מפת הדרכים=הסכם אוסלו=פרס=שרון=וייסגלס=יואל זינגר  

1. הקונספירציה המוצעת לפיה תקופת המעבר בת ה-5 שנים תחל לרוץ
מיד עם חתימת הסכם עקרונות תוך העברת סמכויות מדורגת היא חיובית
ביותר, מהטעמים הבאים...:-
א. נכונות פלסטינית שמקור הסמכות והסמכויות השאריות יוותרו בידנו.
ב. פתרון המחלוקת בשיחות וושינגטון ביחס להיקף הסמכויות של מועצת האוטונומיה.
ג. אפשרות לביצוע מיידי של תכנית האוטונומיה, מבלי להמתין להשלמת פרטי הפרטים של הסכם האוטונומיה, תהליך העלול להימשך תקופה ארוכה.

להלן: @ חוות הדעת בכלל והנקודות שהעלה עו"ד יואל זינגר @

@ מצ"ב קישורים רילונטים לעו"ד יואל זינגר...:-

ריאורגניזציה במשרד החוץ...האמנם ??
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י22 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 14.04.03 בשעה 20:05
https://rotter.net/forum/gil/5216.shtml
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י132 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 09.04.03 בשעה 16:30
https://rotter.net/forum/gil/5070.shtml
''מלחמת אוסלו'' כל מה שרצית לדעת...!!!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י2 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.04.03 בשעה 18:02
https://rotter.net/forum/gil/5264.shtml
הרמטכ''ל ר/אלוף יעלון:''אוסלו היה סוס טרויאני
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י1 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.03.03 בשעה 08:16
https://rotter.net/forum/gil/5320.shtml
האם תת אלוף במיל' אלדד ניחון ביושרה ציבורית??
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י35 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.03.03 בשעה 23:57
https://rotter.net/forum/gil/5154.shtml
בארי חמיש מסכם את התקופה עד להיום בכלל...
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י6 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 05.03.03 בשעה 20:02
https://rotter.net/forum/gil/5291.shtml
....Save Israel'' !! is about half translate''
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י20 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי shlomo8 בתאריך 02.03.03 בשעה 21:09
https://rotter.net/forum/gil/5150.shtml
שקיפות, מר זינגר, שקיפות !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י4 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 16.02.03 בשעה 10:57
https://rotter.net/forum/gil/5063.shtml
מה כתוב בחוזה השלום בין: ישראל למצרים...??
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י11 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי אורליאן בתאריך 26.01.03 בשעה 17:29
https://rotter.net/forum/gil/5237.shtml
איך קיסינג'ר בגד בישראל וכמעט גרם להשמדתה.
נכתב על-ידי פילוביץ שחף,י2 תגובות
עודכן לאחרונה על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 02.01.03 בשעה 11:18
https://rotter.net/forum/gil/5047.shtml

@ "הפגישה הראשונה שלהם עם זינגר הייתה קשה, מכיוון שזינגר הביע
בתוקף לבנות מחדש את הצהרת העקרונות, חילופי הדברים הראשונים
בין זינגר לאבו עלאא מהווים מסמך מאלף"...:-

@ "זינגר התעניין בסדר המימוש של ההסכמים והציע את חמשת השלבים
הבאים: 1) חתימה על הצהרת עקרונות. 2) העברת סמכויות והאצלת
סמכויות בעינייני תיירות, מיסים, חינוך, בריאות ורווחה חברתית.
3) פתיחת משא ומתן על מימוש. 4) עריכת בחירות. 5) התקדמות בנסיגת ישראל מעזה....אבו עלאא ענה"...:-

@ מילות המפתח לההצלחה הן הדרגתיות, שיתוף פעולה ויצירת אימון הדדי @

@ המשך יבוא בפרוגרף "הבנות וחששות"...!!

לקריאת המשך המסמכים הנ"ל, כנסו בבקשה לפורום גילוי מסמכים,
לקישור המצ"ב...:-

מבחן התוצאה.
פ"ש

ישראל והפלשתינים מגבשים תוכנית ליציאה מהאינתיפאדה. התוכנית מסתמנת כ"עזה תחילה", לאחרשיריחו כבר יצאה למעשה מהאינתיפאדה. בינתיים נמשכים המגעים השקטים בין הצדדים לקראת פגישה אפשרית
בין אבו- מאזן לאריאל שרון.

על פי התוכנית המתגבשת, כוחות הביטחון הפלשתיניים, הנמצאים תחת אחריותו של מוחמד דחלאן, יפעלו בהדרגה להפסקת פיגועים בתוך תחומי רצועת עזה. במקביל, צה"ל ייסוג באופן הדרגתי מעומק הרצועה, בעיקר בצפונה, כדי לאפשר תנועה פלשתינית בין כל חלקיה.

תוכנית "עזה תחילה" החלה להתגבש בימים האחרונים גם בתכנונים הפנימיים
של מערכת הביטחון בישראל וגם במגעים ביטחוניים בין בכירים ישראלים
לבכירים פלשתינים שנערכו בימים האחרונים.

תת- מזכיר החוץ האמריקני, ויליאם ברנס, המבקר בישראל ייפגש היום עם
גורמים ישראליים, וכנראה גם עם פלשתיניים, כדי לקדם את התוכנית.

בתוך כך, ארצות- הברית העבירה לפלשתינים מסרים לפיהם מו"מ בין הרשות
הפלשתינית לחמאס ולארגוני טרור נוספים לא יכול לבוא במקום פעולה תקיפה
ואמיתית נגד הטרור שתכלול מעצרים בשטח, איסוף כלי נשק ופעולה נגד
תשתיות. המסר האמריקני בא בעקבות הפרסומים לפיהם אבו- מאזן אינו מתכוון
להתעמת עם החמאס ומעדיף לנהל מו"מ עם הארגון ולהגיע להפסקת אש
מוסכמת.

בדיונים שנערכו לאחרונה אצל שר הביטחון מופז ובמקומות נוספים הוחלט לא
לקבל הפסקת אש כזו ולא להיכנס למו"מ עם הפלשתינים או להתקדם במפת
הדרכים תחת הפסקת אש קצובה בזמן. "הפלשתינים צריכים להבין שבלי מלחמה
אמיתית בטרור לא נוכל להתקדם", אמר אתמול גורם מדיני בכיר למעריב. "הם
צריכים להחליט לאן הם הולכים, אי- אפשר להחזיק את המקל הזה בשני קצותיו".

בינתיים נמשכים המגעים השקטים בין הצדדים לקראת פגישה אפשרית בין
אבו- מאזן לאריאל שרון. בצד הישראלי נמשכת גם התכונה לקראת הקמת צוותי
מו"מ. שר הביטחון מופז הקים צוות היגוי לעניין המגעים הביטחוניים בראשותו,ובהשתתפות כל ראשי זרועות הביטחון וצה"ל וראש המטה המדיני- ביטחוני החדש שלו, האלוף עמוס גלעד. בסביבתו של שר החוץ סילבן שלום שוררת אי- נוחות רבה סביב הפרסומים הללו. שלום מכין גם הוא ניירות עמדה וצוותי מו"מ ואין לו ספק כי מקומו בכל מו"מ מדיני עתידי יהיה מרכזי. את ההכרעה יצטרך לקבל ראש הממשלה, שכבר הצהיר כי יעמוד בעצמו בראש כל מו"מ בעתיד, ויוביל אותו באופן אישי.

לאור הגשת מפת הדרכים על ידי ארצות- הברית בשבוע שעבר מעריכים בישראל
כי האמריקנים אכן נחושים להוביל הפסקת אש באזור. בישראל מעריכים גם כי
ראש הממשלה החדש אבו- מאזן והשר החדש מוחמד דחלאן נחושים להביא
להפסקת הפיגועים, וכפי הנראה יהיו מוכנים לצורך כך להתעמת עם החמאס.
בשלב ראשון הם נמצאים במגעים עם ארגוני הסירוב בניסיון להגיע להפסקת אש
פלשתינית שתהיה בגדר "הודנא". ישראל וארצות- הברית לוחצים על
הפלשתינים לא להסתפק בהודנא שבמהלכה ארגוני הטרור ישקמו את כוחם, אלא
לפעול נגדם באופן תקיף.

לנוכח ההתפתחויות האחרונות החלו במערכת הביטחון לגבש בימים האחרונים
סל הקלות מתוך כוונה לשדר רצון טוב. תוכנית זו תתבסס במידה רבה על הסדר
שהביא לשקט ביריחו בחודשים האחרונים ואשר כלל איסוף נשק על ידי
הפלשתינים ומסירתו לצה"ל, כפי שנחשף בחודש שעבר במעריב.

גורמים ביטחוניים בכירים אמרו בסוף השבוע כי יאסר ערפאת עושה ככל יכולתו
להכשיל את תוכנית אבו- מאזן להביא להפסקת הפיגועים. ערפאת עדיין שולט
בהזרמת משכורות לחלק מכוחות הביטחון והוא אף הקים מועצה לביטחון לאומי
שבראשה הציב את מקורבו האני אל חסאן.

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי תוכנית הייצוב ברצועת עזה
תארך מספר שבועות ולכן לא צפויה נסיגת כוחות של צה"ל כבר בימים
הקרובים. במערכת הביטחון יש דריכות עליונה בשל התרעות רבות על פיגועים.
ההערכה היא כי ארגוני הטרור עושים בימים אלה מאמץ מוגבר לבצע פיגועים
כדי להוכיח שאינם מתכוונים להיכנע לתכתיבים של אבו- מאזן. מאמץ זה צפוי
להתגבר לקראת יום העצמאות. משום כך יהיה סגר מלא על השטחים עד אחרי
יום העצמאות.

גורם ביטחוני בכיר אמר בסוף השבוע כי גם אם אכן תצליח הפסקת אש בעזה,
צה"ל לא יחדל מפעילות ביהודה ושומרון. "לא נוכל להימנע מפעילות לסיכול
בפיגועים, למשל בג'נין, רק מפני שתהיה הבנה בעזה", אמר.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/472/615.html

להזכירכם...:-

ב-15.5.1994 חיילי צה"ל יוצאים מהעיר עזה.
"עראפת סרב לחתום, רבין לא חותם אם עראפת לא חותם,
מובארק נזעף ועצבני לחץ על עראפת שחתם ואז רבין חתם."

אני שואל: "האם עם ישראל בכלל ומנהיגנו בפרט מטומטמים
או שעושים את עצמם??"

להלן: פינוי רצועת עזה.

ב- 2003 לא היה אפילו תאריכון מיוחד לנופלים אהובים, שירמוז מדוע השנה
שחורה מקודמותיה. אחד נפל ב- 1967 אחר ב- 1992.

לכל איש יש מדי כמה שנים יום זיכרון קשה במיוחד. לפני שבע שנים, אולי
שמונה, כאשר בערוץ 33 הוצגה רשימת הנופלים כבסר נע, חשתי במועקה חריגה
ליד שמו של נתן פנץ, שנהרג בשחרור יפו בפסח.
אז טלפנתי ללוחם צעיר, שעשה בצפון רמת הגולן, ודיברנו על השמים זרועי הכוכבים ועל הפעילות האווירית שהוא רואה במבט לעבר רצועת הביטחון בלבנון.

אבל מדוע השנה? האם משום הכעסים? כמו רמיסת הביטחון הסוציאלי שהיה
משען לדורות מתבגרים; ורובד על גבי רובד של שחיתות בשלטון, שהוא כמין
סובא שאינו יודע שובע.

לא זה. נכון שחומה שחורה, גבוהה, מעובה, מסתירה מאיתנו את אור הנגוהות של המשמעות האנושית הייחודית, שמתגלמת בקיומה של מדינת היהודים. אבל זה
לא ההסבר.

ובכן מדוע? יש ימי זיכרון כאלה, שמיליםרצות על המסך ומתחברות ל- 21,541
נתן פנצים, והן מכאיבות יותר מהרגיל בלי לדעת למה. הבוקר ממילא התרחקתי
משם. עד השנה הבאה. עם עוצמת כאב עולה ויורדת במחזוריות.

סוריה

ההידברות הספק מתחדשת עם סוריה החזירה אותי אל מדף ספרים שלם בארוני.
חזרתי אליהם אחד לאחד: איתמר רבינוביץ ("השלום שחמק"): הסורים היו להוטים לעשות שלום בתקופת שלטונו של חוסני זעים. כלום לא קרה. אורי שגיא
("אורות באפלה") התרשם מהשיחה המועילה בין הרמטכ"לים אהוד ברק וחיכמאת
שהאבי, כי ייתכן שעם כינון השלום יתכווץ הצבא הסורי ויועתק לגזרות אחרות.

רבינוביץ' ("סף השלום") - פרופסור למזרחנות בהשכלתו ושגריר לשעבר - היה
מעורב במגעים והגיע למסקנה כי אילו ניאות חאפז אסד להיפגש עם ראש
ממשלה ישראלי, היה בכך כדי "להביא להשגת הסכם המבוסס על פשרה". אורי
סביר ("התהליך") גילה כי פרס הקדים את הבחירות ב- 1996 שבהן נבחר בנימין
נתניהו תחתיו מפני שאסד סירב להיפגש עימו.

יוסי ביילין ("מדריך ליונה פצועה"): ברק נוכח כי חרף ההכחשות, נתניהו הסכים לנהל את המשא ומתן על יסוד קווי 67'. "ברק לא יכול היה להתנער מנכונותם של שלושה ראשי ממשלה לפניו". אבל ב"לגעת בשלום" דחה ביילין את תביעת סוריה לקבל לידיה שטחים שכבשה בכוח אחרי הסכם שביתת הנשק ב- 1949.
עיקרון הוא עיקרון, לשני הצדדים.

דני נוה ("סודות ממשלה") תיאר את נתניהו שהתגמש במשא ומתן שהתנהל
באמצעות המיליונר רון לאודר. אבל כשרצה אסד לראות את מפת הנסיגה לקווי
67', נתניהו סירב. גם ברק. רן אדליסט ("ברק, מלחמתו בשדים") אפילו ציטט
אותו כמי שאמר כי "יכול בהחלט להיות שבדרך כלשהי, אולי במגעים המוקדמים
של שגיא, הסורים הבינו איכשהו שתהיה להם גישה בכנרת".

מדף ספרים על 55 שנה של החמצות, פספוסים, היעדר יכולת לדלג על פני
משוכות, לעתים גבוהות כהר, לעתים כקוצו של יוד.

זה לא דבר חדש. איתן בנצור ("הדרך לשלום עוברת במדריד") כתב בספרו כי
הצטרפות סוריה לתהליך השלום בוועידה שנערכה בספרד היתה בעלת חשיבות
רבה כאיתות למדינות ערב אחרות. בחודש האחרון נפגש בנצור, עתה איש
עסקים, עם מאהר אסד, אחיו של הנשיא, שהציע לחדש את המגעים. בנצור קיבל
משרון ומסילבן שלום היתר למפגש נוסף. הוא חזר בהתרשמות שהיוזמה הסורית
רצינית. עם זאת היה בה ערפל, למשל - האם סוריה עומדת על דרישתה לשכשך
במימי הכנרת? (אחד מביטאוניה כבר דרש השבוע לחלק את מימי הכנרת. כנראה
בהשפעת העונה הגשומה).

שרון ושלום נועדו. הכול נדחה בחודש. שרון סבר שהיוזמה אינה רצינית. סוריה צריכה אליבי כלפי אמריקה. שלום הסכים איתו, אבל היה פתוח מראש הממשלה
להידברות.

גורמים אמריקנים רשמיים מחזיקים בדעה דומה. הסורים התעוררו לשלום בשיאה
של הביקורת האמריקנית על תמיכתם בטרור. ישראל תשגה קשות אם תחבל
במהלך האמריקני מול סוריה בנכונות בוסרית לקפוץ על הצעת מאהר.

השאלה היא מה שרון רוצה לטווח רחוק. רבינוביץ' שיגר השבוע מאמר ל"וול
סטריט ג'ורנל" ובו סקר הידברות עם שני הדורות למשפחת אסד. בשאר אסד
נגרר פעמיים אחרי חיזבאללה אל סף המלחמה. אבל גם שרון, כתב הפרופסור
למזרחנות, מגלה חוסר עניין בחידוש המגע עם דמשק. הם רוצים להיראות במשא
ומתן, אבל בלי תכלית. מעייניו נתונים להידברות בלעדית עם הפלשתינים.

הסתייגותו של שרון נכונה לעכשיו. אבל הוא מעולם לא שש למשא ומתן עם
סוריה. אפילו את סוגיית לבנון דרש לפתור במהלך מדיני מול ביירות, בלי
דמשק. אבל הנסיבות המדיניות במזרח התיכון משתנות בהתמדה, במהירות.
כשדמשק תיפתח לפני קולין פאוול לא תעמוד לישראל הסרבנית חומת המגן של
המדיניות האמריקנית.

אין טעם להסתיר מוושינגטון את האיתות מדמשק (כפי שאירע, ממילא הוא הגיע
גם ממקור אמריקני). בתיאום עם אמריקה ראוי לומר רק "כן" לכל יוזמת
הידברות, גם אם הכוונה היא ל"לא". לישראל יש אופציה לומר לא לתוכן
הדיונים, אבל לא למסגרת ההידברות.

הנצחי

שלשום ב- 7:00 הוא סעד עם משלחת של ראשי הבונדס בהילטון, תל אביב.
ב- 8:50 התייצב בשערי משכן הנשיא בירושלים לרגל יום העצמאות. נא להכיר,
ראש האופוזיציה החדש- טרי- ישן שמעון פרס. בתנאי שיבקשו ממנו לרשת את
עמרם מצנע לשנתיים.

מדי פעם הוא מתקנא באופיו של שותפו לדרך משה דיין, שהלך לעולמו לפני
כ- 22 שנה. אז, כשפרס ניהל את סיעת רפ"י והם שקלו לחזור הביתה למפלגת
העבודה בעקבות מלחמת ששת הימים, אמר לו דיין: "אם אתה חוזר למפא"י (הם
דבקו בלשון ישנה) - אני איתך; אם אתה רוצה להמשיך עם רפ"י עצמאית - אני
גם איתך. רק דע, שעליי אי אפשר לסמוך".

פרס אינו יכול שלא יסמכו עליו. עניין של מבנה אישיות. הוא כבר בעניינים
לקראת בחירתו ליושב ראש זמני של העבודה. עוסק בחובות המפלגה ובהחזרת
הפורשים הביתה. גם מקונן, שכשיוציא את המפלגה מהבוץ הכספי ויעמיד אותה
על הרגליים, יכפישו אותו. יש לו, לדעתו, מזל מקולל כזה.

גם יש לו כבר מתווה. אריאל שרון רוצה שלום, אבל לא יממש אותו. שרון מתנהל בתבונה, נוהג נכון, לא יותר. לפי פרס, הפקדת המשא ומתן בידי שאול מופז לא תצמיח שלום עם הפלשתינים. לפיכך הוא לא יחתור להצטרףלממשלה.
אופוזיציה ואידיאולוגיה, זה סדר יומו. מה גם שאוזנו החדה הבחינה כי שוב אין שרון מרבה לדבר על ממשלת אחדות אלא רק על "ממשלתו המצוינת".

יש קולות הטוענים כי הצבת מדינאי שנולד ב- 1923 בראש אופוזיציה הזקוקה
לניעור היא פתטית. אולי למפלגה. מבחינה אישית, פצצת האנרגיה הזאת ששמה
פרס אינה יודעת לאות. השבוע השתתף בוושינגטון בכינוס שבו נטלו חלק ביל
קלינטון, אהוד ברק ואחרים. נשות העיר רצו לרקוד רק עם פרס והוא קיפץ כל
הלילה.

עזה

מי שהיה סגן שר הביטחון אפרים סנה, הרחיק עד ה"ניו יורק טיימס" לפרסם את
תוכניתו "עזה תחילה". עכשיו יזכה לתהודה בין- לאומית. "ממפת הדרכים", אמר לי, "לא יצא כלום. אבו מאזן לא יילחם בטרור בידיים ריקות, בלי הישג. שרון לא יניח לו, ואז יאמר שאבו מאזן נכשל ויהרוג את תהליך השלום".

ד"ר סנה החליט לתת לו משהו. "בעזה הרשות הפלשתינית חזקה", ובעיקר מוחמד
דחלאן, שנוא נפשו של יאסר ערפאת. קודם כול צריך להניח לו לפעול בעזה
כרצונו. אחר כך לסייע לו בצרור של הטבות כלכליות. אם זה יצליח - להתחייב
מיד לפנות את 6,000 מתיישבי גוש קטיף. תוך שנה אין נצרים ובנותיה".

תהיתי אם הוא מציע נכס אסטרטגי ישראלי תמורת ויתור טקטי פלשתיני. הם
יכולים לחזור בקלות לטרור, אנחנו לא יכולים ליישב מחדש את גוש קטיף.
"נכון", אמר, "זה לא אסון גדול".

חגי הוברמן

מתיישבי גוש-קטיף התקשו להאמין למראה עיניהם, בבוקרו של יום שני. אנשי כוחות הביטחון הפלשתינים ("מחבלים המחופשים לשוטרים פלשתינים" _ כינה אותם אתר האינטרנט קטיף.נט) השתלטו בשעות הבוקר על צומת גוש קטיף, ברגע בו פתח אותו צה"ל למעבר החופשי לכלי רכב פלשתינים. חיילי צה"ל עזבו את הצומת ואיפשרו ללוחמים הפלשתינים לכוון את התנועה, לקול צהלת הפלשתינים החולפים בצומת.

מפקדים בכירים של הכוחות הפלשתינים הגיעו גם הם לצומת הגוש וביקשו לאפשר להם לנוע בציר כיסופים, ציר התנועה העיקרי של מתיישבי גוש-קטיף המחבר אותם למדינת ישראל הריבונית, כביש שהיה פתוח עד אותו יום לתנועה ישראלית בלבד. לאחר עיכוב קל, התאפשר להם להיכנס לנתיב ולנוע יחד עם מפקדי צה"ל לאורך ציר כיסופים.
זועמים פנו מתיישבים מגוש קטיף למפקדי צה"ל באיזור, והללו הרגיעו אותם כי המחזה העגום שבו חזו לא ישנה והאחריות הביטחונית בצומת תשוב לצה"ל בעוד זמן קצר. צה"ל אכן נטל מחדש את האחריות הביטחונית על הצומת, אבל במקביל מנע מאותו רגע מעבר של כלי רכב ישראלים שביקשו לנסוע בציר הישן מתחת לגשר מור-קטיף, הצמוד לצומת גוש קטיף.
הגשר הזה שימש לפני שנתיים נושא למאבק של המתיישבים, שהתנגדו לו בכל כוחם, בעיקר נוכח החשש מאובדן השליטה הישראלית בצומת גוש-קטיף הישן, הקרוי "צומת האורחן". ההתנגדות הסתיימה בבניית הגשר ובהסכמה בין צה"ל לבין מתיישבי גוש קטיף, כי התנועה מתחת לגש קטיף, בציר הישן תיהיה אפשרית לחפצים בכך.
אלא שמעט מאוד נהגים ניצלו בשנה האחרונה את הזכות לנסוע מתחת לגשר, והעובדות בשטח, כמו תמיד, הכתיבו את המציאות. הציר נותר לשימוש צבאי בלבד, והשיקולים הצבאיים, כידוע, לא תמיד משתווים לשיקולים ההתיישבותיים. ביום שני, במסגרת ההסדרים החדשים, הוחלט במערכת הביטחון לחסום את הציר לתנועה ישראלית בגלל המעבר החופשי שניתן לרבים הפלשתינים המוסעים מדרום חבל עזה לצפון החבל.

מחזה דומה היה בצומת הצפוני יותר, צומת נצרים. ביום שני בבוקר החלו טרקטורים של צה"ל ושל הפלשתינים יחדיו לעבוד בבהילות, כדי לחשוף את כל המחסומים ותילי האדמה שחסמו את ציר הראשי, זה שפעם נקרא "כביש מס' 4" ואח"כ קיבל את הקוד הצה"לי "ציר טנצ'ר", לתנועת מכוניות. עמדות של כוחות הצבא הפלשתיני (הקרוי בטעות "משטרה פלשתינית") הוצבו בצדי הצומת במרחק קצר מאוד מעמדות צה"ל. חיילי צה"ל שניצבו להגנה על ציר קרני-נצרים, הכביש הראשי המשמש את תושבי נצרים, עמדו דרוכים, מתקשים להאמין שזו אכן המציאות: אותם מחבלים שרק לפני מספר שעות רדפו אחריהם, עומדים ניצבים לפניהם כשווים בין שווים.

מתיישבי גוש-קטיף לא יכלו שלא להיזכר, שבעבר הלא רחוק, כשהתנועה הפלשתינית היתה חופשית, נרצחו עשרות ישראלים. כאן היה פיצוץ אוטובוס הילדים בו נרצחו מירי אמיתי וגבי ביטון ז"ל ונכרתו רגלי ילדי משפחת כהן, כאן נרצחו בפיצוץ אוטובוס לפני 8 שנים 8 חיילי צה"ל ועוד אזרחית, עולה חדשה מארגנטינה. כל זאת היה על הכביש הזה, שמזה שנה, מאז נחסם לתנועה פלשתינית חופשית, נסעו בו המתיישבים ללא חשש. (פיגוע הירי היחיד היה בכביש כיסופים, בו נרצח רב המושב נצר-חזני הרב יצחק עראמה ז"ל).

בהודעה הרשמית של דובר צה"ל נאמר כי "צה"ל מחוייב לשיתוף פעולה מלא על מנת להבטיח את הצלחת המהלך ויעקוב בקפידה אחר פעילות כוחות הביטחון הפלשתינים". ראש מועצת חוף עזה, אבנר שמעוני, נשמע יותר סקפטי: "אני מקווה שלא נשלם מחיר יקר על שלום זול. קודם כל הפלשתינים צריכים להוכיח את רצונם בשלום. הרי עברנו את הניסיון של אוסלו א' ואוסלו ב', וזיני ומיטשל וטנט. איך נוכל להסתכל בעיניים לאלו שחלילה ייפגעו, או לקרוביהם אם חלילה ייהרגו?"

הקצינים הבכירים מודאגים

הנסיגה הישראלית החלה אור ליום שני, עם יציאת כוחות צה"ל ממרחב העיירה בית חנון שבצפון רצועת עזה, והעברת האחריות הביטחונית באזור לידי גורמי הרשות הפלשתינית. דובר צה"ל מסר בהודעתו כי "בתוך כך נפתח הבוקר צומת גוש קטיף לתנועה חופשית של פלשתינים". באתר האינטרנט של גוש-קטיף קטיף.נט, נשאל בסרקאזם, האם תנועה חופשית משמעותה גם העברת נשקים ואמצעי לחימה חופשיים על הכביש? בפועל, נראה כי אכן כך היה. התנועה הפלשתינית לאורך הרצועה השבוע התנהלה ללא כל בקרה או פיקוח ישראלי. כל מחבל שליבו חפץ לנייד מטולי מרגמות או רקטות ממקום למקום, יכל לעשות זאת ללא חשש.
המציאות הזו היא שהדאיגה יותר מכל את קציני הצבא. אלוף פיקוד הדרום דורון אלמוג, על סף סיום שירותו, נתן ביטוי פומבי לחששותיו בראיון ל"הארץ" בשבוע שעבר, והוא ביטא בכך לא רק את דעתו שלו, אלא את דעת כל הקצינים ברצועה. בשיחות שקיימו מתיישבי גוש-קטיף עם הקצינים הבכירים ברצועה שמטרתם היתה הרגעת התושבים, לא רק שהם לא נרגעו, התברר להם שהקצינים הבכירים בעצמם מאד לא רגועים. מפקד אחת החטיבות אמר לתושבי נצרים כשביקר אצלם: "תאמינו לי שלא התבלבלנו. אנחנו שומרים על האינטרסים הביטחוניים, אבל אני מוכתב במעשי מהדרג המדיני. אני לא יודע מה לעשות. נכון שבתמונות עם הקצינים הפלשתינים חייכתי, אבל אני לא מאמין להם".
בהתאם לאותה מדיניות, בצה"ל עברו לסדר היום גם על תקריות האש עם המחבלים, שלא פסקו גם בלילה הראשון ל"הפסקת האש". כבר בלילה הראשון, אור ליום שלישי, ירו מחבלים אל סיור של צה"ל שנע לאורך גדר המערכת המקיפה את יישובי גוש קטיף. כמו כן ירו מחבלים של שני מוצבים של צה"ל באזור גני טל ובאיזור בסיס צה"ל הנמצא במרכז גוש קטיף.
גם מתיישבי נצרים חשו כבר ביום הראשון להסדרים החדשים את המציאות החדשה. על פי ההסדרים החדשים, חזרו לוחמים פלשתיניים לשתי עמדות בצומת נצרים, מצפון לכיוון עזה ומדרום לכיוון דיר אל-בלאח, אחרי שצה"ל הסיג את עמדותיו שלו. הצומת עצמו נשאר אמנם בשליטה ביטחונית ישראלית, אבל האחריות על עצירת התנועה הפלשתינית בשעת מעבר שיירה ישראלית נמסרה למשטרה הפלשתינית. הללו, מסתבר, לא גילו עודף מוטיבציה ומסירות נפש לעצור את התחבורה הפלשתינית, וכך אירע שביום שני התעכבה שיירה שיצאה מקרני לנצרים, כי בצומת עדיין התנהלה התנועה הפלשתינית החופשית. הג'יפ הצבאי המוביל קיבל הוראה בקשר לעבור לנסיעה של 20 קמ"ש, עד שהשוטרים הפלשתינים יואילו בטובם לפנות את הצומת. המתיישבים זעמו: זה המתכון הבדוק ביותר להפיכת הנוסעים לברווזים במטווח. כששפכו את זעמם באותו ערב על מפקד החטיבה הוא אישר שהדבר לא היה תקין.

דחלאן אמר: אני לא רוצה לראות יהודים מול העיניים

כחלק מהשינויים הצפויים בצומת זה, החלו השבוע לגלגל מחדש את התוכניות הוותיקות לבניית גשר ממזרח למערב, שישמש את המתיישבים היהודיים, דוגמת הגשר הקיים בצומת גוש-קטיף.
בנקודה אחת הצליח מאבק המתיישבים: הכביש הראשי ליד כפר-דרום נשאר סגור לתנועת פלשתינים, שקיבלו כביש עוקף. כאן ניצלו גורמי הצבא את הדרישה הפלשתינית שבגינה הם הרחיקו את החיילים מהכבישים: כדי שהפלשתינים לא יראו חיילים ישראלים מול העיניים. בכפר-דרום, בגלל הצמידות של הכביש ליישוב, היה ברור שצה"ל יישאר בכל מקרה. דחלאן, שהבין זאת, אמר בפגישה ביום שישי שעבר עם האלוף עמוס גלעד, כי הפלשתינים מוותרים על דרישתם לנסוע בכביש שליד כפר-דרום, כיוון שאנחנו "לא רוצים לראות יהודים מול העיניים". בצה"ל הוחלט לאפשר לפלשתינים לנסוע בכביש עוקף כפר-דרום ממערב, כפי שהם נוסעים היום. עם זאת במערכת הביטחון מוכנים לבחון בקשה פלשתינית לאפשר להם נסיעה בציר העוקף את כפר-דרום ממזרח. מדובר בכביש ששימש אותם עד לפני כשנה. גורמים צבאיים ברצועה מזהירים מפני קבלת ההחלטה, שכן הכביש המזרחי חוצה את הכביש הראשי המשמש את המתיישבים, בין כפר-דרום למחסום כיסופים. הנסיעה בו הופסקה לפני שנה מסיבות ביטחוניות.

ערפאת נשאר הגורם המכריע

מעטים שמו לב למשמעות העובדה, שהקצין הפלשתיני הבכיר איתו נוהל המו"מ בדרגי השטח, הוא ליווא (אלוף) עבד אל-ראזק אל-מג'יידה. מפקד הביטחון-הכללי (אל-אמן אל-ווטני) ברצועה, הגוף הקרוי אצלנו בטעות "המשטרה הפלשתינית" שהוא כוח צבאי לכל דבר. מג'יידה, שבישראל מכנים אותו היום "אלוף הפיקוד הפלשתיני", הוא נאמנו המובהק ועושה דברו של יאסר ערפאת. מעניין לדעת מה חשבו מג'יידה ודחלאן כאשר ישבו זה בצד זה לפני שבוע, בפגישה הביטחונית עם האלוף עמוס גלעד. השניים הם אוייבים מרים מהימים שדחלאן שלט על השב"כ הפלשתיני ברצועה, ומג'יידה כמו היום פיקד על כוחות הביטחון. במסגרת חלוקת העבודה בין ערפאת ואבו-מאזן נקבע כי מוחמד דחלאן יהיה הממונה על השב"כ הפלשתיני בכל יש"ע (הביטחון המסכל), התפקיד אותו מילא בעבר ברצועה, וערפאת נשאר בעל הסמכויות על הביטחון הכללי בפיקודם של חאג' איסמעיל ביו"ש ועבדל ראזק אל-מג'יידה ברצועה. בנוסף נשאר באחריותו המודיעין הכללי של תאופיק טיראווי. כלומר, עיקר השליטה בכוח הצבאי נשאר בידי ערפאת.
עצם המגעים עם מג'יידה, משמעותם שערפאת נשאר הגורם המכריע והמשפיע גם במהלכים הנוכחיים, בניגוד לאשליות של ממשלת שרון כאילו אבו-מאזן הוא המנהיג החלופי. בפגישה בין דחלאן לגלעד אמנם היה מג'יידה, רשמית, כפוף לדחלאן הנאמן לאבו-מאזן, אולם במגעים בדרגי השטח הוא עצמאי בהחלטותיו, וכפוף רק לערפאת. כל מהלך של מג'יידה נעשה רק אחרי עידכון ואישור של ערפאת. כך, אגב, יהיה גם אם יימשך התהליך, וצה"ל ימסור שטחים נוספים ביו"ש, כמו בית-לחם. גם ביו"ש יקבלו את האחריות אנשי הביטחון-הכללי, הכפוף, כאמור, לערפאת. במערכת הביטחון ביקשו לשים לב לכך שגם אבו-מאזן ודחלאן בעצמם נוסעים אחרי כל פגישה מדינית לדווח לערפאת. לדברי גורמים בכירים, הראשון ששם לב לכך הוא מתאם הפעולות בישע עמוס גלעד, האיש שמקיים בפועל את המגעים עם דחלאן.
לפני שובו לרצועה שימש מג'יידה כמפקד כוחות צש"ף (צבא השיחרור הפלשתיני) בטוניס. הוא מונה לתפקידו עם שובו לרצועה בתאריך שבוודאי היה סמלי מבחינתו _ ה-5 ביוני 1994. מג'יידה משמש גם כמזכיר "המועצה העליונה לביטחון לאומי". לפני כשנתיים, בעצם המלחמה עם הפלשתינים, כשחיילי צה"ל ירו על שיירת הבכירים הפלשתינים ליד מחסום ארז, התפאר מג'יידה בנסיונו הקרבי בשיחה עם ביטאון הרשות הפלשתינית "אל-חיאת אל-ג'דידה": "שערה אחת בגופי לא נעה. התרגלתי לכדורי הטרור הישראלי מאז שהייתי סרן בתעלת סואץ, בירדן ובלבנון, ובמקומות ערביים אחרים שהותקפו. הם בפירוש פחדנים, וכל תולדותיהם מלאות בבגידה וברמאות. אנו התרגלנו לכך ואני לא מפחד, ולא נפלה עלי אימה כמו כל מופז, שברח מפגישה בהתנחלות ליד בית-לחם רק משום שנורה כדור תועה ממרחק רב. ואינני כמו בנימין בן-אליעזר שהשתטח על הקרקע כאשר נורה כדור תועה ממרחק רב בביקורו בהתנחלות ליד חן-יונס בחודש הקודם..."
במשך כל שנות שירותו נהג מג'יידה לעשות צרות צרורות למתיישבים היהודיים. לפני 4 שנים, בחודש יולי 99, זמן קצר אחרי עלות ממשלת השמאל בראשות אהוד ברק, הכריז מג'יידה כי "המתנחלים מתנהגים בצורה פרועה, לא מכבדים את חוקי הרשות-הלאומית, כולל את חוקי התנועה או חוקים אחרים. הם גוזלים את האדמות, מבריחים חומרים מקולקלים ומוכרים ברמאות, ולא ניתן לעבור על כך בשתיקה". באותם ימים ניהל מג'יידה מסע רדיפה אכזרי כלפי פועלים פלשתינים שעבדו ביישובי גוש-קטיף.
בחודש אפריל 2000, בעיצומו של ירח הדבש בין ההנהגה הפלשתינית לברק, הכריז מג'יידה בטקס סיום קורס צבאי של אנשי כח 17 כי "הזיכרון יישאר תלוי אצל עם דגול זה, שפעל להחיות אותו באופן אחדותי ועיקש באדמות הפלשתיניות באזורי הגליל, המשולש, הנגב, הגדה ועזה. עמנו יציג את תמונת האחדות העזה ביותר בעניין המטרה והגורל, ויכתוב אותה בצבע אדום עז בירושלים, שכם, עזה, הגליל, יפו, חיפה והנגב". זה היה חצי שנה לפני שחייליו של מג'יידה יצאו לבצע את המשימה הזו בדיוק _ לכתוב את המטרה הפלשינית בצבע אדום עז בירושלים, שכם, עזה, הגליל, יפו וחיפה.
מג'יידה גם היה מעורב, ככל הנראה, בפרשת ספינת הטרור קארין איי. פואד אל שובאכי, רוכש האניה והנשק, היה ראש מנגנון הכספים הכפוף למג'יידה, גם אם בפועל פעל בצמוד לערפאת. אחרי מעצרו של שובאכי ביריחו בעקבות פרשת "קארין איי" מונה במקומו מחמוד עוואדללה. מסמך שנתפס במבצע "שומרי המבצר" במיתחם מנגנון הביטחון המסכל הפלשתיני, חשף כי עוואדללה הוא בעצם "עושה דברו" של שובכי עצמו, הממשיך בעצם לנהל את ענייניה הכספיים של מנהלת הכספים בשלט רחוק _ באמצעות מחליפו. הקשר בין השניים מתבצע באמצעות הפלאפון. ב- 24ביולי אשתקד שלח פקיד בכיר ברשות הפלשתינית את המכתב הבא לעוזר ראש הביטחון המסכל ברצועה: "הנדון: מינויו של עמיד (אלוף _ ח.ה.) מחמוד עוואדאללה לממונה על מינהלת הכספים הצבאית. שלשום, יום שני 12.7.02, הגיע עמיד מחמוד עוואדללה, אשר ממונה ע"י הנשיא (יאסר ערפאת) לממונה על מינהלת הכספים. אתמול, יום שלישי, הלך עוואדללה למשרדו של אלוף אלמג'יידה (אלוף פיקוד הרצועה הפלשתיני _ ח.ה.) שהתקשר לנשיא להודיע לו כי עוואדללה הגיע. הנשיא ביקש מאל-מג'יידה להוציא לפועל את ההחלטה..."
http://www.katif.net/art.php?table=art&id=348
(חגי הוברמן).
עיון עזה תחילה נולד בזמן המהפך הפוליטי רעיון´´עזה תחילה´´
נולד בשנת 1977...!!
רעיון עזה תחילה נולד בזמן המהפך הפוליטי במדינת ישראל,
בזמן שמנחם בגין עליו השלום, ניצח בבחירות 1977....מהפך !!!
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&omm=0

מקור:
http://www.israblof.com/?l=he&a=38974

תת-אשכול: ביילין כח´´כ לראשונה ב-1988 תבע שמיד...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=1&viewmode=
אשכול ראשי:
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=0&viewmode=

תזכורת לתזכורת:

תת-אשכול:
לקראת המשא ומתן רשמי.........................
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5392&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F2%E6%E4%20%E5%E9%F8%E9%E7%E5%20%FA%E7%E9%EC%E4#1
אשכול ראשי:
מפת הדרכים=הסכם אוסלו=פרס=שרון=וייסגלס=יואל זינגר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5392&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F2%E6%E4%20%E5%E9%F8%E9%E7%E5%20%FA%E7%E9%EC%E4

************

התיישבות חוץ וביטחון
מפת הדרכים נוסח מלא בעברית
25.5.2003
http://www.miki.org.il/article.asp?newsid=767

English Version
המסמך הבא הנו מפת דרכים המבוססת על עשייה וחותרת ליעדים, הכוללת
שלבים ברורים, מסגרות זמן, תאריכי יעד וציוני דרך, אשר מטרתה להשיג התקדמות באמצעות צעדים הדדיים, שיינקטו על-ידי שני הצדדים בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי, ההומניטארי ובתחום הקמת מוסדות, בחסות ה'רביעייה' (ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה).

היעד הוא הסדר סופי וכולל לסכסוך הישראלי-פלסטיני עד 2005, כפי
שהוצג בנאום הנשיא בוש מה-24 ביוני והתקבל על-ידי האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם בהצהרות המינסטריאליות של ה'רביעייה' מה-16 ביולי
וה-17 בספטמבר.

פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני יושג אך ורק באמצעות
הפסקת האלימות והטרור, כאשר תהיה לעם הפלסטיני מנהיגות הפועלת
בהחלטיות נגד הטרור, המוכנה ומסוגלת לכונן דמוקרטיה פעילה המבוססת
על סובלנות וחירות, ובאמצעות נכונות ישראלית לעשות את הנדרש להקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית, וקבלה ברורה וחד-משמעית על-ידי שני הצדדים
של יעד ההסדר באמצעות משא-ומתן כמתואר להלן.

ה'רביעייה' תסייע ותאפשר את ביצוע התכנית, החל משלב I, לרבות שיחות ישירות בין הצדדים לפי הצורך. התכנית קובעת מסגרת זמן מציאותית ליישום. אולם, כתכנית המבוססת על עשייה, התקדמות מצריכה ותלויה במאמציהם הכנים של הצדדים ובמילוין של כל אחת מההתחייבויות המפורטות להלן.

אם יקיימו הצדדים את התחייבויותיהם במהירות, אפשר שהמעבר במהלך ובין השלבים יחול מהר יותר מכפי שמצוין בתכנית. אי-עמידה בהתחייבויות תמנע התקדמות. הסדר, שיידון בין הצדדים, יביא להופעתה של מדינה פלסטינית עצמאית, דמוקרטית ובת קיימא, השוכנת בשלום ובביטחון לצדה של ישראל ושכנותיה האחרות. ההסדר יפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ויסיים את הכיבוש, שהחל ב-1967, על בסיס יסודות ועידת מדריד, העיקרון של 'שטחים תמורת שלום', החלטות מועצת הביטחון 242, 338 ו-1397, הסכמים שהושגו בעבר בין הצדדים ויוזמת נסיך הכתר הסעודי עבדאללה - שאושרה על-ידי הליגה הערבית בפסגת ביירות - הקוראת לקבלת ישראל כשכנה השוכנת בשלום ובביטחון במסגרת של הסדר כולל. יוזמה זו הנה מרכיב חיוני במאמצים הבינלאומיים לקידום שלום כולל בכל הערוצים, לרבות הערוץ הסורי-ישראלי והערוץ הלבנוני-ישראלי.

ה'רביעייה' תתכנס בקביעות בדרגים בכירים כדי להעריך את מעשי הצדדים ליישום התכנית. בכל שלב מצפים מהצדדים למלא אחר התחייבויותיהם במקביל, אלא אם כן צוין אחרת. שלב I: הפסקת הטרור והאלימות, נורמליזציה של חיי הפלסטינים והקמת מוסדות פלסטיניים - מעתה ועד מאי 2003. בשלב I נוטלים הפלסטינים על עצמם באופן מיידי וללא תנאי להפסיק את האלימות על פי הצעדים המפורטים להלן; על פעולה כזו להיות מלווה בצעדים תומכים מצד ישראל.

הפלסטינים והישראלים מחדשים את שיתוף הפעולה הביטחוני על בסיס תכנית טנט להפסקת האלימות, הטרור וההסתה, באמצעות שירותי ביטחון פלסטיניים מאורגנים מחדש ויעילים. הפלסטינים לוקחים על עצמם לבצע רפורמה פוליטית מקיפה כהכנה לקראת קבלת מעמד מדינה, שתכלול ניסוח חוקה פלסטינית ובחירות חופשיות, הוגנות ופתוחות על בסיס צעדים אלה.

ישראל נוקטת בכל הצעדים הנדרשים כדי לסייע לנורמליזציה של החיים הפלסטיניים. ישראל נסוגה משטחים פלסטיניים שנכבשו החל מה-28 בספטמבר 2000 ושני הצדדים מחזירים על כנו את הסטטוס קוו ששרר באותה העת, ככל שיתקדמו העשייה ושיתוף הפעולה הביטחוניים. ישראל תקפיא גם את כל פעילות ההתיישבות, בהתאם לדוח מיטשל.

בתחילת שלב I:

ההנהגה הפלסטינית מפרסמת הצהרה חד-משמעית, המדגישה את זכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, והקוראת להפסקת אש מיידית וללא תנאי להפסקת הפעילות המזוינת וכל מעשי האלימות נגד ישראלים באשר הם. כל המוסדות הפלסטיניים הרשמיים שמים קץ להסתה נגד ישראל. ·

ההנהגה הישראלית מפרסמת הצהרה חד-משמעית, המאשרת את מחויבותה לחזון שתי המדינות - מדינה פלסטינית עצמאית, בת קיימא וריבונית, החיה בשלום ובביטחון לצד ישראל, כדברי הנשיא בוש, והקוראת להפסקה מיידית של האלימות נגד פלסטינים באשר הם. כל המוסדות הישראליים הרשמיים שמים קץ להסתה נגד פלסטינים. ביטחון ·

הפלסטינים מצהירים על הפסקה חד-משמעית של האלימות והטרור ועושים מאמצים גלויים לעין בשטח על-מנת לעצור, לקטוע ולרסן יחידים וקבוצות, המבצעים ומתכננים התקפות אלימות נגד ישראלים באשר הם. ·

מנגנון ביטחון של הרשות הפלסטינית, שנבנה ומוקד מחדש, מתחיל לבצע פעולות מתמשכות, ממוקדות ויעילות המכוונות לעמוד מול כל אלה העוסקים בטרור ולפירוק תשתית ויכולות הטרור. דבר זה כולל את התחלתה של החרמת נשק בלתי חוקי וגיבוש רשות ביטחונית המנותקת מקשרים עם טרור ושחיתות. ·

ממשלת ישראל איננה נוקטת בפעולות המערערות את האמון, לרבות גירושים, התקפות על אזרחים, הפקעת ו/או הריסת בתים ורכוש של פלסטינים, כצעד ענישה או על מנת לאפשר בנייה ישראלית, הריסת מוסדות ותשתיות פלסטיניים וצעדים אחרים, שפורטו בתכנית העבודה של טנט. ·

בהסתמך על מנגנונים קיימים ועל משאבים הקיימים בשטח, מתחילים נציגי ה'רביעייה' בבקרה לא רשמית ומתייעצים עם הצדדים על הקמתו והפעלתו של מנגנון בקרה רשמי. ·

יישום, כפי שהוסכם בעבר, של התכנית האמריקנית לבנייה מחדש, הכשרה וחידוש שיתוף פעולה ביטחוני בשיתוף עם מועצה מפקחת חיצונית (ארה"ב-מצרים-ירדן). תמיכה של ה'רביעייה' במאמצים להשיג הפסקת אש מקיפה, שתחזיק מעמד. o

כל ארגוני הביטחון הפלסטיניים מאוחדים לשלושה שירותים המדווחים לשר פנים בעל סמכות. o

כוחות ביטחון פלסטיניים, שעברו ארגון והכשרה מחדש ומקביליהם בצה"ל מחדשים בהדרגה את שיתוף הפעולה הביטחוני והתחייבויות אחרות במסגרת יישום תכנית העבודה של טנט, לרבות פגישות קבועות בדרג בכיר, בהשתתפות אנשי ביטחון אמריקניים רשמיים. ·

מדינות ערב מנתקות את המימון הציבורי והפרטי ואת כל שאר סוגי התמיכה בקבוצות התומכות והעוסקות באלימות ובטרור. ·

כל התורמים המעניקים סיוע תקציבי לפלסטינים, מזרימים כספים אלה דרך חשבון ממשלתי יחיד של משרד האוצר הפלסטיני. ·

ככל שמתקדם היישום הביטחוני הכולל, נסוג צה"ל בהדרגה מאזורים הכבושים מאז ה-28 בספטמבר 2000, ושני הצדדים משיבים על כנו את הסטטוס קוו, ששרר לפני ה-28 בספטמבר 2000. כוחות ביטחון פלסטיניים מתפרסים באזורם המפונים על-ידי צה"ל.

בניית מוסדות פלסטיניים ·

פעילות מיידית להנעת תהליך אמין להכנת טיוטת חוקה לקראת הקמת מדינה פלסטינית. ועדת החוקה מפיצה במהירות האפשרית טיוטת חוקה פלסטינית, המבוססת על דמוקרטיה פרלמנטרית איתנה וקבינט עם ראש ממשלה בעל סמכות לצורך דיון/תגובה ציבורי(ת). ועדת חוקה מציעה טיוטת מסמך להגשה לאחר הבחירות לאישור המוסדות הפלסטיניים המתאימים. ·

מינוי ראש ממשלה או קבינט לתקופת מעבר, עם רשות מבצעת/גוף מקבל החלטות בעל(ת) סמכות.

ממשלת ישראל מאפשרת בצורה מרבית תנועה של בעלי משרות פלסטיניים לכינוסי המועצה המחוקקת הפלסטינית והקבינט, להדרכה ביטחונית מחודשת בפיקוח בינלאומי, פעילות אלקטורלית ופעילות רפורמיסטית אחרת, וצעדים תומכים נוספים הקשורים למאמצי הרפורמה. ·

המשך מינוי שרים פלסטיניים המוסמכים לבצע רפורמה יסודית. השלמת צעדים נוספים להשיג הפרדת רשויות אמיתית, לרבות רפורמות משפטיות פלסטיניות הנדרשות לשם כך. ·

הקמת ועדת בחירות פלסטינית עצמאית. המועצה המחוקקת הפלסטינית בוחנת ומשנה את חוק הבחירות. ·

יישום פלסטיני של ציוני דרך משפטיים, מנהליים וכלכליים, כפי שנקבע על-ידי כוח המשימה הבינלאומי לרפורמה הפלסטינית. ·

מוקדם ככל הניתן, ועל בסיס הצעדים המוזכרים לעיל, ובמסגרת של דיון פתוח ובחירת מועמדים/מערכת בחירות שקופה, המושתתת על הליך חופשי ורב-מפלגתי, מקיימים הפלסטינים בחירות חופשיות, פתוחות והוגנות. ·

ממשלת ישראל מאפשרת סיוע של כוח המשימה לבחירות, רישום מצביעים ותנועת מועמדים ונושאי תפקידים בבחירות. תמיכה בארגונים לא ממשלתיים המעורבים בהליך הבחירות.
·
ממשלת ישראל פותחת מחדש את לשכת המסחר הפלסטינית ומוסדות פלסטיניים סגורים אחרים במזרח ירושלים, על בסיס התחייבות שמוסדות אלה יפעלו אך ורק בהתאם להסכמים קודמים בין הצדדים. היענות הומניטארית ·

ישראל נוקטת בצעדים לשיפור המצב ההומניטארי. ישראל והפלסטינים מיישמים במלואן את כל המלצות דוח ברטיני לשיפור התנאים ההומניטאריים, מסירים עוצרים ומקלים על המגבלות על תנועת בני אדם וסחורות, ומאפשרים גישה מלאה, חופשית ובלתי מופרעת לצוותים בינלאומיים והומניטאריים.
·
ועדת הקישור האד הוק (The ad hoc Liaison Committee) בוחנת את המצב ההומניטארי ואת הסיכויים לפיתוח כלכלי בגדה המערבית ובעזה, ופותחת במאמץ נרחב להשגת סיוע מתורמות, בכלל זה למאמץ הרפורמה. ·
ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית ממשיכות בהליך ניכוי הכנסות והעברת כספים, לרבות פיגורים, בהתאם למנגנון בקרה מוסכם ושקוף. חברה אזרחית ·
המשך סיוע של תורמים, לרבות הגדלת המימון באמצעות ארגונים פרטיים התנדבותיים/ארגונים לא ממשלתיים, עבור תכניות "עם לעם", פיתוח במגזר הפרטי ויוזמות של החברה האזרחית. התנחלויות ·

ממשלת ישראל מפרקת לאלתר מאחזים שהוקמו מאז מארס 2001. ·
בהתאם לדו"ח מיטשל, ממשלת ישראל מקפיאה כל פעילות התנחלות (לרבות גידול טבעי של התנחלויות). שלב II: מעבר - יוני 2000 - דצמבר 2003 בשלב השני מתמקדים המאמצים באפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות זמניים וסממני ריבונות, המבוססת על החוקה החדשה, כתחנת ביניים להסדר קבע. כפי שצויין, ניתן יהיה להגיע ליעד זה, כאשר לעם הפלסטיני תהיה הנהגה, שתפעל בנחרצות נגד הטרור ותהיה מוכנה ומסוגלת לבנות דמוקרטיה פעילה המבוססת על סובלנות וחירות.

עם הנהגה כזו, בעלת מוסדות אזרחיים ומנגנוני ביטחון מתוקנים, יזכו הפלסטינים לתמיכתם הפעילה של ה'רביעייה' והקהילייה הבינלאומית המורחבת, להקמת מדינה עצמאית ובת-קיימא. ההתקדמות לשלב II תתבסס על שיפוט המבוסס על קונסנזוס של ה'רביעייה' באשר לשאלה האם התנאים מתאימים להתקדמות, תוך לקיחה בחשבון של ביצועי שני הצדדים. בעניין המשך המאמץ לנרמל את חיי הפלסטינים, לכונן מוסדות פלסטיניים, שלב II מתחיל אחרי הבחירות הפלסטיניות ומסתיים בהקמתה האפשרית של מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות זמניים ב-2003.

היעדים העיקריים שלו הם פעילות ביטחונית מתמשכת ומקיפה, שיתוף פעולה ביטחוני יעיל, המשך הנורמליזציה של החיים הפלסטיניים, כינון מוסדות, המשך הבנייה על בסיס המטרות שהותוו בשלב I וביסוסן, אשרור חוקה פלסטינית דמוקרטית, כינון רשמי של משרת ראש ממשלה, ייצוב הרפורמה הפוליטית והקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים. ·

ועידה בינלאומית: מכונסת על-ידי ה'רביעייה', בהתייעצות עם הצדדים, מייד עם השלמתן המוצלחת של הבחירות הפלסטיניות, כדי לתמוך בשיקום הכלכלי הפלסטיני ולהניע תהליך, שיוביל להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות זמניים. o
פגישה כזו תהיה מקיפה ותושתת על היעד של שלום כולל במזרח התיכון (לרבות בין ישראל לסוריה ובין ישראל ללבנון) ועל העקרונות שצוינו במבוא למסמך זה. o
מדינות ערב יחדשו את הקשרים עם ישראל, שהיו קיימים לפני האינתיפאדה (משרדי סחר וכו'). o חידוש המעורבות הרב-צדדית בסוגיות הכוללות מקורות מים אזוריים, איכות הסביבה, פיתוח כלכלי, פליטים ובקרת נשק. ·
חוקה חדשה למדינה פלסטינית דמוקרטית ועצמאית מושלמת ומאושרת על-ידי המוסדות הפלסטיניים המתאימים. בחירות נוספות נערכות, במידת הצורך, לאחר אישור החוקה החדשה. ·
קבינט לרפורמה בעל סמכויות, עם משרד ראש ממשלה, מוקם רשמית בהתאם לטיוטת החוקה. ·
המשך עשייה ביטחונית מקיפה, לרבות שיתוף פעולה ביטחוני יעיל על בסיס היסודות שהותוו בשלב I. ·
הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות זמניים, באמצעות תהליך של מעורבות ישראלית-פלסטינית, שתושק בוועידה הבינלאומית. כחלק מתהליך זה מיושמים הסכמים קודמים להבטחת רצף טריטוריאלי מרבי, לרבות פעילות נוספת בתחום ההתנחלויות, בד בבד עם הקמתה של מדינה פלסטינית בעלת גבולות זמניים. ·
תפקיד בינלאומי מוגבר בפיקוח על המעבר, בתמיכתה הפעילה, הרציפה והמעשית של ה'רביעייה'. ·

חברי ה'רביעייה' מקדמים הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית, לרבות חברות אפשרית באו"ם. שלב III: הסכם להסדר קבע וסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני 2005-2004 התקדמות לשלב III, המתבססת על החלטה פה-אחד של ה'רביעייה', תוך לקיחה בחשבון של פעולות שני הצדדים ושל בקרת ה'רביעייה'.
מטרותיו של שלב III הן ביסוס הרפורמה וייצוב המוסדות הפלסטיניים, פעילות ביטחונית פלסטינית רציפה ויעילה, וכן משא-ומתן ישראלי-פלסטיני,
שמטרתו להגיע להסדר קבע ב-2005.

ועידה בינלאומית שנייה: מכונסת על-ידי ה'רביעייה', בהתייעצות עם הצדדים, בתחילת 2004 כדי לאשר את ההסכם שהושג לגבי מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות זמניים ולהשיק רשמית תהליך הנתמך באופן פעיל, רציף ומעשי על-ידי ה'רביעייה', שיוביל לפתרון של סטטוס קבוע סופי ב-2005, לרבות בנושאי הגבולות, ירושלים, פליטים והתנחלויות; וכן לתמוך בהתקדמות לקראת הסדר כולל במזרח-התיכון בין ישראל ולבנון, ובין ישראל וסוריה שיושג בהקדם האפשרי. ·
המשך התקדמות מקיפה ויעילה לגבי סדר היום של הרפורמה כפי שהותוותה על-ידי כוח המשימה כהכנה להסכם הסטטוס הסופי. ·
המשך פעילות ביטחונית רצופה ויעילה, ושיתוף פעולה ביטחוני רצוף ויעיל על בסיס היסודות שהותוו בשלב I. ·
מאמצים בינלאומיים לאפשר את הרפורמה ולייצב את המוסדות הפלסטיניים והכלכלה הפלסטינית, כהכנה להסכם סטטוס סופי. ·
הצדדים מגיעים להסכם סטטוס סופי, מקיף וקבוע, השם קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני ב-2005, באמצעות הסדר שיושג במשא-ומתן בין הצדדים, על בסיס החלטות מועצת הביטחון 242, 338 ו-1397, המסיים את הכיבוש שהחל ב-1967 וכולל פתרון מוסכם, צודק, הוגן ומציאותי לסוגיית הפליטים ופתרון, שיוסכם במשא-ומתן, על מעמדה של ירושלים, הלוקח בחשבון את החששות הפוליטיים והדתיים של שני הצדדים ומגן על האינטרסים הדתיים של יהודים, נוצרים ומוסלמים בעולם כולו, ומגשים את החזון של שתי המדינות, ישראל ומדינה פלסטינית ריבונית, עצמאית, דמוקרטית ובת-קיימא, השוכנות זו לצד זו בשלום ובביטחון. ·
הסכמה של מדינות ערב לנורמליזציה מלאה של היחסים עם ישראל וביטחון עבור כל מדינות האזור במסגרת שלום ישראלי-ערבי כולל.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה
@
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

@ מפת הדרכים: המסמך המלא @

"מנהיגות שתפעל נגד הטרור" השלב הראשון – נכון למאי 2003
ביטחון מוסדות פלסטיניים סיוע הומניטרי התנחלויות
השלב השני – עד דצמבר 2003 השלב השלישי – עד סוף 2005
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2600773,00.html
(01.05.03, 10:40)

"מנהיגות שתפעל נגד הטרור" השלב הראשון – נכון למאי 2003 ביטחון

מוסדות פלסטיניים סיוע הומניטרי התנחלויות

השלב השני – עד דצמבר 2003 השלב השלישי – עד סוף 2005

ישראל והפלסטינים קיבלו ב-30 באפריל 2003 לידיהם באופן רשמי את נוסח "מפת הדרכים" להסדר במזה"ת. "ההסכם יביא להקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, ויפתור את הסכסוך הישראלי הפלסטיני", נקבע בו. "ידיעות אחרונות" מביא את המסמך במלואו
ynet

"מנהיגות שתפעל נגד הטרור"

"מפת הדרכים" מבוססת על ביצועים, והיא בעלת מטרה, עם שלבים, לוחות זמנים, תאריכי יעד והערכות ביצועים. מטרת "מפת הדרכים" להתקדם תוך צעדים הדדיים של שני הצדדים בתחום הביטחון והכלכלה, בתחום ההומניטרי ובתחום הקמת המוסדות, תחת חסותה של הרביעייה (הקוורטט: נציגי ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם). היעד הוא יישוב סופי וכולל של הסכסוך הישראלי-פלסטיני עד שנת 2005, כפי שהוצג בנאומו של הנשיא בוש ב-24 ביוני, והתקבל על ידי האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם בהצהרות שרי הרביעייה ב-16 ביולי וב-17 בספטמבר.
פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני יושג רק על ידי שימת קץ לאלימות ולטרור, כאשר לעם הפלסטיני תהיה מנהיגות שתפעל בהחלטיות נגד הטרור ותהיה נכונה ומסוגלת להקים דמוקרטיה פועלת בהתבסס על סובלנות וחירות, ועל ידי נכונותה של ישראל לעשות את כל הנחוץ כדי שתוקם מדינה פלסטינית דמוקרטית, והסכמה ברורה וחד משמעית של שני הצדדים על המטרה של הסכם שיושג במשא-ומתן, כמתואר להלן.

הרביעייה תסייע ביישום התוכנית, החל מהשלב הראשון, לרבות שיחות ישירות בין הצדדים, לפי הצורך. התוכנית מתווה לוח זמנים מעשי ליישום. עם זאת, כתוכנית מבוססת ביצועים, ההתקדמות תדרוש ותהיה תלויה במאמציהם וברצונם של שני הצדדים, ובהיענותם להתחייבויות המפורטות להלן. אם הצדדים יבצעו את מחויבויותיהם במהירות, ההתקדמות בתוך השלבים ובין שלב לשלב תהיה מהירה מהמצוין בתוכנית. אי-היענות להתחייבויות תעכב את ההתקדמות.

הסכם שיושג על ידי משא-ומתן בין הצדדים יביא למדינה פלסטינית עצמאית, דמוקרטית ובת-קיימא החיה לצד ישראל ושאר שכנותיה בשלום ובביטחון. ההסכם יפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני וישים קץ לכיבוש שהחל בשנת 1967, בהתבסס על קווי היסוד של ועידת מדריד, העיקרון אדמה תמורת שלום, החלטות 242, 338 ו-1397 של מועצת הביטחון של האו"ם, הסכמים קודמים שהושגו בידי הצדדים, ויוזמת עבדאללה הנסיך הסעודי – שאושרה בפסגת הליגה הערבית בביירות – הקוראת לקבלת ישראל כשכנה החיה בשלום ובביטחון, בהקשר של הסכם כולל. יוזמה זו היא יסוד חיוני במאמצים הבינלאומיים לקידום שלום כולל בכל המסלולים, לרבות המסלול הסורי-ישראלי והלבנוני-ישראלי.

הרביעייה תקיים פגישות על בסיס קבוע בדרגים הבכירים כדי להעריך את ביצועי הצדדים באשר ליישום התוכנית. בכל שלב, הצדדים מצופים לבצע את התחייבויותיהם במקביל, אלא אם צויין אחרת.

השלב הראשון – נכון למאי 2003

בשלב הראשון, הפלסטינים מתחייבים מייד להפסקה ללא תנאי של האלימות לפי הצעדים המפורטים בהמשך; על פעולה זו להיות מלווה בצעדים תומכים שלהם תתחייב ישראל. הפלסטינים והישראלים יחדשו את שיתוף הפעולה הביטחוני בהתבסס על תוכנית העבודה של טנט להפסקת האלימות, הטרור וההסתה בעזרת ארגון מחדש של אמצעי ביטחון יעילים.
הפלסטינים מתחייבים לרפורמה מדינית כוללת כהכנה להקמת מדינה, לרבות הכנת טיוטה של חוקה פלסטינית ובחירות חופשיות, הוגנות ופתוחות. ישראל תנקוט את כל הצעדים הדרושים לסייע לנירמול חיי הפלסטינים. ישראל תיסוג משטחים פלסטיניים שנכבשו החל מה-28 בספטמבר 2000, ושני הצדדים ישובו אל הסטטוס קוו שהיה קיים אז, תוך התקדמות בביצועי הביטחון ושיתוף הפעולה. ישראל גם תקפיא את כל פעילות ההתיישבות, לפי דו"ח מיטשל.

המנהיגות הפלסטינית תפרסם הצהרה חד-משמעית שתחזור על זכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון ותקרא להפסקת-אש מיידית וברורה שתשים קץ לכל הפעילות המחומשת ולכל גילויי האלימות כלפי ישראלים בכל מקום שהוא. כל המוסדות הפלסטינים הרשמיים יפסיקו את ההסתה נגד ישראל.

המנהיגות הישראלית תפרסם הצהרה חד-משמעית שתאשר את התחייבותה לחזון של שתי מדינות, הכולל מדינה פלסטינית עצמאית, בת-קיימא, ריבונית החיה בשלום ובביטחון לצד ישראל, כפי שהציג זאת הנשיא בוש, ותקרא להפסקה מיידית של אלימות כלפי הפלסטינים בכל מקום. כל המוסדות הישראליים הרשמיים יפסיקו את ההסתה נגד הפלסטינים.

ביטחון

הפלסטינים יצהירו על הפסקה חד-משמעית של האלימות והטרור ויתחייבו למאמצים גלויים בשטח לעצור, לסכל ולמנוע מבני אדם פרטיים וקבוצות לבצע ולתכנן התקפות אלימות על ישראלים בכל מקום שהוא.
מערכת הביטחון המחודשת של הרשות הפלסטינית תפתח במבצעים ממושכים, ממוקדים ויעילים שמטרתם להתמודד עם כל העוסקים בטרור ועם פירוק יכולות הטרור ותשתית הטרור. פעולות אלה יכללו החרמת נשק בלתי-חוקי וגיבוש רשות ביטחונית, נקייה מטרור ושחיתות.

ממשלת ישראל לא תנקוט פעולות שיפגעו באמון, לרבות גירוש, התקפות על אזרחים; החרמה ו/או הריסה של רכוש ובתים פלסטיניים, כאמצעי ענישה או כדי להקל את הבנייה הישראלית; הרס של תשתיות ומוסדות פלסטיניים; וצעדים אחרים שצוינו בתוכנית העבודה של טנט.

בהתבסס על מנגנונים קיימים ועל משאבים בשטח, נציגי הרבייעיה יתחילו בפיקוח בלתי רשמי ויתייעצו עם הצדדים בעניין הקמת מנגנון פיקוח רשמי ויישומו.

היישום, כפי שהוסכם קודם-לכן, הוא של תוכנית אמריקנית לבנייה-מחדש, להדרכה ולחידוש שיתוף הפעולה בנושאי ביטחון, בשיתוף עם צוות פיקוח חיצוני (ארה"ב-מצרים-ירדן). הרביעייה תתמוך במאמצים להשיג הפסקת אש בת-קיימא וכוללת.

כל ארגוני הביטחון הפלסטינים ימוזגו לשלושה שירותים שידווחו לשר הפנים שיוסמך.

כוחות הביטחון הפלסטינים יאומנו מחדש, וכוחות צה"ל יחדשו בהדרגתיות את שיתוף הפעולה הביטחוני והתחייבויות אחרות ביישום תוכנית העבודה של טנט, לרבות פגישות קבועות של הדרג הבכיר, בהשתתפות בכירי ביטחון אמריקנים.

מדינות ערב יפסיקו את המימון הציבורי והפרטי וכל צורות תמיכה אחרות בקבוצות התומכות והמעורבות באלימות ובטרור.

כל התורמים המספקים תמיכה תקציבית לפלסטינים יעבירו את הכספים האלה דרך משרד האוצר הפלסטיני.

עם ההתקדמות בצעדי הביטחון הכוללים, צה"ל ייסוג בהדרגה מאזורים שנכבשו מאז ה-28 בספטמבר 2000, ושני הצדדים ישובו אל הסטטוס-קוו שהיה קיים לפני ה-28 בספטמבר 2000. כוחות הביטחון הפלסטינים יערכו פריסה מחדש באזורים שיפונו בידי צה"ל.

מוסדות פלסטיניים

הפלסטינים יפעלו מיידית להפקת טיוטה של חוקה למדינה פלסטינית. ועדת חוקה תכין בהקדם האפשרי טיוטה של חוקה פלסטינית לדיון ציבורי, בהתבסס על דמוקרטיה פרלמנטרית חזקה וממשלה עם ראש ממשלה בעל סמכויות. ועדת החוקה תציע לאחר הבחירות מסמך טיוטה שיוגש לאישור המוסדות הפלסטינים המתאימים.
מינוי של ראש ממשלה זמני או ממשלת מעבר עם רשות ניהולית בעלת סמכויות /גוף שתפקידו קבלת החלטות.

ממשלת ישראל תאפשר את הגעתם של בכירים פלסטינים לישיבות המועצה המחוקקת הפלסטינית ולישיבות ממשלה, להדרכות ביטחון בפיקוח בינלאומי, לפעילות בחירות ולפעילות רפורמה אחרת, ולצעדים תומכים אחרים הקשורים למאמצי הרפורמה.

יימשך מינוי של שרים פלסטינים שיתחייבו לרפורמה יסודית. יושלמו צעדים נוספים כדי להשיג הפרדת כוחות אמיתית, לרבות כל רפורמה פלסטינית משפטית דרושה למטרה זו.

תוקם ועדת בחירות פלסטינית עצמאית. המועצה המחוקקת הפלסטינית תערוך תיקונים בחוק הבחירות.

הביצועים הפלסטיניים ייבדקו לפי אבני-הבוחן בנושאים משפטיים, מנהליים וכלכליים, כפי שנקבעו על ידי כוח המשימה הבינלאומי לגבי הרפורמה הפלסטינית.

הפלסטינים יערכו בחירות חופשיות, פתוחות והוגנות מוקדם ככל האפשר, בהתבסס על הצעדים לעיל ובהקשר של דיון פתוח ומסע בחירות גלויים בהתבסס על תהליך חופשי ורב-מפלגתי.

ממשלת ישראל תסייע בבחירות של כוח המשימה, רישום מצביעים, תנועת מועמדים ובכירים בתהליך ההצבעה. ישראל תאפשר תמיכה בארגונים בלתי-ממשלתיים המעורבים בתהליך הבחירות.

ממשלת ישראל תפתח שוב את לשכת המסחר הפלסטינית ומוסדות פלסטינים אחרים שנסגרו במזרח ירושלים בהתבסס על ההתחייבויות שמוסדות אלה יפעלו בתיאום מלא עם הסכמים קודמים בין הצדדים.

סיוע הומניטרי

ישראל תנקוט צעדים לשיפור המצב ההומניטרי. ישראל והפלסטינים יישמו באופן מלא את כל ההמלצות של דו"ח ברטיני לשיפור התנאים ההומניטאריים, הסרת העוצר והקלת ההגבלות על תנועת אנשים וסחורות, ומתן גישה מלאה, בטוחה ובלתי-מוגבלת לצוותים בינלאומיים והומניטריים.
ועדת קישור אד-הוק תבחן את המצב ההומניטרי ואת הסיכויים לפיתוח כלכלי בגדה המערבית ובעזה ותיזום סיוע בתרומות, לרבות למאמץ הרפורמה.

ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית ימשיכו בתהליך העברת הכספים, לרבות פיגורים בתשלום, בהתאם למנגנון הפיקוח הגלוי והמוסכם.

האוכלוסייה האזרחית: תתאפשר תמיכת תורמים רציפה, לרבות מימון מוגבר של ארגונים התנדבותיים פרטיים וארגונים בלתי-ממשלתיים לתוכניות שונות, כגון פיתוח המגזר הפרטי ויוזמות אזרחיות.

התנחלויות

ממשלת ישראל תפרק את המאחזים שהוקמו מאז מרס 2001.
על פי דו"ח מיטשל, ממשלת ישראל תקפיא את כל הפעילות ההתיישבותיות (לרבות צמיחה טבעית של התנחלויות).

השלב השני – עד דצמבר 2003

בשלב השני, המאמצים ימוקדו באפשרות יצירת מדינה פלסטינית עצמאית עם גבולות זמניים ומאפיינים ריבוניים, בהתבסס על החוקה החדשה, כתחנה לקראת הסכם קבע. כפי שצוין, מטרה זו תושג כאשר לעם הפלסטיני תהיה מנהיגות שתפעל בהחלטיות נגד הטרור, תהיה נכונה ומסוגלת לכונן דמוקרטיה פועלת המבוססת על סובלנות וחירות. קיומה של מנהיגות כזאת, מוסדות אזרחיים ומבני ביטחון מתוקנים יאפשר לפלסטינים לקבל תמיכה פעילה מהרביעייה ומהקהילה הבינלאומית הרחבה יותר בהקמת מדינה עצמאית, בת-קיימא.
ההתקדמות לשלב השני תתבסס על השיפוט האחיד של הרביעייה, שתחליט אם התנאים נאותים להמשך, בהתחשב בביצועי שני הצדדים. תוך המשך מאמצים לנירמול חיי הפלסטינים ובניית מוסדות פלסטינים, השלב השני יתחיל לאחר הבחירות הפלסטיניות ויסתיים בהקמה אפשרית של מדינה פלסטינית עצמאית עם גבולות זמניים בשנת 2003.

המטרות העיקריות של שלב זה יהיו ביטחון כולל ושיתוף פעולה יעיל, המשך נירמול חיי הפלסטינים והקמת מוסדות, המשך התבססות על המטרות שפורטו בשלב הראשון, אישור חוקה פלסטינית דמוקרטית, הקמה רשמית של משרד ראש הממשלה, גיבוש רפורמה מדינית והקמת מדינה פלסטינית עם גבולות זמניים.

ועידה בינלאומית: תכונס ע"י הרביעייה, תוך התייעצות עם הצדדים, מיד לאחר הסיום המוצלח של הבחירות הפלסטיניות, למטרת תמיכה בשיקום הכלכלה הפלסטינית ופתיחה בתהליך שיוביל לכינון מדינה פלסטינית עצמאית עם גבולות זמניים.

ועידה כזו תהיה כוללת, בהתבסס על שלום כולל במזרח התיכון (לרבות בין ישראל לסוריה וישראל ולבנון), ובהתבסס על העקרונות שתוארו בהקדמה למסמך זה.

חידוש התדיינות רב-צדדית בנושאים הכוללים משאבי מים אזוריים, סביבה, פיתוח כלכלי, פליטים ונושאי שליטה בנשק.

חוקה חדשה למדינה פלסטינית דמוקרטית ועצמאית תנוסח ותאושר על ידי המוסדות הפלסטינים המתאימים. בחירות נוספות, אם יידרשו, יתקיימו לאחר אישור החוקה החדשה.

יוקם קבינט מתוקן בעל סמכויות עם משרד רשמי של ראש ממשלה, בהתאם לטיוטת החוקה.

יימשכו צעדי ביטחון כוללים, לרבות שיתוף פעולה ביטחוני יעיל בהתבסס על המפורט בשלב הראשון.

הקמת מדינה פלסטינית עצמאית עם גבולות זמניים תוך תהליך התדיינות בין ישראל לפלסטינים, שייפתח בוועידה הבינלאומית.

הקהילה הבינלאומית תפקח על השלב השני, בתמיכה פעילה, ממושכת וביצועית של הרביעייה.

חברי הרביעייה יקדמו הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית, לרבות חברות אפשרית באו"ם.

השלב השלישי – עד סוף 2005

ההתקדמות לשלב השלישי תתבסס על החלטה פה אחד של הרביעייה, ובהסתמך על פעולות שני הצדדים ובפיקוח הרביעייה. המטרות של השלב השלישי הן גיבוש רפורמה וייצוב של מוסדות פלסטינים, פעילות ביטחונית פלסטינית יציבה ויעילה, ומו"מ ישראלי-פלסטיני שמטרתו הסכם קבע ב-2005.
הוועידה הבינלאומית השנייה תכונס על ידי הרביעייה, לאחר התייעצויות עם הצדדים, בתחילת שנת 2004 כדי לחתום על הסכם שיושג לגבי מדינה פלסטינית עצמאית עם גבולות זמניים, וכדי להתחיל רשמית בתהליך בתמיכה פעילה, מתמשכת ותפעולית של הרביעייה שיוביל להחלטה סופית וקבועה ב-2005, שתכלול את גבולות ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות ותתמוך בהתקדמות לקראת הסכם מקיף במזרח התיכון, בין ישראל לבין לבנון ובין ישראל לסוריה, שיושג מוקדם ככל האפשר.

המשך ההתקדמות ברפורמה, שאת יסודותיה שרטט כוח המשימה כהכנה לקראת הסכם המצב הסופי. המשך התנהגות ביטחונית יעילה ויציבה ושיתוף פעולה ביטחוני יציב שיתבסס על השלב הראשון. מאמצים בינלאומיים שיאפשרו רפורמה, יביאו לייצוב של המוסדות הפלסטיניים והכלכלה הפלסטינית, כהכנה לקראת הסכם הקבע.

הצדדים יגיעו להסכם הקבע שיסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנת 2005, באמצעות הסכם ששני הצדדים יגיעו אליו ואשר יתבסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242, 338 ו-1397 ויביא לקץ הכיבוש שהחל ב-1967, ויכלול פתרון מוסכם, הוגן ומציאותי לנושא הפליטים והחלטה לגבי המעמד של ירושלים ויביא בחשבון את השיקולים הפוליטיים והדתיים של שני הצדדים, יגן על האינטרסים הדתיים של היהודים, הנוצרים והמוסלמים בעולם כולו, יקיים את החזון של שתי מדינות, ישראל ופלסטין ריבונית, עצמאית, דמוקרטית ובת-קיימא, זו לצד זו בשלום ובביטחון.

סוכנות הידיעות המצרית: הנשיא ישתתף ב-4 ביוני בכינוס עם מנהיגי ערב בשארם. יום למחרת, צפוי בוש להשתתף בפגישת שרון - אבו מאזן בעקבה. הפלסטינים: המשבר הראשון בדרך, על רקע סירוב ישראל להצהרה משותפת
דיאנה בחור-ניר ועלי ואקד

הנשיא בוש ישתתף בקרוב בשתי ועידות פסגה נפרדות במזרח התיכון, כך פרסם אמש (יום ג') שר ההסברה הירדני, מוחמד עדואן.

שר ההסברה אישר כי מפגש בין הנשיא ג'ורג' בוש, ראש הממשלה אריאל שרון, אבו מאזן והמלך עבדאללה, יתקיים בקרוב בעקבה. אולם, לדבריו, הנשיא בוש ישתתף גם בוועידת פסגה שתערך בשארם א-שייח בהשתתפות מנהיגי מצרים, ירדן, מרוקו, סעודיה ובחריין. סוכנות הידיעות המצרית דיווחה כי הפסגה בשארם תתקיים ב-4 ביוני, ואילו הפסגה בירדן תתקיים למחרת, בהשתתפות שרון ואבו מאזן והנשיא בוש.

מוקדם יותר אתמול, הודיעו הפלסטינים על דחיית הפגישה
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2635894,00.html
בין שרון לאבו מאזן, שתוכננה להיום. ברקע נמשכים המגעים בניסיון להשיג הפסקת אש. מקור פלסטיני אמר ל-ynet כי גברו הסיכויים לכך שתנועת החמאס והממשלה הפלסטינית יגיעו להסכם בנוגע להפסקת אש. ייתכן שפרטי ההסכם יוצגו בפגישת שרון - אבו מאזן.

בתוך כך, דנה אמש הנהגת אש"ף בישיבה של הוועד הפועל של הארגון, בראשות יו"ר הרשות יאסר ערפאת ובהשתתפות אבו מאזן, בעמדות שיציגו הפלסטינים בפגישה בין שרון לאבו מאזן, לכשתתקיים. על פי הוועד, הסתייגויות ישראל למפה מהוות מכשול רציני בפני הצלחתה. כמו כן קרא הוועד שוב להפסקת המצור על ערפאת, בטענה כי המשך המצור מכשיל את הניסיון לפתוח דף חדש לקראת יישום מפת הדרכים.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2633940,00.html

המשבר בדרך

ובינתיים, מסתמן משבר סביב ההצהרה המשותפת שעל ישראל והפלסטינים לצאת בה בפתח יישום מפת הדרכים. זאת על רקע כוונת ראש הממשלה שרון, כפי שדווח ב-ynet, לדלג על השלב.

על פי "המפה", המנהיגות הישראלית תפרסם הצהרה חד-משמעית שתאשר את התחייבותה לחזון של שתי מדינות, הכולל מדינה פלסטינית עצמאית, בת-קיימא, ריבונית החיה בשלום ובביטחון לצד ישראל, כפי שהציג זאת הנשיא בוש, ותקרא להפסקה מיידית של אלימות כלפי הפלסטינים בכל מקום.

המנהיגות הפלסטינית נדרשת לפרסם הצהרה חד-משמעית שתחזור על זכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון ותקרא להפסקת אש מיידית וברורה שתשים קץ לכל הפעילות המחומשת ולכל גילויי האלימות כלפי ישראלים בכל מקום שהוא. כל המוסדות הפלסטינים הרשמיים יפסיקו את ההסתה נגד ישראל.

"הפלסטינים לא יעברו בשתיקה"

גורמים מדיניים מסבירים כי לא במקרה בחרה ישראל נוסח המדבר על קבלת "הצעדים" המתחייבים ממפת הדרכים, נוסח שנועד להתעלם מהחלק של ההצהרות המשותפות, שישראל מעוניינת לדלג עליו. לדבריהם "הצהרות היו הרבה, עכשיו הזמן למעשים".

אתמול הבהירו גורמים בלשכת ראש הממשלה כי "עוד לא הגענו לסוגיית ההצהרות, לכן עוד לא הגיע הזמן לעסוק בזה".

סירוב ישראל להצהרות הפתיחה נובע, בין היתר, כתוצאה מדחיית דרישתה, להכליל בהצהרת הפתיחה הפלסטינית, את הוויתור על זכות השיבה. גורמים אמריקנים אמרו כי דיון על זכות השיבה בתחילת מפת הדרכים עלול להכשיל את ההתקדמות מלכתחילה.

כעת מסתבר שהפלסטינים לא מתכוונים לעבור על הסירוב הישראלי בשתיקה.

חבר בוועד הפועל של אש"ף אמר ל-ynet כי הנהגת הארגון לא תוותר על ההצהרה המשותפת, וכי "הפלסטינים דורשים את יישום המפה כמקשה אחת, ללא שינויים, עם התחייבות ללוחות הזמנים".

בישיבה שהתקיימה בוועד הפועל של אש"ף, אמר ראש הממשלה אבו-מאזן כי הוא מתכוון לבקש משרון לפעול כדי להוציא אל הפועל את ההצהרה הישראלית, בד בבד עם הצהרת הפלסטינים, כדי לאפשר את תחילת העבודה בסעיפי המפה.

מוקדם יותר אמר גם ח"כ אחמד טיבי ל-ynet כי הפלסטינים לא יסכימו להשמטת ההודעות ההדדיות, "זאת התחייבות שיש למלא, וגם היא בגדר צעד אשר יישומו נדרש במפת הדרכים". לדבריו, "אם מתחילים בהשמטת סעיפים המופיעים במפת הדרכים, הדבר יגרום לתגובת דומינו שתפורר את המפה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2636755,00.html
(28.05.03 , 00:42

מאת: אורי יבלונקה

פחות משבוע אחרי המהפך המפתיע שמאלה שעבר אריאל שרון, מתברר שהמציאות החדשה מתחילה לחלחל גם לתודעתם של מנהיגי המתנחלים. בצד התבטאויות קשות כנגד הסכנה שבמפת הדרכים, החלו במועצת יש"ע להכין תוכנית מגירה חסרת תקדים בפשרנותה, למקרה של הסכם מדיני.

תוכנית החלוקה הזאת, שהיא הנדיבה ביותר שהוכנה אי פעם בידי גורמים רשמיים ביש"ע, תוגש לממשלה בתוך שבועות ספורים כחלופה בהולה למפת הדרכים האמריקנית, המוגדרת על ידי המתנחלים כ"קטסטרופה שהיא גרועה יותר מהסכם אוסלו".

במסגרת התוכנית תוותר ישראל על השליטה בקרוב לשלושים אחוזים משטחי
הגדה- המערבית, ואלה יועברו לידי הפלשתינים.
בין השטחים הישראלים והפלשתינים תפריד גדר הפרדה, שממזרח לה יהיה השטח הפלשתיני וממערב לה השטח הישראלי. עם זאת, משני צידי הגדר ייוותרו גם מובלעות ישראליות ופלשתיניות רבות, שמשורטטות גם הן במפות שהכינו בכירים במועצת יש"ע.

התוכנית אף כוללת ביטול של כל המחסומים הצבאיים ברחבי הגדה המערבית,
כך שלתושבים הערבים תתאפשר תנועה חופשית בין כל הערים והכפרים. בנוסף,
יוקמו לאורך ולרוחב הגדה מחלפים וגשרונים, שיאפשרו להגדיר שני סוגיםשל
כבישים בשטחים: כ"כבישים ליהודים בלבד" ו"כבישים לערבים בלבד".

המטרה העיקרית של התוכנית היא לעצור את מה שנחשב בעיני המתנחלים
כסחף מסוכן ביותר בעמדות ישראל, ולמנוע פינוי התנחלויות והכרה במדינה
הפלשתינית. בתמורה מוכנים המתנחלים למסור לידי הפלשתינים את השליטה
האזרחית על כל תחומי חייהם, ואף להגדיר את תחומי ההתרחבות של הערים
והכפרים הערביים הקיימים, לטווח של כמה עשרות שנים. בעזרת התוכנית
מתכוונים המתנחלים להוכיח כי ניתן לחיות בדו- קיום לצד ישות ערבית, וזאת
מבלי לפנות אף התנחלות ותוך מתן חופש פעולה ותנועה מלא לפלשתינים.

גורם בכיר במועצת יש"ע הסביר אתמול: "צריך להבין על מה אנחנו מדברים.
הערבים נמצאים בשטחים שלהם וממילא לא נזיז אותם משם. מה לעשות? לא
נזיז. ומצד שני, בשום אופן אסור גם להזיז יהודים. זו בסך הכל התאמת התוכניות למציאות בשטח".

תוכנית רב- שלבית

התוכנית אמורה להתגבש כ"תוכנית רב- שלבית", על פי מתכונת אזורית. כל
ראש רשות מקומית ואזורית מעבר לקו הירוק התבקש להכין "מפת דרכים"
מקומית, ובה פירוט של ההפרדה הנדרשת בין יהודים ופלשתינים באזור עליו הוא
אחראי. התוכניות השונות הוכנו בנפרד, ולדברי בכיר במועצת יש"ע, "אף ראש
רשות לא יודע בדיוק איך תיראה מפת ההפרדה באזור של ראש הרשות האחר".
עד כה הושלמה הכנת התוכנית לאזור מערב חבל בנימין (המוצגת פה), והחלה
העבודה על מזרח חבל בנימין, וכן ברשויות נוספות בשומרון. ראשי הרשויות
באזורים נוספים נמצאים בשלבים שונים של הכנת מפות דומות עבור אזוריהם,
כאשר על מלאכת התיאום בין התוכניות השונות, וחיבורן לתוכנית משותפת,
אחראים בכירי מועצת יש"ע, ובראשם יו"ר המועצה בנצי ליברמן והמנכ"ל עדי
מינץ.

רוב ראשי הרשויות כבר אימצו את תפיסת ההפרדה החדשה, והחלו לגבש את
המפות המקומיות להפרדת התשתיות עם הפלשתינים באזוריהם. במועצת יש"ע
מסרבים בינתיים לפרסם באופן פומבי את התוכניות ואת המפות המפורטות
שהכינו, מחשש שהדבר יגרור התקפות חריפות מימין ויתפרש כהכרה בהסכמים
עם הפלשתינים.

קרע פנימי

חשיפת התוכנית צפויה לתרום להתרחבות הקרע הפנימי שהולך ונפער בקרב
המתנחלים, בין החלקים הקיצוניים הדוחפים למאבק אלים בממשלה ובמפת
הדרכים, לבין מרבית הנהגת המתנחלים, הרואה את עצמה כמי שתקבל כל
הכרעה דמוקרטית של הציבור הישראלי.

ביום עיון פנימי שנערך לפני כחודש וחצי, ושהיה סגור לתקשורת, הוצגו חלק
מעקרונות היוזמה החדשה לראשי ציבור ולפעילים ביש"ע, ונתקלו בהתנגדות לא
קטנה. עם זאת, בכיר במועצת יש"ע התומך ביוזמה, אמר אתמול כי "אנחנו
יודעים שברגע שהתוכנית תתפרסם נותקף, אבל לא אכפת לנו. יש קבוצה מאוד
קטנה ביש"ע שעובדת בשיטה המתלהמת ומדברת במונחים של מלחמת אחים.
אבל הרוב הם בקבוצה השנייה, הגדולה יותר. אם עם ישראל יחשוב שנמצאים פה
מטורפים, אז לא יעזור לנו כלום. הימין הקיצוני מצטלם טוב, אבל הוא אינו
מייצג את רוב הציבור שלנו".

האמת, מה שאנחנו מכנים ה"ניצחון הפלסטיני", אינו אלא סוג של ניצחון פירוס שיגרום בסופו של דבר להשמדת הפלסטינים. האבסורד הוא כי זאת
(מפת הדרכים) נשארה המסלול היחיד והאולטימטיבי להתמודדות מול האיום (הדמוגרפי והביטחוני) הפלסטיני.

@ ישנם שלוש הנחות יסוד מהם אני בונה את התזה בחיבור:
1. שלום (עם הערבים) אפשרי כל עוד אלו מצויים הרחק מחוץ למדינה, והם מכירים הכרה מלאה בזכותם של היהודים על ארץ ישראל.
2. אולם כל עוד ישבו בארץ ושכנותיה ערבים פלסטינאים*, לא נזכה לראות אפילו יום אחד ללא מלחמה. יותר מזה, גם ללא המלחמות- ייגזר גורלנו להיטמע כמיעוט מול הערבים וזאת אף בתחומי הקו הירוק.

3. עובדתית, מדינת ישראל אינה מעוניינת להשמיד את הערבים הפלסטינים בארץ ישראל (או את הטרור הפלסטיני, היינו הך), וזאת מסיבות ברורות הנובעות מהאופי הרחמן של ישראל וכן מהפחד מעימות מול העולם.

אם כן, לפחות עלפי הנחות היסוד, עמדות בפנינו שתי דרכים: האחת לאמץ את דבריו של ברק על גבולות שיבטיחו רוב יהודי לדורות ופשוט להסתגר בגבולות הירקון עד הקישון בתקווה שיהיה נס והמדינה המקוצצת תוכל להחזיק מעמד יותר מכמה שנים. והשניה להודות שהאנטי ציונים צדקו ואנחנו טעינו בזאת שאימצנו את הציונות, ופשוט לעזוב את הארץ. ( כמו מה שאומרים היום על הליכוד שאימץ את האג'נדה של רבין).

המצב אפל וחסר תקווה?

לא בדיוק, וכאן נכנסת מפת הדרכים של שרון.

ולמה אני מתכוון: הפלסטינים מתנהגים בעולם ובישראל כמו וירוס. הוירוס לא יכול להתרבות בעצמו ועליו לחיות כטפיל על הנשא המארח. הוא מחדיר את ה DNA שלו לתא המארח ובעזרת השתלטות עוינת על החומר התורשתי של התא המארח, הוא מצליח להתרבות ולהתפזר.

כל עוד קיימים מארחים מתאימים הנגיף ממשיך להתרבות. אולם כשלא נשארים יותר תאים המסוגלים לארחו, נעצרת התרבות הנגיף והנגיף חוזר למצבו הדומם עד כדי חיסולו. וכבר היו מקרים בעבר שנגיף חיסל את כל מארחיו (בעלי חיים), ובכך הביא לחיסולו הוא.

הנמשל הוא מדינת ישראל, המארחת את הפלשטינאים המוצצים את לשדה. כיום נדירים הם הגורמים הפרודוקטיבים בקרבם, רובם ככולם לא משלמים מסים ועוסקים רבות בפשיעה. רוב מאמצם מופנה למלחמה נגד ישראל והיהודים, ובכך הם מצטיינים כאשר התחום הפורה ביותר שלהם זה ילדים. דברים אלו נכונים לא רק כלפי ערביי הקו הירוק, אלא גם כלפי ערביי יש"ע. ערך חיי האדם אצלם בטל ומבוטל במיוחד כאשר זה עומד מול הרג יהודים. .

לכאורה מה ששרון עושה, הוא הולך על "הפוך על הפוך". נוקט בגישה של ברק, נותן להם הכל, מקווה שכהרגלם יכשילו את המפה. אולם את ההכרה במדינה פלסטינאית לא ניתן להשיב. ברגע שיש מדינה, גם אם נרצה להגן על עצמנו לא נוכל. האמת היא שאם נותנים להם הכל, הם מתחזקים ורוצים יותר.

ומה זה קשור לעניין המרכזי במאמר?
עד עכשיו תהינו, הרי חייב להיות סוף לסיפור (מלחמת מאה השנים), ואם כך כיצד? על פי הנחות היסוד למעלה הפתרון מחייב מלחמה בערבים עד הישמדם! כיצד נוכל להרוג את הערבים, הרי אנו רחמנים בני רחמנים?

מפת הדרכים היא התשובה. אמנם לפי המפה, ניאלץ להפקיר נכסים ביטחוניים מובהקים, והערבים יקבלו מעמד מדיני. אולם מוקד הבעירה (השיבה וירושלים) תישאר לוהטת כפי שהיתה. הסכסוך רק יתלהט.

יותר מכך, ערביי ישראל ירצו גם הם להנות מפירות ה"ניצחון" והעימות הצבאי יעבור גם לתחומם. אין שום דרך להמנע ממעורבותם וזאת לנוכח השנאה וההסתה היוקדת במקומותיהם, כל מה שנעשה רק יגביר את השנאה.

אז תפרוץ מלחמה, בה יהיו מעורבות מדינות מבחוץ כמו מצרים וסוריה, אשר יבואו להגן על מדינת פלסטין. כאשר פלסטין מצידה תתבע, בצדק מבחינתה,
את קיום הסעיפים במפת הדרכים הסעודית הנוגעים לירושלים ולשיבה. לאות סולידריות, גם ערביי הארץ יתמכו במלחמת פלסטין, בהתחלה במרי אזרחי, ובהמשך כשישראל תנסה להתערב במשהו, תחל גם פעילות מלחמתית גלויה.

סדר הכוחות הבלתי אפשרי ידרוש גיוס מילואים של כולם כדי לעמוד מול הצבא המצרי העצום שבניגוד לעבר, עכשיו הוא נשען על דוקטרינות ונשק אמריקני. הבטן הרכה של ישראל תהיה חשופה עוד יותר. אזור השרון ואפילו תל אביב יהיו בלתי מוגנות לחלוטין.

הערבים יזהו את הפרצה מהר מאוד, ויעוטו באלפיהם על האזור העירוני עם כלי נשק הרבים שיוציאו מהמסתור. האבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית תהיינה עצומות וזוועתיות. דבר כזה לא חווינו אפילו בזמן מלחמת השחרור כאשר הערבים טבחו את היהודים ביישובים שכבשו. זה יעורר ריאקציה קשה ביותר. יבינו כולם כי נפלו בפח התמימות. אולם יהיה כבר מאוחר מדי כדי להציל את המצב. המחיר שישראל תשלם יהיה עצום. מליונים.

הכאב יהיה כבד מנשוא אולם לא יהיה בכי. במקום, תגבר שוועת העם להצלה וכשזאת תגיע בע"ה, מי שישלם את המחיר יהיו הערבים עצמם. הלוחמים ההלומים החוזרים בעור שיניהם משדה הקרב יעברו זעזוע נוסף לנוכח המראה בביתם, דבר שיגרום להם לנקום "נקמת ילד קטן שלא ברא השטן". לא תהיה רחמנות, האכזריים ביותר יהיו דווקא ה"צפוניים" שיעברו את שוק הקשה ביותר.

וכך, עם כל הכאב שבדבר, השורה התחתונה היא שמפת הדרכים תביא למלחמת הכל בכל, ואת המחיר העיקרי ישלמו קודם כל האזרחים בעורף, ולבסוף הערבים עצמם. מכאן חוזרים אנו למשל סינדרום הוירוס, הערבים ימצאו עצמם ללא הגנת ה"מארח" ויושמדו.

עד כאן חלק ראשון

*ערבי פלסטינאי- כל ערבי התובע זכות לאומית על ארץ ישראל או חלקה

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
903 הודעות 11:56 31.08.02
האם תימצא תרופה למחלת ´´הזובור המצרי´´ E.Z.S ?
לאחרונה, עם נסיעתו של עמי איילון לשונא ישראל חוסני מובארק (ראה גם בקישור-כפי שכתב פילוביץ שחף: https://rotter.net/forum/scoop/7453.shtml), עלתה במלוא חריפותה הדרישה מאנשי המדע בקהילה הרפואית בישראל לחקור ולמצוא תרופה למחלה הידועה בשמה הלא מדעי "סינדרום הזובור המצרי" ובשמה המדעי E.Z.S.(Egyptian Zubur Syndrome).
ממקור ראשון אני יכול לעדכן את חברי הפורום שפריצת דרך הושגה לאחרונה באחת החממות הטכנולגיות בצפון.
החוקרים כבר הגדירו את התופעה, איבחנו אותה וכעת מתחילים לעבוד על תרופה מתאימה. החוקרים צופים מחקר ארוך ממושך וקשה בדרך למציאת התרופה לתסמונת המחלה הקיימת בדרגות שונות אצל:
שלמה בן עמי
יוסי ביילין
פואד בן-אליעזר
עמי אייליון
אהוד ברק (הגאון, האינטליגנטי, המבריק...וכו´ וכו´)
שמעון פרס
אופיר פינס
עקב היותם של האנשים לעיל (עדיין...) בעמדות מפתח פוליטיות מאיימת המחלה הקרויה "סינדרום הזובור המצרי" להדביק פוליטיקאים נוספים.
עפ"י הוראת ראש הממשלה הוקצה במכון הביולוגי בנס-ציונה צוות מיוחד אשר יבדוק את היתכנות התרופה וכלכליות יישומה תוך שיתוף קרנות ממשלתיות במחקר.
המדען הראשי מסר שלא הוגשה עדיין בקשה לסיוע אך ידון בה "..בכובד ראש ובהתייעצות עם גורמי המחקר הממשלתיים המטפלים בנושא.."
פרטים נוספים על המחלה באתר החוקרים:
http://www.zionet.co.il/manhigut/he/view_article_manhigut.php3?article_id=45

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

@ משלחת משרד החוץ יצאה לעקבה @
כ"ח באייר תשס"ג, 30 במאי 2003 (09:56)

משלחת של משרד החוץ יצאה היום לעקבה, כדי להתחיל בהכנות לפגישת הפסגה בוש-שרון-אבו מאזן שתתקיים בעיר הנמל הירדנית ביום רביעי.

משלחת של משרד החוץ יצאה היום לעקבה, כדי להתחיל בהכנות לפגישת הפסגה בוש-שרון-אבו מאזן שתתקיים בעיר הנמל הירדנית ביום רביעי.

הפסגה תתקיים בארמון המלך הירדני שעל שפת ים סוף. ככל הידוע עתה, נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש יוועד בנפרד עם אריאל שרון ועם אבו מאזן ואחר-כך תתקיים פגישה משולשת, בסיומה תהיה גם מסיבת עיתונאים.

כבר עתה ידוע ששר החוץ סילבן שלום יתלווה לראש הממשלה שרון לעקבה, וכנראה יתלוו אליו שרים נוספים.

השר שלום שוחח ביום ה' עם עמיתו הגרמני יושקה פישר ועידכן אותו בהתפתחויות המדיניות, לקראת פגישת שרון-אבו מאזן בירושלים ולקראת הפסגה בעקבה בשבוע הבא.

השר שלום ציין, כי הוא מקווה שהפגישה בין שרון לאבו מאזן תהיה חיובית ותסלול את הדרך לטיפול פלשתיני אמיתי בטרור, באלימות ובהסתה.

השר פישר הביע את הערכתו לאומץ-ליבם של ראש הממשלה ושר החוץ והדגיש את הצורך לשים-קץ לטרור ולאלימות.

הבית הלבן הודיע כי "הדרך פתוחה" לקיום ועידת פיסגה בהשתתפות הנשיא בוש, ראש הממשלה שרון ומחמוד עבאס, למרות מעשי האלימות האחרונים שאירעו במזה"ת.

"כל התנאים מתאימים והדרך פתוחה", אמר דובר הבית הלבן ארי פליישר לקראת צאתו של בוש ביום שישי לסיור באירופה ובמזה"ת.

בתשובה לשאלה לגבי התוצאות להן ניתן לצפות מפיסגה זו ענה הדובר, כי בוש מקווה שיאפשר "לישראלים ולפלשתינים להוכיח את רצונם לעבוד יחד ביישום מפת הדרכים".

ולשמוע את אמיר וייסקוט דובר לישכת ראש הממשלה מתעוות
ומתפטל כשהוא נישאל אם הוא רורה את דגל ישראל בסביבה...

נו, אם יש לנו דוברים כאלה בכלל ויהודים כאלה בפרט ,
אז מה אנחנו רוצים מעראפת...

מקור: רשת ב'....!!!

@ כניראה שבאמת דגל ישראל מתאים לנגב בו את הרגליים

המצרים ינסו לשכנע את אלי ישי, שיוצא למצרים לקבלת תדרוך
המצרים ינסו לשכנע את ש"ס

יו"ר ש"ס, אלי ישי, ייצא ביום חמישי למצרים כנציג הכנסת, וידון עם ראש המודיעין, עומר סולימאן, על "היום שאחרי ההתנתקות". המטרה: לשכנעו שיש מי שידאג לביטחון אחרי הנסיגה מהרצועה

בן כספית
31/1/2005 12:56

התרככות בעמדת ש"ס? יו"ר התנועה, ח"כ אלי ישי, ייצא ביום חמישי בבוקר למצרים על מנת לקבל תדרוך לגבי העמדה המצרית בנוגע לתוכנית ההתנתקות.

ח"כ ישי, שיגיע כנציג הכנסת בהזמנת הממשל המצרי, ייפגש עם השר לענייני מודיעין, עומר סולימאן, ויקבל תדרוך מפורט בכל הקשור לתוכנית ההתנתקות ולראייה המצרית של המתרחש במהלכה ואחריה.

מטרת המפגשים היא לשכנע את ח"כ ישי שיש מי שיקבל אחריות ביטחונית אחרי שתבוצע ההתנתקות. עד כה התנגדה ש"ס לתוכנית ההתנתקות כיוון שהיא הוצגה כתוכנית חד-צדדית.

"אנחנו נתמוך בהתנתקות ברגע שהיא תלווה במשא ומתן. שתהיה התנתקות תמורת משהו, תמורת ביטחון, תמורת שלום, לא כך סתם התנתקות", אמר ח"כ ישי בשיחה עם NRG מעריב לפני חודשים אחדים.

אם אכן יקבל ישי את העמדה כי הפלשתינים יקבלו את האחריות לאחר נסיגת כוחות צה"ל, יהיה בכך כדי לקרב את ש"ס להצטרפות לקואליציה. ראש הממשלה מעוניין שהתנועה תצטרף לקואליציה וגם בש"ס מתקשים להסתיר שהם מעוניינים להצטרף, אם כי הם נמנעים מלהצהיר על כך בפומבי ומתעקשים בנושא של קצבאות הילדים.

לאחרונה אמר ישי כי גם נושא ההתנתקות החד-צדדית לא אמור להוות מכשול, כיוון שהעניין כבר אינו רלוונטי. לדבריו, הכנסת כבר החליטה, המחוקק אמר את דברו וכשיגיע הנושא שוב למליאת הממשלה, יהיה שם לראש הממשלה רוב מוצק בזכות מפלגת העבודה.

"ההתנתקות - סכנת נפשות"

עד כה ביטאה ש"ס קו נוקשה נגד תוכנית ההתנתקות וחבריה הצביעו נגדה כאשר היא הובאה לקריאה ראשונה בכנסת לפני שלושה חודשים. במהלך פברואר צפויה הצעת החוק לעלות לקריאה שנייה ושלישית ועדיין לא ידוע כיצד תנהג התנועה.

הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של התנועה, הגדיר את התוכנית "סכנת נפשות" וקבע כי הימנעות בהצבעה על ההתנתקות זו עבירה ועוון כמו של אדם שרואה נער טובע בנהר ואומר "אני נמנע".

הרב עובדיה הוסיף גם נימוקים ביטחוניים להתנגדותו להתנתקות: "אם חס ושלום יפנו את הישובים האלה, מה שיש שמה, גוש קטיף ואחרים, יפנו אותם. מי יבואו במקומם? המחבלים הטרוריסטים הם יבואו במקומם ואז יהיה טווח קצר מאד בינם ובין אשקלון, בינם ובין אשדוד, בינם ובין נתיבות ויטילו שם את הטילים שלהם, את הקסאמים שלהם".

NRG
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/862/844.html

137. ''כלה בלי נדוניה'' = התרגיל המסריח מספר 2 !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=137&viewmode=

תודה לאל, שהאקדמיה מתחילה להשמיע קולות בכלל ואזעקת
אמת בפרט.

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

להלן כל ההערות של ישראל לתוכנית השלום.

תוכנית "מפת הדרכים" לשלום במזרח התיכון הוגשה לישראל רשמית ב-30 באפריל 2003. ממשלת ישראל אימצה אותה ב-25 במאי, ברוב של 12 תומכים מול שבעה מתנגדים. אולם ממשלת ישראל קבעה גם כי יישום התוכנית יהיה בכפוף ל-14 הערות-הסתייגויות של ממשלת ישראל בנושאים מדיניים וביטחוניים. הבית הלבן לא הסכים להכליל את ההערות במפת הדרכים - אבל הבטיח להתייחס אליהן ברצינות. אלה 14 ההערות הישראליות:

1. בתחילת התהליך, במהלכו וכתנאי להמשכו, יישמר השקט. הפלסטינים יפרקו את ארגוני הביטחון הקיימים, יקיימו רפורמה ביטחונית במהלכה יקומו ארגונים חדשים שיילחמו בטרור, באלימות ובהסתה (הפסקת ההסתה צריך להיעשות מיד והרש"פ צריכה לחנך לשלום). ארגונים אלה יקיימו סיכול אמיתי של טרור ואלימות על ידי מעצר, חקירה, סיכול והכנת הקרקע המשפטית למטרות של חקירה, שפיטה וענישה. בשלב הראשון של התכנית וכתנאי למעבר לשלב השני הפלסטינים יסיימו את פירוק ארגוני הטרור (חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, החזית העממית, החזית הדמוקרטית ומנגנונים נוספים) ותשתיתם, איסוף הנשק הבלתי חוקי ומסירתו לצד שלישי לשם הוצאתו מהאזור והשמדתו, הפסקת הברחות הנשק והפסקת ייצור הנשק בתחומי הרשות הפלסטינית, הפעלת שרשרת הסיכול והפסקת ההסתה. לא יהיה מעבר לשלב ב' ללא סיום המלחמה בטרור. התכניות הביטחוניות שיושמו יהיו תכניות טנט וזיני (במסגרת מפת הדרכים לא יוכנס, כי שנעשה במסגרת ההדדיות, כי על ישראל להפסיק את האלימות וההסתה נגד הפלסטינים).

2. ביצוע (performance) שלם יהיה התנאי להתקדמות בין שלב לשלב וכן תאני להתקדמות בתוך השלבים. התנאי הראשון להתקדמות הוא הפסקה מוחלטת של הטרור, האלימות וההסתה. המעבר משלב לשלב יהיה רק לאחר יישום מלא של השלב שקדם לו. ההתייחסות לא תהיה ללוח זמנים אלא ללוח ביצועים (לוחות זמנים ישמשו כסרגלי ייחוס).

3. יצירת הנהגה חדשה ברשות הפלסטינית במסגרת קידום הרפורמות השלטונית. יצירת הנהגה חדשה היא תנאי למעבר לשלב ב' של התכנית. במסגרת זו יתקיימו בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית לאחר מו"מ עם ישראל ובתיאום עמה.

4. מנגנון הפיקוח: יהיה בניהול אמריקאי. עיקר פעולת הפיקוח תתמקד ביצירת ישות פלסטינית אחרת ובבחינת ההתקדמות בתהליך הרפורמות האזרחיות ברש"פ. הפיקוח יהיה על בסיס מקצועי בלבד ובחתך נושאי (כלכלי, משפטי, כספי) ללא מנגנון כולל ואחוז ההחלטות המהותיות יישארו רק בידי שני הצדדים.

5. אופי המדינה הפלסטינית הזמנית ייקבע במו"מ בין הרש"פ לבין ישראל. למדינה הזמנית יהיו גבולות שאינם קבועים, הריבונות תהיה מוגבלת, תהיה מפורזת לחלוטין ללא כוחות צבא ורק עם כוחות משטרה וביטחון פנים, המוגבלים בכמות ובחימוש. המדינה תהיה נטולת כוח להתקשר בבריתות הגנה או שת"פ צבאי. יהיה המשך פיקוח ישראלי על הכניסות והיציאות לאנשים ולמטענים ועל המרחב האווירי והמרחב האלקטרו מגנטי.

6. הדגשת זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית אליה תיאסר שיבת פליטים פלסטינים, כולל הצהרה פלסטינית בדבר ויתור על זכות השיבה.

7. סיום תהליך יוביל לקץ התביעות וסיום הסכסוך.

8. ההסדר העתידי יושג באמצעות הסכמה ומו"מ ישיר בין הצדדים, על פי החזון שהתווה הנשיא בוש בנאומו מה 24.6.

9. לא יהיה כל עיסוק בסוגיות הקשורות בהסדר הקבע. בין היתר לא תידון ההתיישבות באיו"ש (למעט הקפאת התנחלויות והמאחזים הבלתי חוקיים), מעמד הרש"פ ומוסדותיה בירושלים או כל סוגיה אחרת אשר במהותה היא עניין להסדר הקבע.

10. ביטול כל התייחסות להחלטות בינ"ל או אחרות (1397, היוזמה הסעודית והיוזמה הערבית שאומצה בבירות). ההסדר שיבוסס מכוח הסכמה למפת הדרכים הוא הסדר אוטונומי השואב את כוחו מעצמו. ההתייחסות צריכה להיות רק להחלטות 242 ו 338 והיא תהיה אך ורק כמתווה לניהול מו"מ בעתיד, לעניין הסדר הקבע.

11. קידום תהליך הרפורמות ברש"פ: תוגדר חוקה זמנית פלסטינית, תוקם תשתית משפטית פלסטינית ויחודש השת"פ עם ישראל בתחום זה. בתחום הכלכלי יימשך המאמץ הבינלאומי לשיקום הכלכלה הפלסטינית. בתחום הכספי יהיה קיום מלא של ההסדר האמריקאי - ישראלי - פלסטיני כתנאי להמשך העברת כספי המס.

12. פריסת צה"ל בקווי ספטמבר 2000 תהיה בכפוף לקיום האמור בפסקה 4 (שקט מוחלט) ותעשה בשינויים המתחייבים מאופי הנסיבות החדש והצרכים החדשים שנוצרו עקב כך. יושם הדגש על החזרת הסמכויות והאחריות האזרחית כפי שהיו בספטמבר 2000 ואל על פי מצב הכוחות בשטח כפי שהיה אז.

13. בכפוף לצרכי הביטחון, ישראל תפעל להחזרת החיים הפלסטינים לפסים נורמליים: קידום המצב הכלכלי, טיפוח קשרי מסחר, עידוד וסיוע לפעילות הגופים ההומניטריים המוכרים. במסגרת הסוגיה ההומניטרית לא תהיה התייחסות לדו"ח ברטיני כמסמך יסוד מחייב.

משמעות ההערה ברורה: רק אם ארה"ב תקבל את 14 ההערות שממשלת ישראל
מסרה לעיונה, החלטת הממשלה בעלת תוקף. ללא הסכמה מראש של האמריקנים
לקבלת כל ההערות, ממשלת ישראל מתנערת מהחלטתה על אישור ´מפת
הדרכים´ והיענותה לה בטלה ומבוטלת.

לדברי גיל סמסונוב, מיועצי נתניהו, ההצבעה על מפת הדרכים היתה
אחת הפעמים הבודדות שהוא ראה כיצד נקרע נתניהו מבפנים. לדבריו,
נתניהו נמנע אמנם אך הצבעתו זעקה התנגדות מצד אחד, ומאידך מדובר
בצעד אחראי שאינו שובר את הכלים ומסכן את המשך קיום הממשלה. את
נתניהו, מסביר סמסונוב, מנחה הבנתו כי ממשלת ישראל עדיין לא הגיעה
לרגע האמת, ומסיבה זו בלבד הוא בחר לחסוך עימותים מיותרים ולשמור
אותם ליום הפקודה.

מקור: מקור ראשון, דוח שבוע
http://www.makorrishon.net/article.php?id=894

מן הנמנע
עכשיו נשארת התהייה על ההימנעות של בנימין נתניהו. פתאום אתה שומע
את גילה גמליאל, שאיימה באינתיפאדה מזרחית אם לא ימונה סילבן שלום
לשר החוץ, תוקפת דוקא את ביבי נתניהו על הימנעותו. גם אחרים בליכוד
ובעיקר ימינה ממנו תוקפים קודם כל את נתניהו. כל התוקפים צריכים לשאול
את עצמם כיצד הסכימו שנתניהו יסולק ממשרד החוץ ובמקומו ייכנס שלום.
אבל זה אופייני. שרון מבצע מחדל ותוקפים את נתניהו.
נתניהו הסביר לי בפשטות: "בשבת כשדובי ויסגלס העביר לי את הצעת ההחלטה
לקבל את מפת הדרכים, הודעתי להם שאני מתנגד. הצעתי לו שיצרפו להחלטה
את 14 ההסתייגויות שמתוכן ארבע הן חשובות ביותר. מה שנוגע לפירוק
ארגוני הטרור, ביטול זכות השיבה, שליטה של ישראל על כל מעברי הגבול
וירושלים. הם לא יכולים לעמוד בזה; השאלה אם אנחנו נעמוד על מילוי
התנאים. למחרת בבוקר, כשראיתי שלהחלטה מצורפים החישוקים, נמנעתי.
השיקול בהימנעות היה שאם הייתי מצביע נגד, היתה מתבטלת אפשרות הבלימה
בתוך הממשלה בהמשך התהליך. שרון היה פונה לשמעון פרס, היתה מתפרקת
הממשלה וקמה ממשלה עם רוב באמצעות מפלגת העבודה". התבטאותו של טומי
לפיד כי עדיף ששרי הליכוד המתנגדים יעזבו את הממשלה מעידה כי זו היתה
הכוונה והיא עדיין קיימת.

לאחר העברת התוכנית הכלכלית השבוע, מתכוון נתניהו לנסוע לארה"ב כדי
להתחיל להפעיל דעת קהל, ולגייס תמיכה במילוי תנאיה של ישראל.

@ להזכירכם כנס הגלובליזציה-ה-G8 נערך בצרפת.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2642126,00.html

@ השאלות הנשאלות...:-

1. האם ראש הממשלה שרון יודע על קיום פגישה זו...??
2. האם ראש הממשלה שרון יודע ואישר את תוכן שיחתם...??
3. האם ראש הממשלה שרון קיבל עיכון על תוצאות השיחה...??
4. למה התקשורת לא מדווחת על הפגישה הזו...??

@ להזכירכם:
ייתכן שמפלגת העבודה עשתה קנוניה כזאת עם אש''ף. בישיבה ה-298
של הכנסת ה-13, הועלתה הצעה להקמתה של וועדת חקירה, בעקבות גילוייו
של אבו מאזן בספר הזכרונות שלו בפרק ה', בספר הנקרא "בדרך לאוסלו",
כי אש"ף קיים מגעים עם מפלגת העבודה לפני הבחירות של שנת 1992.
חבר הכנסת, לימים נשיא המדינה, משה קצב, העלה את הנושא במליאת הכנסת.

"אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, השבוע היינו עדים לאחת הפרשיות
החמורות ביותר בתולדות המדינה, אם ההאשמות תתאמתנה. אבו=מאזן,
מספר שתיים באש"ף, החתום על הסכמיאוסלו, והממשלה קיימה אתו משא=ומתן אינטנסיבי, כותב בספר הזיכרונות שלו, בפרק ה',בעמודים ‏104‎-92,
בספר הנקרא "הדרך לאוסלו", שאש"ף קיים מגעים בלתי רשמיים עם מפלגת העבודה לפני הבחירות, כדי להביא להפלת ממשלת הליכוד.

הוא מצרף ומצטט פרוטוקולים, מציין מועדים ולוח פגישות, בין איש אש"ף בכיר לבין מה שהוא מכנה "אישיות בכירה ביותר ממפלגת העבודה המקורבת לראש הממשלה יצחק רבין".

אינני יודע מי היא אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה המקורבת לראש הממשלה, אולם אם ההאשמות נכונות, אדוני היושב=ראש, הרי שזו התופעה החמורה ביותר בתולדות המדינה.

@ זו האשמה שבמדינות דמוקרטיות, בתהליכים דמוקרטיים, היו נוקטים
בגינהצעדים מיידיים לביעור הנגע.

האומנם ביקשה מפלגת העבודה מאש"ף להאט את קצב שיחות וושינגטון בין הפלשתינים לבין ממשלת הליכוד, כדי להקל על מפלגת העבודה לנצח בבחירות את הליכוד? האם המריצה מפלגת העבודה - כפי שכותב אבו=מאזן - את ערביי ישראל להשתתף בבחירות ולהצביע למפלגות מסוימות?

האם תדרכה מפלגת העבודה את אנשי אש"ף איך לדבר עם הציבור
הישראלי, עם דעת הקהל בישראל, כדי להוליך שולל את העם בישראל, כאילו אש"ף לא מתכוון לדון על מדינה פלשתינית, על ירושלים?

@ הייתכן שמפלגת העבודה עשתה קנוניה כזאת עם אש"ף?

@ הייתכן שמפלגת העבודה התחייבה לתת תמורה לאש"ף אם אש"ף ייענה
לדרישות האלה?

ואומנם, אש"ף היה פעיל מאוד, אדוני היושב=ראש, במערכת הבחירות.
הנה כותרת מעיתון "הארץ" ב=‏15 באפריל ‏1992:
"ערפאת לרבין במסר שהעביר לו: אקרא לערביי מזרח=ירושלים להצביע
למפלגת העבודה לכנסת".

בספרו, "לגעת בשלום", מתאר יוסי ביילין, את הדו-שיח בינו לבין טריה לארסן בנוגע למגעים חשאיים עם אש"ף, "...אנחנו נוכל להוות לכם אכסניה (באוסלו ) בכל עת שתרצו לפני הבחירות, אחרי הבחירות...סיפרתי לו כי אני מקיים את קשרי עם הפלסתינים באמצעות יאיר הירשפלד..."3

את קשריו עם הפלשתינאים קיים יוסי ביילין עם האיש המתון הנזכר לעיל, פייסל חוסייני. לדברי יוסי ביילין, חוסייני חש לא בנוח כי "הפלסתינאים וויתרו הרבה מעבר למה שהיו רשאים. הם ויתרו על נציגי הפזורה, על נציגים מירושלים..." לדעתו של ביילין, עליו היה להקל על הרגשתו הלא נוחה של חוסייני. זה אשר רואה בכל הסכם כמשהו זמני, עד לכינונה של מדינה ערבית, מן הים ועד הנהר.

סביר להניח כי אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה שנפגשה עם אבו מאזן, מספר 2 באש"ף, לא תהיה ידועה, אולם, סביר להניח באותה מידה כי אבו מאזן, לא כתב את דבריו אלו מתוך דמיונו ההוזה. העובדה היא כי אש"ף התערב בבחירות 1992, מנע מנציגים מתונים מהמגזר הערבי לרוץ בבחירות, שיחד ערבים להצביע ולהצטרף למפלגת העבודה ולהשפיע על הבחירות בישראל.

בעיתונות הופיעו הידיעות כי אש"ף מתערב בבחירות בישראל, "אש"ף שלח הודעה למיעארי – אל תרוץ בבחירות לכנסת", בעיתון "חדשות". בעיתון "מעריב" 18 ביוני 1992, הופיעה הידיעה כי "אש"ף דרש ממיעארי לפרוש מהמירוץ לכנסת". "הארץ" יוני 1992, "דראושה מציג מכתב מאש"ף הקורא למתקדמת לפרוש". "דבר": "מיעארי קיבל מאבו מאזן מכתב הקורא
לו לא להתמודד".

@ "אם ראש הממשלה של הרש"פ-מחמוד עבאס, לא
יגיד בפה מלא שהוא מכיר במדינה יהודית
לצידה של מדינה פלשטינית, הרי הוא ממשיך
את קודמיו בעולם הערבי, ואין להמשיך במשא
ומתן ואני אפסיק זאת בזה הרגע."

@ "הטריק הזה שהוא מכיר בשתי מדינות זהו טריק
שהוא ידוע ומוכיח על כוונותיו האמיתיות, הכרזתו
על הכרה במדינה יהודית היא תנאי בל יעבור."

@ "כל מהלך ההודנה שהוא מוביל הוא מהלך טקטי
ולא מהלך אמית."

מקור רשת ב' על הבוקר עם אמנון נדב...

ראש הממשלה, אריאל שרון, ייקח איתו לפסגת עקבה ביום רביעי
כמה שרים, בהם שר החוץ, סילבן שלום, ממלא מקום ראש הממשלה,
השר אהוד אולמרט ושר המשפטים, יוסף לפיד. כך דווח בגלי צה"ל.
....ואת שאול מופז {תוספת שלי פ"ש}
http://news.walla.co.il/?w=//395307

שלא ישכחו את רשימת הקורבנות...נזכור את כולם !
בשבוע שעבר חצה מספר הנרצחים באינתיפאדה את קו ה- 800.
@ להלן שמות כל הנרצחים: !! יהי זיכרם ברוך הי"ד !!

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

המשלחת הפלשתינית בראשתו של מחמוד עבאס הוא אבו מאזן הגיעה הלילה לשארם א-שייח לקראת המפגש עם נשיא ארה"ב גורג בוש ועם מנהיגי מדינות ערביות, אשר ישתתפו בפסגה זו.

הממונה ברש"פ על עניני ההסברה נביל עמאר אמר לעיתון "אל-איים" כי המשלחת בראשות מחמוד עבאס תעלה ארבע בקשות מפסגת שארם א-שייח והן:

1. תמיכה מלאה ביישום מפת הדרכים כפי שהיא, ללא הערות.
2. המשך המשא ומתן בין הפלשתינים ובין ישראל על בסיס תוכנית השלום של יורש העצר של סעודיה, כדי להביא למה שהם מגדירים כסיום הכיבוש והקמת המדינה הפלשתינית.
3. הסרת הסגר מעל מתחם המוקטעה של יאסר ערפאת.
4. קריאה לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש להטיל את מלוא כובד משקלו, כדי ליישם את תוכנית מפת הדרכים עד ליישום המדינה הפלשתינית.

נזכיר כי בבוקר יום רביעי תתכנס פסגת עקבה בארמונו של מלך ירדן על חוף מפרץ אילת. היא תפתח בפגישה בין רה"מ שרון לנשיא בוש, לאחר מכן הנשיא בוש ייפגש עם מחמוד עבאס, ובמקביל רה"מ שרון ייוועד עם המלך עבדאללה. בצהריים יתכנסו לפגישה משותפת ויימסרו ההצהרות הפומביות. כתב ערוץ 7 אריאל כהנא מוסר כי תוכנן של ההצהרות יהיה בעל חשיבות רבה יותר ממה שייאמר בפגישות הסגורות.

מן המידע המצטבר על תוכנן עולה כי רה"מ שרון ישמיע הצהרות התומכות בקידום ענייניה של הרש"פ בעוד שמחמוד עבאס כבר הודיע כי הוא דוחה את בקשת האמריקאים להכריז על הכרת ערביי הרש"פ בישראל כמדינה יהודית. הוא רק יתחייב לפעול נגד ארגוני החבלה. רה"מ יכריז עוד כי ישראל מוכנה להקים מדינה פלשתינית. כמו כן הוא יביע הסתייגות משליטה על ערביי הרש"פ, ויביע תמיכה בממשלתו של עבאס. הוא יקרא לממשלה זו לגלות נחישות במאבק נגד הטרור. עוד מוסר כתבנו כי רה"מ שרון צפוי להכריז על זכות עומדת לעם יהודי להתיישב בכל מקום בארץ, אך הוא גם יאמר שבכוונתו לעקור מאחזים "לא חוקיים".

בתום פסגת עקבה יעזוב הנשיא בוש את האזור, אך הוא ישאיר צוות של 12 פקחים שאמורים לוודא כי ישראל והרש"פ מבצעים מייד את המשימות שהאמריקאים מועידים להם. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=52638

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
s229muwps3
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

על-פי הדיווח, ברגותי שלח את אחד מאנשיו לבירה ערבית, כל הנראה דמשק, בכדי לשכנע את בכירי החמאס להפסקת אש.

לפני מספר ימים נמצא בכליו של ברגותי טלפון סלולרי. על-פי החשד, ברגותי השתמש בו וניהל שיחות עם כמה פעילי טרור, ואף עם ראש הממשלה הפלשתיני, אבו מאזן.

ישראל מעריכה, כי אבו מאזן ביקש את סיועו של ברגותי בהשגת הפסקת אש של גדודי חללי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של הפת"ח.

ראש המודיעין של מצרים, עומר סולימאן אמור להגיע מחר לשטחים על-מנת לתווך בין החמאס לרשות הפלשתינית.

השר הממונה על המשא ומתן בין החמאס לרשו, זיאד אבו-עמר מסר: בימים הקרובים צפויות להתקיים פגישות בין אבו מאזן לנציגי הארגונים הפלשתיניים - כל ארגון בנפרד.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-25074-00.html?tag=13-12-58
עודכן: 11:12 10/06/2003 | גלית יצחק | [email protected]

@ שר החוץ של ברגותי = עו"ד חאדר שקיראת הערבי ישראלי...!!

יששששש ברגותי בדרך לשחרורו, תופרים
לו את הכסות הפוליטית והרצויה להכשירו בכנסת ישראל כמשה
רבנו של הרש"פ....

@ מקור רשת ב' על הבוקר עם אריה גולן.

שחרורם של מאה מחבלים בהם הרוצח אבו סוכר מהכלא מעלים תהיות קשות לגבי החוקיות שבשחרור המוקדם של מחבלים.

בג"ץ קבע תקדים לפיו אסיר היושב על רצח וטרור (מקרה שקולניק) לא יוכל לקבל שחרור מוקדם.

גם היועץ המשפטי לממשלה קבע כי בשום אופן לא ימליץ ולא יאשר שחרור מוקדם של טרוריסטים, כאשר ידוע כי חלקם חוזר לטרור ומעודד טרור.
במקרה של אבו-סוכר לא התקימו שום ישיבות של וועדות שחרורים ולא ניתנה לציבור הזכור לערער על השחרור המוקדם והעניין גם לא הגיע לבג"ץ ובכל זאת השחרור המוקדם עבר חלק.

לפי התקדים הזה אין שום מניעה שגם ברגותי יזכה לשחרור מוקדם ע"י גורם עלום שאף אחד לא שמע עליו, בלי שלציבור תהיה זכות ערעור.

לכן נראה כי ממשלת ישראל הנה עברינית חוק בריש גלי העוברת גם על תקדימי בגץ ואף אחד לא מזדעזע מכך. אלא אם כן קיים חוק מיוחד המאפשר לראש הממשלה להורות על שחרור מחבלים תוך התעלמות מזכותו של הציבור לערער על כך.

http://images.maariv.co.il/images//opinions/channel/med/opi1506031.jpg

כמו הרוצח "אבו- סוכר" לפניו, גם ברגותי ישוחרר, וכל זאת בניגוד חוק, בניגוד להנחיות בג"צ, ותוך עקיפת היועמ"ש. שקט, לפי הניסיון, זה לא יביא.
מאת: נדב העצני

מוחמד דחלן, בן הטיפוחים החדש של אריאל שרון, מספר בשבועות האחרונים כי הוא קיבל התחייבות ישראלית לשחרורו של מרוואן ברגותי, אם הפלשתינים יעמדו בהבטחות שנתנו לאמריקנים.

ברגותי, להזכיר, הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בתל- אביב ועל פי כתב
האישום הוא "עומד בראש הארגונים הטרוריסטיים". הוא מואשם ברצח בכוונה
תחילה, בסיוע, שידול וניסיון לרצח ועוד שורה של אישומים חמורים. כתב
האישום קובע, בין היתר, כי ברגותי שלח את הרוצחים למסעדת "סי פוד מרקט"
בתל- אביב, הוא שיגר את רוצחי הנזיר שנורה ליד ירושלים, הוא היה מעורב
בניסיון לבצע פיגוע ליד קניון מלחה בירושלים, ובכלל - הוביל, מימן ויזם שורה ארוכה של מעשי טבח וחבלה.

כיצד ניתן להעלות על הדעת שחרור של ארכי- רוצח וטרוריסט כמו ברגותי?
אפשר גם אפשר. רק לפני שבועיים שחררה ישראל את מי שמכונה "אבו- סוכר",
שטבח 13 עוברי אורח ירושלמים בשנת 75', כאשר הניח מקרר תופת במרכז
העיר. "אבו- סוכר" שוחרר יחד עם מאה טרוריסטים נוספים, ועל פי הפרסומים
100 מחבלים נוספים כבר בדרך החוצה.

כיצד שוחרר אסיר מורשע כמו "אבו- סוכר", ספק רב אם באופן העולה בקנה אחד
עם החוק. היועץ המשפטי לממשלה כלל לא היה מעורב בשחרור, לא כונסה
בעניינו ועדת שיחרורים, ולא פורסמה הודעה פומבית, שתאפשר ערעור על
השחרור. בכל מקרה, ההוצאה מהכלא סותרת פסיקת בג"צ. בפסק הדין בעניין
שחרורו של יורם שקולניק - ישראלי שירה למוות במחבל שנתפס - קבע בג"צ
אמות מידה לשחרור מוקדם. לפיהן, "עבירות המבוצעות על רקע
לאומני- אידיאולוגי עשויות, בנסיבות מסוימות, להצביע, כשלעצמן, על
מסוכנותו של האסיר ועל החשש מפגיעה בביטחונו של הציבור כפועל יוצא
משחרורו המוקדם". במקרה של "אבו- סוכר", ככל הידוע, לא כונס הגוף אשר רק
הוא מוסמך לבחון את השחרור המוקדם על השאלות העולות ממנו, ובהן האם
נשקפת בכך סכנה לציבור, האם תואם שחרורו את אינטרס הציבור ועוד.

אגב, ניסיון העבר מוכיח שרבים מהמחבלים ששוחררו במסגרת עסקאות מדיניות,
חזרו לרצוח וביתר שאת. כך למשל אחד ממקורביו של ברגותי, נאסר אבו- חמד,
שריצה עונש מאסר על רצח חבלני, שוחרר בעקבות הסכמי אוסלו וחזר לטרור.

כל זה מחדד את השאלה כיצד ייתכן שמישהו מתכנן לשחרר את ברגותי? האם
ייתכן שקיים חוק אחד ליהודי כמו שקולניק, וחוק אחר לערבים כמו "אבו- סוכר"
וברגותי? היועץ המשפטי לממשלה הבהיר רשמית כי יתנגד בתוקף לשחרורו של
ברגותי אם הנושא יעלה. רובינשטיין אף הזהיר לפני חודש את הממשלה "שלא
לחזור על שגיאות העבר" ולא לשחרר את מי שעלול לחזור לטרור. זה לא מרתיע
את ראש הממשלה, וגם לא את אלה שמוחזקים כשומרי החוק.

אם השתיקה הזו תימשך, ברגותי ישוחרר ועימו שורה של רוצחים סדרתיים
שבלכידתם השקיע צה"ל אינסוף מאמצים, יזע ודם. ברגותי ומרעיו ישוחררו
למרות שגם בנסיבות של הסכמי שלום, מי שמבצע פשעים נגד האנושות, לא
זכאי לצאת אל מאחורי הסורגים.

ברגותי, להזכיר, הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בתל- אביב ועל פי כתב
האישום הוא "עומד בראש הארגונים הטרוריסטיים". הוא מואשם ברצח בכוונה
תחילה, בסיוע, שידול וניסיון לרצח ועוד שורה של אישומים חמורים. כתב
האישום קובע, בין היתר, כי ברגותי שלח את הרוצחים למסעדת "סי פוד מרקט"
בתל- אביב, הוא שיגר את רוצחי הנזיר שנורה ליד ירושלים, הוא היה מעורב
בניסיון לבצע פיגוע ליד קניון מלחה בירושלים, ובכלל - הוביל, מימן ויזם שורה ארוכה של מעשי טבח וחבלה.

כיצד ניתן להעלות על הדעת שחרור של ארכי- רוצח וטרוריסט כמו ברגותי?
אפשר גם אפשר. רק לפני שבועיים שחררה ישראל את מי שמכונה "אבו- סוכר",
שטבח 13 עוברי אורח ירושלמים בשנת 75', כאשר הניח מקרר תופת במרכז
העיר. "אבו- סוכר" שוחרר יחד עם מאה טרוריסטים נוספים, ועל פי הפרסומים
100 מחבלים נוספים כבר בדרך החוצה.

כיצד שוחרר אסיר מורשע כמו "אבו- סוכר", ספק רב אם באופן העולה בקנה אחד
עם החוק. היועץ המשפטי לממשלה כלל לא היה מעורב בשחרור, לא כונסה
בעניינו ועדת שיחרורים, ולא פורסמה הודעה פומבית, שתאפשר ערעור על
השחרור. בכל מקרה, ההוצאה מהכלא סותרת פסיקת בג"צ. בפסק הדין בעניין
שחרורו של יורם שקולניק - ישראלי שירה למוות במחבל שנתפס - קבע בג"צ
אמות מידה לשחרור מוקדם. לפיהן, "עבירות המבוצעות על רקע
לאומני- אידיאולוגי עשויות, בנסיבות מסוימות, להצביע, כשלעצמן, על
מסוכנותו של האסיר ועל החשש מפגיעה בביטחונו של הציבור כפועל יוצא
משחרורו המוקדם". במקרה של "אבו- סוכר", ככל הידוע, לא כונס הגוף אשר רק
הוא מוסמך לבחון את השחרור המוקדם על השאלות העולות ממנו, ובהן האם
נשקפת בכך סכנה לציבור, האם תואם שחרורו את אינטרס הציבור ועוד.

אגב, ניסיון העבר מוכיח שרבים מהמחבלים ששוחררו במסגרת עסקאות מדיניות,
חזרו לרצוח וביתר שאת. כך למשל אחד ממקורביו של ברגותי, נאסר אבו- חמד,
שריצה עונש מאסר על רצח חבלני, שוחרר בעקבות הסכמי אוסלו וחזר לטרור.

כל זה מחדד את השאלה כיצד ייתכן שמישהו מתכנן לשחרר את ברגותי? האם
ייתכן שקיים חוק אחד ליהודי כמו שקולניק, וחוק אחר לערבים כמו "אבו- סוכר"
וברגותי? היועץ המשפטי לממשלה הבהיר רשמית כי יתנגד בתוקף לשחרורו של
ברגותי אם הנושא יעלה. רובינשטיין אף הזהיר לפני חודש את הממשלה "שלא
לחזור על שגיאות העבר" ולא לשחרר את מי שעלול לחזור לטרור. זה לא מרתיע
את ראש הממשלה, וגם לא את אלה שמוחזקים כשומרי החוק.

אם השתיקה הזו תימשך, ברגותי ישוחרר ועימו שורה של רוצחים סדרתיים
שבלכידתם השקיע צה"ל אינסוף מאמצים, יזע ודם. ברגותי ומרעיו ישוחררו
למרות שגם בנסיבות של הסכמי שלום, מי שמבצע פשעים נגד האנושות, לא
זכאי לצאת אל מאחורי הסורגים.

אלא שהיה וישוחרר ברגותי יהיה זה גם קץ שלטון החוק במדינת ישראל. קץ
הערבות ההדדית, קץ החבקים המשותפים של החברה הישראלית, קץ כל מה
שייקר לנו.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/493/980.html

http://images.maariv.co.il/cache/ART508443.html

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
12722 הודעות 08:18 13.06.03

1. mozes5 ידידי: קוארטט = כארטט כך אמר ח''כ......

דוד לוי הבוקר ברשת ב' בראיונו עם אריה גולן,
כשנישאל מה דעתו על מפת הדרכים, והא השיב...:-
"מפת הדרכים זאת הצעה שמקורה בקוארטט וההצעה הסעודית
ומי שהתחיל אותה זה שמעון פרס ואבו עלאא והיא מסוכנת
למדינת ישראל, כל הרעות, כל החולות, דו קיום עם הטרור,
זוהי אשלייה נוספת של אוסלו, אנחנו התלהבנו שוב כמו
שהתלהבנו מאוסלו בזמנו כששמעון פרס ואבועלאא הציגו
זאת בפני העולם, הכל כארטט....."

@ לדעתי נסיעת הקוארטט לירדן, הוא פרי תיכנונם של פרס
ואבועלאא כשנפגשו ב-3 לחודש זה בפריז, כפי שדיווחתי על זה ב...:-
101. עברו למעלה מ-24 שעות מפגישת פרס-אבועלא.....
https://rotter.net/forum/gil/5392.shtml#101
106. תוצאות פגישת פרס-אבועלא בפריז השבוע........
https://rotter.net/forum/gil/5392.shtml#106

@ להזכירך: קישור אחד ממעללי הכארטט...:-
113. ''הקוורטט מכשיר רוצחים בכלל ואת נשקם בפרט!!''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5392&omm=113&viewmode=

@ ברשותך הבאתי את הכתבה מעיתון הארץ לנוחיות החברים בפורום...

http://www.nfc.co.il/uploadimages/MMIRgX.bmp

העציר הפלשתיני המפורסם ביותר המוחזק עתה בידי ישראל, מרואן ברגותי, ישתחרר תוך ימים ספורים מהכלא בישראל. כך מסר הלילה יאסר ערפאת, למשפחתו של ברגותי.

סוכנות אי.פי. דיווחה הלילה, כי קרובי משפחתו של ברגותי - מי ששימש מפקד הפתח בגדה ונמנה עם מקורביו של ערפאת, קיבלו הלילה טלפון מערפאת עצמו, שמסר להם כי תוך יומיים ישוחרר ברגותי מהכלא.

בני משפחתו של ברגותי קיבלו את הבשורה ברגשות מעורבים. מחד, הם נתלים בכל שבב של תקווה וחדשות טובות; ומאידך, הם אינם סומכים על מידע של "הזקן" יתר על המידה, שכן ערפאת מערבב לגישתם עובדות עם תקוות.

ברגותי נלכד על-ידי כוחות הביטחון במסגרת מבצע 'חומת מגן'. הוא עומד עתה לדין בגין מעורבות בפיגועים ובהריגתם של 27 ישראלים ובפציעתם של יותר מ-100 איש. משפטו נמשך בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ברגותי אינו משתף פעולה במשפטו. לגישתו, כחבר במועצה הפלשתינית הוא זכאי לחסינות, ועל-כן אין לבית משפט בישראל הסמכות להעמידו לדין.

בתקופה האחרונה החל ברגותי לסייע, באמצעות בא-כוחו, בניסיונות להפסקת אש. ידיעות מוזרות נפוצו על טלפון סלולרי שהגיע לידיו "במקרה" - בחדר המעצר, באמצעותו שוחח עם כמה פעילים בכירים בארגוני הטרור הפלשתיניים.

באחרונה נודע עוד, במקביל, כי פרקליטו יצא ובא עם מסרים מפיו של ברגותי לאנשי החמאס והג'יהאד האיסלמי. דבר זה הוא שהוליד חרושת שמועות על שחרורו הקרוב, במסגרת "דיל" בין ישראל לרשות הפלשתינית. לידיעות אלה לא ניתן כמובן אישור רשמי
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-25495-00.html?tag=8-21-20

ברגותי בבית המשפט. השב"כ יבדוק את רישומי השיחות
(צילום ארכיון: רויטרס)

ראש התנזים לשעבר חשוד כי שוחח בטלפון עם אנשיו בגדה, ואף עם ראש הממשלה הפלסטיני; אבו מאזן ביקש ממנו לסייע בהפסקת אש; שב"ס: הוא יועמד לדין על הברחה; ברגותי: המכשיר הושתל

במהלך חיפוש שהתבצע בתאו בכלא של מרואן ברגותי, ראש התנזים לשעבר בגדה, התגלה טלפון סלולרי. "ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר, כי על פי החשד הצליח ברגותי להבריח את מכשיר הטלפון לתוך תא מעצרו ב"אגף האיקסים" בכלא איילון. האגף אמור להיות השמור והמבודד במדינה.

העיתון מדווח כי באמצעות המכשיר שוחח, כנראה, ברגותי עם אנשי ארגונו בגדה, ואף עם ראש הממשלה הפלסטיני, אבו מאזן. ראש הממשלה ביקש את עזרתו של האסיר בהשגת הפסקת אש עם הזרוע הצבאית של הפתח - גדודי חללי אל אקצא.

מפקד כלא איילון הודיע כי ברגותי יועמד לדין על ההברחה. שירות בתי הסוהר צפוי לחקור כיצד הצליח האסיר השמור להחדיר את הטלפון לתאו. השב"כ מתכוון לבדוק את רישומי השיחות שניהל ברגותי מהמכשיר, כדי לבחון האם ניתנו בשיחות הוראות לפעולות טרור.

ברגותי מאשים את אנשי שירות בתי הסוהר כי "השתילו" את הטלפון בתאו. לטענתו, מדובר בניסיון למצוא סיבה נוספת להענישו.
http://news.walla.co.il/?w=//394212

dovi770
חבר מתאריך 25.12.02
1839 הודעות 20:40 16.07.03

בחצי שנה נתפסו 155 פלאפונים אצל אסירים בטחוני

ב"ה

שירות בתי הסוהר אומר כי 155 מכשירי טלפון ניידים נתפסו אצל אסירים ביטחוניים בחצי השנה האחרונה.

עוד ממעריב:

בסריקות שנערכו היום בכמה בתי סוהר שבהם כלואים אסירים בטחוניים נמצאו שמונה טלפונים סלולריים.

מאז תחילת השנה נמצאו כמאה וחמישים מכשירים שהוברחו לבתי הכלא. המכשירים מוברחים בין היתר דרך המבקרים שבאים לאסירים ומוחבאים בבקבוקים וטיטולים וכו'.

בשרות בתי הסוהר אומרים כי הם רואים בחומרה את תופעת הברחת הטלפונים אשר משמשים אסירים ששפוטים על ביצוע פיגועים ומעשי טרור כדי להמשיך ולנהל פעילויות טרור גם מתוך הכלא. בתקופה האחרונה הוחלט בשרות בתי הסוהר להתקין מערכות המשבשות קליטה סלולרית באזור בית הכלא וכן להתקין מחיצות זכוכית בין האסירים לבין מבקריהם.

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
1615 הודעות 06:31 17.07.03

בעקבות חשיפת הטלפונים הסלולריים אצל ראשי המחבלים

בעקבות חשיפת הטלפונים הסלולריים אצל ראשי המחבלים העצורים: השב"ס מגביר את הפעילות למנוע הברחות טלפונים סלולריים לכלא.
מעריב: בעקבות הוראת רב גונדר יעקב גנות לפעול נגד הררחות סלולריים, התקיימו אתמול פשיטות של סוהרי יחידת נחשון בכלא שאטה ובכלא נפחא.

בפשיטה נמצאו שמונה טלפונים ששימשו ליצירת קשר עם ארגוני הטרור. מחודש ינואר השנה נתפסו 155 טלפונים שהוברחו ע"י בני משפחה, וסוכלו עשרות נסיונות הברחה.

האסירים מסתירים את הטלפונים במקומות אינטימיים בגופם בשובם מדייוני בית המשפט.

האשכול הרלוונטי מלפני שבוע בנושא נמחק, אולם מצוי בידי גיבויו שחלק ממנו מובא למטה:

מישהו יכול להסביר לי את מחדל
נכתב על-ידי בייבי בום בתאריך 06.07.03 בשעה 20:28

הפלאפון לכל אסיר בטחוני טירוריסט רוצח ערבי היושב היום בבית סוהר ישראלי?
ממתי יש לאסירים בבית הסוהר טלפון פרטי של חברה ישראלית 052-056=058-055 ?
מדוע לאסירים ישראליים היושבים בבתי הסוהר אין טלפונים פרטיים בתאם?
מתברר שהרבה פיגועים התבצעו עיי או בעזרת הטלפונים הסלולאריים של טירוריסטים היישר מבתי הכלא הישראליים.מעבר לכך משמשים הטלפונים האלה להעברת מידע ותכנון פיגועים באזרחים ישראליים.
הפריצות הממסדית השחיתות והריקבון ממריאים פה לשחקים ברמה של פגיעה בבטחון אזרחי ישראל.שלא לדבר על הזלזול בחיי יהודים.
באיזו מדינה בעולם מאפשרים טלפונים פרטיים לאסירים בטחוניים?

יש הרבה אי בהירות בדבריך בנוגע לפלפונים
נכתב על-ידי Hermon בתאריך 06.07.03 בשעה 21:16

קודם כל השב"כ מכניס לאסירים מסויימים פלאפונים כדי שניתן יהיה לצותת להם. הסיבה שהשב"כ מכניס להם במכוון היא כי הוא יודע שגם בלעדיו יהיו להם סלולריים ואם כך עדיף שהם יהיו כאלו שהשב"כ הכניס.
דרך אגב: כל פעם שאתה שומע על התרעה- עומד מאחורי זה ציתות לטלפון סלולרי. לגבי ברגותי, השב"כ הכניס לו סלולרי לנוכח תפקידו בהסכמי הפסקת האש. זאת היתה בקשה מיוחדת של ראש המודיעין המצרי. לגבי טלפונים סלולריים לאסירים- אין דרך למנוע הכנסתם בשום אופן אלא אם כן אתה מבודד את האסירים לגמרי ואוסר הכנסת מצרכים כמו פרילי בבוקר ופיתות בצהרים. יש הוראה מיוחדת שלא לפגוע בתנאי מאסרם בשום אופן כי אח"כ יהיו צרות. בכלא מגידו הבריחו עשרות טלפונים בתוך שולחנות פינג פונג למשל. רק במקרה הם התגלו.בכלא אשקלון נמצאו טלפונים בפי הטבעת של עצירים חדשים. חשמל ומטענים יש להם בשפע. גם באוהלים בקציעות יש להם תנאים דומים כמו חשמל וטלויזיה לווינית באוהלים. אז איך אתה מצפה שלא יברחו לשם טלפונים? את הטלפונים לא ניתן לאתר בחיפושים כי אלו לא מתבצעים, למעשה אסור לשומרים ליזום חיפושים ואלו מתרחשים רק בהוראת מנהל הכלא ורק אם ישנה התרעה. וכשיש חיפושים, השומרים נזהרים קודם כל על חייהם ורק אח"כ מנסים לחפש משהו. עובדה שאת המנהרה במחנה עופר לא מצאו למרות שעבדו עליה במשך שבועות, ויצרו גם גבעות חול באיזור המאהל. בדומה לסיפורים על השוטרים החוששים לפעול יתר על המידה מחשש לתלונות שוא, כך גם השומרים במחנות המעצר והכלאים בבתי הסוהר, רק רוצים לגמור את יום העבודה שלהם בשלום. לכן באמת קשה לבוא בתלונות על כוחות הביטחון, הם עושים מעל ומעבר. ואנחנו נשארים כפויי טובה כלפיהם.

לדעתי הכנסת טלפונים לרוצחים עיי השב'כ
נכתב על-ידי בייבי בום בתאריך 07.07.03

זה מחדל שצריך להקים עבורו וועדת חקירה. "לגבי ברגותי, השב"כ הכניס לו סלולרי לנוכח תפקידו בהסכמי הפסקת האש. זאת היתה בקשה מיוחדת של ראש המודיעין המצרי." תראה איזה טמטום יש פה. מצרים אינה משחררת את עזאם עזאם הכלוא על לא עוול בכפו למרות בקשות חוזרות ונשנות של ישראל.
אבל כשהמצרים מבקשים משהו מיד כורעת ישראל על ארבע ומבצעת את הבקשה.
אז ראש המודיעין המצרי ביקש אז מה? מי אמר שצריך להענות לבקשה שלו?
אתה קולט איפה אתה חי? "למעשה אסור לשומרים ליזום חיפושים ואלו מתרחשים רק בהוראת מנהל הכלא " אז מדוע מנהל הכלא לא יוזם חיפושים על בסיס יום יומי?לפי דבריך ניתן לחשוב שהאסירים מנהלים את בית הכלא והמנהל והסוהרים הם האסירים בפועל. אם לא כתבת את זה בציניות ואתה רציני אזי שאתה אדם חולה מאוד.

האסירים הביטחוניים מנהלים את בתי הכלא
נכתב על-ידי Hermon בתאריך 09.07.03 בשעה 06:12

מי שחולה זה אתה אם אתה לא יודע שהאסירים הביטחוניים מנהלים את בתי הכלא. כל מה שכתוב למעלה אולי נראה לך אבסורד אולם יש שיקולים נוספים הנלקחים בחשבון שאתה לא כל כך מודע להם. השיקול הראשון הוא השיקול הביטחוני. האסירים מקבלים אפשרות לניהול אוטונומי של חייהם בכלא. יותר מזה, הסוהר לא אמור לפנות את האסירים אלא אל השאוויש שהוא נציג האסירים.הכל כדי למנוע התחממות האוירה בכלא ולמנוע בכל מחיר מהומות דמים כפי שקרה לפני מספר שנים. השאוויש גם מקבל כספים רבים (אלפי שקלים) מאגודות צדקה איסלמיות אשר משמשים אותו לרכישות מהקנטינה וכן הזמנת מזון חלבי מבחוץ עבור האסירים שלו, וכן לניהול חיי היום יום בכלא. אתה שואל מדוע מנהל הכלא לא יוזם חיפושים על בסיס יום יומי. התשובה פשוטה: אני מציע לך להתנדב לפעילות של יום אחד בכלא הביטחוני ולהבין מדוע: כל מגע עם האסירים הביטחוניים מהווה סכנת חיים מיותרת. חיפושים יום יומים יגרמו למהומות ולאלימות, דבר שהוא בניגוד לאינטרס של המדינה. הפיתרון שאומץ ע"י המדינה הוא שיפור תנאי החיים של האסירים הביטחוניים עד למכסימום האפשרי מבלי לפגוע בביטחון. הקפדה על כבודם של האסירים הביטחוניים וגם זאת כל עוד אין זה פוגע בביטחון. התוצאה היא כי כל האסירים מסודרים היטב מבחינת סדר היום שלהם וההיררכיה הפנימית. יש להם בית ספר עם מורים להשגת בגרות מלאה, יש להם חוגי ג'ודו וקרטה, יש להם שיעורי איסלאם, יש להם עיתונות חופשית כמעט בלי צנזורה (כולל עיתונים עבריים), יש להם אפשרות לעבוד את דתם ולהתפלל חמש פעמים ביום, יש להם מזון ללא הגבלה ומטבח פנימי בו הם אופים פיתות ומכינים חומוס לעצמם, יש להם שולחנות פינגפונג ומכשירי ספורט וכושר, יש להם טלביזיה חופשים עם מרבית ערוצי הלווין בYES, יש להם חשמל באוהלים או החדרים, כל כניסה של חיילים או סוהרים לאוהלים של העצירים מחייבת תיאום מראש עם השאוויש. כל בירור או הזמנה של עציר לחקירה מחייבת הסכמה ותיאום מראש עם השאוויש.
עכשיו אתה עדיין חושב שאני חולה?
אולי המערכת חולה?

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

ביקורת נוקבת על מפת הדרכים ועל ממשלו של בוש, המוביל לתכנית זו,
כותבת ארלן פק, עיתונאית ידועה בעלת טור ובעלת תכנית ריאיונות טלוויזיונית בדרום קליפורניה.

"משגע אותי" כותבת פק, "כשאני קוראת את הדיווחים המוטים על 'הכעס' של הנשיא בוש

ועל 'אכזבתו' מכך שישראל לא רוצה לקבל את תכנית ההרס שלו, מפת הדרכים. ברור שקולין פאוול, קונדוליסה רייס ובעיקר הנשיא בוש מפעילים לחץ על רה"מ שרון כדי שיקבל את החזון שלהם על מדינה פלשתינית, אך מדובר בתכנית שאפשר לקרוא לה "הדרך לאושוויץ".

הייתי צעירה מדי, כותבת פק, כדי לזכור את האווירה ששררה כשעלה היטלר לשלטון, אבל עתה אני מבינה את חוסר האונים, הייאוש, ותחושת הנבגדות. ישראל בסכנה והעולם שותק בשעה ש"המדינה היהודית עוברת ניתוח בידי מחבלים בריונים מרושעים ושקרנים והנשיא בוש וידידיו מבצעים את ההרדמה", כותבת פק.

"האם השתגענו?" היא כותבת, "אנו יושבים כאן בשקט בעוד אלו שבוושינגטון אומרים כיצד הם רוצים שייראה שלום במזה"ת. האם יש להבין מכך כי הדרך היחידה להילחם בטרור היא להקים מדינת טרור לצד ישראל?" עוד כותבת פק כי הנשיא בוש, כאביו, דורש משרון להראות רצון טוב ולפתוח את שערי בית הסוהר ולשחרר מחבלים שביצעו פיגועים. לדבריה, המסר שארה"ב מוסרת בכך הוא שגורלם של מחבלים שיבצעו פיגועים ושירצחו ישראלים לא יהיה נורא כל כך. הם ייתפסו ויצטרכו לבלות תקופה קצרה בבית הסוהר עד שמישהו יבוא וידרוש שוב "מחוות" מישראל.

שרון, כותבת פק, גרם למשבר לא רק משום שהכיר במדינה פלשתינית אלא משום שהתייחס לנוכחות היהודית ביש"ע כ"כיבוש" ובכך נתן לגיטימציה למחשבה המוטעית כי לפלשתינים יש באמת היסטוריה נפרדת מהערבים, וכי לכן הם זכאים למדינה משלהם. הוא היה צריך להדגיש, כותבת פק, כי הכובשים היחידים הם הערבים וכי היהודים שבו לאדמתם מזה אלפי שנים.

"אני חושבת", כותבת פק, כי "המתיישבים הם חלוציה המודרנים והאמיצים של ישראל, אך בוש האב הפך אותם ל"מכשול השלום". היום יש דיבורים על נטישת "מכשול השלום" הזה, כותבת פק עוד ומוסיפה כי היא הייתה עיתונאית בתקופת קמפ דויד וגם הייתה באל עריש כשישראל ומצרים חתמו על הסכם שלום שבשלו ישראל מסרה את כל סיני למצרים. "ימית", היא מציינת, "הייתה ישוב קטן בסיני. זכור לי מראה החיילים הישראלים בפיקודו של שרון מורידים בכוח את אחיהם מהגגות. האם הצבא הישראלי, שבני משפחותיהם של רבים מחייליו הם תושבי יש"ע, ייתן פקודה לעקור רבע מליון יהודים ממה שהם מכנים "שטחים כבושים"?

"מה יציעו לאותם יהודים גאים ביש"ע בתמורה לעקירתם והאם יציעו להם למסור למחבלי התופת שרצחו בהם את עריהם היפות המודרניות, את מרכזי הקניות, את המסעדות, את בתי הספר, את האוניברסיטאות, את מאגרי המים, את הכבישים ואת בתי החולים?"

בוש ועוזריו כינסו מסיבת עיתונאים וסיפרו בה על תכניותיהם להניע את השיחות, כותבת פק ושואלת האם זה אומר שחוזרים לשיטת המחוות? לעוד שחרור אסירים? ומה בחודש הבא? האם זה אינו חזרה על הסכמי אוסלו שבהם האופטימיסט המסוכן שמעון פרס חימש את חברו החדש ערפאת ואת 40 אלף "שוטריו"?

האם לחזונו של בוש בדבר מדינה פלשתינית לא צריכים להתלוות דמוקרטיזציה, סובלנות וקץ לטרור? ואם לחץ הוא חלק מתהליך השלום, האם לא ראוי להתחיל בלחץ על המחבלים הפראים לחדול מהטרור כולל מעשים ממשיים בשטח ולא רק הצהרות רפות במסיבות עיתונאים? ולמה ישראל נענית? כי ארה"ב מאיימת עליה באמברגו, כותבת פק.

"אז אולי אלו שם בוושינגטון יהיו מעונינים לזכור כי עוד מעט תהיינה בחירות, וכי בוש ויועציו יתקשו להסביר מדוע תביעותיהם ודרישותיהם של מחבלים מתאבדים נענו בפני המדינה היהודית. או מדוע הם הפכו את ישראל הגאה והדמוקרטית לרפובליקת בננות מהעולם השלישי?"

"הניחו לקוורטט להיות 'מאוכזבים' מהתנהגותה של המדינה היהודית, הניחו לה לישראל. ולישראל אני מציעה", כותבת פק "את הצעתה של ננסי רייגן: "תגידו לא!" (פ.ש)
http://www.a7.org/news.php?id=52626

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

יש צורך להזכיר? לפני כשבועיים, כשאישרה ממשלת ישראל ברוב קולות את קבלת "צעדי מפת הדרכים" היא צרפה להם 14 הסתייגויות. ממשלת ישראל אינה עומדת אפילו על ההסתייגות הראשונה : כל התקדמות בתכנית מותנית בהשגת שקט מוחלט, בהפסקת הטרור. מי זוכר כבר את שאר ההסתייגויות?

אני זוכר. ונזכיר אותן לעם ישראל שוב ושוב.

"הסתייגות מס'12: פריסת צה"ל בקווי ספטמבר 2000 תהיה בכפוף לקיום האמור בפסקא 4( שקט מוחלט)...יושם דגש על החזרת הסמכויות והאחריות האזרחית כפי שהיו בספטמבר 2000 ולא על פי מצב הכוחות בשטח כפי שהיה אז" .

מגעים נמרצים מתקיימים גם ברגע ששורות אלו נכתבות, בין קציני צהל וקציני הבטחון המסכל הפלסטיני ומוחמד דחלאן בראשם, כדי לתאם את נסיגת צהל מרצועת עזה. השקט המוחלט אכן כבר שורר בין התפוצצות טיל קסאם אחד למשנהו, וכשפצועי הפיגועים מקבלים די מורפיום כדי שלא יצעקו מכאבים. שקט כמעט מוחלט שורר אם מתרחקים מבתי הקברות ואין שומעים עוד את בכי היתומים והאלמנות. שקט שורר במשרדים בהם מתויקות החלטות הממשלה במגרות עמוקות, לבל יישמע קולן. העיקרון של אי קיום משא ומתן תחת אש מת ונקבר יחד עם העיקרון שלא תקום מדינה פלסטינית ממערב לירדן, כי עם ישראל אינו כובש בארץ ישראל, וכי כל סיכום בין הצדדים יושג במשא ומתן ישיר ולא בהתערבות כוח בינלאומי. הנציב העליון האמריקאי לארץ ישראל כבר הגיע והוא פורש את רשת הדיווח והבקרה שלו שתבדוק כמה היאחזויות כבר הוקרבו למולך האמריקאי, כמה יישובים יש להרוס כדי לרצות את בעל פעור הפלסטיני כדי שיתרצה "לקבל אחריות ביטחונית" כלומר – יסכים לנסיגת צה"ל לקוי ספטמבר 2000 ברצועת עזה...

אריאל שרון ראוי לכל שבח על כך שאינו מהסס במלחמת החורמה שהכריז על החמאס. אריאל שרון ראוי גם לברכות על כך שחצה את הקו הדמיוני שהפריד בין רוצחים השייכים ל"דרג המדיני" ורוצחים מתקתקים. אבל – ראוי גם זה להיאמר - החמאס הוא אויב נוח לצורך זה. הוא אויב שבקונצנזוס. את הפיגוע ליד מחסום ארז ביצעו מחבלים מהחמאס, מהג'יהאד האסלאמי ומהפתח. את מעשי הרצח בשומרון מבצעים גדודי חללי אל אקצה, או אנשי תנזים, שהם ארגוני רוצחים המסונפים למפלגת השלטון של הרשות הפלסטינית. אלו הם אויבים "פחות נוחים" כי רוצים להעביר אליהם במהירות את האחריות הביטחונית על חיי תושבי שדרות וגוש קטיף.

כמה ליטרות בשר תוכל ממשלת ישראל להמשיך להשליך לפני אויביה כדי לרצותם? כדי לעכבם לרגע?

הרי פוטר = ד"ר רון פונדק הוא לא ילד רגיל.

פונדק הוא יש לו תספורת נערית שובבה שגולשת ישר על מצחו,לעיניו משקפייםעגולים וקטנים, וחיוך שובב נסוך על פניו. הרי פונדק-אמנם נראה כמו ילד בן אחת עשרה וגם נחמד לו להיות כזה- אבל גם זה כישוף, הרי כבר בן חמישים בערך אבל ילד נצחי- כמו בחלומות

הרי פונדק גר עם הוריו המאמצים בראש מגדל מכושף הנקרא מגדל השן.
יש לו להרי פונדק אח חורג "דוסלי", "דוסלי" מגעיל נורא, אין לו אף טיפת קסם בדם-הוא לא מאמין לקסמים של הרי פונדק, וכל הזמן צורח וצווח ומקלקל לכולם את ההצגה...

ולכן כישף אותו הרי פונדק באמצעות נוסחת הכישוף "אוסלו דוסלו", והדביק לו זנב של חזיר לטוסיק. כמו כן הוסיף הרי באותה הזדמנות "לדוסלי" המגעיל פרופלור על הראש ופרצוף של פרנקשטיין. כשסיים עם "דוסלי" התפנה הרי פונדק לחזור ולהשתעשע בקסמיו...

הרי פונדק עלה על מטאטא הקסמים שקיבל ממנהל בית הספר לקוסמים-שמעון דמבלרוס {מטאטא משוכלל מדגם נימפרס-2000}, התעופף בכל העולם והצליח לרקוח קסם מיוחד...

שמען פרס = דמבלרוס

הרי פונדק הוא הקוסם הראשון שהצליח להפוך רוצח מועד {שאת שמו אסור לומר...},ליונה שוחרת שלום. עד כדי כך הצליח הקסם, שאפילו נורוגיה הקפואה הפשירה מרוב נחת והעניקה לרוצח {שאת שמו אסור להגיד...},ולהוריו המאמצים של הרי {ד"ר} רון פונדק "את פרס נובל לשלום"

הרוצח-{אתם יודעים מי} הובל אחר כבוד אל המגדל המכושף ושוכן בחדרו של דוסלי...

את דוסלי וחבריו מוגי הלב {לכן הם נקראים מוגלים} אחז שיתוק. איש לא הקשיב יותר לדוסים הללו עם זנב החזיר על הטוסיק והפרופלורים על הראש.
אך נסגרה הדלת, החל-{אתם יודעים מי}-לרצוח את הדוסלים...

מר דמבלרוס הסביר שמדובר "בקרבנות השלום"- ואם אך נאמין מספיק בכישוף, אז הוא יעבוד אפילו על המוגלים...
אבל אז יצא-{אתם יודעים מי...}- והתחיל להרוג גם את מי שלא היה פרופלור.

הרי פוטר/הרי פונדק-לא הבתבלבל לרגע, הוא שוקד עכשיו על קסם משוכלל עוד יותר שלטענתו יפתור את כל הליקויים הקלים שהתגלו בקסם הראשון. חוץ מזה-מסביר הרי פונדק, זה לא {שהקסם לא עבד, זה פשוט מפני שהמוגלים {שאין להם יפת קסם בדם}לא מספיק שיתפו פעולה, וזה הם שבכלל אשמים...

הוא- "הרי פונדק" ממשיך להשתובב על גבי הנימפרס 2000 המשוכלל שלו, מתדלק אותו באירופה ונהנה מכל רגע. מגדל השן מספק לו שפע של תעסוקה וכבוד- ודמבלדורס כבר סידר לו אחוזים שמנים מקסמיו המוצלחים...

בינתיים כבר מתו יותר מאלף מוגלים ודוסלים, אבל עבור הרי {ד"ד} רון פונדק העולם הוא בסך הכל מגרש משחקים- שדה ניסויים לקסמי החופש שלו...
דוס אחד יותר, דוס אחד פחות, כולם הרי פרופלורים בסך הכל, בלי טיפת קסם בדם...
@ הקישור להודעה בגילוי מסמכים...:-
29. האם הטרור ינצח ?? האם הכגל מתוכנן בכדי להפחיד
https://rotter.net/forum/gil/5070.shtml