ערכתי לאחרונה בתאריך 01.05.04 בשעה 19:38 בברכה, פילוביץ שחף
בקרב על החווה הסינית: הסיפור שלא סופר
אחרי הצהרים המאוחרים הגיע עוזי יאירי למסקנה, שלחזי דחבש ופקודיו בחווה הסינית אין סיכוי להינצל. הוא הורה להם להרים דגל לבן. דחבש לא נכנע, ובכך איפשר לאיציק מרדכי, אמנון ליפקין שחק ואהוד ברק להזניק את הקריירה הצבאית שלהם. סירטו של ניר טויב, שהקרנתו בוטלה ערב יום הזיכרון, בא מאוחר מדי
מאת: אורי מילשטיין
30 באפריל 2004, ט' באייר תשס"ד
דחבש ביום הזיכרון בבית העלמין.
צ:יעל צור, ישראל סאן
עד יום רביעי, 17 באוקטובר 1973, לפני הצהריים, נחלצו מפקדת חטיבה 35 ורוב לוחמי גדוד 890 מן החווה הסינית, חלקם ברגל וחלקם על גבי נגמ"שים. מחלקת צנחנים אחת מפלוגה ב', בפיקוד סגן משנה חזי דחבש בן 20, נותרה מאחור, כשלושים מטר מן הקו הקדמי של המצרים. היו אלה עשרים צנחנים ושריונאים (מגדוד אהוד ברק, שנחלצו מן הטנקים הבוערים שלהם), רבים מהם פצועים.
מוקדם בבוקר הבחין דחבש ביחידות האחרות של הגדוד כשהן מתפנות לאחור מהאזור מוכה האש. איש לא נתן לו פקודת נסיגה. הדבר היה מוזר בעיניו. הוא העריך שתפקידו לחפות על נסיגת הגדוד, והיה מלא גאווה. לאחר ששאר הצנחנים נעלמו מעבר לדיונות ועדיין לא קיבל פקודת נסיגה, החל לדאוג. לדבריו הוא ניסה לתפוס בקשר את המג"ד איציק מרדכי, אך הקַשר של המג"ד אמר לו שוב ושוב "המתן" מבלי ליצור קֶשר בין השניים. מרדכי, לעומת זאת, בעת שהיה אלוף בשירות פעיל, טען בראיון למשה זונדר במעריב כי נתן לדחבש פקודת נסיגה. אחד מהם, דחבש או מרדכי, אינו דובר אמת.
מסתבר שהמדובר במרדכי. לפי כל העדויות, היה מרדכי בבוקר ההוא אדם שבור, ולמעשה לא תפקד. ראו אותו יושב לבדו בתוך בור וראשו בתוך ידיו. הוא השיב תשובות שלא ממין העניין לפניות אליו. מצב זה שונה ב-180 מעלות מן התדמית שהוא יצר לעצמו במשך 30 שנה, ושבעזרתה הוא עשה קריירה מזהירה בצה"ל ובמערכת הפוליטית עד שהוא עצמו חיסל אותה. עם זאת יש לזכור שמרדכי התאושש במהירות מופלאה, חזר לפקד על הגדוד והוביל אותו כבר באותו לילה פעם נוספת לחווה הסינית.
בערך בשעה 9, אחרי שכל הכוחות האחרים, לרבות המג"ד מרדכי, המח"ט עוזי יאירי והסמח"ט אמנון ליפקין-שחק, ניתקו מגע מהאזור מוכה האש, הגיע נגמ"ש מלא כמעט עד אפס מקום לכוח של דחבש. זימן אותו סגן מפקד הפלוגה לשעבר סגן בנצי עציון, כדי לפנות בדחיפות לוחם שהיה פצוע קשה, אייל רז. פונו גם פצוע נוסף ושבעה לוחמים. אחדים מהם נסעו כשהם נתלים על דפנות הנגמ"ש. דחבש, שהיה כבר על הנגמ"ש, הבחין שאחדים מפקודיו לא הצליחו לעלות. הוא ירד כדי לא להשאירם ללא מפקד. כשהתבונן בנגמ"ש המתרחק הוא הבחין בבנצי. בנצי צעק אליו שהוא ישוב עם נגמ"ש פינוי ריק בהקדם האפשרי. בנצי לא שב, משום שניתנה פקודה לא להכניס רכב לחווה הסינית עקב פגיעת טילי סאגר מצריים בכל כלי הרכב שפעלו אז בחווה. המח"ט יאירי שלח את בנצי ואת ראובן איילנד עם עוד שישה חיילים לדיונה סמוכה לציר עכביש הפתוח, מרחק של כ-600 מטר בערך מחזי, לדווח האם נותרו עוד לוחמים בשטח האש. הכוח המתצפת הזה נותר בעמדותיו עד שחזי ופקודיו פונו עם ערב.
וכך, מ-9 בבוקר נותרו 11 צנחנים בודדים מול האגף הדרומי של דיוויזיה 16 המצרית. הם לא יכלו להתפנות ברגל כי השטח היה גלוי למצרים ומוכה אש, וכל מי שיצא מן הבורות ששופצו לעמדות נפגע, זה היה שטח הריגה בטוח. במבט מפוכח, לא היה להם סיכוי סביר להינצל. מפקד הפלוגה יקי לוי נהרג בתחילת הקרב. לחזי לא היה זה שעות קשר עם מפקד הגדוד מרדכי ועם אנשי מטהו. לעומת זאת היה לו קשר אלחוטי רצוף עם מפקד החטיבה עוזי יאירי, שעליו סופר אחר כך שלא תפקד. מסתבר כי גם הסיפור הזה מורכב יותר.
אחרי הצהריים המאוחרים הגיע עוזי יאירי למסקנה שלחזי דחבש ולפקודיו שהופקרו בחווה הסינית אין סיכוי להינצל. בלב כבד הוא נטל את מכשיר הקשר והורה לחזי להרים דגל לבן ולהיכנע. חזי סירב פקודה – שהרי "צנחן אמיתי אינו נכנע" כפי שהסביר לי לימים – והמשיך לשרוד בעזרת פגזים שטיווח על עמדות המצרים הסמוכות מסוללה רחוקה מאחור בעזרת מחוגי שעון, כי המצפן שלו נפגע מכדור. "הפגז השביעי", סיפר פקודו אלי קרן, "חדר ישירות לתוך העמדה המצרית הסמוכה אלינו ביותר והרג את כל חיילי האויב. ניצלנו לזמן מה". אין ספק כי אם חזי ופקודיו היו ממלאים פקודה ונכנעים היה נשבר מיתוס החווה הסינית בעודו באבו, וכמוהו גם הקריירה המזהירה של "גיבור" הקרב איציק מרדכי. אחרי 18 שעות של לחימה רצופה ותושייה מופלאה הגיע משום מקום נגמ"ש ופינה את ה-11.
הקרב על האמת
מבין ארבעת המתנדבים שהיו בנגמ"ש – המפקד גדעון דבורצקי, הנהג אופיר בית-אריה, יהודה חדד וגיורא שוהם – רק יהודה חדד נותר בחיים. שלושת האחרים נהרגו לאחר ימים אחדים מפגיעה ישירה של טיל מצרי ממערב לתעלת סואץ. פרופ' יהודה חדד, מומחה להנדסת חומרים, משנה לנשיא וראש אקדמי של המכללה הטכנולוגית באר-שבע, סיפר לי: "סיימתי אז קורס מ"כים בגדוד חרמ"ש בחטיבת שריון. בפרוץ המלחמה נותרתי בבסיס מפאת מחלה. כשראינו בבסיס שהמלחמה מתארכת נטלנו, כמה לוחמים, נגמ"ש מהמחסנים, זיוודנו אותו מאלף ועד תיו והחלטנו להתחבר לחטיבה בחזית תעלת סואץ. הסתבר שהמבצע אינו אפשרי. הופנינו לג'וליס ושם צוותנו לפלוגת נגמ"שים בגדוד 100 שהוקם וצוות בעיקר מקצינים שחזרו למלחמה מחו"ל, בפיקודו של אהוד ברק שחזר גם הוא. הגענו לחזית התעלה בדיוק כשהצנחנים נשלחו לחווה הסינית. הנגמ"ש שלנו שימש את מפקד הפלוגה. אני מוניתי לפקד על תא לחימה.
"עם שחר ה-17 באוקטובר היינו עסוקים בחילוץ הצנחנים. בשעה חמש לפנות ערב נקרא המ"פ למג"ד. מפקד הפלוגה גדעון דבורצקי ז"ל (בנו של אחד המדענים המהוללים של ישראל) שוחח עם אהוד ברק. אחרי זמן מה הוא חזר ואמר: 'הוטלה עלינו פעולה מסוכנת מאוד – להיכנס לשטח מוכה אש ולחלץ צנחנים נצורים'. יצאו למשימה רק מתנדבים. התנדבנו שלושה. בערך בשש לפנות ערב יצאנו לחווה הסינית בחיפוי אש טנקים ותותחים ובמיסוך עשן כבד. הגענו במהירות למקום וחילצנו את הנצורים". גדעון דבורצקי קיבל אחרי מותו את איתור העוז, שהיה למעשה צל"ש לכל הצוות. "למרות שאני היחיד שנותרתי בחיים מצוות הנגמ"ש, איש ממחלקת היסטוריה של צה"ל או מן הצנחנים לא טרח לתחקר אותי על הפעולה. זה היה מאוד מוזר בעיני", סיפר לי השבוע פרופ' חדד.
תם קרב החווה הסינית, התחיל הקרב על חשיפת האמת. הקרב הזה נמשך כבר למעלה משלושים שנה והגיע לשיאו כשיו"ר רשות השנייה של הטלוויזיה והרדיו מוטי שקלאר קיבל רגלים קרות בהקרנת בכורה פרטית של הסרט 'החווה הסינית – רשומון' שיצר ניר טויב, שאמור היה להיות מוקרן בערוץ השני של הטלוויזיה בערב יום הזיכרון, והחליט לבטל את ההקרנה. ביטול הקרנת סרט בעל חשיבות לאומית ועניין לאומי ביום ההקרנה הוא תקדים מסוכן. הוא מוכיח בפעם המאה עד כמה אנשי הטלוויזיה בישראל נכנעים ללחצים ואינם יוצרים טלוויזיה אמיצה.
בערב יום הזיכרון, שעה שאמור היה להיות מוקרן בערוץ השני סרטו של ניר טויב, טלפן אלי חזי דחבש. "הם עדיין מתאמצים להסתיר את האמת", התלונן. הוא סיפר לי שאחרי קרב החווה הסינית החל איציק מרדכי לרדוף אותו ולהרחיקו מהגדוד. דחבש לא תוחקר מעולם בידי צה"ל על הקרב. הופצו שמועות שהוא חולה בנפשו והוא השתחרר מצה"ל. איציק מרדכי קיבל את עיטור העוז על חלקו בקרב. אחרי זמן מה פנה צה"ל לקצינים במילואים להתגייס לצבא הקבע. דחבש התנדב וביקש לשרת בצנחנים. הוא הגיע לראיון עם הסמח"ט יצחק מרדכי ברמת הגולן, והלה דחה את בקשתו. דחבש התנדב לסיירת שקד ושירת בה שנה.
בשנות השמונים התקיים דיון בטלוויזיה הממלכתית על קרב החווה הסינית.
המפיקים הזמינו אותו להשתתף בדיון, ואז הודיע מרדכי כי לא ישתתף אם ישתתף דחבש. ההזמנה בוטלה. הטלוויזיה הממלכתית העדיפה את מרדכי על דחבש על פי המסורת האנטי-מקצועית שלה. באותו עשור רואיין מרדכי על ידי משה זונדר ל'מעריב'. מדבריו השתמע כי דחבש התחבא מאחורי שיח ולכן לא פונה בזמן. איציק אמר שלא ישלח פלוגה כדי לחלץ אותו כי זה מסוכן מדי. דחבש: "יושבים מג"ד לשעבר וכנופיה שלו וממציאים עלי סיפור. אין דבר המעליב יותר קצין צנחנים אידיאליסט כמוני מאשר לשמוע: אתה לא יודע לנהוג, אתה לא יודע לנווט ואתה מתחבא".
במקום לקבל את אות הגבורה הפך דחבש לדמות שנויה במחלוקת בצנחנים.Welcome to the club .
תעשיית הצלה
למלחמת יום הכיפורים הגעתי כהיסטוריון של הצנחנים. בקרבות, יחד עם מילוי תפקידי כהיסטוריון צבאי, שימשתי גם חובש. קרב החווה הסינית שלי התחיל ביום ג', 16 באוקטובר, כשרופא חטיבה 35 החליט להוציא אותי מן החוליה הרפואית של ד"ר אפרים סנה, שיצאה לחווה הסינית, והטיל עלי, למרות כל מחאותי, לארגן ציוד רפואי כבד ולהתקדם איתו ברכב אחרי הכוח היוצא לקרב. ההחלטה היתה שגויה שכן הציוד הזה היה חסר בחווה הסינית לאחר שנפגעו צנחנים רבים. שלושתנו ועוד צנחנים שנשארו מאחור יכולנו לשאת אותו על גבנו במסע לחווה הסינית.
ב-17 באוקטובר עם שחר הגענו עם הציוד לבית חולים שדה ב"עכביש 52" על מפת הקוד "סיריוס", שהיה מוכה בהפגזה ארטילרית ובקטיושות. ביומני כתבתי: "כאן עתה מלחמה. אנחנו שני קילומטרים מן הקווים המצריים. כל הזמן מגיעים לפה הרבה הרוגים ועשרות פצועים. מפנים אותם מסוקי ענק, אמבולנסים צבאיים וכלי רכב אזרחיים שהוכשרו לכך. רופאים וחובשים עסוקים בתעשיית הצלה. רעש עצום של טנקים, נגמ"שים וג'יפים הזורמים מערבה. בין הפצועים פגשתי את ד"ר משה ברנט שמסר לי פרטים ראשונים על הקרב".
יומיים אחרי הפסקת האש שוחחתי לראשונה עם חזי דחבש, במוצב הצפוני ביותר של אוגדת שרון, בארץ גושן, סמוך לאיסמעיליה. רוב החומר שאספתי אז לא בא לידי שימוש עד היום, מטעמים שאסביר להלן, וזה שימושו הראשון. הסתבר לי שדחבש קרא את ספרי 'מלחמות הצנחנים' שיצא לאור אחרי מלחמת ששת הימים ובהשפעתו הוא התנדב לצנחנים, ולא רק הוא. הוא שמח לפגוש אותי, והסביר לי בפתיחות שאינה אופיינית לקציני צנחנים את ליקויי הקרב. לדעתו טעה מרדכי בכך שהתקדם עם גדוד 890 בפרישה אופקית. היה עליו לשלוח קדימה את מחלקת החוד של דחבש שהיתה נתקלת ראשונה במצרים. היתקלות זאת היתה מאפשרת לגדוד להתארגן הרבה יותר טוב ולחסוך אבדות. הוא תיאר באוזני את 18 שעות הלחימה של מחלקתו, וגם מהן השתמעה ביקורת על המג"ד. גביתי עדויות באותה הזדמנות לא רק ממנו אלא גם מפקודיו שלחמו 18 שעות רצופות בחווה הסינית.
חודש אחרי תום המלחמה התחלתי לפרסם ב'דבר השבוע', לבקשתו של העורך אהד זמורה ז"ל, סדרה בת חמש כתבות ששמה "רשימות משדה הקרב". שם הכתבה האחרונה היה "מהחווה הסינית לצליחת התעלה", ובה תיארתי את מהלך האירועים בקרב החווה הסינית וביקרתי את הליקויים, בכל הדרגים, שהביאו למותם של 38 לוחמים מגדוד 890 ולפציעתם של למעלה מ-100, שעליהם נוספו הרוגים ופצועים מגדודו של אהוד ברק ומיחידות אחרות שפעלו בגזרה באותו יום. אחרי פרסום הסדרה, ובייחוד סיפור קרב החווה הסינית, הטילה עלי חטיבת הצנחנים חרם. לא זומנתי למילואים ולא נקראתי כהיסטוריון של החטיבה למבצעים ולתחקירים כפי שהיה במשך 14 שנים עד אז.
פניתי למפקד החטיבה החדש אריה צידון (צימל) וביקשתי הסבר. הוא סיפר לי שסגן מפקד החטיבה החדש, איציק מרדכי, החליט לסלקני מן הצנחנים בגלל מה שכתבתי. "ואת איציק אתה מכיר", אמר לי צימל בחיוך מתנצל, "כשהוא כועס אי אפשר להתנגד לו". "אבל אתה המח"ט, והצנחנים אינם רכושו הפרטי של איציק מרדכי", השבתי. "אורי, לא אלחם עם איציק בשאלה זאת". הדיון תם ואני פרשתי מן הצנחנים לאחר 14 שנות שירות. החל עידן איציק מרדכי במערכת הביטחון של ישראל. אבנר שלו, שהיה אז קצין בכיר מפקדת קצין חינוך ראשי, פנה אלי בבקשה שאפרוש "מן הפרימיטיבים אלה" ואשרת במילואים במערכת החינוך בצה"ל. נעניתי לבקשתו, ואחרי שנים אחדות גיליתי שהפרימיטיביות היא גם מנת חלקה של מערכת החינוך של צה"ל ונוטרלתי גם בה, אבל זה סיפור אחר.
בשר תותחים
קרב החווה הסינית של גדוד 890 הוא לא רק הקרב המפורסם ביותר במלחמת יום הכיפורים, ואולי במלחמות ישראל בכלל, אלא גם הקרב המסמל יותר מכל קרב אחר את אותה מלחמה ואת תהליך קריסתו של צה"ל עד היום: מחדלים מודיעיניים, מחדלים מבצעיים, מחדלים תורתיים, מחדלים בבניין הכוח, הסתרת ליקויים, אי הפקת לקחים. מיתוס החווה הסינית היה המסלול שעליו דהרה הקריירה של אמנון ליפקין-שחק ויצחק מרדכי. אי חשיפת ליקויי הקרב סייעה מאוד להם, כמו גם לאהוד ברק.
הצנחנים נשלחו לחווה הסינית כדי לפתוח את "ציר טרטור" להעברת גשר הגלילים שנועד לצליחת תעלת סואץ – הגשר הסודי שהיה אמור להיות הקלף המנצח של צה"ל במלחמת יום הכיפורים. בניגוד לתוכניות המוקדמות, הגשר לא אוחסן שלושה ק"מ מן התעלה אלא 17 ק"מ ממנה; פלוגת אלי גבע, שהתאמנה במשך שנה לגרור את הגשר, לחמה באותה עת ברמת הגולן, ולא הוכן שום ציר אמין לגרור את הגשר שמשקלו היה 700 טון. כשיצאו אריאל שרון ואוגדתו לצלוח את התעלה נגרר הגשר על ידי חיילי מילואים שמחוסר אימון קרעו אותו מדי פעם. הם גררו אותו בשלב האחרון על "ציר טרטור" שעבר בתוך החווה הסינית. כשהגיעו הגוררים למגע עם הכוחות המצריים הם נטשו את הגשר. בליל הצליחה שרון שלח כוחות לפתוח את ציר טרטור, ובפעולה הזאת נקטלו רבים מלוחמי גדוד סיור מילואים של הצנחנים בפיקודו של נתן שונארי.
למחרת הצליחה נמצאו ממערב לתעלת סואץ כוחות לא גדולים של צנחנים ושריון. שרון ביקש להעביר כוחות גדולים על גבי סירות גישור שהונחו בתעלה, לנצל את ההפתעה ולתקוף את המצרים בכל הכוח. מפקד החזית חיים בר-לב פקד עליו לא להתקדם ואפילו שקל להחזיר את שרון לגדה המזרחית של התעלה משום שלא היה עורק לוגיסטי לגדה המערבית. זה הנושא העיקרי שעליו נסובה "מלחמת הגנרלים" בין שרון לחיים בר-לב, דוד אלעזר ואברהם אדן אחרי המלחמה. למלחמה זאת היו גם היבטים פוליטיים, והיא הגבירה את המשטמה נגד שרון מצד אלו שלא ידעו את העובדות ומה שידעו לא הבינו.
כדי לפנות דרך לגשר הגלילים ולהציל את המבצע המקורי לצליחת התעלה, "אבירי לב", הוחלט להטיס לאזור את חטיבת הצנחנים 35, שהיתה מורכבת ממפקדת החטיבה ומגדוד 890. ב-16 באוקטובר לפני הצהריים הוטסו הצנחנים במטוסים ובמסוקים לגזרת התעלה. המפקדים תודרכו על ידי מפקד אוגדה 162 האלוף אברהם אדן וסגנו תת-אלוף דב תמרי ואנשי המטה שלהם. בתדרוך נאמר שעל הצנחנים להתקדם לאורך ציר טרטור, לחסל חוליות של ציידי טנקים ולפנות את הדרך לגשר הגלילים.
אלא שציידי טנקים אלה היו דיוויזיה 16 המצרית, שבלילה הקודם פגעו קשה בכוחות שרון באותו מקום. לפי קצין האג"ם של חטיבה 35 גיל דוד, הוא נפגש באותו יום עם חברו לקיבוץ בית-השיטה נתן שונארי שסיפר לו כי רבים מחייליו נקטלו בלילה הקודם ואחרים לא פונו משדה הקרב ואולי אף נותרו בחיים. גיל דוד מספר שהוא סיפר על כך בתדרוך אצל אברהם אדן. תמרי ביקש ממנו לעזוב את המקום כדי לא להפריע. בהקרנה הפרטית של הסרט 'החווה הסינית – רשומון' לפני שבוע הראה לי גיל דוד מסמכים סודיים מאותם ימים המבססים את דבריו. קצין המודיעין של חטיבת הצנחנים דרור צורף הכחיש באוזני בטלפון מארה"ב את סיפורו של גיל דוד, אך הודה שאחרי המלחמה הוא ראה צילומי אוויר שנעשו יום לפני הקרב, המצביעים על כוחות מצריים גדולים בגזרה. "מכאן שהיה מודיעין, אך הוא לא הגיע לכוחות" אמר צורף. כך או כך, הצנחנים נשלחו לחסל כמה חוליות ציידי טנקים במקום שהיה מתחם דיוויזיוני של האויב.
הצנחנים יצאו לחווה הסינית בהיערכות לא קרבית, בפריסה של חיפש ילד שאבד, ללא קצין טיווח ארטילרי ומתוך אמונה ששום דבר לא יעצור אותם עד שיגיעו בטיול לתעלת סואץ. אחד החיילים הפעיל בדרך טרנזיסטור ושמע מוסיקה (כפי שנהגו אנשי הפלמ"ח כשנסעו מירושלים להר-טוב לחלץ את הל"ה). משהגיעו הצנחנים למגע עם המצרים נחתה עליהם אש כבדה, רבים מהם נפגעו, הפיקוד חדל לתפקד והיחידות לחמו על שרידותן. מצד שני סירב פיקוד החזית לאפשר לצנחנים לסגת. הטעם לכך היה שתוך כדי הקרב קודמה על "ציר עכביש" הפתוח שיירת גשר הדוברות בפיקוד דב תמרי לתעלת סואץ. אף כי הצנחנים לא נשלחו במשימה לשמש חיץ אנושי בין המצרים לשיירת הגשר, בפועל החליט בר-לב לנצלם כבשר תותחים.
עם שחר, בעוד קטילת הצנחנים מתנהלת, נשלח למקום גדוד שריון בפיקודו של אהוד ברק כדי לפנות את ציר טרטור. לגדוד נפגעו טנקים אחדים מטילים מצריים וברק החליט לסגת לאחור. אבל נגמ"שים מגדודו חילצו במשך היום את פצועי הצנחנים ולא מעט חיילים בריאים. זה היה הפינוי שפסח על מחלקתו של דרור דחבש.
לאחר הקרב נשכחה המשימה המקורית שלשמה נשלחו הצנחנים, ונקבע במורשת הקרב של צה"ל ובזיכרון הלאומי של ישראל שבמלחמת הגבורה שלהם הבטיחו הצנחנים את קידום גשר הדוברות לתעלת סואץ ובכך הם אפשרו להעביר כוחות ואספקה לתעלת סואץ. רק ב-19 באוקטובר הגיע גשר הגלילים לתעלת סואץ. ביומני כתבתי אז "המצרים מצליחים להקים גשרים בתוך 45 דקות ואנחנו איננו מצליחים בתוך יומיים. אכן השתנה יחס האיכות בינינו לבין אויבינו".
http://www.makorrishon.net/article....
@ ציטוטים נבחרים מהכתבה שלעיל + פרשנויות/תגובות !!
"הקצין הצעיר דחבש סירב למלא פקודה = להכנע לאוייב !!"
"אחרי הצהריים המאוחרים הגיע עוזי יאירי למסקנה שלחזי דחבש ולפקודיו שהופקרו בחווה הסינית אין סיכוי להינצל. בלב כבד הוא נטל את מכשיר הקשר והורה לחזי להרים דגל לבן ולהיכנע. חזי סירב פקודה – שהרי "צנחן אמיתי אינו נכנע" כפי שהסביר לי לימים – והמשיך לשרוד בעזרת פגזים שטיווח על עמדות המצרים הסמוכות מסוללה רחוקה מאחור בעזרת מחוגי שעון, כי המצפן שלו נפגע מכדור. "הפגז השביעי", סיפר פקודו אלי קרן, "חדר ישירות לתוך העמדה המצרית הסמוכה אלינו ביותר והרג את כל חיילי האויב. ניצלנו לזמן מה". אין ספק כי אם חזי ופקודיו היו ממלאים פקודה ונכנעים היה נשבר מיתוס החווה הסינית בעודו באבו, וכמוהו גם הקריירה המזהירה של "גיבור" הקרב איציק מרדכי. אחרי 18 שעות של לחימה רצופה ותושייה מופלאה הגיע משום מקום נגמ"ש ופינה את ה-11.
"מגיע לקצין במיל' דחבש את אות הגבורה !!"
עוזי יאירי:
"הוא הורה להם להרים דגל לבן. דחבש לא נכנע, ובכך איפשר לאיציק מרדכי, אמנון ליפקין שחק ואהוד ברק להזניק את הקריירה הצבאית שלהם."
"חייבים לתקן עוול הסטורי לדחבש ולהעניק לו את אות הגבורה!"
"איש לא נתן לו פקודת נסיגה. הדבר היה מוזר בעיניו. הוא העריך שתפקידו לחפות על נסיגת הגדוד, והיה מלא גאווה. לאחר ששאר הצנחנים נעלמו מעבר לדיונות ועדיין לא קיבל פקודת נסיגה, החל לדאוג. לדבריו הוא ניסה לתפוס בקשר את המג"ד איציק מרדכי, אך הקַשר של המג"ד אמר לו שוב ושוב "המתן" מבלי ליצור קֶשר בין השניים. מרדכי, לעומת זאת, בעת שהיה אלוף בשירות פעיל, טען בראיון למשה זונדר במעריב כי נתן לדחבש פקודת נסיגה. אחד מהם, דחבש או מרדכי, אינו דובר אמת." "מסתבר שהמדובר במרדכי. לפי כל העדויות, היה מרדכי בבוקר ההוא אדם שבור, ולמעשה לא תפקד. ראו אותו יושב לבדו בתוך בור וראשו בתוך ידיו. הוא השיב תשובות שלא ממין העניין לפניות אליו. הסוד ''הכמוס'' למה אל''מ עוזי היאירי רצה ''להתאבד'' כל כך... נחשףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף !!!"מורשת הקסטנריזם = הכניעה"......הכניעה אותו !!"אחרי הצהריים המאוחרים
הגיע עוזי יאירי למסקנה שלחזי דחבש ולפקודיו שהופקרו בחווה הסינית אין סיכוי להינצל. בלב כבד הוא נטל את מכשיר
הקשר והורה לחזי דחבש להרים דגל לבן ולהיכנע."
"
חזי דחבש סירב פקודה – שהרי "צנחן אמיתי אינו נכנע"!!לקצין הצעיר בן ה-20 מגיע את אות הגבורה מינימום, אני הייתי ממליץ על אותה גיבור ישראל בכלל והענקת פרס ישראל למורשת חינוך וערכים!!
@
אל"מ עוזי יאירי הוא בעלה של דליה היאירי מרשת ב' הידועה לשמצה
כמעט בכל ביית שפוי ויהודי במדינת ישראל.
@
האם אל"מ עוזי יאירי ז"ל גזר על עצמו פעולת התאבדות במלון 'סבוי' בת"א ??http://www.kolhalev.com/ @
סיפור המעשה:שמונה מחבלים, שנחתו מהים ב- 5.3, השתלטו על מלון 'סבוי' בתל אביב
ותפסו עשרות בני ערובה שהיו במלון. במהלך מבצע השחרור נהרגו שלושה
חיילים, ושמונה מבני הערובה נפצעו.
בין ההרוגים גם אל"מ עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים שלחמה בחווה הסינית במלחמת יום כיפור. שבעה מחבלים נהרגו, אחד נלכד. הספינה שירדו ממנה המחבלים לחוף, נלכדה על ידי ספינות קרב של חיל הים.
המחבלים נחתו בשתי סירות גומי בחוף הים, באזור הרחובות גאולה ויונה
הנביא, ולאחר ירי ברחוב גאולה נכנסו למלון 'סבוי', לקחו בני ערובה
והתבצרו בקומה העליונה. במשא ומתן שניהלו באמצעות אחת מאורחת המלון,
דרשו המחבלים לשחרר את הארכיבישוף המחבל הילאריון קאפוצ'י ועוד עשרה
פלסטינים.כוחות צה''ל שהוזעקו למקום, כיתרו את המלון. בארבע לפנות בוקר חדרו לתוכו חיילי סיירת מטכ''ל בפיקודו של אל''מ יאירי, והצליחו לנטרל מטענים שהניחו המחבלים. בחמש לפנות בוקר גילו המחבלים שהחיילים מתקדמים לכיוון המלון, והחליטו לפוצץ את הקומה העליונה. תוך מספר דקות הצליחו חיילי סיירת מטכ''ל לשחרר את בני הערובה. בקרב נהרגו שלושה חיילים. המחבלים התבצרו באחד החדרים, וכאשר פרצו לתוכו החיילים, הם פוצצו את עצמם.
אש''ף הודיע שהוא אחראי לפעולה, ואמר שהיתה זו פעולת גמול על פשיטת צה''ל לביירות ב- 73', שבה נהרגו בכירים בארגון ונפצעו רבים. מלון 'סבוי' לא שופץ אחרי הקרב. הוא נהרס, ובמקומו נבנו בתי מגוריםhttp://www.zinman.org.il/html/medin... פרופ' חדד היחיד שנשאר בחיים, קיבל צל"ש ולא תוחקר בכלל
על ידי מחלקת ההסטוריה של צה"ל...
למה?!"עם שחר ה-17 באוקטובר היינו עסוקים בחילוץ הצנחנים. בשעה חמש לפנות ערב נקרא המ"פ למג"ד. מפקד הפלוגה גדעון דבורצקי ז"ל (בנו של אחד המדענים המהוללים של ישראל) שוחח עם אהוד ברק. אחרי זמן מה הוא חזר ואמר: 'הוטלה עלינו פעולה מסוכנת מאוד – להיכנס לשטח מוכה אש ולחלץ צנחנים נצורים'. יצאו למשימה רק מתנדבים. התנדבנו שלושה. בערך בשש לפנות ערב יצאנו לחווה הסינית בחיפוי אש טנקים ותותחים ובמיסוך עשן כבד. הגענו במהירות למקום וחילצנו את הנצורים". גדעון דבורצקי קיבל אחרי מותו את איתור העוז, שהיה למעשה צל"ש לכל הצוות. "למרות שאני היחיד שנותרתי בחיים מצוות הנגמ"ש, איש ממחלקת היסטוריה של צה"ל או מן הצנחנים לא טרח לתחקר אותי על הפעולה. זה היה מאוד מוזר בעיני", סיפר לי השבוע פרופ' חדד.תגובות: biker
חבר מתאריך 30.3.03
399 הודעות 22:15 30.04.04
1.
אורי מילשטיין תותח על! אני זוכר שבלבנון,84, לא הרשו לו מהאוגדה להרצות אצלנו, ובכ"ז, הוא הגיע עם תעודת עיתונאי "לסקר את איזור הקרבות" ונתן לנו הרצאה מאלפת, שמאז השתנה אצלי האמון בברזלים. הוא מקיים כלשונו את הסיסמה של אורי אבנרי "ללא מורא ללא משוא פנים", כל הכבוד לו. hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
1 הודעות 12:48 01.05.04
13.
בסך הכל מילאתי את תפקידי - לא יכולתי לנטוש את החברים בקרב לכל המשתתפים בדיון שלוםהיו בקרב הזה מספר אירועי-שיא, שהיו שיא השיאים, מבחינתי והםא.הרגע שקבלתי פקודה מהמ"פ הנערץ שלי יקי לוי ז"ל, ממש בתחילת הקרב לקום , לאגף מימין ל"קפל" את עמדות האויב , אינכם יכולים לתאר, אזה אש תופת הייתה, את הכוח הנפשי שצריך על מנת לתת פקודה למחלקה, ואם לא היה לידי סמל המחלקה נעים ז"ל, שממש צעק וצרח על החיילים ספק רב אם בכלל היה מישהו מצטרף אלי ועל כך מגיע צל"ש לנעים ז"ל, שנהרג שם באיגוף - על משטח הדיונה. להזכירכם השטח היה פלטה ענקית , ברור שלא היה שם איזה ואדי לאגף בו כמו שעושים בתרגילים בשטחי האימונים של כולה וברפיליה בשומרון.
ב.לאחר האיגוף וההתקדמות לעבר האוייב - הרגע בו זרקתי את הרימונים לעבר עמדות המצרים
ג.כאשר נתתי הוראה לחיילים להתקפל - ובדילוגינו לאחור - מצאתי את אייל רז בשטח - פצוע קשה - פצוע בטן, שאי אפשר להוזיזו בכלל וחרף הרצון האישי לצאת ומהר מהתופת, לא נטשתי אותו שם עד לחילוצו בשלום - היום הוא רופא בלוס אנגלס
ד.הרגע שראיתי שנשארו חיילים בבור, ההחלטה לקפוץ מהנגמ"ש ולחזור לחיילים שלי אשר ידעתי שללא קצין - דינם נגזר למוות
ה.הוויכוח הגדול, עם המסו"ל של התותחים אשר סירב לירות פגז זרחן לטיווח, לא היה לי מצפן-המצפן נפגע מכדור. פחדו של המסו"ל שהפגז ייפול עלינו, פשוט צרחתי עליו. ההצלחה לטווח את הארטיליריה עם שעון המחוגים ככה בערך, ולרשום את המטרות גילה רחל וכו' וכו' , זה הציל אותנו בהמשך
ו. הרגע בו הטנקים שלנו, תוך ירי מהמקלעים המקבילים שלהם ועוד, ירו עלינו אש תופת וצידדו את התותחים שלהם עלינו, היינו כל כך קרובים למצרים שהטנקים חשבו שאנחנו המצרים, זה היה רגע מקפיא דם . בכלל היכולת לתפקד ולהעביר את מכשיר הקשר לרשת חירום חי"ר-חש"ן ולחדול את האש , היה מקפיא
ז. בשעה 18 כאשר צעקתי לדבורצקי, לא לצאת מהשטח עד שניקח את חזי שוהם ז"ל שעדיין חשבתי שהוא פצוע, לצערי הוא היה מת
ובכל זאת, ואלו רק מספר אירועים מאותן שעות רבות
אני חושב שסך הכל עשיתי את תפקידי אשר הייתי מחוייב לעשות כקצין צנחנים
ממש ממש כפי שקראתי ולמדתי בהיותי נער את סיפורי הצנחנים "האמיתיים" באמת גם בספריו של מילשטייןומנגד, המג"ד עשה את תפקידו בלבד ועל כך לא מגיע שום צל"ש, מילא צל"ש אבל עיוות האמת - פוייה
ראו וקראו את התיאור שלו, כאשר חטף רסיס, הוא לקח חול וסתם את הפצע - נו טוב - בולשיט
חזי
חזי דחבש 050/5518159
[email protected] פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28046 הודעות 13:51 01.05.04
16.
מר חזי דחבש גיבור ישראל שלום רב: ''אני מצדיע לך!!'' כולי נרגש, צובט את עצמי ובודק אם אני חולם שאתה נשוא
הכתבה שלעיל
מגיב כאן בכבודו ובעצמו אני אישית מעריך את מה שכתבת מאוד ואני קורא לך כאן ועכשיו
להביא לנו את האמת על
"המיתוס" - הקרב על החווה הסינית, ממקור
ראשון בכתב ידך מעבר למה שכבר כתבו בשימך בכלל ומה שכתבת לעיל בפרט.דע לך
גיבור ישראל שנעשה הכל, על מנת שמדינת ישראל
תתקן את העוול ההסטורי שנעשה לך בעקבות קרב זה, ואני לא מדבר
פיצויים כספיים, אני מדבר על...:-
1. מגיע לך מינימום את אות הגבורה אם לא גיבור ישראל.
2. מורשתך, מורשת גבורות ישראל חייבת להלמד במערכת החינוך.
3. קבל פרס ישראל....!!ימים יגידו...אני מצדיע לך המפקד !!Yac
חבר מתאריך 31.3.02
16599 הודעות 09:39 01.05.04
12.
קשה להאמין טיח, ועוד טיח.רק מערכת המשפט לא מטייחת על פאשלות, על שופטים לא ראויים,
על מתנות לקלדניות ברמת גן מעורך דין שהתעשר.
במערכת המשפט אין, טיח.
יש ביקורת בונה.
יש בראש המערכת אנשים שהצדק והמשפט חשובים להם,
והם קנאים לטוהר המידות ולאי עשיית עושק ועוול.
בישראל בה אחז הרקב, רק מערכת המשפט שומרת על צדק ויושר
ולא מטייחת דבר.כל זה קרה לפני כ-3000 שנים.
לָכֵן
הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא
וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:
הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵאלֹהי לַסְתִּר עֵצָה
וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם
וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ ? וּמִי יֹדְעֵנוּ ?
הַפְכְּכֶם אִם כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב
כִּי יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ: לֹא עָשָׂנִי
וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין ?: biker
חבר מתאריך 30.3.03
406 הודעות 13:40 01.05.04
14.
ישר כוח חזי! אל תחשוב שאם הממסד המושחת מסוג איציק מורדכי ואמנון ליפקין סוגרים עליך ומשתיקים אותך אנחנו לא יודעים עליך. אנחנו יודעים ומוקירים. ותדע לך שהרקב הזה לא הפך לנחלת הצנחנים, כאיש מילואים בפלס"ר חטיבת מרכז, בימיך חט' 55, אני אומר לך שרוח הלחימה והערכים של הצנחנים קיימת גם כיום, אתה צריך לבוא לבקר אותנו בתעסוקה הבאה ולהרצות לנו על קורותיך באותו יום!! hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
2 הודעות 13:50 01.05.04
15.
ואני חשבתי שאין כבר לוחמים החדורים לעניין אי-הפקרת
פצועים בשטח.רק לפני יומיים נודע לי, ששני חברים טובים שלי, מילס ז"ל ואוחיון ז"ל, לא חולצו מהחווה הסינית ודיממו למוות על הדיונות כאשר לידם שוכב עוד פצוע גורי ששון שראה הכל ולידו דיממו שני חבריי למוות
תבין שמילס היה בן זוגי לאוהל, במשך 14 חודשי המסלול והכאב עכשיו לאחר 30 שנה היה עצום עד שבכיתי בכי מר - במרחק של 30 שנה
אני מודיע לכם כאן, שאם הייתי יודע כאשר חולצתי לאחר 18 שעות כי ישנם עוד פצועים בשטח, לא הייתי מרשה לנגמ"ש לצאת עד שיאסוף את כל הלוחמים והפצועים
העובדה היא, שלא אפשרתי לגדעון דבורצקי ז"ל וליהודה חדד לצאת מהשטח, אז לאחר 18 שעות עד שמצאנו את חזי שוהם שנשלח על ידי לאחר פקודתו של עוזי יאירי ונשלח אל מותו. אני עדיין התפללתי שהוא רק פצוע
אני מצדיע לכם אם עדיין נשארו לוחמים שיודעים מה זה לא-להפקיר חיילים בשטח או לוחמים אחרים ובשמחה אבוא לספר לכם את סיפור 18 השעות הארורות
אגב, במסגרת קצין חינוך ראשי ספרתי על הקרב לפני המון יחידות של צה"ל ולא במעט מהם החיילים יצאו בבכי מהסיפור, גם החיילות.חזי דחבש 050/5518159
[email protected] קאוואזורי
חבר מתאריך 22.9.02
155 הודעות 14:05 01.05.04
19.
מישהוא שם לב כמה מפקדים לשעבר של סיירת מטכ''ל מוזכרים? ממש "כנס יחידה".
האם זה גם אמור ללמד על שבירתו של מיתוס? Yac
חבר מתאריך 31.3.02
16600 הודעות 14:15 01.05.04
21.
שבירתו של מיתוס ? מיתוס ?מזמן עברה ישראל את השלב הזה.
מדובר בהרס של מדינה,
בשחיתות הפושטת בעם סכל,
במערכות מטייחות, ובמערכות שמחסלות
את מי שמנסה למתוח עליהן בקורת.מדובר במדינה שפשט בה הרקב.מדינה שאפילו במערכת המשפט הטובה בעולם כולו,
פועלים כמה אנשים רחוקים מטוהר מידות,
מערכת שמסייעת לסתום פיות ולהרוס אזרחים תמימים.
בשופטים שחושבים שהאזרח הוא שוטה מצורע,
בשופטים שמרשים לעצמם להרוס אנשים תמימים
למען קשרי עבר עם עורכי דין.
בשי לחג לכתבניות ועובדי המנהלה
בשופטים אוטומטים לחוצים, שחוקים ומנותקים.מדובר במדינה מתפוררת
שאיבדה את הדרך, את הערכים,
את הכבוד לאדם,
והניחה למתחזים, בינוניים ונוכלים,
לשלוט ברחוב הישראלי, לטייח ולהרוב את הרוב
של האזרחים הפשוטים, אלה שלחמו למען העם והארץ.עצוב.חמור שהצמרת החוגגת לא רואה או מתעלמת,
שהעשירון העליון לא מבין, או אולי מנצל את ההרס,
בנבחרים, שהם פחות מעסקנים. גבר
חבר מתאריך 29.2.04
170 הודעות 14:22 01.05.04
23.
כל הכבוד לך חזי , אתה מאחרוני דור הנפילים. זרטוסטרא
חבר מתאריך 14.9.02
269 הודעות 14:23 01.05.04
24. מר חזי דחבש היקר היריעה ארוכה מאוד ...ספר למען הדורות הבאים...
חזי,,בשבילי אתה גיבור ישראל האמיתי...hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
12 הודעות 15:22 01.05.04
37. אני מבקש ממך לקרוא בהמשך ולהצדיע לעוזי יאירי
בתגובה להודעה מספר 10
רק הוא, היחיד שהיה איתי בקשר במשך כל אותו יום
וכל משמיציו נמנים על אלו שלקחו את העיטורים ולא עשו כלון מעבר לחובתם ודרגותיהם. הם עשו רק את מה שהיה עליהם לעשות , אם בכלל?
חזי דחבש 050/5518159
[email protected] פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28063 הודעות 06:23 01.05.04
11. פרופ' חדד היחיד שנשאר בחיים, קיבל צל''ש ולא תוחקר בכלל!!
בתגובה להודעה מספר 0
על ידי מחלקת ההסטוריה של צה"ל...למה?!
"עם שחר ה-17 באוקטובר היינו עסוקים בחילוץ הצנחנים. בשעה חמש לפנות ערב נקרא המ"פ למג"ד. מפקד הפלוגה גדעון דבורצקי ז"ל (בנו של אחד המדענים המהוללים של ישראל) שוחח עם אהוד ברק. אחרי זמן מה הוא חזר ואמר: 'הוטלה עלינו פעולה מסוכנת מאוד – להיכנס לשטח מוכה אש ולחלץ צנחנים נצורים'. יצאו למשימה רק מתנדבים. התנדבנו שלושה. בערך בשש לפנות ערב יצאנו לחווה הסינית בחיפוי אש טנקים ותותחים ובמיסוך עשן כבד. הגענו במהירות למקום וחילצנו את הנצורים". גדעון דבורצקי קיבל אחרי מותו את איתור העוז, שהיה למעשה צל"ש לכל הצוות. "למרות שאני היחיד שנותרתי בחיים מצוות הנגמ"ש, איש ממחלקת היסטוריה של צה"ל או מן הצנחנים לא טרח לתחקר אותי על הפעולה. זה היה מאוד מוזר בעיני", סיפר לי השבוע פרופ' חדד.
hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
12 הודעות 15:25 01.05.04
40. אל תתפלא, גם אני ופלוגתי לא תוחקרנו בכלל
בתגובה להודעה מספר 11
חזי דחבש 050/5518159
[email protected] פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28063 הודעות 15:34 01.05.04
44. חובה על מדינת ישראל לתחקר אותך ואת פלוגתך=מורשת קרב
בתגובה להודעה מספר 40
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28063 הודעות 14:45 01.05.04
26. קאוואזורי: האם אתה יכול לפרט.........
בתגובה להודעה מספר 19
1. כמה מפקדים לשעבר של סיירת מטכ"ל מוזכרים לטענתך??
2. מה דעתך, האם זה אמור ללמד אותנו שנשבר מיתוס...??
קאוואזורי
חבר מתאריך 22.9.02
156 הודעות 14:57 01.05.04
30. אני זיהיתי 3 אצלך, אבל שמעתי שהיו שם יותר.
בתגובה להודעה מספר 26
לגבי המיתוס, לא יודע,לדעתי רק בוגרי יחידה יכולים להגיב על זה, בטח שיש בפורום מי שיכול.
מה שבטוח הוא שחוק פרקינסון תקף גם במיקרה זה.
ודרך אגב ללא כוונה מיוחדת אבל רק תיסתכל על השמות ביכלל,
מפקד חיל:1
רמטכלים: 1
ראשי ממשלה:2
שרי ביטחון:2
(ללא הכפלות- מי שהיה רמטכ"ל ונהיה ראש ממשלה יופיע רק כראש ממשלה)
ממש שמנא וסלתא...
hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
12 הודעות 14:39 01.05.04
25. ועוד הערה חשובה על עוזי יאירי מפקדי הנערץ
בתגובה להודעה מספר 0
אני דוחה בשאט נפש את השמועות על עוזי יאירי ז"ל שכביכול התאבד במלון סבוי לאור וכתוצאה של הקרב בחווה הסינית
עוזי יאירי , היה היחיד מחטיבת הצנחנים שהיה בקשר מתמיד איתי ברשת האלחוטית. העמיד לרשותי ארטיליריה אשר רק בעזרתה, כל פעם שהמצרים היו יוצאים מעמודותיהם בכיוון המחפורת שלנו , הייתי מסלקם חזרה לעמדותיהם בעזרת הארטיליריה.
עוזי יאירי ז"ל, היה היחיד שהיה איתי בקשר, שמע אותי, נלחץ יחד איתי, חווה את החוויות הנוראיות יחד איתי, אומנם מרחוק עד לרגע שחולצנו כ- 12 שעות לאחר שקולם של מי ממפקדי גדוד 890 לא נשמע.
על מנת להמחיש בפניכם, את עוצמת האש שהייתה עלינו ברגע החילוץ, כל החילוץ היה בקשר מתמיד עם עוזי וברגע שרצנו לנגמ"ש, דיווחתי בקשר לעוזי שאנו כבר על הנגמ"ש, אבל הוא לא ענה !!!! רק בנגמ"ש ראיתי שכדור חתך את החוט בין מערכת הדיבור לבין מכשיר הקשר שהיה על גבו של אחד החיילים
לכן אני מבקש מכולם - לדחות בשאט נפש את כל ההשמצות על עוזי יאירי, השמצות שמקורן ממש באותן אנשים
אני מצדיע לך עוזי יאירי
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28063 הודעות 14:48 01.05.04
28. מר דחבש גיבור ישראל, נא האר עיניינו בבקשה........
בתגובה להודעה מספר 25
את הציטוט הבא מגוף הכתבה שלעיל:
"אחרי הצהריים המאוחרים הגיע עוזי יאירי למסקנה שלחזי דחבש ולפקודיו שהופקרו בחווה הסינית אין סיכוי להינצל. בלב כבד הוא נטל את מכשיר הקשר והורה לחזי להרים דגל לבן ולהיכנע.
חזי סירב פקודה – שהרי "צנחן אמיתי אינו נכנע"!!
hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
12 הודעות 15:06 01.05.04
32. האירוע היה לאחר שנסיון היחלצות עצמית בדילוגים - רגלי
בתגובה להודעה מספר 28
לא צלח. נתתי את התידרון לחזי שוהם ז"ל כיצד איך ובאיזה נתיב לנסות להיחלץ. חזי שוהם ז"ל אמר שהוא יעשה זאת , הוא הצליח לדלג תחת אש תופת של המצרים מכל הרכס מעלי והגיע כמעט לתעלת ההשקייה ואז הוא נהרג ! אני חושב שזה שבר את רוחו של עוזי, שתוכניתו לא צלחה, וכך מיד לאחר מכן, נתן לי את הסמכות להיכנע למצרים. האמת הייתי קרוב לכך, ורק המחשבה שהמצרים יהרגו אותנו בכניעה, מנעה זאת ממני. (הצלב האדום לא היה בחווה הסינית) המחשבה שלא אראה את חברתי באחת השבתות הקרובות, נתנה לי כוח לדחות את דעתו של עוזי.
אני 30 שנה מצטער על חזי שוהם ז"ל - לא הייתי צריך כלל לנסות דרך זו
חזי דחבש 050/5518159
[email protected] פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28063 הודעות 15:20 01.05.04
36. תודה לך על כנותך ויושרך, גיבור ישראל !!
בתגובה להודעה מספר 32
באפי
חבר מתאריך 30.8.03
152 הודעות 14:47 01.05.04
27. לכבוד הוא לנו לשמוע את האמת העצובה הזו מהגיבור עצמו-יישר כח
בתגובה להודעה מספר 0
monarch
חבר מתאריך 6.1.03
167 הודעות 15:05 01.05.04
31. חזי איזה כבוד שאתה כותב כאן!!!
בתגובה להודעה מספר 27
אתה מהאנשים שנותנים לנו כח ומראים לנו שבאמת יש תקווה!!!
לא למען התהילה, לא למען הצל"ש אלא מתוך אמונה עמוקה במה שאתה עושה, ברעות אמיתית ובדאגה לאנשיך!!!
עם אנשים כמוך עם ישראל תמיד יינצח.
כל הדברנים והקשקשנים הגדולים בסוף נופלים בצידי הדרך.
יישר כח!!! שתמשיך בדרכך זו הדרך הנכונה!!!!
mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
3599 הודעות 15:13 01.05.04
33. מה הפלא? אתה מצטייר כגיבור שדבק באמת
בתגובה להודעה מספר 29
יישר כוח!שמעתי אותך בריאיונות לרדיו
וסופה של האמת לנצח!
ברוך בואך ,לכבוד הוא לנו לשמוע דברים ממקור ראשון.
mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
3599 הודעות 15:45 01.05.04
46. עמדו בפניך מספר אפשרויות
בתגובה להודעה מספר 41
א.להתאבד ברגע האחרון לפני נפילה בשבי
ב.ליפול בשבי
ג.להאבק בעקשנות ולמצות כל סיכוי
בחרת באפשרות השלישית
זה בפירוש: "אומץ לב..קור רוח ודבקות במטרה"
העיקר שחזרת הביתה בשלום
hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
12 הודעות 15:29 01.05.04
41. גיבור? לא,!!!! עשיתי רק את חובתי ותפקידי כפי שהאמנתי
בתגובה להודעה מספר 33
לא רצתי לתקשורת ולא הענקתי ראיונות צבעוניים ומלוקקים על החווה הסינית
חזי דחבש 050/5518159
[email protected] פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28063 הודעות 15:49 01.05.04
47. ועל זה מגיע לו גיבור ישראל ואת הסיבות לדרישה זו פרטטתי
בתגובה להודעה מספר 46
לעיל !!!!
hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
12 הודעות 15:16 01.05.04
34. תודה, אבל רק עשיתי את תפקידי - על פי ההכשרה שקבלתי
בתגובה להודעה מספר 0
חזי דחבש 050/5518159
[email protected] mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
3599 הודעות 15:33 01.05.04
43. ''מי שחושד בכשרים לוקה בגופו''
בתגובה להודעה מספר 38
לחזי נגרם עוול
בבוא היום שילם י.מרדכי בפרשת ההטרדות המיניות
וה"חוכא ואיטלולא"=מפלגת המרכז
hezyc
חבר מתאריך 1.5.04
12 הודעות 15:24 01.05.04
39. זה אפשרי רק בגלל מהפיכת האינטרנט- שאם היה קיים ב-74 המדינה הייתה אחרת
בתגובה להודעה מספר 0
חזי דחבש 050/5518159
[email protected] באפי
חבר מתאריך 30.8.03
152 הודעות 16:45 01.05.04
50. במידה מסויימת הצדק נעשה
בתגובה להודעה מספר 49
מכיוון שאם תסתכל על שלושתם - השורה התחתונה שלהם בחיים דיי עלובה. כל אחד מהם טיפס מהר מדי וגבוה מדי ונפל על הפנים.על שלושתם הימרו שיצליחו בגדול ושלושתם התגלו כבלון נפוח.. אז אולי בכל זאת יש באיזשהו מקום טחנת צדק שטוחנת בכיוון הנכון?!
שתקן
חבר מתאריך 1.5.04
1 הודעות 17:59 01.05.04
52. חזי היה המפקד שלי בחווה הסינית ראיתי אותו איך בקור רוח
בתגובה להודעה מספר 0
חזי היה המפקד שלי בחווה הסינית ראיתי אותו שם בתופת, שקט, אמיץ לב, איך פיקד על המחלקה בקור רוח ובמקצועונות קרבית מרגע ההסתערות ועד שהוציא אותנו בשלום, הוא מקצוען אמיתי.!!!!
תמונה שאני לא יכול לשכוח , שם בגיהנום , במצב כריעה יורה בעוזי שלו על המצרים וזורק רימונים
אני לא זוכר רגע אחד שהיה היסטרי, הוא נתן פקודות, העביר רשתות במכשיר הקשר ודיווח על מצבנו לכל מי שרק היה מוכן לשמוע.
אני זוכר את הקריאות שלו בקשר למפקדת הגדוד שלא נענו, ואת ההוראה שלו לעבור לרשת החטיבתית , שם היה בקשר עם המח"ט, בכלל הם דיברו כל היום , הוא והמח"ט בשמות פרטיים, בכלל לא בקודים
עוצמת האש הייתה כל כך חזקה שאפילו לעשות פיפי לא יכולנו, חזי כל הזמן היה בתצפית לעבר המצרים וטיווח את הארטיליריה שעוזי נתן לו
במשך כל השעות לא אכלנו, כי לא היה אוכל, חזי נתן פקודה ששותים רק על פי פקודה, לכל חייל נשארו אולי 20 עד 30 כדורים
בלילה, בעת ההסתערות, הוא ירה זיקוקין כדי לסמן ליתר הפלוגות את המקום שלנו אבל כל הגדוד לא מצא אותנו כי היינו כל רחוק מהגדוד, אבל אז המצרים ירו למקום שלנו גם בארטיליריה, זה היה נורא
היה איתנו עוד קצין, בכיר מחזי, לשעה עד שעתיים אבל בהזדמנות הראשונה - כשהגיע נגמ"ש בשעה 8 בבוקר, הוא עלה על הנגמ"ש, הלך ולא חזר, הבטיח לחזור ולא חזר לעומתו למרות שהנגמ"ש כבר היה בנסיעה החוצה, כשראה שאנחנו נשארנו שם קפץ מהנגמ"ש וחזר אלינו. אני זוכר שאמר לנו אני חייב להיות אתכם
רק בזכותו יצאנו חיים מהתופת ולכן כל חג כבר 30 שנה אנו חייליו מצלצלים אליו לאחל לו חג שמח
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28063 הודעות 18:12 01.05.04
53. שתקן שלום לך איש יקר, ראשית תודה על עדותך ממקור ראשון
בתגובה להודעה מספר 52
@ שנית - אבקשך להכין עדות/תצהיר נוטריוני של עדותך.
@ שלישית- אני מניח שחזי דחבש בקשר איתך, אנא העבר לו את התצהיר.
@ רביעית- אבקשך לעמוד בקשר עם כל שאר חבריך לפלוגה, שנשארו בחיים
והיו עדים חיים לקרב הנ"ל, לבקש מהם להכין תצהירים נוטריונים אישיים ולהעבירם לחזי דחבש.
@ חמישית - אבקשך לדאוג למכתב החתום על ידי כל חיילי הפלוגה שהשתתפו
בקרב הנ"ל בו הם מבקשים פגישת אד-הוק עם הרמטכ"ל !!
@ לידיעתך הרמטכ"ל הורה על השלמת...:-
הרמטכ''ל: להשלים חקירת מלחמת יום כיפור !!!
יום חמישי, 21 באוגוסט 2003, 21:56 מאת: מערכת וואלה!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...תודה לך ובהצלחה יהודי יקר
D:\מסמכים XP\צבא ההגנה לישראל\rotter - הקרב על החווה הסינית הסיפור שלא סופר !!.htm
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...