 כאשר נודע על הסכמתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין להעביר את קבר רחל לשליטה פלסטינית מלאה (בטחונית ואזרחית) סער העולם היהודי. הרב הראשי לישראל, הרב ישראל מאיר לאו נפגש עם רהמ"ש רבין ואמר לו: 'מאמא, לא נפרדים'. במעמד רווי רגשות, פרץ מנחם פרוש, פוליטיקאי חרדי ישיש ממפלגת יהדות התורה, בבכי סוער על כתפיו של רהמ"ש (בלשכתו). הוא לא הניח לרבין, עד ששינה את ההחלטה. רבנים, מפלגות, ארגונים יהודיים ואישים רבים פעלו בעניין, עד שרבין ושמעון פרס, ששימש כשר החוץ שלו באותה עת, הגיעו להסכם מחודש עם יאסר ערפאת: קבר רחל והדרך אליו ישארו בשליטה ישראלית מלאה. ב- 21 לדצמבר 1995, לאחר רצח רבין, הועברה העיר בית לחם, למעט מובלעת קבר רחל, לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. קבר רחל הפך עתה מוצב גבול בקצה הדרומי של ירושלים. הגישה אליו הפכה קשה. הוא בוצר כאמור בצורה מאסיוית, וליהודים הותר להגיע אליו, רק ברכבים ממוגני ירי, ובהשגחה וליווי צבאי. כך הפך קבר רחל למבצר צבאי -------------- כבר בפברואר 1996 עלה החשש שהפלסטינים יבצעו פיגועי טרור והתאבדות, כפי שביצעו במקומות אחרים בישראל. בצה"ל חששו שקבר רחל ישמש מטרה נוחה לפיגוע מעין זה, שכן הוא שכן על הכביש הראשי שחיבר בין ירושלים לבין חברון, והייתה בו תנועה של יהודים וערבים רבים. ההחלטה לבצר את המקום, העלתה אל מעל פני השטח עימות מוסלמי - יהודי ישן, מתקופת המנדט הבריטי, על קבר רחל. בפעם הראשונה מאז 1967 העלו הפלסטינים את הטענה ש'קבר רחל הוא אדמה איסלאמית" ליד קבר רחל פרצו הפגנות בעלות אופי פלסטיני לאומני. באחת מהן נטלה חלק ליילה חאלד, המחבלת שהייתה שותפה לחטיפת מטוס 'אל על' עשרים ושש שנה קודם לכן. חאלד שימשה באותה עת חברת המועצה הלאומית הפלסטינית. בסוף ספטמבר 1996, פרצו המהומות שנודעו כ'מהומות מנהרת הכותל'. אחרי ההתקפה על קבר יוסף ונפילתו ביד הפלסטינים, תקפו מאות מתושבי בית לחם ומחנה הפליטים עאידה, גם את קבר רחל. הם הציתו את הפיגומים שהוקמו סביב הקבר במסגרת עבודות המיגון של האתר וניסו להתפרץ למתחם. בראשם צעד מושל בית לחם מטעם הרשות מחמד ראשד אל ג'עברי. צה"ל פיזר את המפגינים בירי וברימוני הלם. עשרות מהם נפצעו. אחד הפצועים היה כיפאח ברכאת, מפקד כח 17, כח המשמר הנשיאותי של יו"ר הרשות יאסר ערפאת. עד סוף שנת 2000 המשיכה ישראל למגן את המקום. מדי פעם, הופר השקט והסדר הציבורי במקום על ידי הפלסטינים. ההסלמה הקשה התרחשה עם פרוץ האינתיפאדה השניה. במשך 41 יום, נמנע מיהודים לבקר בקבר רחל, בשל תקריות אש, שבמהלכן תקפו אותו הפלסטינים. כפי שאירע במהלך התקופה שנודעה בארץ ישראל כ'מהומות תרפ"ט' (1929) האלימות פרצה בירושלים ובהר הבית. משם היא גלשה אל האיזורים הסובבים, ופגעה גם באפשרות לבקר באופן סדיר גם בקבר רחל. בתרפ"ט העלה הוואקף תביעה על קבר רחל בטענה שהוא חלק מבית הקברות המוסלמי הסמוך. הוא גם ביקש לשוב ולממש נוהג ישן, שבו מטהרים המוסלמים את מתיהם בחדר המבוא לקבר רחל. (החדר שהוסיף מונטיפיורי למקום בשנת 1841) 71 שנה אחר כך, בשנת 2000, הקצינו המוסלמים את עמדתם עד לאבסורד. הם חדלו לכנות את קבר רחל 'קובת רחל', כפי שנהגו מאות בשנים והחלו לכנותו 'מסגד בלאל אבן רבאח'. הראשונים שעשו שימוש בשם זה היו אמנם אנשי הוואקף עוד בשנת 1996, אבל עתה הוא השתרש גם בשיח הלאומי הפלסטיני. * בלאל אבן רבאח , אתיופי חבשי במוצאו, מוכר בתולדות האסלאם כעבד כושי ששירת בביתו של הנביא מוחמד בתפקיד המואזין הראשון, כלומר, האיש המופקד לקרוא למוסלמים לתפילה חמש פעמים ביום. כאשר מת מוחמד, יצא אבן רבאח להילחם את מלחמות האסלאם בסוריה, נהרג שם בשנת 20 להג'רה ( 642 לספירה) ונקבר בחלאב או בדמשק. הרשות הפלסטינית העלתה את הטענה, כי על פי מסורות אסלאמיות, כובשי הארץ המוסלמים, הם שקראו למסגד שהוקם בקבר רחל על שמו של בלאל אבן רבאח. מכיוון שכך, זכותם של הפלסטינים להכנס למקום ולהתפלל בו כאוות נפשם. * הטיעון הפלסטיני התעלם מהחזקה שיהודים קנו במקום מאות רבות בשנים, ומהפירמנים (כתבי הזכויות) שהשלטון העותומאני בארץ העניק ליהודים על קבר רחל, בראשית המאה ה - 19. הטיעון הפלסטיני התעלם אפילו מהמסורת המוסלמית המקובלת, זו המעריצה את רחל ומזהה עם האתר כמקום קברה. מקור שמה של רחל על פי מסורת זו, בא מן המילה לנדוד, שכן היא מצאה את מותה באחד מנדודיה ונקברה בדרך בית לחם. שמה של רחל נרמז באחת הסורות בקוראן וגם במקורות המוסלמים, כמו במקורות היהודים, מופיעה האגדה על יוסף המתנפל בבכי על קבר רחל אמו, בעת ששיירת שוביו חולפת במקום. צורתו של קבר רחל הייתה במשך מאות בשנים כקבר של 'ואלי' (קדוש מוסלמי). והנה, הקשר הנמשך בין רחל, הנערצת גם על המוסלמים, לבין מקום קברה כאילו נמחק, והמקום הופך באחת ל - 'מסגד בלאל אבן רבאח'. המזרחן הידוע, הפרופ' יהושע פורת לא היסס להגדיר את 'המסורת' שהעלו המוסלמים כ'שקרית'. הוא ציין שהמקום היה ידוע בערבית כ'כיפת רחל', מקום תפילה יהודי..." להוכחת הדברים לא היה צריך להרחיק עד בר סמכא כפרופ' פורת. בפרסומים רשמיים של גורמים לאומים פלסטיניים, רק שנים מעטות קודם לכן, לא היה זכר לכינוי הזה. כך בלקסיקון הפלסטיני בהוצאת הליגה הערבית ואש"ף שיצא לאור בשנת 1984; כך ב'אלמווסועה אל פלסטיניה', שהודפס באיטליה בהוצאת ארגון האנציקלופדיה הפלסטינית אחרי שנת 1996; כך בספר 'פלסטין הארץ הקדושה', שבו נמסר בפשטות , כי "בכניסה הצפונית לעיר מופיע קבר רחל, אם האמהות, שמתה בנותנה חיים לבנימין"; וכך גם בספר 'הגדה המערבית ועזה - פלסטין', שבו נזכר המקום כקבר רחל ולא כ'מסגד בלאל אבן רבאח". אלא שעתה הגדיר תת שר ההקדשים וענייני הדת ברשות הפלסטינית את קבר רחל כמקום אסלאמי'. ביום הכיפורים תשס"א (2000) , ששה ימים לאחר שצה"ל נסוג מקבר יוסף פרסם בטאון הרש"פ, אל חיאת אל ג'דידה מאמר שבו סומנה המטרה הבאה, קבר רחל. בין היתר נכתב שם: "בית לחם - 'קבר רחל', או מסגד בלא בן רבאח, הוא אחד מהמסמרים אשר תקעו הממשלות של הכיבוש והתנועה הציונית ברבות מהערים הפלסטיניות... קבר זה הוא שקרי והיה במקור מסגד של מוסלמים..." האש על קבר רחל נורתה מן היום הראשון למהומות, הן מכיון מחנה הפליטים עאדיה שבין בית ג'אלה לבית לחם, והן מגגות הבתים שממערב, מדרום וממזרח לקבר רחל. אנשי הרשות הפלסטינית, שהיו ממונים לכאורה על שמירת הסדר וצריכים היו למנוע אלימות, לא זו בלבד שלא מנעו זאת, אלא אף נטלו חלק פעיל בקרבות. משרבו הצליפות על החיילים והמבקרים במקום, תפס הצבא הישראלי גגות באיזור הקבר. בקרבות על קבר רחל נהרגו שני חיילים ישראלים, שחר וקרט ודני דראי. את דראי רצח עאטף עביאת, איש תנזים שעמד בראש התארגנות הטרור המרכזית בבית לחם באותה התקופה. העיתונאי רונן ברגמן, גילה בספרו 'והרשות נתונה', כי לא זו בלבד שעביאת לא נעצר, כדרישת ישראל מהרשות, אלא שבהוראה אישית של יאסר ערפאת , הועברו אליו כספים. גם ב - 4 לדצמבר 2000 תקפו פעילי פתח יחד עם אנשי מנגנוני הבטחון הפלסטיני את קבר רחל. במאי 2001 מצאו עצמם 50 יהודים כשהם נצורים בקבר רחל ומסביב מתנהל קרב יריות בין צה"ל לאנשי הרשות הפלסטינית. במארס 2002, שב צה"ל לבית לחם, במסגרת מבצע חומת מגן ונשאר שם זמן ממושך. באותם ימים צר צה"ל על מחבלים מבוקשים שהסתתרו בכנסיית המולד, לא הרחק מקבר רחל. גם בשנים האחרונות כמו למשל ב - 10.4.05 (מטען צד הושלך לעבר קבר רחל), ב - 27.12.06 (מטען הושלך לעבר קבר רחל) או ב- 10.2.07 (עשרות פלסטינים ידו אבנים לעבר קבר רחל) לא פסקו ההתנכלויות לקבר רחל, אף שהידוק השליטה הצבאית הישראלית במקום, הורידה את רמת האלימות. אפילו בג"ץ, שלא פעם נענה לעתירות פלסטינים לשינוי תוואי גדר הבטחון, הכיר בצורך הבטחוני המובהק של הגנה על מקום קדוש זה, ודחה (ה - 3.2.05) עתירות של פלסטינים שביקשו לשנות את תוואי גדר הבטחון וההפרדה באיזור קבר רחל. בג"ץ קבע כי נשמר האיזון בין חופש הפולחן לבין חפש התנועה של התושבים. מסקנות מעבר לויכוח הדתי, הסטורי, פוליטי על החזקה במקומות קדושים ליהדות, בשטחי יהודה ושומרון, מוכיחה המציאות שהתפתחה באיזורים אלה, מאז הסכמי אוסלו, כי אין להפקיד בידי הפלסטינים את האחריות, על המקומות קדושים ליהודים, או על דרכי הגישה אליהם. יש להותיר אחריות זאת בידי ישראל. כפי שנהגו בעבר במקומות כהר הבית והכותל המערבי, ממנפים הפלסטינים את העניין הדתי, שיש להם, או שיש להם לכאורה במקומות אלה, לטובת המאבק הלאומי שלהם. הפלסטינים טוענים שגם בישראל יש מי שמנכס סמלי דת למטרות פוליטיות. במידה מועטה בלבד הם צודקים. הרוב היהודי בארץ, וההנהגה החילונית של מדינת ישראל אינם עוסקים בכך. מה שאצל היהודים מאפיין בעיקר תנועות דתיות-לאומיות או משיחיות, (בדרך כלל ללא הפן האלים) - הפך לנחלת הכלל בשיח הציבורי הפלסטיני. שם הוא מלווה גם באלימות וטרור. סיפורו של קבר רחל, שהפך כיום ל'מבצר רחל' - אתר קדוש יהודי, המזוהה ככזה כ - 2000 שנה - רק ממחיש זאת. ****** נדב שרגאי, מחבר הספרים: על אם הדרך, סיפורו של קבר רחל, הוצאת שערים לחקר ירושלים, 2005; הר המריבה, המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים דת ופוליטיקה, הוצאת כתר, 1995, והמסה: 'ירושלים אינה הבעיה אלא הפתרון', בתוך 'אדוני ראש הממשלה: ירושלים', בעריכת משה עמירב, הוצאת כרמל ומכון פלורסהיימר, 2005. עיתונאי ב'הארץ' מאז 1983. מכסה ומפרשן בין היתר את הסכסוך על ירושלים . ------------
להרחבה על ביקורת זו, ראה: נדב שרגאי. על אם הדרך סיפורו של קבר רחל, שערים לחקר ירושלים, עמ' 216-226 להרחבה על תיעוד זה ראה: - אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודי, גזית, תש"ו; זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, מוסד הרב קוק, תשכ"ג; מיכאל איש שלום, מסעות נוצרים לארץ ישראל, עם עובד, תשל"ט; נתן שור, 'הישוב היהודי בירושלים על פי כרוניקות פראנציסקאניות וכתבי נוסעים, יד בן צבי, תשל"ט; אלי שילר, קבר רחל, אריאל 1977, וסיכום מקורות אלה ומקורות נוספים אצל: נדב שרגאי, על אם הדרך, סיפורו של קבר רחל, פרק א' - 1700 שנה של עדויות. שערים לחקר ירושלים, 2005 ראה מאמר מסכם על כך אצל גלעד מסינג, ואת עלית על כולנה, הוצאת המחבר, תשס"א, עמ' 161-164 ראה למשל: על אם הדרך. שם , עמ' 163-165 מירון בנבנישתי, מול החומה הסגורה, עמ' 78,79, ויידנפלד וניקולסון, 1973 שם, עמ' 78-81; שמואל ברקוביץ, מלחמות המקומות הקדושים, 50,54, מכון ירושלים לחקר ישראל והד ארצי, 2000 ברקוביץ, שם, עמ' 215 שם, 215-221. דמות תנכי"ת, שר צבאו של שאול, מלך ישראל. קורותיו נסקרים בעיקר בספר שמואל. שרגאי, על אם הדרך, עמ' 198-208 דני רובינשטיין. בית לחם לא רוצה להיות ברלין, 'הארץ', 16.2.1996 נדב שרגאי. על אם הדרך סיפורו של קבר רחל, עמ' 216, הוצאת 'שערים לחקר ירושלים'. 2005 שם. עמ 229 שם. עמ' 230,231 דני רובינשטיין. העבד והאם, הארץ, 9.10.1996, ושיחה עם המזרחן יוני דחוח הלוי. שם. שרגאי, על אם הדרך, עמ' 48-52; מגנזי קדם, תעודות ומקורות מתוך כתבי פנחס גראייבסקי, בעריכת יצחק בק, יד יצחק בן צבי. תשל"ז עמ' 30-32 אלי שילר, קבר רחל, הוצאת אריאל, עמ' 18, 1977 שם. שם. יהושע פורת, 'שני קברים. שני עולמות', עתון 'מעריב' מאותם הימים הספר יצא לאור בהוצאת פקדא"ר, עם הקדמה של יאסר ערפאת מעשייה דומה לזו אימץ האסלאם בנוגע לכותל המערבי. הרחיב אודותיה בספרו מלחמות המקומות הקדושים , העו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ. ברקוביץ מצא כי עד המאה ה - 11 נחלקו מלומדים מוסלמים בזיהוי מקום קשירת סוסו המכונף של הנביא מוחמד (קטוואל בוראק) לאחר נחיתתו בתום מסעו השמימי ממכה. אחדים זיהו את המקום בכותל הדרומי של הר הבית, ואחרים בכותלו המזרחי, ואולם איש לא טען שאותו סוס מכונף נקשר אל הכותל המערבי המקודש על היהודים. טענה זו הועלתה רק עם פרוץ 'סכסוך הכותל' בין היהודים והמוסלמים קודם מהומות תרפ"ט. על אם הדרך. שרגאי. עמ' 233 אל חיאת אל ג'דידה, 8.10.2000 שרגאי. שם. עמ' 235,236 שם. עמ' 242 מתוך הכרוניקה בעיתונות ודיווחים באתרי האינטרנט בישראל, המבוססים על הודעות דובר צה"ל מתוך החלטת בג"ץ בעניין זה מקורות נוצרים זיהו את המקום כקבר רחל עוד לפני 2000 שנה. ראה למשל: הברית החדשה, מתי ב, י"ח ____________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ששי י''ג בכסלו תשס''ח
23:48 22.11.07 |
|
50. ''המכיר בישראל כופר ובוגד''
בתגובה להודעה מספר 17
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.11.07 בשעה 23:49 בברכה, פילוביץ שחף "המכיר בישראל כופר ובוגד" פרסום ראשון: 22/11/07, 06:39חכמי דת מוסלמים המקורבים לחמאס קובעים: הכרה בישראל משמעותה הוצאה מכלל עדת המוסלמים והוצאת דין כופר ובוגד. דלית הלוי ערב ועידת אנאפוליס מממש יו"ר אגודת חכמי המוסלמים ברצועת עזה, מרוואן אבו ראס, את הבטחתו וקובע כי חל איסור על הכרה בזכות הקיום של מדינת ישראל וכי מוסלמי העושה כן ייחשב כופר שהוציא עצמו מעדת האסלאם ודינו הוצאה להורג. אבו ראס אמר בהקשר זה, כי ההכרה בישראל היא סטייה מהוראות ההלכה האסלאמית והדגיש, כי זכות השיבה היא מצווה מחייבת דתית לאומית שאסור לוותר עליה. הוא תקף את נשיא בתי הדין השרעיים, תייסיר תמימי, שקרא למוסלמים לבקר בירושלים בידיעה שהם יזדקקו לאישור ישראלי. לדבריו, מדובר בהשלמה עם נורמליזציה עם ישראל, הפסולה בתכלית השלילה. בראיון לאתר האינטרנט "אסלאם און ליין" (21 בנובמבר 2007) חזר והתייחס אבו ראס לפסקים קודמים הרואים בוויתור על שעל כלשהו מאדמת פלשתין "כפירה". הוא טען, כי אין סתירה בין פסקים שהתירו להכיר בישראל לבין עמדתו הנחרצת, בכך שהמתירים התייחסו רק למצבים בהם אין מוצא אחר מתוקף הנסיבות, בדומה לצורך של אדם במצוקה לאכול פגרים ודם. בימינו אלה, לא שייך עניין הכורח ואין כל צורך להכיר בישראל או לוותר על הזכויות ההיסטוריות של הפלשתינים. בעמדה זו תמך יונס אל-אסטל, מראשי החמאס ודיקן הפקולטה להלכה אסלאמית באוניברסיטה האסלאמית בעזה. לדבריו, מוסלמי המזלזל באחד היסודות הקדושים של הדת נחשב כאילו הוציא עצמו מכלל האומה המוסלמית. אף הוא עשה את ההבחנה בין ההתייחסות לישראל כמציאות קיימות מכורח הנסיבות לבין ההכרה האסורה בזכות קיומה. הפסק מעורר מחלוקת בין חכמי הדת המוסלמים. יש החולקים על דעתו של אבו ראס, לא בעניין האיסור להכיר בישראל אלא בחומרת המעשה והשלכותיו. מאהר אל-סוסי, אף הוא מומחה להלכה אסלאמית קובע, כי אין העבירה מצדיקה את הוצאת הפלשתיני המכיר בישראל מכלל העדה המוסלמית, בשל הנסיבות המיוחדות של העם הפלשתיני. עם זאת, גם הוא סבור, כי מוסלמי שאינו פלשתיני המכיר בישראל דינו כדין כופר ובוגד. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168766 ________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון ט''ו בכסלו תשס''ח
00:03 25.11.07 |
|
52. פרופ' רובינשטיין: ''אם ישראל אינה יהודית''
בתגובה להודעה מספר 17
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.11.07 בשעה 00:24 בברכה, פילוביץ שחף
אם ישראל אינה יהודית צריך לבטל את החלטת העצרת הכללית של האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 בדבר חלוקת שלל שתינה לשתי מדינות - יהודית וערבית. אם ישראל אינה יהודית צריך כמובן לבטל את חוק השבות ואת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם ישראל אינה יהודית צריך למצוא הימנון לאומי חדש במקום התקווה. אם ישראל אינה יהודית היא לא תהיה קתולית. וגם לא בודהיסטית. היא תהיה ערבית-מוסלמית - גם אם הדרך לשם תעבור דרך מדינה דו-ללאומית. אם ישראל אינה יהודית, אין שתי מדינות לשני עמים. אם ישראל (שם זמני) תהיה ערבית מוסלמית, קשה להניח שתהיה דמוקרטית. אם ישראל תהיה כזו, יברחו ממנה קודם כל העיתונאים והמלומדים האנטילציוניים ואילו יוצאי מדינות ערב יישארו כאן. הם ברחו משלטון ערבי למדינה היהודית, אך השלטון הזה, שהשפילם ודיכא אותם, ישיגם. כל זה כמובן לא יקרה, אך חשוב שנדע עד כמה צודקת הדרישה להגדיר את ישראל כיהודית ודמוקרטית. אומרים לנו שקיומו של רוב ערבי גדול בקרבנו צריך למנוע הגדרה זו, שכן הגדרת מדינה בלי התחשבות במיעוט אינה דמוקרטית. אך כאשר האו"ם הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היה הרוב הערבי למעלה מל40 אחוז, ואף על פי כן לא ראתה העצרת סתירה בין מציאות זו לבין הגדרת המדינה כיהודית. אומרים האנטילציוניים: מציאות זו השתנתה. היום אנו בעידן פוסט לאומי. אך גם בעידן זה רוב מדינות אירופה הן מדינות לאום, ובחלקן יש מיעוטים לאומיים גדולים ביותר. האמת היא כמובן שאין כל צידוק שלא להכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בית המשפט העליון הגדיר כמה פעמים את מאפייניה העיקריים של יהדותה של המדינה וכלל בה את הסממנים הבאים: השפה העברית כשפה רשמית עיקרית, ימי מנוחה לפי המסורת היהודית, וגם רוב יהודי בישראל (כן, כן, גם זה!) אומרים לנו שמדינה יהודית מעוררת חשד של מדינה דתית הלכתית ושלכל היותר מדובר במדינת היהודים, כשם ספרו של הרצל. אך הרצל עצמו לא ראה הבדל בין השניים והרשה לתרגם את ספרו לשפות אחרות תחת הכותרת מדינה יהודית. עצרת האו"ם ודאי לא חשבה על מדינת הלכה; ולא בן-גוריון שניסח את הכרזת העצמאות; ולא נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שהגדיר את הגרעין הקשה של המדינה היהודית. ומה יועילו חילופי השמות? וכי הפלשתינים יסכימו למדינת היהודים? או שמא להפך - מיד יאשימו שמדינה כזו גרועה שבעתיים שכן היא לא מזכירה כלל את האזרחים הערבים. אם ישראל אינה צריכה להיות יהודית במובן הדתי-הלכתי, מה משמעות הביטוי? המשמעות לא השתנתה מאז ימי הרצל: היהודים, לפחות מאז האמנציפציה, הם עם. עם אחד שיש בו חלק דתי חשוב ויש בו, כמו בעמים אחרים, קשר לעברו הדתי. העבר הדתי הוא כן השילוח שממנו ממריאה הלאומיות המודדרנית. נכון, אצל היהודים התאחר השילוח הזה ולכן המאבק לשחרור הלאום מהדת עדיין נמשך, שעה שאצל עמים אחרים הוא הסתיים. אך התהליך דומה. מדינת ישראל היא מדינתו של העם הזה על כל מרכיביו והיא גם חייבת להיות מדינתם של הלאליהודים שהם אזרחיה, ושל המיעוט המוסלמי הגדול שמנהיגיו מתנכרים לשייכותו למדינה. המדינה לא יכולה להיות מזוהה עם חלק מהעם היהודי. היא הבית המשותף לכולם: יהודים ולא-יהודים, דתיים, מסורתיים וחילוניים, ואסור לה להפלות בין המרכיבים השונים. נכון, יש פגמים במשטרה של ישראל והעדר נישואים אזרחיים הוא אחד החמורים שבהם. עצם ההכפפה של ישראלים לבתי דין ודינים דתיים אינה מתיישבת עם אופיינו הדמוקרטי. אך לא זו הסיבה שבגללה מתנגדת המנהיגות הערבית בישראל והנשיא הפלשתיני להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. להפך, הם עצמם שואפים להקים מדינה דתית, קנאית ואנטי-דמוקרטית. התנגדותם היא לעצם קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית באזור "שלהם." הם באמת רוצים את חזון הבלהות של אין-ישראל שבו פותח מאמר זה. http://www.mishpaton.com/?l=he&a=38250 תזכורת:
ח''כ אריה אלדד: ''הנשיא (פרס) הפוסט ציוני הראשון'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=45&viewmode= 11. שלום עכשיו ויוזמת ג'נווה בקמפיין תמיכה לועידת אנופלס https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6279&omm=11&viewmode=''של מי המדינה הזו?'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=17&viewmode= חמאס: פלשתין לא ניתנת לחלוקה https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=27&viewmode= ערביי ישראל נגד ''מדינה יהודית'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=44&viewmode= ועדת המעקב: לא להכיר בישראל כ''מדינה יהודית'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=46&viewmode= ''המכיר בישראל כופר ובוגד'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=50&viewmode= לכל החולמים, לעולם לא יהיה שלום עם הפלסטינים, סרט מצורף https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=20&viewmode= __ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון כ''ב בכסלו תשס''ח
17:55 02.12.07 |
|
53. 'ישראל טרם הגדירה עצמה מיהו יהודי'
בתגובה להודעה מספר 17
|
'ישראל טרם הגדירה עצמה מיהו יהודי' פרסום ראשון: 01/12/07, 17:57עיתון סעודי: בעוד ישראל דורשת מהרשות הפלשתינית להכיר באופייה היהודי, היא עצמה עדיין לא הגדירה מיהו יהודי. בן שאול "בעוד ישראל דורשת מהרשות הפלשתינית להכיר באופייה היהודי, היא עצמה עדיין לא הגדירה מיהו יהודי". כך נכתב ביום שישי במאמר ביומון הסעודי, "אלשרק אלאווסט". המאמר מדווח כי במהלך שישים שנות קיומה של ישראל התקיימו בקרב היהודים ויכוחים רבים סביב השאלה מיהו יהודי ותשובה לא נמצאה עד עצם היום הזה. לאור זאת, דרישתה הפתאומית של ישראל להכיר באופייה היהודי נראית לכותב המאמר כ"מוזרה". המאמר מאשר שסוגיית המדינה היהודית הפכה לפלשתינית לאחר שהשרה לבני, העומדת בראש צוות המו"מ הישראלי, "ייצאה" את הנושא, העומד על סדר יומה הפנימי של ישראל, והציבה אותו בפני הצוות הפלשתיני. הצעד הזה מנע את גיבושו של מסמך משותף לקראת אנאפוליס ועורר מחאה עזה בחוגים רבים בישראל, שטענו כי הסוגייה פנימית ואין צורך לדחוק את הפלשתינים לפינה ולאלצם להכיר בדבר. המאמר סוקר את הרקע לגיבוש הרעיון של מדינה יהודית-דמוקרטית בישראל ומתייחס להתנגדותם של ערביי ישראל כלפיו, בטענה כי הוא שולל מהם את הזכות לאזרחות ומאיים על קיומם על אדמת מולדתם. המאמר מסכם שממשלת ישראל נוהגת בעקשנות ומוסיפה לדבוק בדרישתה, ככל שהפלשתינים מתנגדים לה יותר. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/169050 _________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ד בכסלו תשס''ח
17:13 04.12.07 |
|
54. 'יהודי יכול לרכוש אדמה בפלשתין'
בתגובה להודעה מספר 17
|
'יהודי יכול לרכוש אדמה בפלשתין' פרסום ראשון: 03/12/07, 14:54 ח"כ צרצור
חבר הכנסת צרצור קורא תיגר על חכמי ההלכה המוסלמים ורומז לראשונה, כי יהודים יהיו עקרונית רשאים לרכוש אדמות במדינה הפלשתינית. דלית הלוי האם חלה תפנית בעמדה האסלאמית בשאלת הבעלות על הקרקעות ב"פלשתין"? השיח' איבראהים עבדאללה צרצור, מראשי ההנהגה המוסלמית של ערביי ישראל ומנהיג מפלגת רע"מ תע"ל, מפתיע בראיון לאתר NRG ברומזו על האפשרות שיהודים יהיו רשאים לרכוש קרקעות במדינה הפלשתינית העתידית שתוקם בשטחי יהודה ושומרון. בראיון אמר צרצור, כי "כל אדם שמוכן לחיות בצל מדינה פלשתינית וימצא את הכלים לחיות שם, שיבושם לו... אם יהודי ירצה לגור במדינת פלשתין וימצא את הדרך לרכוש קרקע והפלשתינים יאשרו את התחברותו למדינה – יבורך". תפיסה זו שמציג חה"כ צרצור, אשר כאמור נחשב גם לסמכות דתית בציבור של ערביי ישראל, מעניקה במשתמע לראשונה לגיטימציה לרכישת קרקעות בידי יהודים בשטח "פלשתין", מהלך שעד כה נחשב לאיסור חמור ע"פ חכמי ההלכה המוסלמים. השיח' יוסוף קרדאווי, מבכירי האחים המוסלמים והנחשב למורה הרוחני של החמאס, קובע כי ליהודים אין כל זכות קניינית בשטח "פלשתין" אשר כולה היא בחזקת שטח "ווקף" אסלאמי, שאין לוותר עליו ואין לשאת ולתת עליו במו"מ. ועוד קובע קרדאווי, כי פסק ההלכה שפרסם אוסר בתכלית האיסור על מכירה, ויתור או קבלת פיצוי תמורת אדמה אסלאמית כלשהי ובכללה אדמת "פלשתין" ואוסר על הפליטים הפלשתינים להסכים לויתור על אדמתם בתמורה לפיצויים. דינו של מוסלמי המוכר אדמות ליהודים הוא כשל בוגד באסלאם, קרי – מוות. פסקי ההלכה האסלאמיים נסמכים בין היתר על פסק שפרסמו חכמי הדת של פלשתין ב- 26 בינואר 1935,בו אסרו באופן גורף על מכירת אדמות ליהודים וקבעו חד משמעית, כי העושה כן הינו בגדר כופר ומי שנטש את דת האסלאם, בגד באללה, בנביאו ובעדת המאמינים. ומשמעות הדברים: גזר דין מוות. גם בירדן, ששלטה בגדה המערבית עד 1967, נקבע בחוק עונש מוות למוסלמי המוכר אדמות ליהודים. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/169122 --------- לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום רביעי כ''ה בכסלו תשס''ח
19:18 04.12.07 |
|
56. ''הקמת מדינה פלשתינית לא תיתן מענה לערביי ישראל''
בתגובה להודעה מספר 17
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.12.07 בשעה 19:19 בברכה, פילוביץ שחף "הקמת מדינה פלשתינית לא תיתן מענה לערביי ישראל" מאת יואב שטרן | עדכון אחרון - 17:48 04/12/07 כך התבטאו דוברים בכנס שנערך במלאות שנה לפרסום מסמכי החזון של ערביי ישראל; "לפלשתינאים יש פלשתין שלהם, לנו יש את שלנו", אמר ד"ר אמל ג'מאל ג'מאל. דורש לממש את המימד הלאומי הכולל את ערביי ישראל הקמת מדינה פלשתינית לא תיתן מענה לדרישות הלאומיות של הציבור הפלשתיני - ערבי בישראל, כך אמרו היום (שלישי) דוברים ערבים בכנס שנערך לרגל מלאות שנה לפרסום ארבעת מסמכי החזון של ערביי ישראל. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=931101לאחרונה אמרה שרת החוץ, ציפי לבני, כי הקמתה של מדינה פלשתינית תיתן מענה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=931103 למאוויים הלאומיים של כל העם הפלשתיני - בשטחים, בפזורה ובתוך ישראל. כמו כן עלתה דרישה ישראלית בשיחות ההכנה לוועידת אנאפוליס כי הפלשתינאים יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית - והיא נדחתה על ידי הפלשתינאים. ד"ר אמל ג'מאל, ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וממארגני הכנס, אמר בעניין כי "לפלשתינאים יש פלשתין שלהם. לנו יש את הפלשתין שלנו". הוא הדגיש כי זכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני כוללת גם את המיעוט הפלשתיני בתוך ישראל, ולכן הוא דורש לממש מימד לאומי זה. ג'עפר פרח, מנהל ארגון מוסאווא, אשר הוציא לאור לפני שנה את מסמך "חוקה שוויונית לכל?", אמר כי זהו אינטרס של הציבור הערבי בישראל שתקום מדינה פלשתינית, אך אין לכך קשר לזכויות המיעוט הערבי בתוך ישראל. "יש לנו צורך בהגדרת יחסי רוב ומיעוט באופן שיבטיח את זכויות המיעוט. נושא אופיה של המדינה הוא עניין פנים ישראלי. אני לא חושב שהאינטרס של מדינת ישראל הוא שאבו מאזן יגדיר את אופיה", אמר. הכנס נערך על ידי מרכז קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי שבמרכז דיין, ומכון וולטר ליבך לחינוך לדו קיום יהודי-ערבי שבאוניברסיטת תל אביב. ד"ר אלי רכס, מנהל מרכז קונרד אדנאואר, אמר כי בחלוף שנה לצאת המסמכים הערביים, לא היה מענה ממשלתי לצרכים האזרחים של הציבור הערבי בישראל. הוא הוסיף כי על הציבור היהודי לטפל בנושא היחסים עם המיעוט הערבי גם בהקשר של הסדר הקבע עם הפלשתינאים. "שלא נקום יום אחד אחרי חתימת הסכם השלום ונגלה שחלק גדול מן הבעיה לא טופל", אמר. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=931097&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0 תזכורת: ''של מי המדינה הזו?'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=17&viewmode=ועדת המעקב: לא להכיר בישראל כ''מדינה יהודית'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=46&viewmode= ח''כ אריה אלדד: ''הנשיא (פרס) הפוסט ציוני הראשון'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=45&viewmode= פרופ' רובינשטיין: ''אם ישראל אינה יהודית'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=52&viewmode= ----- לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי כ''ו בכסלו תשס''ח
02:41 06.12.07 |
|
57. אוסלו - הרהורים על סכסוך ישראל- ערב
בתגובה להודעה מספר 17
|
אוסלו - הרהורים על סכסוך ישראל- ערב גדליהו רחמן ו-ד''ר אליעזר רחמן ,16/4/2007 ישמעאל מתנפל על יצחק ופוגע בו. יצחק מבליג עד שבהתנפלות נוספת, מרבות אחרות, יצחק מתגונן ופוגע חזרה בישמעאל. ישמעאל מצהיר שינקום נקמה ביצחק וחוזר חלילה. לתוקפן ישמעאל זכות "הנקמה". למותקף יצחק "אין זכות" להשיב לתוקפן כגמולו.ישמעאל רוצח ללא הבחנה, טף נשים וזקנים. ויהי היום ובעזה אב ערבי הסתתר מאחורי מחסה ואת בנו החזיק חשוף מאחוריו, הבן נהרג מיריות. מיד האשימה התעמולה הערבית את ישראל, בהריגת הילד הערבי, כאילו, כביכול, הערבים הם "צמחונים" ואינם רוצחים בפיגועיהם במסעדות, באוטובוסים, בקניונים וכו', גם ילדים ללא הבחנה. כמובן, שבתעמולה הערבית, רק לילד ערבי זכות קיום, וילדים יהודים דמם מותר, האומנם? השורשים ההיסטוריים של הסכסוך היהודים שלטו ו/או נוכחו כמחזיקים בארצנו כ-1900 שנים, יותר מפעם וחצי מנוכחות הערבים בה. כשהערבים כבשו את הארץ ידעו היטב שלא היה מצידנו ייאוש בעלים ושלא ויתרנו עליה ושלוש פעמים ביום מתפללים אנו לאלוהים על שיבת ציון. הכיבוש הערבי היה כיבוש אימפריאליסטי, כי הייתה להם מדינת בסיס בחצי האי ערב. הכיבוש של יהושע היה ללא מדינת בסיס. יתר על כן, כיבוש הגדה ב-1967 , היה מידי ירדן ולא מידי הפלשתינים. המופתי הפלשתיני חאג' אמיו אל חוסייני, וכן עיראקים וערבים אחרים, שיתפו פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה. הערבים הם אלה, שלא קיבלו את החלטת עצרת האו"מ מ-29.11.47 ולא הקימו לעצמם מדינה, כאמור באותה החלטה, וגם לא הקימוה ב-19 שנות שלטון ירדן בגדה המערבית. ההסבר לכך, קשור היה ברצונם לחתור להשמדת ישראל, ולמנוע את קיומה. 600,000 יהודים בארץ-ישראל ב-1948 קלטו ושיקמו בזמן קצר, כשני מיליון אחים, מפליטי השואה ומיוצאי מדינות ערב. מנגד, עשרות מיליונים של ערביי מדינות ערב, המשופעות בטריטוריה ובנפט, לא שיקמו 600,000 פליטי אחיהם מ-1948, שרובם פותו לכך, על ידם, לפנות הדרך לכיבוש הערבי, כדי שלאחר מכן יחזרו כמנצחים. לפי הסכם אוסלו, ניתנו לפלשתינים רבבות רובים וציוד נוסף, כדי להלחם בטרור, אך הם נהגו בטרוריסטים התוקפניים, בסגנון ה"דלת המסתובבת", ובהרחבת הלוחמה, דווקא בנו. הפייסנות כלפי מנהיגי הטרור המתונים כביכול, הביאה בעקבותיה את התגברותו של הפלג הקיצוני חמאס, אשר גם זכה לרוב בבחירות האחרונות ב-תשס"ו (2006). צדק צריך אי פעם להתחיל בתיקון העוולות ההיסטוריות שעוללו לנו ביו השאר, גם הערבים. אבא אבן אמר: יש רק מדינה אחת הקמה או נופלת, כתוצאה מן הדרך שבה יחוסל הסכסוך. למדינת ישראל יש משטר דמוקרטי אמיתי, יחידי במזרח-התיכון. אפשר לסמוך על התחייבויותיה של ישראל. ישראל מעולם לא שללה זכויות לאומיות של עמים אחרים, אולם שללה ישות המבקשת שישראל תאבד עצמה לדעת, למען תדמית טובה בעיני הערבים. הפלשתינים באמנתם, תובעים את זכות ההגדרה העצמית רק לעצמם. כך, משתמע מנוסח האמנה הפלשתינית ואשר חוקתה למעשה טרם שונתה. האמנה הנ"ל נוסחה לראשונה ב-1964. אז, תחת הכיבוש הירדני, הייתה בידם האופציה להקים את מדינתם. ברם, לנגד עיניהם עמדה משימה חשובה יותר, והיא החתירה לחיסולה של ישראל. ביולי 1968 שיפצו הפלשתינאים את אמנתם באמרם, כי הלחימה בישראל היא חוקית, ואילו הגנת ישראל על עצמה הינה בלתי חוקית. יש לציין כי הביטול של אמנה הנידונה, כביכול, שביימו הפלשתינאים בנוכחות הנשיא קלינטון ב-1999, הייתה אחיזת עיניים, שהוליכה ועדיין מוליכה שולל את החוגים הנאיביים בתוכנו; הואיל והביטול לא היה לפי הנדרש באותה אמנה. ההונאה העצמית של עושי הסכם אוסלו מחברי הסכם אוסלו, הצדיקו את מתן רבבות הרובים והציוד הנוסף לאש"ף, כדי שהם עצמם ילחמו בטרור, והדבר ימנע צורך להסתייע מ-בג"צ או לנשיאת חן בעיני הארגון "בצלם". במקום להודות בטעותם, הצהירו כי ילחמו בטרור, כאילו, אין תהליך שלום, ובמקביל ינהלו משא ומתן על שלום, כאילו, אין טרור. מדיניות "הדלת המסתובבת" ואחרי כן , הגשמת שיטת "כן תרצח" על ידי מרצחים=מתאבדים, גם מהחמאס, גם מהג'יהאד וגם מהתנזים, הסר למרות ראשי אש"ף, העידו ומעידים, על שותפות בין הרשות הפלשתינית ובין ארגוני הטרור. הדלת המסתובבת של יאסר עראפת.... בכיר בחמאס, שהוא אחראי לגיוס הכספים לארגונו בחו"ל, התבטא כי הנסיגה לקווי ה-4.6.67 היא רק התחלה. והרשות, למרות התחייבויותיה בהסכם אוסלו להלחם בטרור, הצהירה לא אחת, שלא תהיה מלחמת אחים, אם כי הציגה מפעם לפעם מעצרים של פעילים ואחראים לטרור, אבל שיטת "הדלת המסתובבת", שיחררה אותם מהר ממעצרם, ועתה עלה דווקא החמאס לשלטון. מסקנה: ניהול משא ומתן עם הרשות, תוך כניעה ונסיגה לקוי 67, יעודדו את ארגוני הטרור לתבוע המשך פתרון הסכסוך בשלבים. עד מתי חלילה? עד לחיסולה של מדינת ישראל. ההסתה בכלי התקשורת הפלשתינית, צילומי ילדים עם נשק, המתאמנים להיות מתאבדים-רוצחים. בנוסף, ספרי לימוד שאינם מכירים ב-ישות הישראלית, דיבורים על פתרון סופי בשלבים, שקודם יסחטו בהסכמים את כל הוויתורים שאפשר לסחוט, ולאחר מכן, מעמדות משופרות עלולות להשלים, חלילה, את הניצחון המלא. כל הנקודות הנ"ל חייבות להוות עבורנו רמזורים אדומים שיביאו לדחיית עמדת חסידי השלום, הלוקה בעיוורון וממאנת לקרוא נכוחה את המציאות. עתה, כאשר החמאס ניצח בבחירות ועלה לשלטון, האם יפקחו העיניים ויתנערו מאשליית השלום? המהות האמיתית של יחס מדינות ערב והפלשתינים אי שיקום פליטי מלחמת 1948, ומנגד מענקים של עשרות אלפי דולרים למשפחות מרצחים=מתאבדים. ישראל הקטנה ממהרת לעזור למדינות הסובלות מרעידות אדמה וממגפות ושולחת להן סיוע רפואי וסיוע לחילוץ נפגעים ועוד. מדינות ערב העשירות בנפט ובטריטוריות, אינן ממהרות להושיט עזרה, אם בכלל. הורים לרוצחים=מתאבדים, מכריזים שהלוואי ושאר בניהם ימשיכו בדרך זו. בנוסף, סקרים מצביעים על יותר משני שלישים של הפלשתינים המזדהים עם פיגועי הרצח. חלק מהם מנצלים מצבי אחיזת עיניים, כמו אותו אב שתפס מחסה לעצמו והפקיר את בנו מאחוריו, כדי להאשים בערמה את ישראל בהריגתו של הבן. מקוממת גם אדישותם של חוגים רחבים בקרב הערבים לנוכח פיגועים רצחניים של נשים וילדים, אשר החריפים ביניהם היו רציחת אם ושלושת ילדיה באיתמר וכן פציעתם הקשה של שני ילדים נוספים; וכן, ברציחת האם למשפחת חתואל על ארבעת ילדיה לרבות העובר בבטנה. ההתנהגות הנ"ל מהווה חיזוק עובדתי לרוח האמנה הפלשתינית, שכאמור, טרם שונתה באופן ממשי. לאור המציאות הנ"ל, הכרחי לקיים את הכתוב בחזון עובדיה, "...ביום עמדך מנגד...כאשר עשית יעשה לך, גמולך ישוב בראשך". האם גם אחרי השואה האיומה שכילתה 6 מיליונים מבני עמנו, הי"ד, יוסיף דם יהודי להיות הפקר-חלילה!, היכן העולם הנאור? את מידת הנקמה ההכרחית, צריך אולי ללמוד מהפושעים הפלשתינים, שבעסקת ג'יבריל, תבעו וקיבלו שחרורם של 1,200 רוצחים בפועל ובכוח, תמורת ששה שבויים שלנו. היחס היה 200 ערבים לכל יהודי. הכניעה לדרישת המחבלים הערביים הנ"ל, הייתה מבישה ובעלת השלכות שליליות מבחינתנו. היום בראייה לאחור, מצביעים מומחים, כי הטרוריסטים ששוחררו - היוו את הגרעין שדחף להצתת האינתיפאדה הראשונה. לסיכום, האם עדותו של בכיר בחמאס, כי נסיגה לקווי 67, היא רק התחלה, איננה סטירת-לחי-מצלצלת למגישי הלחי השנייה מ-מר"צ, שפרצו לאולם הקונגרס הציוני עם שלטים "די לכיבוש"? האם אנו כבשנו מהפלשתינים? ? כבשנו מירדן! וגם ב-19 שנות שלטונה של ירדן לא הקימו שם הפלשתינים את מדינתם, כי החשוב ביותר בעיניהם איננו מדינתם, אלא חיסולה של מדינתנו. לפיכך, הלקח מבחינתנו, צריך להיגזר מהכלל, הבא להרגך ? השכם להורגו. באשר לחוש הצדק של חוגי השמאל בתוכנו,האין מי שמשופע בעושר הכלכלי של נפט ובטריטוריות הגדולות איננו צריך לוותר על לפחות, משהו שהוא כבש בכיבוש אימפריאליסטי? האם מי שיש לו כבר שני מקומות מקודשים ל-אסלאם, מכה ומדינה, צריך לגזול גם את המקום המקודש היחיד שלנו בירושלים, אותו נחל בכיבוש אימפריאליסטי ? (כזכור, באותה עת, כבר הייתה לו, מדינת בסיס בחצי האי ערב). צריך להדגיש כי מה שהרשות הפלשתינית תקבל כתוצאה מוויתורים ללא תמורה מצידם, יוביל במרוצת הזמן,לעמדות משופרות עבור החמאס, הג'יהאד והתנזים, כדי שיקל עליהם חלילה, להשלים את מאוויהם בפתרון הסופי, לפי אמנתם שטרם שונתה (בהתאם לחוקתם הדורשת רוב של שני שלישים). פרצופם האמיתי של הפלשתינאים, מופגן במהות הגינויים של ראשי הרשות אחרי פיגועים רצחניים; כאשר הדגש של הגינוי המלאכותי שלהם, איננו מוסב על פשעים ועבירות על "לא תרצח"! , אלא, צער ביחס למיקום והעיתוי, אשר לא תואמים את האינטרס הפלשתיני. מה עשוי להשכיל את מסוממי השלום המזויף שבנו, כדי שיתנתקו מכל חיבור ל"תמימים" אשר מגלים שוויון נפש, מול מעשי רצח של אזרחים (לרבות נשים וטף) ,או מאלו המעדיפים להעלים עין מקטילתם של חפים מפשע? הרשות הפלשתינית בצביעותה, כפי שמשתקפת מ-מדיניות "הדלת המסתובבת" וכן באדישותה ביחס למיגור ארגוני הטרור הרצחני,- מוכיחה בעליל ,כי עדיין אין לנו פרטנר לשלום המיוחל. http://www.maskanot.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=2086&MenuID=767 ---------- לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון ז' בטבת תשס''ח
10:20 16.12.07 |
|
60. הפלסטינים מפברקים את עברם וגונבים את הזהות היהודית
בתגובה להודעה מספר 17
|
אליקים העצני | רמת ממרא ת.ד. 2066 קרית ארבע 90100 טל. 02-9961878פקס. 02-9963001 | email<[email protected] https://rotter.net/User_files/forum/gil1/4764de9b5d43d6c0.docבאינטרנט מצאתי בשולי גילוי קברו של המלך הורדוס, ידיעה שלא מצאה את דרכה אל שופרות התקשורת הגדולים, וחבל. כוונתי לתגובתו של פקיד במנגנון "הממשלתי" הפלסטיני, ולפי תוארו – "המנהל למורשת תרבותית" במשרד התיירות והעתיקות הפלסטיני. ואלה דבריו: "ההסברים שניתנו לגילוי קברו של הורדוס וצורת ההודעה על הגילוי חושפים מניעים אידיאולוגיים, ללא אמינות מדעית. לטענת הגילוי יש מניעים פוליטיים. הטענה למציאת אתרים ארכיאולוגים היא חלק מקמפיין התנחלותי ישראלי. האזורים הארכיאולוגים האלה הם חלק בלתי נפרד של המורשת התרבותית הפלסטינית, שאין להפרידה או להעבירה. הורדוס או לא הורדוס, זהו חלק מן ההיסטוריה והתרבות הפלסטינית." יש לקרוא את האמירה הזאת שוב ושוב כדי לרדת לעומקה, מפני שהיא אינה אלא קצה קטן של קרחון ענק. כי הג'נטלמן הפלסטיני הזה אינו אומר רק שההרודיון וכל עתיקותיו שייכים לפלסטינים, וכל חפירה שם היא מעשה של "התנחלות" - באומרו שהמלך הורדוס הוא חלק מן ההיסטוריה הפלסטינית ותרבותה, הוא טוען שהורדוס בעצמו היה פלסטיני! אמנם, יש כאן קושי קטן. הורדוס הוא האיש ששיכלל לתפארת את בית המקדש היהודי שבהר הבית, שלפי מישנתם של הפלסטינים לא היה קיים כלל! אך אין לדאוג להם. עם רוח גבית מכל העולם, התומכת בכל השקרים שלהם – הם מיישבים את כל הסתירות. למשל את הסתירה, כיצד ערבים, המתגאים בהיותם צאצאי ישמעאל בנו של אברהם – כלומר בני הגזע השמי, יכולים בו-זמנית להיות גם פלשתינים, כלומר – צאצאי הפלשתים שבאו מאיי יוון והיו בני הגזע הארי?! הפקיד הנ'ל במשרד התיירות הפלסטיני אינו יוצא דופן. הוא מבטא את הקו ההסברתי הכביכול ”מדעי" של כל הפלסטינים – ובעקבותיהם הערבים כולם. בחגי מולד בבית לחם היו מציגים בשנים עברו פוסטרים ענקיים ועליהם דמותו של ישו הנוצרי בתוספת כיתוב באנגלית: "לוחם החרות הפלסטיני הראשון". תאמרו, מילא פוסטר תעמולתי, אבל מה תגידו לאישיות אקדמאית ידועה ונערצה בכל העולם המערבי, הדוקטור חנאן עשראווי, מרצה באוניברסיטת ביר זית, שאינה חדלה מלהכריז מעל כל במה : אנחנו הפלסטינים נתנו לעולם את ישו הנוצרי! אולם, אם ישוע בן יוסף מנצרת היה פלסטיני, יוצא שכל בני עמו, שעד עתה חשבנום ליהודים – היו לאמיתו של דבר פלסטינים, ומכאן שפלסטינים הם שחיברו את המשנה ואת התלמוד הירושלמי, ובעצם נתנו לעולם גם את התנ:ך! ושוב עולה תמיהה גדולה: כיצד ניתן להיות בו-זמנית גם צאצא של גוליית הפלשתי וגם של דוד בן ישי שהרג אותו? הפלסטינים מדברים הרבה על היותם צאצאי היבוסים, אבל אותם היכה דוד שהיה אויבם. אם שניהם היו פלסטינים, איך זה מסתדר? תשובתם היא, שהפלסטינים של היום הם צאצאי ויורשי כל מי שחי בארץ הזאת אי פעם – כנענים, גרגשים, אמורים ויבוסים - וגם העברים והיהודים הקדמונים. ואזי עולה מאליה השאלה: אם כן, מי הם היהודים של היום, כלומר אנחנו? ובכן, אנחנו – כך נאמר באמנה הפלסטינית ובאמנת הפת'ח – הננו אספסוף של רסיסי עמים מכל העולם, שאמנם יש להם דת משותפת אך אינם עם, ולכן אין להם זכויות לאומיות לשום פיסת אדמה בשום מקום בכדור הארץ. ואת זאת מלמדים בכל גן ילדים, בכל בית ספר, בכל מוסד אקדמי ערבי. דור אחר דור של ערבים, כאן בארץ ובעולם הערבי והמוסלמי הענק, לומד ומפנים את האבסורד הזה. העם היהודי וכל אדם רציני מתייחסים בביטול ובזלזול לפבריקציה הפרימיטיבית הזאת ושוכחים את דבריו הנכונים של יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, כי ככל שהשקר גדול יותר, כך הוא נקלט טוב יותר. לאמיתו של דבר, הדה-לגיטימציה הפלסטינית את הלגיטימיות של היהודים ומורשתם מסוכנת לנו יותר מן הקטיושות, הקסאמים והרוצחים המתאבדים, מפני שכאן מנסים לעקור אותנו מן השורש. כדי לרדת לעומק השיפלות, הרישעות והניבזות של התורה הפלסטינית הזאת - אשר שמה ללעג את הנסיונות הפאתטיים של השמאל בישראל לבקש "הכרה" ממי ששולל את היותנו עצמנו - חשוב להיזכר במה שאנחנו מדחיקים ומשתיקים משום דרכי נימוס: הפלסטינים פוסלים אותנו במומם שלהם! הלא בעוד אשר אנחנו הננו לאמיתו של דבר העם העתיק ביותר בעולם המערבי, העם היחיד ששרד מן התקופה העתיקה, מלפני כ-4,000 שנה – הם, מה שמתיימר להיות "העם הפלסטיני", הינם המצאה מלאכותית, בלוף תעמולתי שנברא יש מאיו מול עיני העולם, סך הכל בשנות העשרים של המאה הקודמת, כאשר הבריטים קראו למנדט שלהם על ארץ ישראל "פלסטיין", והם החליטו שאם כן, הם העם הפלסטיני. עוד בשנת 1919, כאשר המלך פייסל ישב לזמן קצר על כסא המלוכה בדמשק, הם טענו שהם ערבים דרום-סורים ופרופסורים מפורסמים שלהם, הפרופסור פיליפ חתי והפרופ. ג'והן חזם העידו בפני וועדה אנגלו-אמריקנית עוד בשנת 1945: האחרון אמר - "מעולם לא היתה פלסטינה יחידה פוליטית או גיאוגרפית" והראשון העיד - "אין דבר כזה היסטוריה פלסטינית, בהחלט לא". את הסוד הפלסטיני הסגיר עד הסוף זוהייר מוחסיין, ראש ארגון הטרור צא'אקה וחבר הוועה'פ של אש'ף, בעתון הולנדי, סך הכל בשנת 1977: "רק למטרות טקטיות אנחנו מקפידים להדגיש את זהותנו הפלסטינית, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות: ייסודה של מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל ...לאחר שנשיג את כל זכויותינו בכל פלסטין – אסור שנדחה, אף לרגע אחד, את האיחוד מחדש של ירדן ופלסטין." עם ישראל עוד עתיד להצטער על אנינות הטעם המנומסת שלו,או שמא על פחדנותו, שאיננו חושף בגלוי ומעל כל במה את הבלוף הפלסטיני, שאיננו מוקיע את עזות המצח חסרת הבושה של מי שזה מקרוב בא, וראוי לו לחכות כמה מאות שנים כדי לבחון, האם באמת התגבש לעם חדש או שמא יתפוצץ כבועת סבון בהזדמנות הראשונה. שתיקתנו משאירה את הבמה לזיוף ההיסטורי והמחדל שלנו הוא שבונה את הפבריקציה הפלסטינית השיקרית לא פחות מאשפי הספין הפלסטינים. לכאורה ניתן לשאול, למה להם לפלסטינים השקר המתועב הזה, הלא יש בעולם הרבה עמים צעירים, הלא כל עם התחיל את דרכו אי פעם, מה רע להיות אומה פלסטינית חדשה, שהתעוררה לפני 80 שנה "והנה היא עם?" התשובה המצמררת היא, שהפלסטינים חייבים להיות "עם עתיק", כדי לקעקע את העם היהודי. שימו לב ל"חזון" בוש, חזון "שתי מדינות שתחיינה side by side" – "זו לצד זו", ושרת חוצנו השמאלנית מדקלמת את החוכמה הגדולה הזו יום יום, כמו תוכי. הלא לצורך חזון כזה, הפלסטינים אינם זקוקים לסטטוס של עתיקות, עם פלסטיני חדש יכול לכאורה לחיות טוב מאד, ובשלום, ליד עם יהודי עתיק. למה לא? התשובה היא, שמעולם לא עלה על קצה דעתם לחיות לצידנו. כל עניינם להוציא אותנו מן העולם כדי לבוא במקומנו, ולצורך זה הם חייבים להיות לא רק "עם עתיק", כ'א להיות אנחנו, כלומר – לא אנחנו הננו אנחנו, כ'א הם הם - אנחנו. כך היו בהיסטוריה מתחזים שטענו: אני הקיסר, אני הצאר, אני – ולא זה היושב על כס המלכות. את הוויכוחים המרים בתוכנו לגבי כוונות השלום כביכול של הפלסטינים ניתן היה ליישב בקלות, לו ייחסנו את החשיבות הראוייה לתביעה הטוטלית, האקסקלוסיבית, שלהם, שאינה משאירה לנו אפילו ד' על ד' למחייה. דומה המישנה הטוטלית החסלנית הערבית הזאת לתורת ה-"replacement " בכניסיות נוצריות עוינות ליהודים ולישראל, תורה שלפיה עם ישראל התנ'כי וכל ההבטחות האלוקיות שניתנו לו, הוחלפו והועברו לכניסיה הנוצרית, מרגע שהיהודים החלו לכפור באלוהותו של אותו האיש. תורת ה-replacement עלתה לנו בהרבה דם וגם את ההתחזות הערבית-פלסטינית אסור לפטור כלאחר יד. נכון, זו שטות, אבל גם תורת הגזע הנאצית היתה שטותית ומופרכת על פניה, וראו – מה עוללה לנו! את ההישגים הפנטסטיים של שקרי מכונת התעמולה הפלסטינית ניתן לראות היום בכל אוניברסיטה ובפי כל אדם ברחוב במערב. תשאלו סתם אדם או סתם סטודנט: ממי לקחו היהודים את הארץ, וישיבו לכם: מן הפלסטינים, כמובן! כבר היום התקבע בתודעת העולם, שהואיל ושם הארץ Palestine והם – "העם הפלסטיני", הם הם , מאז ומעולם, העם שגדל וצמח על האדמה הפלסטינית, כמו הצרפתים בצרפת והפולנים בפולין. ומי שבא לאחרונה, לא מזמן, והשתלט על השטח – זו מדינת ישראל, היא בבחינת "זה מקרוב בא" לדחוק את רגלי הוותיקים בעלי הזכויות, כמו שנאמר: "האחד בא לגור וישפוט שפוט". וכאשר אנחנו שותקים, וגם מכירים ב"זכויות הלגיטימיות" של הפלסטינים" ואפילו תומכים בדרישתם להקים בלב ארצנו מדינה משלהם – איך אנחנו יכולים לצפות שהעולם לא יקנה את התיאוריה המפוברקת הפלסטינית על קרבה וכרעיה ויראה אותנו כזרים וכובשים בארץ ואת תוחלת חיינו בתוכה כארעית ומוגבלת? ונא לא לזלזל במלים, בסיסמאות, בתפיסות רעיוניות: כל הרעה – כמו כל הטובה – מתחילה בהן! מדינת ישראל נבראה במילותיו של הרצל ולהבדיל האימפריה הסובייטית – במילותיו של מרקס, שלא להזכיר את "מיין קמפף" של היטלר. המדינה הפלסטינית שאולמרט ולבני אימצו, מדינה הבנוייה על תורה שלמה העוקרת משורש את זכות הקיום שלנו – לא תסתפק במה שהיא קוראת "גדה" ו"רצועה". כמו שהיא מתיימרת להשתלט על כל עברנו ומורשתנו, כך היא תובעת את כל השטח, ולהיפך: כדי לתבוע את כל השטח היא תובעת את ההיסטוריה הקדומה שלנו ומנסה להשתלט גם על הזהות שלנו. ומדינה א'א למחוק או לבטל. מאה פעמים נוכל לכבוש את שכם או את ירושלים, שחס וחלילה תהיה בירת פלסטין, אך תמיד ניאלץ להחזירן לידי המכנים עצמם "פלסטינים", כי מדינה בימינו א"א לבטל. אם זו אדמת פלסטין, היא תמיד תחזור אליהם. ולכן, כל יהודי הנותן יד לתפיסה, שאפילו שעל אחד של אדמה בארצנו הוא אדמה פלסטינית, מנסר וחותך את הענף שעליו גם הוא יושב, גם אם זה אולם צוותא או רחוב שינקין בתל אביב. ומי ששותק לדברי הבלע וההבל של "מנהל המורשת התרבותית" במשרד התיירות הפלסטיני - כל העולם עוד יאמר לו: שתיקתך כהודאה! אליקים העצני | 14.5.2007 ------------
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון ז' בטבת תשס''ח
10:38 16.12.07 |
|
61. פער הלידות בין יהודים לערבים מצטמק. 'השד הדמוגרפי נעלם'
בתגובה להודעה מספר 17
|
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאשרים, כי הפער בין לידות יהודים וערבים בישראל מצטמק, ובקרוב אף ייסגר, לטובת היהודים. החוקר יורם אטינגר מציין, לאור נתוני הלמ"ס, כי ללא המגזר הבדואי בדרום - הפרש הפריון הוא כבר 0.4 ילדים לאישה. לפנינו ממצאים בהחלט שוברי מוסכמות. 2007: פער הלידות בין יהודים לערבים מצטמק. "השד הדמוגרפי" נעלם מאת יורם אטינגר, וצוות המחקר האמריקני-ישראלי למחקרים דמוגרפיים, [email protected]הפרש הלידות בין יהודים לערבים במדינת ישראל הפך כבר לשולי, והמגמה הזו רק מתגברת. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2007 http://www.cbs.gov.il/www/yarhon/c1_h.htm מאשרים את הממצאים שוברי המוסכמות של "צוות המחקר האמריקאי- ישראלי למחקרים דמוגרפים" (צמ"ד) דווקא על מומנטום דמוגרפי יהודי ולא ערבי: לפי הנתונים, פער הפריון היהודי-ערבי מצטמצם מ-6 ילדים לאישה ב-1969 ל-0.8 ילד ב-2007 והוא ממשיך להיסגר. הפריון הערבי (3.6 ילדים לאישה) ממשיך לרדת לכיוון הפריון היהודי הממוצע (2.8), כתוצאה משדרוג השתלבות הערבים במערכות הבריאות, התעסוקה, היזמות והחינוך בישראל. ללא 150,000 הבדווים בדרום, יורד שיעור הפריון הערבי ל-3.2 ילדים לאישה! זאת בעוד הפריון היהודי נמצא במגמת עלייה, בניגוד לתחזית הלמ"ס שצפתה ירידה. הפריון הערבי נמצא במגמת ירידה מהירה ב-20 שנים מתחזית הלמ"ס. מספר הלידות השנתיות הערביות בתחומי מדינת ישראל מתייצב מאז 1995 (כ-39,000), בעוד מספר הלידות היהודיות עלה ב-36% מ-1995 (80,400) ל-2006 (109,188). מ-35 לידות ל-1,000 אנשים ב-1996 ירד המגזר הערבי ל-27 לידות ב-2007, ואילו מספר הלידות היהודיות עלה באותה תקופה מ-18 ל-20. בניגוד לממסד הדמוגרפי בישראל, צמ"ד אינו מגדיר את עולי ברה"מ, שאינם מוכרים כ"יהודים כהלכה", כ"אחרים". הם אינם ניטרליים, ודאי שאינם חלק מהדמוגרפיה הערבית, ואינם "אחרים" (על המשמעות היהודית הגסה הכרוכה בכך). צמ"ד מגדיר אותם כמשתייכים לדמוגרפיה היהודית. ואכן, המגמה ארוכת-הטווח של הירידה בפריון הערבי והעלייה בפריון היהודי נמשכת ב-2007: 82,356 לידות יהודיות ו-28,588 לידות ערביות ב-9 החודשים הראשונים. הירידה החדה ביותר ניכרת במגזר המוסלמי. המומנטום הדמוגרפי היהודי, ארוך הטווח, צפוי להתחזק בעוד 30 שנים ומעלה, כתוצאה מהתאמה (הפוכה) ברורה בין הפריון הערבי לבין רמת החינוך וההכנסה, בעוד שהתאמה זו אינה ברורה במגזר היהודי-חילוני ולעתים אינה קיימת במגזר היהודי דתי/חרדי. תופעת הריון גיל-הנעורים (המהווה יתרון דמוגרפי ערבי) במגמת ירידה במגזר הערבי. הירידה בפריון הערבי ניכרת בבירור גם ביו"ש, כאשר דו"ח "הבנק העולמי" על מערכת החינוך בעזה וביו"ש לשנת 2006 http://siteresources.worldbank.org/INTWESTBANKGAZA/Resources/EducationSectorAnalysisSept06.pdf מעניק סימוכין לממצאי צמ"ד. "הבנק העולמי" מתעד פער של 32% בין תחזית הלמ"ס הפלסטינית להרשמה לכיתות א'-ה' לבין ההרשמה הלכה למעשה. מכיוון ששיעור ההרשמה לכיתות א' קרוב ל-100%, הרי ש"הבנק העולמי" קובע שהירידה בהרשמה נובעת מהירידה בפריון הפלסטיני. הדו"ח מציין שמספרי הלמ"ס הפלסטינית מבוססים על תחזית גידול אוכלוסין מופרכת (שאומצה ע"י הממסד הדמוגרפי בישראל), המתעלמת מהירידה בשיעור הלידה ומהסלמת ההגירה מיו"ש ומעזה. (צמ"ד: תיעוד הלידות ע"י משרד הבריאות הפלסטיני מבהיר שהפריון הערבי ביו"ש ירד לראשונה מ-4.5 ילדים לאישה, שהיה שיעור הפריון של ערביי "הקו הירוק" בשנת 2000). חוקרי האקדמיה הישראלים הריצו משך שנים את תזת הדמוגרפיה הבעייתית בין יהודים וערבים בין נהר הירדן לבין הים התיכון. הם טועים: הדמוגרפיה מהווה נכס – ולא נטל – אסטרטגי. הטענה שהיהודים נידונו להפוך למיעוט בין הירדן לבין הים התיכון - מנותקת לחלוטין מהמציאות הדמוגרפית. הפטליזם הדמוגרפי השתרש בתודעת הממסד האקדמאי, התקשורתי, הפוליטי והביטחוני והפך בסיס להחלטות מדיניות הרות-גורל. הפטליזם – שהוא מרשם אובדני במזרח התיכון - מבוסס על הנחות ונתונים מוטעים בהיקף דרמטי. על כן - מדיניות המבוססת על הנחות ונתונים מוטעים מתגבשת למסקנות והמלצות מוטעות. אמנם קיימת בעיה דמוגרפית, אך היא אינה קטלנית. יותר מכך, המומנטום הדמוגרפי הוא יהודי ולא ערבי. מספר ערביי יו"ש מנופח ב-70%, הצניחה בפריון הערבי ב"קו הירוק" מקדימה את תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 20 שנים, הפריון היהודי גבוה מהתרחיש האופטימי ביותר של הלמ"ס וההגירה הערבית מיו"ש נוסקת ומהווה תופעה שיטתית מ-1950. כל הטוען שמאכלת דמוגרפית מונחת על צוואר המדינה היהודית – ומגייס את הדמוגרפיה כדי להשפיע על החלטות מדיניות – טועה ו/או מטעה באופן גס. * "הצוות האמריקאי- ישראלי למחקרים דמוגרפים" (צמ"ד), בראשות בנט צימרמן, וכן יורם אטינגר, דר' מיכאל וויז, דר' רוברטה זייד http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=646דמוגרפיה חדשה http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=106 נמשך המומנטום הדמוגרפי היהודי - נתוני 2006 http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=299 -----
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום רביעי י''ב באדר ב' תשס''ח
18:19 19.03.08 |
|
62. חמאס זועם על ''האמת על מוחמד''
בתגובה להודעה מספר 17
|
חמאס זועם על "האמת על מוחמד" פרסום ראשון: 19/03/08, 06:55 הספר "האמת על מוחמד" המחולק חינם בארה"ב ע"י עיתון ימני מעורר כעס בחמאס, הרואה בכך ניסיון נוסף של המערב לפגוע באסלאם. דלית הלוי
אתר חמאס יוצא בהתקפה חריפה נגד מה שהוא מכנה הקמפיין שמנהלים אישים קיצוניים במערב נגד דת האסלאם והערכים הקדושים למוסלמים. במסגרת זו, מפנה האתר, את תשומת הלב לכוונת עיתון אמריקני המקורב למפלגה הרפובליקנית לחלק לקוראיו ללא תשלום את ספרו של רוברט ספנסר "האמת על מוחמד" הקושר בין דת האסלאם לבין הטרור האסלאמי. חמאס מגדיר את הפצת הספר כנדבך נוסף בסדרת פעולות שנועדו לעוות את דימוי האסלאם בעיני הציבור, ובהן הפרסום מחדש של הקריקטורות של מוחמד וכוונתו של חבר פרלמנט בהולנד לשדר סרט נגד האסלאם. הספר "האמת על מוחמד" מתאר בקפידה את המסורות המצטטות מדבריו של מוחמד או המתארות את מעשיו, תוך הסתמכות על כתבים הנחשבים לאמינים באסלאם ובהם איבן אסחאק, איבן סעד אל-בגדאדי, אל-טברי, בוח'ארי ומוסלים. ספנסר בוחן את המקורות האסלאמיים ומנסה להסביר כיצד השפיעה הבנת דרכו של מוחמד על תפיסתם של חכמי דת מוסלמים בימינו כולל של האחים המוסלמים והשיח' יוסוף קרדאווי, אחד האבות הרוחניים החשובים של חמאס. ספנסר מתייחס בספרו למסורות אודות הנביא מוחמד שעיצבו את חוקי האסלאם בנוגע לנישואין של ילדים, חוקי הגירושין, הטלת עונש של רגימה באבנים לנואפים, כריתת איברים לגנבים, הוצאה להורג על כפירה, יציאה לג'יהאד נגד הכופרים והיחס המשפיל ליהודים ולנוצרים. הספר פורסם לראשונה בשנת 2006 ועורר תגובות קשות בעולם האסלאמי. ממשלת פקיסטן החרימה את כל עותקי הספר ואסרה על הפצתו. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/172986 _____________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום חמישי י''ב בכסלו תשס''ח
22:50 21.11.07 |
|
48. מעריב: ''התכנית לרדיפת יהודי מדינות ערב''
בתגובה להודעה מספר 23
|
סוף, סוף, סוף, סוף, התשקורת שמה את האצבע על הנושאים המהותיים בסכסוף העתיק בין היהודים לערבים/מוסלמים/פלשתינים, זה התחיל השבוע בפירסום מודעה פירסומית בעיתון הארץ בנושא חוקת הפתח: 'אמנת הרש"פ קוראת להשמדת ישראל' http://www.israblof.com/?l=he&a=37557
היום פורסם במעריב והמצ"ב, כתבה בנושא חוקי הד'ימא אם כי הכתבה לא מאזכרת אותם במפורש, להזכירכם/ן ג'ואן פיטרס/מאז ומקדם, מביאה את כל העובדות שחור על גבי לבן, אבל הממסד היהודי/ישראלי בחר להתעלם ולהתכחש.....אני מצ"ב בהמשך תזכורת את הפרק הרילוונטי מתוך הספר המדבר על כיצד חוקי הד'ימה היו מיושמים הלכה למעשה בכל אחת מארצות ערב בכלל ומרוקו בפרט כפי שזה בא לידי ביטוי בכתבה על קצה המזלג......
*****************
תזכורת: 29. מאז ומקדם/ג'ואן פיטרס: ''היהודי הערבי'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=29&viewmode=
________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום חמישי י''ב בכסלו תשס''ח
01:35 22.11.07 |
|
49. יעקב אחימאיר: ''בזכות ההכרה בפליטים''
בתגובה להודעה מספר 48
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.11.07 בשעה 02:07 בברכה, פילוביץ שחף
בני ערובה יעקב אחימאיר | 21/11/2007 לקראת אנאפוליס, יעקב אחימאיר טוען כי אסור לשכוח את הפליטים היהודים תושבי מדינות ערב ייתן הקורא את דעתו לחודש נובמבר 2007, ושלל מועדי האזכור בדברי ימי עצמאותה של ישראל. ראשית, ה-2 בחודש: 90 שנה מלאו באותו יום להצהרת בלפור, זו פיסת הנייר שהבטיחה "בית לאומי" לעם היהודי בא"י. 19 בחודש, הוא יום השנה ה-30 לנחיתת הנשיא סאדאת בישראל, נחיתה שהמשכה ידוע. 22 בנובמבר: ביום זה ימלאו 40 שנה להחלטת מועצת הביטחון 242, שכוננה את עקרונות השלום, אם יבוא, בינינו לבין כל שכנותינו. ואחרון בתאריכים העגולים, ואולי אף שיאם: 29 בחודש - 60 שנה להחלטת האו"ם על חלוקת א"י בין מדינה פלשתינית לבין "מדינה יהודית", החלטה שנדחתה על-ידי המדינות הערביות, והמשכה במלחמה. לעתיד, יצוין גם ה-27 בחודש, יום כינוסה של ועידת אנאפוליס. עד שיקום היסטוריון, או שתתגלה אצבע אלוהים, ויפוענח סוד נובמבר, קם לו החודש המשפטן פרופסור ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים הפדרלי של קנדה והיום חבר פרלמנט, לוחם לזכויות אדם, ובפיו גילוי שאמור לגרום רעידה בלב: טיוטת חוק, שחוברה בליגה הערבית בשנת 1947, בתגובה לה?חלטת עצרת האו"ם על חלוקת א"י. ובכן, שבע המדינות, החברות דאז ב"ליגה הערבית": מצרים, ירדן, עיראק, לבנון, סעודיה, סוריה ותימן, גיבשו לעצמן הצעת חוק משותפת, שנועדה להפוך את הקהילות היהודיות לבנות ערובה. עיתון קנדי טען שמדובר בהצעת חוק "דמויית נירנברג". מה אומרת המצאה משפטית זו, של שבע מדינות הליגה? קודם כל, רישום כל היהודים, כיהודים, של כל אלה החיים במדינות הנ"ל. כמו כן, הקפאת חשבונות הבנק שלהם וניצול הכספים לצטרך סיוע "להתנגדות לשאיפות הציוניות בפלשתין". תקנות אלה אמורות היו לחול אפילו על יהודים שירצו להתגייס לצבאות הערביים, לקראת המלחמה במדינה היהודית, לפי החלטת החלוקה. ועוד סעיף: יהודי שייחשב "ציוני פעיל", ייעצר כאסיר פוליטי. כספם של יהודים אלה יוחרם. הראשונה להיאבק במבוא לטיוטת החוק נאמר במפורש, כי עם החלת החוק "כל היהודים במדינה ייחשבו כחברי המיעוט היהודי במדינת פלשתין". במשתמע, נובע מכאן הביטחון הגמור של שבע מדינות הליגה, כי מדינה יהודית, כהחלטת האו"ם, לא תוקם אלא תובס, וכי רע ומר יהא גורל המיעוט היהודי שישרוד בפלשתין, לאחר הניצחון המקווה. קוטלר וחבריו איתרו את המסמך בגנזכי האו"ם והקונגרס היהודי העולמי. עיתוי פרסומו אינו מקרי: ימים לפני ועידת אנאפוליס, בה מתכוונים הפלשתינים להעלות שוב את נושא הפליטים הפלשתינים. כך שמול דרישה זו, מתבקשים משתתפי הוועידה לדון גם בגורל היהודים, כ-850 אלף ויותר , לפי נתוני האו"ם, שעזבו את מדינות ערב. אם משתתפי ועידת אנאפוליס אמורים לדון בתיקון העוול שנעשה לפליטים הפלשתינים, מדוע לא יהיה כל אזכור לעובדה כי גם יהודים היו לפליטים, כתוצאה מהתנכרותן של מדינות ערב להחלטת החלוקה בשנת 47'? "זו היתה לא רק יציאה מאונס, אלא גם בריחה שנשכחה", צוטט קוטלר ב"ניו-יורק טיימס". והכוונה אינה לדרוש פיצויים, אלא לעמוד על תיקון עוול ההשכחה, על הכרה, זיכרון ומודעות לעוולות שנעשו. האו"ם מחק פרשה זו מדיוניו. אך יום ה-29 בנובמבר, שיציין בקרוב מלאות 60 שנה להחלטת החלוקה, הינו עיתוי מוצלח: הרי האו"ם הכיר במועד זה כ"יום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלשתיני". ועכשיו, קוטלר וחבריו נאבקים כי השנה יוזכרו גם היהודים שעזבו מאונס את מדינות ערב. גם חברי קונגרס אמריקנים פועלים לאזכור עתידי של היהודים שברחו ממדינות ערב, בכל מסמך אמריקני רשמי, המאזכר עתה רק את הפליטים הפלשתינים. אם לפני התכנסותה, נראית ועידת אנאפוליס כשדה קרב, שבו המנצח יהיה הצד בעל הניסוחים החכמים יותר, מבחינתו, האם אין זה ראוי כי בהצהרה המסכמת את הוועידה, לצד אזכור הפליטים הפלשתינים יהיה אזכור שווה של פליטים יהודים? ארווין קוטלר וחבריו דורשים זאת מן האו"ם ומן הקונגרס של ארה"ב. יהיה זה צודק שמשלחת ישראל לוועידה תאמץ תביעה זו, ותהיה היא הראשונה להיאבק עליה באנאפוליס. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/661/533.html
פרופ' ארווין קוטלר הוועידה נגד גזענות שהפכה לוועידת גזענות נגד יהודים http://www.jafi.org.il/agenda/2001/hebrew/wk3-22/6.asp ___ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ששי כ''ח באדר ב' תשס''ח
19:26 03.04.08 |
|
64. תקדים: החלטת הקונגרס להכיר בפליטים יהודים מארצות ערב
בתגובה להודעה מספר 0
|
ענבל חבר מתאריך 5.8.02 15046 הודעות יום חמישי כ''ז באדר ב' תשס''ח 16:18 03.04.08 תקדים: החלטת הקונגרס להכיר בפליטים יהודים מארצות ערב בן דרור ימיני: החלטת הקונגרס האמריקאי להכיר בפליטים היהודים מארצות ערב כשווים ב"פליטותם" לערבים שהפכו ל"פליטים" בתש"ח - תקדים הסברתי לישראל. מאמרו במעריב NRG:מכה קשה לתעמולה בן-דרור ימיני חושב כי ההחלטה להכיר בבעיית הפליטים היהודים מהווה מכשול לשקרים הערבים 3/4/2008 סוגיית הפליטים הפלשתינים הייתה, עד כה, הנשק המנצח של התעמולה הפלשתינית. לא שמישהו רצה לפתור את הבעיה. להיפך. הסדר משמעותו אימוץ הנוסחה הישנה והידועה של שתי מדינות לשני עמים. סוגיית הפליטים היא המכשול. לא הפתרון. 650 אלף ערבים עזבו או נאלצו לעזוב את ישראל. 850 אלף יהודים עזבו או נאלצו לעזוב את ארצות ערב. אבל מחדלי ההסברה הישראלית השכיחו את האחרונים. היו כלא היו. עכשיו יש נקודת מפנה. החלטת הקונגרס האמריקני, המכירה בפליטים יהודי ארצות ערב כשווים לחלוטין לפליטים הפלשתינים, היא החלטה היסטורית, תקדימית ודרמטית. מעתה ואילך, אין רק "פליטים פלשתינים." מדובר ביהודים כמו בערבים. זה עומד בניגוד למסע התעמולה ההולך ומתגבר של השנים האחרונות, מסע המעמיד בראש סדר היום של הסכסוך את סוגיית הפליטים. רק הפלשתינים. זה לא מסע תמים. במקום לומר שהמטרה היא "חיסול ישראל," הטענה היא ש"יש צורך לפתור את בעיית הפליטים." לא עוד. עכשיו תורה של ממשלת ישראל כפי שכבר פורט בכתבה "והעולם משקר" (מעריב, 1 באוקטובר ,(2006 ברוב שלבי המאה הקודמת, חילופי אוכלוסין היו אמצעי לפתרון סכסוכים לאומיים. קרוב ל-40 מיליון איש עברו את החוויה. גם יהודים וערבים. בזאת, למעשה, תם ונשלם הפרק ההוא. הפליטים שהגיעו לישראל שוכנו במחנות פליטים. קראו לזה מעברות. הם עברו תהליכים לא קלים, אך איש לא ביקש להנציח אותם כפליטים. גם הפליטים שיצאו מישראל שוכנו במחנות פליטים. אבל הם הונצחו כפצע פתוח ומדמם. בכוונת מכוון. בנוסף, הרכוש היהודי שהושאר בארצות ערב גדול יותר בערכו מהרכוש הערבי שהושאר בישראל. אבל התעמולה הפלשתינית, שיהודים וישראלים מהשמאל הרדיקלי הצטרפו אליה, טרחה לטפח את מיתוס הגירוש והפליטות. רק של הפלשתינים. החלטת הקונגרס האמריקני היא ציון דרך, אבל אין שום סיבה למסיבה. התעמולה האנטי-ישראלית לא תנוח ולא תשקוט. תעמולת השקר לא תיפסק. אך היא קיבלה מכה. בזכות ההחלטה האמריקנית, יש סיכוי שהסוגיה תוצג באור הנכון: האמת ההיסטורית על חילופי אוכלוסין; האמת על יהודי ארצות ערב שהגיעו לישראל; ואמירה חד-משמעית שאין ולא הייתה זכות שיבה בחוק הבינלאומי. הפרדוקס הגדול הוא, שבינתיים זו רק החלטה אמריקנית. עכשיו הגיע תורה של ממשלת ישראל. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/717/736.html __________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ראשון א' בניסן תשס''ח
17:21 06.04.08 |
|
66. הכנסת פליטים פלסטינים לישראל – סכנה ברורה ומיידית
בתגובה להודעה מספר 64
|
הכנסת פליטים פלסטינים לישראל – סכנה ברורה ומיידית פינחס ענברי 06/04/2008 12:24:06 אם תסכים ישראל ליישוב פליטים בגדה המערבית ובישראל, פירוש הדבר שישראל תכניס לביתה פנימה את הגורמים המסוכנים ביותר במזרח התיכון ואולי בעולם כולו. בבחירתה לנהל מו"מ עם אש"ף, ישראל הכניסה לתוכה את גורמי הטרור שעמם היא מתמודדת כעת. השגיאה הבאה עלולה להיות חמורה הרבה יותר ולסכן את ישראל, הפלשתינים ואף את ירדן. התרכזותה של ש"ס בבעיית ירושלים מפנה את אור הזרקורים לשאלת ירושלים בשיחות הקבע, אבל בעיית הפליטים חמורה לא פחות. על פי פרסומים שונים, ישראל מוכנה לקלוט מספר מסוים של פליטים בתחומה ומיליוני פליטים בגדה המערבית. הפרמטרים לפתרון הזה גובשו בשנים שאש"ף שלט ביד רמה במחנות הפליטים בלבנון, אשר מהם יגיעו רוב השבים. כעת, משתלטים על מחנות הפליטים הגורמים הקיצוניים ביותר במזרח התיכון: ארגונים שונים ומשונים של סלפים, של ג'יהאדיסטים וקבוצות הקשורות באלקאעדה. אם אכן תסכים ישראל ליישוב פליטים בגדה המערבית ובישראל, פירוש הדבר שישראל תכניס לביתה פנימה את הגורמים המסוכנים ביותר במזרח התיכון ואולי בעולם כולו. אחד מלקחי הסכמי אוסלו חייב היה להיות שלא רק לשון ההסכמים פשוטם צריכה לקבוע לגבי העתיד, אלא משמעות הדברים. בזמנו, עמדה ישראל בפני הבחירה בין הסכם עם ההנהגה המקומית של הפלסטינים לבין הסכם עם אש"ף של תוניס. ישראל בחרה באפשרות השנייה והכניסה לתוכה את גורמי הטרור שעמם היא מתמודדת כעת. השגיאה הבאה עלולה להיות חמורה הרבה יותר ולסכן את ישראל, הפלשתינים ואף את ירדן. http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=477&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=14405 ___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום רביעי כ''ג באייר תשס''ח
23:00 27.05.08 |
|
73. עמוס עוז (פרס/ביילין) : ''יש לפתור את בעיית הפליטים''
בתגובה להודעה מספר 64
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.05.08 בשעה 23:09 בברכה, פילוביץ שחף עמוס עוז: יש לפתור את בעיית הפליטים פרסום ראשון: 27/05/08, 09:11
הסופר עמוס עוזמי שחשב שהסכסוך עם הפלשתינים נגמר בנסיגה מעזה, מפינוי יו"ש וסוגיית ירושלים - טועה. עמוס עוז: יש לפתור את סוגיית פליטי 1948. עוזי ברוך "תמצית הסכסוך הישראלי פלשתיני איננו על ירושלים, ולא על הגבולות וגם לא על ההתנחלויות. תמצית הסכסוך הוא הפליטים הפלשתינים מ-1948. ללא פתרון בעיית הפליטים – לא יהיה שלום בין שני העמים גם אם מסמכי שלום ייחתמו..", כך אמר הסופר פרופ' עמוס עוז בהרצאה שנשא במושב הפתיחה של חבר הנאמנים השנתי של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, המתקיים השבוע. עוז יקבל היום, תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה, במסגרתה הוא מלמד במחלקה לספרות עברית. פרופ' עמוס עוז, המלמד במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, הוסיף בדבריו: "הפליטים הפלשתינים לא יכולים לחזור לשטחי ישראל כי אז לא תהיה מדינת ישראל אלא יהיו שתי מדינות פלשתין. אלא שהישוב שלהם מחדש במדינה הפלשתינית שתוקם הוא עניין דחוף. והוא אינטרס ישראלי מהמעלה הראשונה לא פחות משהוא אינטרס של מישהו אחר. יש לנקוט במאמץ בינלאומי לפתרון בעיית הפליטים עוד לפני שחוזה שלום ייחתם. כיוון שכל עוד מאות ואלפי פליטים יירקבו במחנות הפליטים לא יהיה שלום בין העמים. המחנות הם מדגרות של קיצוניות ופנטיזם. לטובת העתיד שלנו והביטחון שלנו מוטב שנעשה הכל לפתור את הבעיה הזאת בהקדם..." עוז הדגיש גם את הצורך בחידוש הסולידריות בחברה הישראלית כדי למנוע ולצמצם את הכיסים של עוני ובורות שיש בתוכנו. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175543 תזכורת לסופר ושופר השמאל הקיצוני הידוע:
הקמפיין לחיסולו של ברק מקבל תאוצה מיד עם יציאתו של שמעון פרס לביקור מלכותי בצרפת. הוא הפעיל את משרתו האקדמי, הסופר "הידוע" עמוס עוז להוציא לפועל... מקור: הסופר עמוס עוז - השפוט של שמעון פרס https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=167&viewmode=
תומכי יוזמת ז'נבה מכריזים על הפגנה אינטראקטיבית שתערך בשבוע הבא באמצעות האינטרנט וה-SMS במטרה "להזיז את שרון מעזה" גל מור לדברי שטרנשוס, האתר יספק למשתתפים חוויה דומה להפגנה המסורתית בכיכר. במרכז האתר יוצב מסך וידאו שישדר נאומים וקטעים שהוקלטו מראש של אישים פוליטיים, אמנים ואנשי רוח, בהם שמעון פרס, יוסי ביילין, יאסר עבד רבו, אברהם בורג, אמנון ליפקין שחק, הדג נחש, מוני מושונוב, דנה ברגר, זהבה בן, טל גורדון, ירמי קפלן, אלונה דניאל, דויד ברוזה, שוטי הנבואה, א.ב יהושע, יוכי ברנדס, יהודית קציר, עמוס עוז, דורית רביניאן, ניסים קלדרון, פעת טורק ואחרים. קטעי הווידאו יוצגו ברצף, זה אחר זה, כאשר מארגני ההפגנה מתכננים שהאירוע יימשך 12 שעות.
מקור: שה''ח שלום: ''לא מצפה להרבה מאדריכלי אוסלו'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5535&forum=gil&omm= להלן כל המידע בנושא הפליטים הערבים והיהודים:
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&omm=0
_____
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום שלישי כ''ט באייר תשס''ח
20:53 02.06.08 |
|
74. עזה: עוד התקפה נגד נוצרים
בתגובה להודעה מספר 70
|
עזה: עוד התקפה נגד נוצרים פרסום ראשון: 02/06/08, 07:47
קיצונים מוסלמים ברצועת עזה ממשיכים בהתנכלויות האלימות נגד הקהילה הנוצרית הקטנה החיה ברצועה. היעד האחרון: בית הספר "אל-מנארה". דלית הלוי הקהילה הנוצרית הקטנה (כ- 3,000 נפש) החיה ברצועת עזה סובלת מהתנכלויות של הגורמים האסלאמיים הקיצוניים, הבאים לידי ביטוי בפעולות אלימות ובפיגועי טרור. ב- 31 במאי 2008 תקפו רעולי פנים חמושים את שומרי בית הספר "אל-מנארה" וגנבו רכב השייך לאגודת הספר הקדוש והשמיעו איומים נגד מנהל האגודה. הנהלת האגודה הגישה תלונה למשטרת חמאס. לא מכבר רצחו אלמונים, ככל הנראה פעילים מוסלמים קיצונים, את ראמי עיאד, אחד העובדים באגודה הנוצרית. העיתון "אל-חיאת" מוסר (2 ביוני 2008), כי מאז השתלטות חמאס על השלטון ברצועת עזה גברו ההתנכלויות למוסדות הנוצריים והמשטרה הפלשתינית הודיעה מספר פעמים על מעצר חשודים, ואולם עד כה לא הוגש כתב אישום נגד איש. ארגונים אסלאמיים קיצוניים שמו להם למטרה לפגוע גם במוסדות וחנויות המייצגים תרבות מערבית העומדת בסתירה לערכי האסלאם. יעדי ההתקפות כללו: דוכנים למכירת סיגריות, מספרות, חנויות למכירת קלטות וידיאו ובתי אינטרנט קפה. חלקם הוצתו ואחרים פוצצו במטעני חבלה. דו"ח של מערכת המודיעין קובע כי בשנה האחרונה התרבו תקיפות מוסדות ואישים נוצריים ומוסדות המזוהים עם התרבות המערבית ברצועת עזה, ע"י גורמים המזוהים עם הג'יהאד-העולמי או גורמי האיסלאם הרדיקלי. במהלך השנתיים האחרונות, קבוצות הקשורות לאל-קעידה נטלו אחריות על התקפות כנגד אישים ומוסדות נוצריים שמטרתן המוצהרת היא להבריח את הנוצרים מעזה. במהלך ימי ביקורו הראשון של הנשיא בוש באזור (11-9 בינואר) בוצעו שתי תקיפות נגד בית הספר האמריקאי הבינלאומי בבית לאהיא אשר בצפון רצועת עזה. בעקבות האירוע הוציא משרד הפנים של חמאס הנחיות להגביר את האבטחה על מוסדות נוצריים ואף הקים ועדת חקירה למציאת האשמים. לפני פחות משנה, רצחו חמושים אלמונים עובד באגודת הספר הקדוש. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175763 תזכורת: מקור: 173. ''רצח בחנות הספרים'', לאט לאט גירוש הנוצרים מפלשתין... https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=חנות%20ספרים#173176. הנוצרים הפלסטיניים בסכנת הכחדה https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&viewmode=all&keywords=חנות%20ספרים#176 עוד התנכלויות למוסדות נוצריים ברצועה https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=70&viewmode= אשכול ראשי: ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&omm=0 ______________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ששי ג' בסיון תשס''ח
21:38 05.06.08 |
|
77. עזה: ריבוי תקיפות נגד נוצרים
בתגובה להודעה מספר 70
|
מורכב בפשטות חבר מתאריך 17.4.08 456 הודעות, 7 מדרגים, 13 נקודות. ראה משוב אור ליום ששי ג' בסיון תשס''ח 21:25 05.06.08 עזה: ריבוי תקיפות נגד נוצרים מאז הפיכת חמאס מלפני שנה חלה עלייה בתקיפות והתנכלויות כלפי מוסדות בעלי אופי נוצרי בעזה.המחקר פורסם לראשונה באתר "מרכז המידע למודיעין ולטרור" ומובא כאן באדיבותם. מאז השתלטות חמא"ס על רצועת עזה (יוני 2007) גברה ההסתה והתרבו אירועי תקיפה והתנכלויות נגד מוסדות נוצריים ברצועה ומוסדות המזוהים עם תרבות המערב (כנסיות, בתי ספר המנוהלים ע"י הנוצרים והאו"ם, בית הספר הבינלאומי האמריקאי, בתי קפה אינטרנט, ספריות ועוד). לאחרונה מצא הדבר ביטויו בפיצוץ מטעני חבלה בעיר עזה בסמוך לבית ספר המנוהל ע"י נזירות ובפתח מסעדת מזון מהיר. ברצועת עזה מתגוררים כ-3,500 נוצרים, בעיקר בשכונת זיתון, אלדרג' ושיח' רצ'ואן בעזה. מרביתם הנם בעלי מקצועות חופשיים, עוסקים במסחר ומצבם הכלכלי טוב יותר מזה של שאר התושבים ( ראו נספח ב' ). התושבים הנוצריים ברצועה חיים בפחד יום-יומי בצל ממשלת חמא"ס, הם מנסים להצניע את חגיהם ופעילותם הדתית והחברתית וחלקם אף שוקלים להגר מהרצועה. מוסדות המזוהים עם הנצרות ועם תרבות המערב מהווים יעד לתקיפה מצד גורמים אסלאמיים רדיקאליים, חלקם גורמי טרור המזדהים עם הג'האד העולמי, החותרים למניעת חדירת רעיונות מערביים ולאכיפת קודים אסלאמיים קפדניים על חיי היום-יום בעזה. כמו כן מהווים המוסדות הללו מעין "שק חבטות" לביטויי מחאה על מה שנתפס כפגיעה באסלאם, כגון פרסום הקריקטורות בדמותו של הנביא מחמד. עמדתה של ממשלת חמא"ס, השלטת ברצועה, כלפי התקיפות וההתנכלויות למוסדות הנוצריים והמערביים מתאפיינת באמביוולנטיות. מחד גיסא חמא"ס עצמה פועלת לאכיפת קודים אסלאמיים על חיי התושבים ברצועת עזה ולהגברת הפיקוח מפני חדירת השפעות מערביות2 ובכירים בתנועה מסיתים בהתבטאויותיהם נגד המערב והנצרות.1מאידך גיסא התקיפות הללו פוגעות בדימוי היציבות הביטחונית של שלטון חמא"ס ברצועה, והן גוררות ביקורת פנימית וחיצונית כלפי חמא"ס. כפועל יוצא מאמביוולנטיות זאת מתאפיינת התמודדות ממשל חמא"ס עם תופעה זאת בגינוי התקיפות, במינוי "וועדות חקירה" ובהבעת סולידאריות מהפה ולחוץ עם האוכלוסייה הנוצרית. אולם במישור המעשי נמנעת חמא"ס מלהתעמת עם הגורמים האסלאמיים רדיקאליים על רקע זה ועד כה לא ידוע על הצלחה בפענוח מקרה כלשהו. העדר פעולות אפקטיביות מצידה של חמא"ס מעודד, להערכתנו, את המשך התופעה של תקיפות והתנכלויות נגד מוסדות נוצריים וכאלו המזוהים עם תרבות המערב. הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו מאזן וכלי התקשורת של הרשות הפלסטינית שבו וגינו את תופעת התקיפות וההתנכלויות. ראוי לציון נאום אבו מאזן מה-20 יוני 2007 בו האשים את החמא"ס בהשחתת כנסיות בעת השתלטותו על הרצועה. בעקבות התקיפה ב-16 במאי 2008 נגד בית הספר לנזירות, פרסם "הועד הנשיאותי לענייני הנוצרים ברצועת עזה", הודעת גינוי בה נאמר: "ההתקפות החוזרות ונשנות ברצועת עזה על המוסדות הלאומיים , ובמיוחד הנוצריים, הפכו מקור לדאגה לנשיאות ולבני העם הפלסטיני בכלל " (אלקדס, 17 במאי, 2008). התנכלויות למוסדות נוצריים ברצועה ולמוסדות המזוהים עם התרבות המערבית מאז השתלטות חמא"ס על הרצועה (יוני 2007) התרבו תקיפות והתנכלויות נגד האוכלוסייה הנוצרית-פלסטינית ונגד מוסדות המזוהים עם תרבות המערב. בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות כאלו , האחרונות שבהן היו פיצוץ מטען בפתח מסעדת מזון מהיר השוכנת במרכז העיר עזה (18 במאי) ופיצוץ מטען חבלה בסמוך לבית ספר המנוהל ע"י נזירות (16 במאי). בית הספר, שהותקף לאחרונה, הינו בית הספר ראהאבאת אלורדיה , המנוהל ע"י נזירות . בבית הספר לומדים 500 תלמידים מתוכם 450 מוסלמים. בבית הספר מועסקים 35 עובדים, מהם 25 מוסלמים. ההתנכלות לבית ספר זה מקורה בכך שהתלמידים הלומדים בו, נחשפים לתרבות המערב השונה מזו שהגורמים האסלאמיים הרדיקאליים חותרים להנהיג ברצועת עזה. על רקע ההתנגדות שכזאת לערכי המערב מתחו לאחרונה גורמים אסלאמיים רדיקאליים ביקורת על הקייטנות שמארגנים ארגונים בינלאומיים, משום שמעורבים בהן בנים ובנות ומועברים בהן תכנים המנוגדים, לשיטתם, לערכי האסלאם. http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1863 תזכורת: עוד התנכלויות למוסדות נוצריים ברצועה https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=70&viewmode= עזה: עוד התקפה נגד נוצרים https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7593&omm=74&viewmode= _______________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום ששי כ''ד בסיון תשס''ח
12:27 27.06.08 |
|
80. שר לשעבר בירדן מבכה את הגירת הנוצרים מהמזה''ת
בתגובה להודעה מספר 70
|
Rubens חבר מתאריך 23.11.05 10984 הודעות, 41 מדרגים, 42 נקודות. ראה משוב יום ששי כ''ד בסיון תשס''ח 11:30 27.06.08 שר לשעבר בירדן מבכה את הגירת הנוצרים מהמזה''ת על רקע עימותים בין קופטים למוסלמים במצרים קורא סאלח אל-קלאב, לשעבר שר ההסברה הירדני לדו-קיום עם הקהילות הנוצריות ממר''י "זהו עניין רציני וחמור מאד, שיש לעמוד עליו ולהתמודד עמו במלוא האחריות. ההתקפה שאירעה לאחרונה על חנות תכשיטים של קופטים, בה נהרגו כמה מהם, וסדרת ההתקפות שקדמה להתקפה הזו באלכסנדריה, בקהיר ובמצרים עלית, מצביעות על-כך שיש קבוצה שלוקה בנגע העדתיות ובשיגעון הקנאות העיוורת. נחושה להרוס את הסובלנות, שהנה הסגולה המיוחדת של הארץ הזו לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה, ולהצית אש של מלחמת אחים בין השותפים למולדת אחת, היסטוריה אחת ותרבות אחת – היינו, בין מוסלמים לנוצרים. מה שמפחיד באמת הוא שמה שמתרחש במצרים, בניגוד לרצון השלטונות והעם המצרי, מתרחש כעת גם בעיראק, שם הכנסיות, הכמרים ואנשי דת הפכו למטרות של קליעי הקיצוניים הדתיים המסרבים לראות איזשהו צבע מלבד הצבע השחור של לבבותיהם מלאי השנאה. דוחפים את החברות במזרח הגדול הזה – ערש כל דתות ההתגלות, ערש הפלורליזם התרבותי והמחשבתי – לעבר מונוליתיות אטומה המקשיחה את הלב, מאבנת את הרגש וסותמת את כל הנקבוביות בפני משבי רוח רעננים ומחיי נפשות. הישראלים מתישים את הנוצרים בפלסטין בדרכים שטניות רבות. ירושלים - אשר המוסיקה בימים רגילים ובימי חג הייתה עד לא מכבר צלצול פעמוני הכנסיות העתיקות וקריאות מסגדיה הנצחיים - מתקרבת להיות עיר חרבה וחסרת חיים. קירות שותקים נותרו בה, המבקשים למצוא הוכחה לשהייתם הזמנית מנסים לחפש מתחת לחומותיה תימוכין לאגדותיהם ולאמונות ההבל שלהם. "הנוצרים כמעט נעלמו מבית לחם, רמאללה, נצרת והגליל" בריחתם המתמשכת של הנוצרים מן הארץ הזו היא דבר מצער וחמור ביחס לפלסטינים, לפלסטין ולזכות הערבית שהחלה להיעלם מן החלק הזה של המולדת הערבית הגדולה. שהם כמעט נעלמו מבית לחם, רמאללה, נצרת והגליל. מה שבאמת מדאיג כאן הוא שבמקביל לבריחה הזאת, שהקצב שלה גבר בשלושת העשורים האחרונים, להקלות מצד כנסיות אמריקאיות, ארגונים וגופים בעלי קשרים גלויים עם קבוצות הלחץ הציוניות. אם ההתשה הזאת של הנוצרים תימשך, האזור ימצא את עצמו בקרוב כעץ נובל. המזרח הרב תרבותי, המציע מגוון אפשרויות לקשר בין האדם לוהיו, יהפוך לסלע גדול, אטום וחסר חיים. דת האסלאם המתונה והסובלנית דוחה את הדבר הזה באומרה על הפלורליזם: "וחילקנו אתכם לעמים ולשבטים למען תבחינו ביניכם..." . אובדן הממד התרבותי הנוצרי בעיראק חבל מאד ששוללים מעיראק את הממד התרבותי הנוצרי שבה. הנוצרים, באמצעות מנזריהם, כנסיותיהם ונזיריהם היו חוליית הקשר בין התרבות היוונית-הביזנטית והתרבות הערבית האסלאמית בצעירותה... חבל שבארץ שני הנהרות הגדולים לא נשאר כלום חוץ מן המלחמה הכיתתית בין שיעים לסונים ובין ערבים וכורדים. חבל שהצבאים והמנדאים , על טוהר ליבם, ניקיון מלבושיהם, שורשיות מנהגיהם ומסורותיהם, והאמונה הרוחנית שלהם, ייעלמו , ושאת מקומם יתפסו רגשי שנאה אפלים שאינם בוחלים בפיצוץ גופם של ילדים ובביתור שדי אמהות ב. הלחץ על הנוצרים בלבנון לחץ עצום מופעל על הנוצרים בלבנון, שימיהם בה כימי עץ הארז הנצחי וכימי בית הספר המפורסם למשפטים שהיה בבירות . ישנו מי שפועל בשם ניצחון אלוהי דמיוני להפר את המשוואה הקדומה עליה מושתתת הארץ היפה הזו מאז שחר עצמאותה, והיא: הזוגיות של האסלאם והנצרות, ולהחליף אותה במשוואה אחרת, משולשת, של סונה-שיעה-נצרות. זהו ניסיון לפגוע בקיום הנוצרי בארץ שהערבים הציבו את דו הקיום של בניה לדגם המונוליטי עליו מושתתת מדינת ישראל." מקור: http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=19227&MenuID=831 _____ 204. ראיתי אותם: ''העורכת תרצה יובל סיפרה לי, שאחת הסייעניות נפקה ילדות קטנות על-מנת לספק את צרכיו של דן בן-אמוץ..." https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5403&forum=gil&omm=204&viewmode=threaded
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום שני י''ג באדר תשס''ט
23:04 08.03.09 |
|
89. הרוג, ועוצר על עיר במצרים, בהתנגשות בין נוצרים למוסלמי
בתגובה להודעה מספר 70
|
lurker חבר מתאריך 18.9.05 אור ליום שני י''ג באדר תשס''ט 21:54 08.03.09 הרוג, ועוצר על עיר במצרים, בהתנגשות בין נוצרים למוסלמים עיר בצפון מצרים הושמה בעוצר, לאחר שאדם נהרג וכמה נפצעו בעקבות התנגשויות בין מוסלמים לנוצרים.הרקע - שמועות אודות קשר רומנטי בין נערה מוסלמית לנער נוצרי. לפי העיתון, אל קודס אל ערבי, ההרוג הנו אביו של הנער הנוצרי.
An Egyptian town has been placed under curfew after a man was killed and several wounded in inter-religious clashes. Clashes in Dama's, in northern Egypt, began after rumors spread that a Muslim girl from the area was involved romantically with a Copt boy.According to a report in the London-based Al-Quds Al-'Arabi, the boy's father was killed in the clashes, several others were wounded and the police arrested a number of the people involved in the brawl. Egyptian authorities imposed a curfew on Dama's, home to some 25,000 people, in order to calm matters down. More than 1,000 soldiers have been deployed there to maintain security.
http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1236269372230&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull *********
59. שימו לב לסיפא היטב היטב...ותזכורת לחברנו אספרסו : https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=19805&omm=59&viewmode=threaded בערוץ 10 רפי רשף: מה עושה מפקד חיל הים במועדון חשפנות? https://rotter.net/forum/gil/5942.shtml#60 מזל גדול לחיל הים !!! https://rotter.net/forum/gil/5942.shtml#17
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | אור ליום ששי י''ח בתמוז תשס''ט
22:24 09.07.09 |
|
95. דו''ח קשה : כך חיים הנוצרים במצרים (תמונות)
בתגובה להודעה מספר 70
|
יורד ים חבר מתאריך 2.9.06 יום חמישי י''ז בתמוז תשס''ט 18:51 09.07.09 דו''ח קשה : כך חיים הנוצרים במצרים (תמונות) גרמניה 18.06.09 , דו"ח ארגון IGFM רובע Muqattamהמיעוט הקופטי במצרים היום הוא עדות עצובה למה שנשאר מקהילה נוצרית משגשגת שהיתה פעם הרוב ששלט במדינת היאור לפני בוא האיסלם,כיום החיים שלהם בזבל. כ 2000 טון אשפה ביום עוברים תחת ידי הנוצרים ברובע מוקאטם בקהיר, הגברים והילדים משוטטים ואוספים מכל הבא ליד , נשים וילדות קטנות עובדות בידיים חשופות וממיינות את האשפה, שום דבר לא נזרק ,הכל חוזר לשימוש: דברי פלסטיק, מתכת, ואפילו חומרים אורגנים מרקיבים שמשמשים מאכל לחיות בית , בקהיר של היום מדובר בהכנסה כספית חשובה לציבור הקופטי הסובל מקיפוח . אבל לעיסוק הזה יש מחיר כבד , מעבר לעובדת העליבות וההשפלה , הדבר פוגע קשות בבריאות של העוסקים בדבר : מחלות כלי הנשימה כולל ברונכיטיס הנגרמות משאיפת חלקיקים ועשן, עקיצות חרקים שגורמות למחלת הגרענת, ל 60% מבני ה-50 ומעלה סובלים מראיה ירודה ואף עיוורון , http://www.igfm.de/Detailansicht.384+M5bc16f623a2.0.html תמונות IGFM: רובע מוקאטם , המוסלמים קוראים לנוצרים האוספים אשפה למיחיתם בשם זבלין Zabbalin שפירושו אנשי הזבל. ilanka חבר מתאריך 25.4.02 אור ליום ששי י''ח בתמוז תשס''ט 21:42 09.07.09 9. יחסי קופטים ומוסלמים במצרים – תמונת מצב (2006) (...) מי הם הקופטים השם "קופטים" נגזר מהכינוי שאותו נתנו היוונים לתושבי מצרים שנים רבות לפני הכיבוש הערבי שאירע בשנת 641. כיבוש ארץ-ישראל כולה בידי הערבים אירע בשנים 638-650. על-פי המסורת הנוצרית, הכנסייה הקופטית נוסדה במצרים כבר במאה ה-1, והשפה הקופטית היא למעשה מצרית עתיקה בכתב יווני - בתוספות של אותיות אחדות. תוך מאה שנה מאז ייסודה של הכנסייה, רבים מתושבי מצרים הצטרפו אליה גם באזורים הכפריים, והיא היתה נטועה היטב בתרבות ובמסורת של תושבי מצרים עד הכיבוש הערבי. לאחר הכיבוש הערבי, נדחקה השפה הקופטית בפני זו הערבית, ועד סוף המאה ה-12 מצרים נהפכה ממדינה נוצרית ברובה למדינה מוסלמית ברובה. תהליך זה הוחש בעיקר במאה ה-10 בעת שהקופטים סבלו מרדיפות דתיות קשות, בשל מסעי-הצלב, שלא הותירה ברירה בידיהם אלא להתאסלם. לקראת סוף המאה ה-17 חדלה השפה הקופטית להיות מדוברת בפי הנוצרים, והשפה הערבית תפסה את מקומה גם בפולחן הדתי. כיום, השפה הקופטית קיימת רק בחלק מסידורי התפילה הכתובים ברובם בערבית. באפריל 2006 התפרסם בכתב-העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" כי נמצא כתב-יד נוצרי עתיק בשפה הקופטית, כנראה מהמאה השלישית או הרביעית, המנקה את יהודה איש-קריות, שכן על-פי הבשורה שהתגלתה, ישו עצמו הורה ליהודה איש-קריות (Judas Iscariot) להסגירו לידי הרומאים.{1} עם הכיבוש הערבי חדרו לעדה הקופטית מנהגים אסלאמיים כמו כריתת הדגדגן – חיתאן, בערבית – הנעשה לילדות קטנות ונערות לפני בגרותן המינית. ככל הידוע, גם כיום רוב הבנות הכפריות במצרים עוברות כריתה כזו. הסופרת המצריה, בת לעדה המוסלמית, ד"ר נוואל אל-סעדאווי עברה בילדותה כריתה כזו, והיא אף נתנה לכך ביטוי באחד מספריה בשם מאחורי הרעלה, שתורגם גם לעברית.
הכנסייה הקופטית היא העדה הגדולה ביותר במזרח-התיכון. הערכות בלתי-רשמיות מדברות על כ-10% מכלל האוכלוסייה, דהיינו כ-7 מליון קופטים מתוך האוכלוסייה הכללית במצרים המונה כ-70 מליון נפש. גורמים קופטים בתוך מצרים ומחוצה לה מעריכים כי יש כ-10 מיליון קופטים במצרים, ויש כאלה שמעריכים את מספרם גם ב-15 מיליון נפש. הרשויות במצרים מוסרות על מספרים נמוכים הרבה יותר, כ-5 מיליון קופטים. הבעייתיות בנוגע למספר המדויק נובעת מהאיסור שהטילה ממשלת מצרים על הכנסייה הקופטית לערוך מפקד אוכלוסין מקרב מאמיניה, על כן ישנן הערכות שונות בנוגע למספרם האמיתי במצרים. מספר הקופטים בעולם מוערך בכ-50 מליון נפש: באתיופיה כ-30 מיליון, במצרים 10-15 מיליון, באריתריאה כ-2 מיליון, ועוד כ-4 מיליון פזורים בקהילות שונות מצפון-אמריקה ועד לאוסטרליה – רבים מהם היגרו ממצרים. אחד מהקופטים הידועים כיום הוא בוטרוס בוטרוס ראלי, מי שהיה שר-החוץ של מצרים בין השנים 1977-1991. בשנת 1992 מונה ראלי למזכיר הכללי של האו"ם עד לסוף שנת 1996 – ראלי הוחלף על-ידי קופי ענאן האמור לסיים את כהונתו ב-2007. כיום מכהן ראלי כראש מנהלת האקדמיה למשפט בינלאומי בהאג. בתחילת יוני 2006, נמסר כי ראלי אושפז בצרפת בשל מחלתו שלגביה לא נמסרו פרטים נוספים. מעמדם של הקופטים ביחס למוסלמים בדיקה מקיפה באתרי אינטרנט של ארגונים קופטים במצרים וברחבי העולם, מעלה תמונה די עגומה על מצבם האזרחי והדתי על-פי דרישות אחדות שהקופטים העלו בפני השלטונות.{2} כך לדוגמא, כבר בשנת 2000 הועלו טענות רבות, מנוסחות היטב, בצורה ברורה וגלויה לעין. ואלה עיקר הטענות: שכיחות גבוהה של חטיפת נערות נוצריות, אינוסן ואילוצן להתאסלם. ארגונים קופטים שלחו בקשה - או יותר מדויק, שלחו תחינה - לשלטונות כדי שישימו קץ לתופעה הקשה הזו. כל המורים לשפה הערבית במצרים הם מוסלמים. הקוראן משמש לעיתים קרובות כספר לימוד עיקרי של השפה הערבית - כולל לנוצרים.
בכל בתי הספר במצרים יש מסגד, אך אין מקום תפילה לנוצרים. המדינה היא שלמעשה מפקחת על רכושן של הכנסיות. מוסלמי שהמיר את דתו לנצרות מאבד זכויות אזרחיות רבות כמו, זכויות ירושה וחזקה על ילדיו. אזרח כזה זוכה להתנכלויות מצד רשויות החוק. נוצרי שהתאסלם זוכה לייחס שונה בתכלית. עונשים קלים מאוד למוסלמים שרצחו קופטים. אך יחס מחמיר מאוד לקופטים שביצעו עברות דומות. קופטים אינם מורשים להיכנס לאוניברסיטה המוסלמית הידועה אל-אזהאר. השפה קופטית אינה נלמדת באוניברסיטות, וההיסטוריה הקופטית של מצרים לא נלמדה בבתי-הספר עד לאחרונה. באספה הלאומית – בית הנבחרים – יש קופטים ספורים בלבד. קופטים אינם מיוצגים ברשויות ממשלתיות, לא כשגרירים, לא כראשי אוניברסיטאות ולא כדיקנים. מעט מאוד קופטים מתקבלים לאקדמיות הצבאיות והמשטרתיות. מעט מאוד משרות מוצעות לקופטים במדעי הטבע. על פי החוק המצרי, 5% מהמשרות המשטרה ובצבא מיועדות לקופטים, אך בפעול מספרם רחוק מאוד ממה שכתוב בחוק. מקורות קופטיים מוסרים כי בשלושים השנים האחרונות נרצחו מאות קופטים בידי מוסלמים. הערכות זהירות נעות בין 300 ל-400 נרצחים בני העדה הקופטית במהלך התקופה הנדונה. למאמר המלא, במקור: http://www.e-mago.co.il/Editor/defense-1112.htm |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ז בתמוז תשע''ב
15:39 17.07.12 |
|
100. סערה בעזה בעקבות נוצרי שהתאסלם.
בתגובה להודעה מספר 70
|
הר-נוי חבר מתאריך 28.11.08 14250 הודעות, 148 מדרגים, 286 נקודות. ראה משוב יום שלישי כ''ז בתמוז תשע''ב 11:46 17.07.12 סערה בעזה בעקבות נוצרי שהתאסלם. גל ברגר | 11:39 ,17.07.12בכנסייה הנוצרית-אורתודוכסית טוענים כי חמאס מאיים על אנשי הקהילה להמיר דתם העדה הנוצרית-אורתודוכסית בעזה סוערת לאחר שאחד מבניה המיר דתו לאסלאם, ככל הנראה בלחץ אנשי קבוצה מוסלמית קיצונית. אבי הכנסייה בעזה טען כי האיש, ראמז אל-עמש, בשנות ה-20 לחייו, מוחזק מאז יום שבת בניגוד לרצונו בידי הקבוצה המוסלמית, שלחצה עליו להמיר את דתו.
בכנסייה אמרו עוד כי בכיר חמאס סאלם סלאמה, חבר פרלמנט מטעם התנועה, הוא שעומד בראש הקבוצה הפועלת להמיר דתם של נוצרים תחת לחץ ובאיומי סחיטה ובכך הורסת משפחות ומסכנת את הקיום הנוצרי ברצועה. עשרות נוצרים הפגינו אתמול בכנסייה האורתדוכסית בעזה בקריאה "לשחרר את החטוף", כלשונם. בחמאס טוענים כי האיש התאסלם מרצונו החופשי והמשטרה בעזה פועלת להגן עליו מחשש לתגובת בני משפחתו. שר בממשל חמאס אמר כי טענות אבי הכנסייה חסרות שחר ויוצרות מתיחות. על פי הערכות לא רשמיות בעזה חיים כיום בין 2,000-3,000 נוצרים, מרביתם אורתודוכסים והשאר קתולים. ב-3 השנים הראשונות לשלטון חמאס בעזה, התרבו ההתנכלויות לנוצרים ולמוסדותיהם ברצועה ובין השאר הושלכו מטענים אל כנסיות, מנזרים, בתי ספר נוצרים ואגודות נוצריות. http://www.iba.org.il/bet/?entity=857785&type=1
לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
| | | | |
|